סעודיה, המפרץ הפרסי והמרחב האזורי החדש

מאת 26 אוגוסט 2016

בחודש יוני התכנסו מומחים מארה"ב, בחריין, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הודו, ישראל במרכז בס"א ובמרכז לחקר הביטחון הלאומי בחיפה לועידה בינלאומית בת יומיים, לדיון בהתפתחויות האחרונות בסעודיה ובמפרץ.

ניתן לצפות בחלק מההרצאות (באנגלית) בקישורים בסוף העמוד.

ד"ר גווידו שטיינברג (Stiftung Wissenschaft und Politik) דיבר על ביטחון פנים בסעודיה והזהיר כי לו התבקש לייעץ לרשויות הסעודיות, היה ממליץ להגן על מסגד הנביא בעיר מדינה מהתקפה. אזהרתו הנבואית כמעט של שטיינברג התפרסמה ב-21 ביוני. ואכן, למרבה הצער, שבועיים לאחר מכן (ב-4 ביולי) ביצע מחבל מתאבד של ארגון המדינה האסלאמית פיגוע באתר הקדוש.

פרופ' גרגורי גאוז (Texas A & M University) דן בסלמאן מלך סעודיה. הוא ציין כי משקיפים רבים הדגישו, שסלמאן ביצע שינויים מרחיקי לכת במדיניות הסעודית בנושא העידן שאחרי תום עידן הנפט, פתח במדיניות חוץ זהירה פחות ותקיפה יותר ואף העביר סמכויות לדור הבא של משפחת המלוכה הסעודית. אבל למעשה כלכלת הלייבור לא תצליח להסתגל לשינויים הכלכליים; והשינויים במדיניות החוץ חלו על תימן בלבד, שם סיכויי הסעודים להתעמת ישירות עם איראן הם הנמוכים ביותר. השפעתו העיקרית של סלמאן הצטמצמה להבאת משפחתו לקדמת הבמה.

פרופ' יהושע טייטלבאום (מרכז בס"א) עסק באוכלוסיית המיעוט השיעית בסעודיה. הוא ציין כי אוכלוסייה זו מהווה "האחר האולטימטיבי" של המשטר הווהאבי, זה שתמיד מקריבים אותו כשהממשלה מבקשת לחזק את מעמדה מבית או לתקוף את איראן. אמנם, השיעים מהווים עבור בית סעוד מקור לדאגה מתמדת, אולם הם מועטים מדי ושנואים על רבים מדי מכדי שיהוו איום קיומי.

ד"ר פול ריבלין (מרכז משה דיין) קבע כי בטווח הקצר, בשל הכאוס שנגרם בהתקוממות הערבית, נהנו משטרי המפרץ מלגיטימיות רבה יותר הודות ליציבותם, והצניחה במחירי הנפט לא איימה עליהם.

פרופ' רוברט ליבר (אוניברסיטת ג'ורג'טאון) ציין כי יחסי ארה"ב וסעודיה ספגו מכה קשה בשל השינוי באסטרטגיית מדיניות החוץ הקבועה של ארה"ב תחת ממשל אובאמה. החלטתו של אובאמה לסגת מן התחייבויות שארה"ב נטלה על עצמה בתחום מדיניות החוץ פגעה בכל שלושת המרכיבים של הברית בין שתי המדינות: הרתעה, הגנה ובמיוחד תחושת ביטחון.

פרופ' פ. א. קומרסוואני (אוניברסיטת Jawaharlal Nehru) דן ביחסים בין הודו לבין מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) וציין יש לדלהי מעורבות כלכלית אדירת-ממדים באזור בתחום ייבוא האנרגיה, סחר דו-צדדי, הגירת עובדים והעברות תשלומים. ראש הממשלה נרנדרה מודי הבין זאת והפך את היחסים עם מדינות המפרץ לאחת העדיפויות של ארצו.

פרופ' כריסטיאן קוטס אולריקסן (אוניברסיטת וושינגטון) דיבר על קטאר תחת שלטונו של אמיר תמים. הוא ציין כי קטאר תוסיף להיות מעורבת בדיפלומטיה ובגישור, אולם בקרוב צפויים לה לחצים חברתיים וכספיים בעקבות ההחלטה לארח את גביע העולם בשנת 2022.

קלאריס פסטורי (מחלקת פעילויות החוץ של האיחוד האירופי) דיברה על כך שלמרות היעדר הסכמה גורפת בין האיחוד ומדינות המפרץ, קיימת הסכמה לשתף פעולה בתחומים שבהם קיימות שותפויות אינטרסים, כגון סיכול הטרור, סוריה ותימן.

ד"ר דן שיפטן (המרכז לחקר הביטחון הלאומי) דיבר על הרציונאל שמאחורי יחסיה של ישראל עם בנות ברית האזוריות. עם מדינות כגון סעודיה, מרוקו וירדן יש לישראל אינטרסים משותפים בכל הקשור למאבק באיראן ובאיומים קיצוניים מבית, ובמיוחד האחים המוסלמים. עם זאת לא תיתכן ברית גלויה, שכן המחירים הפוליטיים של שיתוף פעולה גלוי גבוהים מתועלותיו.

ד"ר יואל גוז'נסקי (המכון למחקרי ביטחון לאומי) דיבר על תפוצתם של כלי נשק גרעיניים בחצי האי ערב אחרי הסכם המעצמות עם איראן, והסביר כי המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) אינן מוכנות לוותר על זכויותיהן לבצע העשרה של דלק גרעיני. לפיכך יידרש פיקוח הדוק על-מנת לוודא שהשימוש האזרחי באנרגיה גרעינית לא הוסב לשימושים צבאיים.

