חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

מאת פברואר 28, 2017

תקציר:

לקראת יובל החמישים למלחמת ששת הימים, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור בוחן את שתי האפשרויות הבסיסיות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, או לחילופין החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון ויצירתה של מדינה דו-לאומית (בפועל).

האלוף עמידרור מנתח את טיעוני המצדדים בכל אחת משתי האפשרויות. ברמה האידיאולוגית, הוא מגיע למסקנה שאין דרך להכריע בין טענת שלימות הארץ בהיבט הדתי והלאומי לבין טענת ״הכיבוש משחית״. ברמה המעשית, עולה מן הניתוח כי לימין אין תשובה של ממש לטענה הדמוגרפית נגד סיפוח השטחים, ומנגד לשמאל אין פתרון מעשי לאיום הביטחוני הכבד שתציב מדינה פלסטינית. לכן כל דרך שתיבחר תעמיד אתגר קשה בפני ישראל – עד כדי סיכון יכולתה להתקיים.

עמידרור שולל לחלוטין את ההצעות למהלכים חד-צדדיים, מימין ומשמאל, אשר יביאו לדעתו למצב גרוע יותר מבחינת מדינת ישראל, מנקודת המבט של בעלי שתי הדעות. “אם תתבצענה הצעות אלו ישראל תשלם כמעט את מלוא המחיר של אקט חד-צדדי קשה למימוש, כלפי פנים או כלפי חוץ, ותרוויח מעט מאוד, אם בכלל.”

“לעניות דעתי, במקום להתקדם משפת הצוק (שלתחושת רבים ישראל ניצבת עליו), אל התהום שאליה הצעות אלה מובילות, כל אחת בדרכה השונה, כדאי להתרכז בניהול הסכסוך במצב הנוכחי. כשנמצאים על שפת המצוק – עמידה במקום עדיפה על צעד קדימה.”

“השאלה האמיתית העומדת לפתחו של כל מי שעוסק עתה בנושא אינה באשר להקמת מדינה פלסטינית. זהו עניין לא מעשי בימים אלה ובעתיד הקרוב, ובמידה רבה אפילו מסוכן בתנאים שקיימים כיום במזרח התיכון. העולם הערבי שרוי במצב של כאוס אלים אשר מחייב שליטה ישראלית אפקטיבית בשטחי יהודה ושומרון.”

“השאלה כיום היא האם ברצונה של ישראל לשמור לעתיד פתח למשא ומתן על פתרון, או שהיא פועלת כדי לסגור את כל האופציות על-ידי הרחבת ההתנחלויות שמחוץ לגושים וכניסה לתהליך בלתי ניתן לעצירה של מדינה דו-לאומית.”

לאור זאת, מגיע המחבר למסקנה שיצירת קונצנזוס רחב סביב הפתרון שיבחר בסופו של דבר, חשובה יותר מפרטי אותו פתרון. זאת, כדי שיתאפשר להמשיך במאבק על קיום המדינה ללא קרע בעם.

“הימין ההתנחלותי והשמאל שאינו חש שיש ליהודים זכות של ממש בארץ, הם שני מיעוטים בחברה הישראלית, משני צדי הספקטרום. במרכזה של החברה היהודית בארץ יש רוב גדול אשר רוצה פתרון, ומוכן לשם כך לוותר על הזכות בחלקי ארץ נרחבים, אך רק תמורת הסכם שיבטיח את הביטחון והשקט במדינה שלא יגדל בה המיעוט הפלסטיני מעבר לחלקו באוכלוסייה היום.”

“הדרך הפוליטית היחידה לממש בעתיד את הנכונות הזאת, שכיום אינה ריאלית, היא על-ידי צמצום הבניה לגושי ההתנחלות ושמירת יתרת השטח לגורלו לשעה שתהיה הנהגה פלסטינית אחרת.”

הורד קובץ PDF

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים