בקעת הירדן אינה נתונה למשא ומתן

מאת 26 ינואר 2020

מבט מבס"א מס' 1,422, 26 בינואר 2020

תקציר: בקעת הירדן במלוא היקפה, בפירושה הרחב, חיונית לביטחון ישראל והחזקתה בידי ישראל מצריכה פיתוח פריסה התיישבותית רחבה כשדרה מזרחית למדינת ישראל.

 שלוש שאלות יסוד מחדדות את האבחנה בין העמדות שהושמעו ביומיים האחרונים, בסוגיית סיפוח בקעת הירדן. הראשונה: מהו הרוחב הנדרש לבקעת הירדן בתפקידה הביטחוני – האם רק ממעברי הירדן ועד כביש 90, או במרחב המשתרע מעל 15 ק"מ מערבה כתיאורו של יצחק רבין בנאומו האחרון בכנסת. השאלה השנייה – האם  הדרישה  הדרישה הישראלית לבקעת הירדן כגבול הגנה מזרחי מוצבת בתוקף הנסיבות הנדרשות לפי שעה לצרכי הבטחון ופתוחה ביסודה למשא ומתן או שמדובר בדרישה בסיסית וקבועה לעתיד ישראל.

השאלה השלישית היא כיצד חבל ארץ זה משתלב בתוכנית מתאר ארצית כוללת לפרישת התיישבות, דרכים ותשתיות, כשדרה מזרחית למדינה.

לרוב העוסקים בסוגיה אין מחלוקת כי בנסיבות הקיימות בקעת הירדן חיונית למדינת ישראל כמרחב בידוד בשליטת צה"ל. השאלה היא מה רוחבו של השטח.

מבחינה אסטרטגית, לארגון המרחב לצורכי הגנה, כפי שהציעה אף תוכנית אלון, השליטה הישראלית נדרשת למלוא המרחב מאפיק הירדן ועד לקווי הרכס בשומרון בשתי מדרגות: בקו ראשון להגנת ציר 90 נדרשת שליטה בקו הגבעות השולט על הציר ממערב. בהיעדר שליטה כזו לא ניתן יהיה לאבטח את התנועה בציר. גם בקו השני, לאורך כביש אלון, נדרשת שליטה בקווי הרכס ממערב.

הטוענים לסיום הנוכחות הישראלית בבקעת הירדן, ובהם ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, אינם מכחישים ניתוח צבאי זה. ברק, שניאות בקמפ דיוויד 2000 לוותר על כל בקעת הירדן, זכר מטבע הדברים את השיקולים למתאר המגננה בחזית המזרחית לאורם קבע כרמטכ"ל את מרחב המגננה כמשתרע מקו הירדן עד קו הרכסים המערביים בשומרון: הר עיבל והר גריזים.

שינויים רבים התרחשו באזור מאז ויתורי ברק ואולמרט, ובכללם לקחי האיום האסטרטגי שהתהווה ברצועת עזה והתפשטות האיום האיראני בפריסת מיליציות במרחבי סוריה, עיראק ולבנון. בתפנית השינויים חזרה ונלמדה מגבלת ההסתמכות על כוחות בינלאומיים המתקשים להבטיח נוכחות אפקטיבית במרחבים עוינים לאורך זמן.

גישת הימין לשלושת שאלות היסוד ברורה:  הבקעה במלוא היקפה, בפירושה הרחב, חיונית לביטחון ישראל ואינה נתונה למשא ומתן. החזקתה בידי ישראל נדרשת להתקיים לעד ומצריכה פיתוח פריסה התיישבותית רחבה כשדרה מזרחית למדינה.

גרסה PDF

*אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.