ישראל ובחירות אמצע הקדנציה לקונגרס האמריקני

מאת 20 אוגוסט 2018

מבט מבס"א מס' 926, 20 באוגוסט 2018

תקציר: בחירתה של אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בת ה-28 כמועמדת המפלגה הדמוקרטית לקונגרס האמריקני מטעם רובע קווינס שבניו יורק מלמדת על המגמה המתמשכת של התחזקות אנשי האגף השמאלי-סוציאליסטי-פרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית ובציבוריות האמריקנית, המצדדים בעמדות אנטי ישראליות בחלקם, ועל דחיקתם ההדרגתית של אנשי האגף הליברלי-מתון במפלגה. על ישראל להיערך מבחינה אסטרטגית לטווח הבינוני והארוך ליום שבו יזכה האגף השמאלי-סוציאליסטי-פרוגרסיבי להגמוניה במפלגה הדמוקרטית, דבר שנראה כרגע כמעט וודאי, ולאחר מכן ייתכן שגם בקונגרס האמריקני ובמוסד הנשיאות.

המשבר הפנימי בו שרויה ארה"ב מאז תקופת הבחירות לנשיאות של שנת 2016, ולדעת רבים אף מימי כהונת אובמה, ממשיך ומתעצם בעוד שהלגיטימיות של הנשיא טראמפ מועמדת למבחן יומיומי על-ידי אנשי המפלגה הדמוקרטית, כלי התקשורת הממסדיים, האקדמיה ואחרים. היעדר הקונצנזוס, התגברות המחלוקות, והתעצמות היריבויות הפוליטיות פוגעת במערכת הדמוקרטית האמריקנית, מחלישה את מעמדה של ארה"ב כמעצמת על ועשויה בטווח הארוך לדרדר את המדינה לעימות אזרחי נוסף, כנראה לא מזוין, אשר יש המכנים אותו בארה"ב כמלחמת אזרחים של ממש. ניצנים ראשונים לעימות זה החלו לצוץ עם מדיניות הסרת האנדרטות והמונומנטים של גיבורי מדינות הדרום, אירוע הדריסה בשרלוטסוויל, ניסיון ההתנקשות בחבר הקונגרס סטיב סקאליס, סירוב ערים מובילות לציית לחוק הפדראלי בעניין ההגירה הבלתי חוקית לשטחיהן המוניציפליים וכיו"ב. כל זאת על רקע סקרי דעת הקהל האחרונים שהראו כי הנשיא טראמפ זוכה לאחוזי התמיכה הגבוהים ביותר מתחילת כהונתו (42%-45% – עיקרם מצביעי המפלגה הרפובליקנית אך לא רק) ותנופת הצמיחה המרשימה של הכלכלה האמריקנית עם קצב גידול של 4.1% בתוצר המקומי הגולמי בתום הרבעון השני של שנת 2018 ורמת אבטלה מינימלית של מעט מתחת ל-4% – הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.

נוכח הקיטוב ההולך וגדל בחברה האמריקנית, הרי שלמרות הנתונים המרשימים והישגי ממשל טראמפ בזירת הפנים והחוץ שמירה על הרוב הרפובליקני הדחוק בבחירות אמצע הקדנציה לקונגרס שייערכו ב-6 בנובמבר 2018 תהווה משימה מאתגרת עבור המפלגה, אנשיה והנשיא טראמפ. והיה ויתחולל מהפך והמפלגה הדמוקרטית תזכה לרוב בקונגרס, ניתן לצפות לא רק להטלת מגבלות מצד הקונגרס על מדיניות הנשיא, כמיטב המסורת האמריקנית, אלא אף להתגברות המאמץ להביא להדחתו של טראמפ מהבית הלבן, דבר שיגרור משבר פוליטי וחברתי עמוק בארה"ב ויפגע משמעותית ביכולתה לעסוק בעניינים של מדיניות חוץ.