ד"ר אלון לבקוביץ (מרכז בס"א) דיבר על סין, אסיה ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC). הוא ציין כי בשל השקעתה המאסיבית של סין באזור המפרץ רואה בייג'ין במדינות ה-GCC חלק חשוב מביטחונה. יפן ודרום קוריאה מעוניינות בהסכם סחר חופשי עם ה-GCC, ואילו סין מערבת גם את ישראל, שכן מסילת הרכבת שהיא מתכננת לבנות בין אילת לחיפה תאפשר לסין לשטען סחורות מן ה-GCC למדינות אגן הים התיכון ומעבר להן.

פרופ' מיייקל הרב (אוניברסיטת מדינת ג'ורג'יה) עסק באסטרטגיות שנוקטות בהן מדינות המפרץ כדי להתמודד עם מחירי הנפט הנמוכים. אסטרטגיות אלה כוללות לקיחת הלוואות, העלאות מסים, קיצוץ בהוצאות ופגיעה בסובסידיות. אולם רבים מן הצעדים הללו אינם הגיוניים במפרץ, בשל המחירים הפוליטיים הכבדים שהם גובים. הפגיעה בסובסידיות מבוצעת באמצעות הפלייה בין אזרחים וכאלה שאינם אזרחים. דובאי, ואולי גם אחרות, יוצרת לעצמה כלכלת "מחסן סחורות" (Entrpôt economy) המבוססת באופן מלא על עבודת זרים.

פרופ' מאיר ליטבק (מרכז משה דיין) ניתח את היריבות האסטרטגית בין איראן לסעודיה כיריבות המבוססת הן על מאבק עוצמה והן על חזונות דתיים שונים – החזון הסוני (סעודיה) והשיעי (איראן). האיראנים סבורים כי כיתרו את הסעודים בעיראק, בתימן, בלבנון ובסוריה, ואילו הסעודים חשים כי נחלשו בעקבות הסכם הגרעין האיראני ונסיגתה של ארה"ב מן האזור. המתיחות בין המדינות עמוקה כל כך עד כי לא צפוי כי תיפתר בעתיד, סיכם הדובר.

אלוף (מיל') יעקב עמידרור (מרכז בס"א) הדגיש כי סעודיה עברה טראומה בעקבות הסכם המעצמות עם איראן ויציאתה של ארה"ב מן האזור. סעודיה תצטרך לבצע הערכה של תפקידה האזורי החדש, והדבר יאלץ את ריאד לראות את ישראל כשותפה במסגרת רחבה של שלום. אולם כדי שהדבר יתממש, סיכם הדובר, על סעודיה ללחוץ על הפלסטינים לשתף פעולה.

השגריר ג'ון ג'נ'קינס ממשרדי המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בבחריין הוא מומחה עולמי בנושא המפרץ הפרסי והאסלאם הקיצוני. הוא תיאר כיצד מתמודדות המדינות השונות החברות במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (ה-GCC) עם המשבר הנוכחי. לדוגמה, הצעירים בסעודיה תולים תקוות רבות במינויו של שר ביטחון צעיר, מחמד בן סלמאן, ואילו האמירויות מעתירות על אזרחיהן עושר ויוקרה. בחריין מפקחת באופן הדוק על הרוב השיעי שבה, ואילו עומאן שומרת על מרחק מסוים מבנות בריתה ב-GCC.

דיברו בכינוס גם דוברים נוספים, כגון אן סוניק (המכון הגרמני למחקרים גלובליים ואזוריים), שעסקה בנקודות ההסכמה והמחלוקת בקרב ה-GCC; איימן ג'וואד א-תמימי (פורום המזרח התיכון), שניתח את מאמצי ה-GCC במלחמת האזרחים בסוריה; ד"ר אפרת אביב (מרכז בס"א), שתיארה את הברית בין טורקיה לסעודיה; ופרופ' ד"ר רוברט קאפל (המכון הגרמני למחקרים גלובליים ואזוריים), שדיבר על מדיניות גרמניה והאיחוד האירופי במפרץ.

בדברי הסיכום לכינוס אמר פרופ' גבריאל בן דור (אוניברסיטת חיפה) כי משטרי המפרץ אינם רק קונים תמיכה עממית, אלא גם נהנים מלגיטימיות, מתרבות פוליטית וממסורת שהוכיחו את עצמן כבעלות חוסן מפתיע.

את הכינוס ארגנו יחדיו פרופ' יהושע טייטלבאום ממרכז בגין-סאדאת וד"ר דן שיפטן מן המרכז לחקר הביטחון הלאומי.

לצפייה: הרצאות שניתנו בכנס בין-לאומי שהתקיים ביוני 2016 (באנגלית) במרכז בס"א ובאוניברסיטת חיפה בנושא "סעודיה, המפרץ הפרסי והמרחב האזורי החדש".

פרופ' גרגורי גוס, אונ' טקסס  A&M
King Salman and the Future of the Kingdom

ד"ר גווידו סטיינברג, הקרן למדע ופוליטיקה SWP
AQAP, IS, and Domestic Security in Saudi Arabia

פרופ' יהושע טייטלבאום, מרכז בס"א
The Shiites of Saudi Arabia: The Ultimate Other

פרופ' כריסטיאן קואטס אולריכסן, אונ' וושינגטון
Qatar under Amir Tamim

ד"ר יואל גוז'נסקי, המכון למחקרי בטחון לאומי
Nuclear Proliferation in the Arabian Peninsula after the Iran Deal

פרופ' פ. ר. קומאראסוואמי, אונ' ג'ווהרלל נהרו
India and the GCC: The Geostrategic Shift

ד"ר אלון לבקוביץ, מרכז בס"א
China, Asia and the GCC: Balance of Business and Power