המשוואה האסטרטגית החדשה במזרח הים התיכון

מאת 28 אוגוסט 2014

עיונים בביטחון המזרח התיכון: 109

במשך מאות שנים היה הים התיכון מרכז הזירה הבין-לאומית. עם הזמן עבר מוקד האירועים לאוקיאנוס האטלנטי, ולאחרונה עברה הזירה המרכזית לאוקיאנוס השקט. עם זאת, לחלקו המזרחי של אגן הים התיכון – אזור שבעבר היווה את נקודת המפגש העיקרית בין מזרח לבין מערב והיה אחד ממוקדי מאבק הכוחות בין מעצמות העל בתקופת המלחמה הקרה – יש עדיין משמעות אסטרטגית. מאז תום המלחמה הקרה נהנה אזור מזרח הים התיכון מה-Pax Americana, אולם לא לעולם חוסן. מאמר זה סוקר את קריסתו של השלום האמריקני במאה העשרים ואחת בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון, בוחן את מאפייניה של הסביבה האסטרטגית שנוצרה בעקבות קריסה, ומנתח את השלכותיה האסטרטגיות של תופעה חדשה זו. אנו עדים לנוכחות רוסית מוגברת, לשאפתנות טורקית, לסיכויים גדלים לטרור ולסכסוכי אנרגיה פוטנציאליים; מנגד אנו עדים להסתמנותו של ציר קפריסאי-יווני-ישראלי. שחיקת הסדר המדינתי לאורך חופי הים התיכון מאפשרת את עלייתם של כוחות אסלאמיים, המוסיפים לסכסוכים באזור ממד של התנגשות ציוויליזציות. מאמר זה מסתיים בסקירת השלכותיו של המצב המתפתח עבור ישראל ובמספר המלצות לגבי מדיניותה של ישראל.

לקבלת העתק מודפס של החוברת צור קשר ושלח כתובת דואר למשלוח

(Photo Credit: Wikipedia Images)

Prof. Efraim Inbar
פרופ' אפרים ענבר

(Ph.D. University of Chicago) Professor emeritus of political science at Bar-Ilan U. A veteran authority on the Arab-Israeli conflict and strategic developments in the Mideast. Expert on Israeli strategic doctrine, public opinion on national security issues, nuclear matters, U.S. Middle East policy, U.S.-Israel relations, Israeli-Palestinian diplomacy, and Israel-Turkey relations.