גם אם תרחיש קיצון זה לא יתממש, וגם אם הרפובליקנים יצליחו לשמור על כוחם בקונגרס, הרי ששומה על מקבלי ההחלטות בישראל להיערך לאפשרות שעקב האילוצים הפנימיים יצמצם הממשל האמריקני באורח ניכר את מעורבותו הצבאית והדיפלומטית במזרח התיכון, ואולי אף בעולם כולו, דבר שיביא לעליית השפעתן של רוסיה וסין. בטווח הארוך יותר, על מקבלי ההחלטות בירושלים להתכונן לאפשרות כי בחירות אמצע הקדנציה לקונגרס, על כל הכרוך בהן, יהיו בחזקת קדימון לבחירות לנשיאות בשנת 2020, שעלולות להיות פלגניות ומורעלות אף יותר מבחירות 2016. מספר מתמודדים מקרב האגף השמאלי-סוציאליסטי-פרוגרסיבי, כברני סנדרס שכבר זכה ב-43% בפריימריז למפלגה הדמוקרטית ב-2016, או אליזבת וורן הטוענת שהיא ממוצא אינדיאני, צפויים להתמודד על ראשות המפלגה הדמוקרטית והנשיאות. מועמדים אלה הביעו בעבר עמדות אנטי-ישראליות ובמידה שייבחרו קיימת אפשרות שיאמצו מדיניות כזו, החל בהחלשת התמיכה במוסדות באו"ם וכלה בחקיקת קונגרס שתפגע באינטרסים ישראלים מהותיים. גם אם מתמודדים ממסדיים כהילרי קלינטון או ג'ו בידן יזכו במועמדות המפלגה הדמוקרטית, הרי שבמידה שייבחרו לנשיאות יפעילו קרוב לוודאי לחצים ישירים על ישראל בסוגיה הפלסטינית כהיענות לתביעת צעירי המפלגה לעשות כך, ברוח ממשל אובמה אך בתקיפות רבה הרבה יותר.

הדבר משקף את התנודתיות, המתח וההקצנה הקיימים בחברה האמריקנית, המביאים לכך שרוב קבוצות המיעוטים במדינה ובכללם מרבית יהודי ארה"ב (שאינם נמנים על הזרם האורתודוכסי), כמו גם תושבי מדינות בעלות אחוזי הצבעה מובהקים למפלגה הדמוקרטית כקליפורניה וניו-יורק, נוטים להצביע לדמויות קצה במפלגה הדמוקרטית, כאלכסנדריה אוקסיו-קורטז בת ה-28 שזכתה במועמדות לקונגרס מטעם רובע קווינס שבניו יורק, התומכות באג'נדות "פרוגרסיביות" וסוציאליסטיות החותרות ליצירת סדר חברתי חדש, שמימושן יביא למהפכה של ממש בחברה האמריקנית. ישראל חייבת לעקוב אחר התפתחויות אלה בדאגה כשעל רקע ההקצנה ההולכת וגוברת הופך הסכסוך הישראלי-פלסטיני לזירת התגוששות פנים-אמריקנית, כאחד מהנושאים המרכזיים המבדילים בין תומכי טראמפ לבין מתנגדיו הקולניים ביותר הנשענים על תחושות בטן אידיאולוגיות הרואות בפלסטינים לאום מקומי מדוכא ומנושל על-ידי פולש קולוניאלי זר.

מן הצד השני של המתרס, המפלגה הרפובליקנית נהנית בעיקר מתמיכת אויבם המושבע של הפרוגרסיביים – הרוב הנוצרי-הלבן-השמרן במדינה, ובתוך כך גם מתמיכת הקהילה הנוצרית-אוונגליסטית המונה עד לכשליש מאוכלוסיית ארה"ב. קהילה זו תומכת באופן נמרץ בישראל בעיקר על רקע דתי והייתה לה תרומה משמעותית בהחלטתו של הנשיא טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית למערב ירושלים בחודש מאי השנה. ביכולתה של קהילה זו להשפיע במידה רבה על זהותו של הנשיא הנבחר והרכב הקונגרס האמריקני, כפי שהתרחש בבחירות 2016.

