תקציר: “מבצע השהיד סולימאני” היה פחות מרהיב ותוצאותיו היו פחות מרשימות מתקיפת מתקני הנפט הסעודיים בספטמבר שעבר. נראה שתכנון המבצע היה מלווה בוויכוחים סוערים וחילוקי דעות בצמרת האיראנית. עם זאת, הדוברות האיראנית לאחר המבצע הייתה רהוטה וממוקדת הרבה יותר מזו של ארצות הברית. מומלץ לממשלת ישראל ולצה”ל ללמוד את המבצע ולהפיק ממנו ארבעה לקחים עיקריים:
- גבול האיפוק של המשטר בטהראן הוא כבודו ותדמיתו בעיני הרחוב האיראני, והוא מוכן ליטול סיכונים חריגים במקרה של השפלה.
- טילים בליסטיים מדויקים מסוגלים במצבים מסויימים להחליף מטוסי תקיפה
ולהוות “חיל אוויר ללא מטוסים”. - בסיסי אוויר רגישים למספר קטן של פגיעות שיכולות לשתק מערכים שלמים.
- לדוברות ולקרב על התודעה יש משקל מכריע בניהול משברים.