על אף ניסיונם שלא להפגין הזדהות עם מי מהמפלגות, החל מאמצע המאה העשרים נטו יהודי ארה"ב להצביע באופן מסורתי וכמעט עקבי למפלגה הדמוקרטית ולמועמד לנשיאות מטעמה. ישראל מצידה ראתה בקיומה של שדולה פרו-ישראלית בעלת השפעה גורם משמעותי ביחסיה עם הממשלים השונים, אך נטתה שלא לתמוך באחת מהמפלגות באופן פומבי מתוך ההנחה שישראל מהווה נושא קונצנזואלי בפוליטיקה האמריקנית ומסיבות נוספות. אלא שמגמת ההתרחקות הנוכחית של חלק מיהודי ארה"ב מישראל, ותמיכתם של חלקם בשיח הפרוגרסיבי, בנרטיב הפלסטיני ובמועמדים המצדדים ברעיונות אלה, מביאים לשחיקת משקלה הפוליטי של השדולה בעיני ממשלת ישראל ולהתגברות חשיבות הקשר עם הקהילה הנוצרית-אוונגליסטית. מדובר בלא פחות מאשר שינויים טקטוניים המתרחשים במסגרת יחסי ארה"ב-ישראל.

למרות מדיניותו הפרו-ישראלית המובהקת של ממשל טראמפ, על ישראל להתכונן לאפשרות כי בבית הלבן יכהן נשיא או נשיאה הנמנים על האגף הקיצוני במפלגה הדמוקרטית, העשויים קרוב לוודאי לצדד בין היתר בעמדות אנטי-ישראליות. נקודת השבר בה נמצאת החברה האמריקנית עשויה להביא לכך שחלק מאנשי הזרם המתון במפלגה הדמוקרטית יפרשו ממנה ויתמודדו בבחירות כמעומדים עצמאיים ובמקרה קיצון אף יקימו מפלגה שלישית אשר תנסה לבלום, בין היתר, את המדיניות הפרו-פלסטינית של אנשי האגף הקיצוני האנטי-ישראלי במפלגה הדמוקרטית. במידה שהאגף המתון של המפלגה הדמוקרטית יבחר להישאר ולהיאבק על מקומו במפלגה, ייתכן והוא ייבלע  על-ידי יריביו הקיצוניים.

זהו סוג של תרחיש אימה מבחינת ישראל. במצב כזה ייתכן וישראל תיאלץ להתמודד עם לחץ מדיני כבד, החלטות או"ם חד צדדיות על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, תביעה ל"זכות השיבה" הפלסטינית ואולי אף חקיקה וצווים נשיאותיים אנטי-ישראליים, דבר שיאלצה להסכים לתביעות הפלסטינים, בגיבוי אמריקני, מבלי שאלו יצטרכו להתפשר ולוותר על אי אילו מתביעותיהם. בהקשר זה יש לציין כי על אף הפסדה בבחירות 2016, קלינטון זכתה בכמעט שלושה מיליון קולות יותר מאשר טראמפ. לפיכך, ניצחונם של הרפובליקנים בבחירות אמצע הקדנציה ובבחירות 2020 רחוק מלהיות מובטח. נוכח מציאות קשה זו, על ישראל לפעול באחת או כמה מהדרכים הבאות:

  • חיזוק הקשר עם הקהילות היהודיות הקונסרבטיביות והרפורמיות בארה"ב שייתכן ויאלצו יום אחד לבחור בין תמיכה במדינת ישראל לבין תמיכה במפלגה דמוקרטית בעלת דעות חברתיות קיצוניות העוינות את ישראל עד כדי סיכון קיומה. ישראל חייבת לפעול לכך שחלקים נרחבים – בעיקר בקהילה הקונסרבטיבית אך גם בקהילה הרפורמית – יעשו את הבחירה הפוליטית שלהם בארה"ב באופן שאף יסייע למדינת ישראל.
  • חיזוק הקשר עם האגף המתון במפלגה הדמוקרטית.
  • המשך ביסוס הברית האסטרטגית עם הקהילה הנוצרית-אוונגליסטית בארה"ב ואנשי המפלגה הרפובליקנית.
  • המשך ביסוס מערכות בריתות אסטרטגיות ורקימת קשרים עם מדינות העולם להפחתת התלות בארה"ב, מבלי לפגוע ביחסים המיוחדים עם ארה"ב.

 גרסה PDF

דורון פלדמן הינו דוקטורנט בביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינ"ל באוני' ת"א.

 סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.