האם שושלת אסד הייתה טובה לישראל?

מאת 25 מאי 2017

מבט מבס"א מס' 476, ה24 מאי 2017

תקציר: מאז שנות השבעים חרטה סוריה על דגלה מלחמת חורמה בישראל שלא יצאה אל הפועל. למעשה המשטר הסורי לא היה מעוניין לפתוח במלחמה נגד ישראל, וישראל זכתה לקרוב לארבעה עשורים של שקט ושלווה בגולן. כיום סוריה היא מדינה מתפוררת אשר אינה מצליחה לתפקד עוד כמדינה ריבונית. נשיא סורי חזק ששולט ביד רמה הוא אינטרס חיוני לישראל.

בניגוד לקודמו, דונלד טראמפ לא ישב בחיבוק ידיים מול הנושא הסורי אלא שיגר 59 טילים לשדה התעופה ממנו ביצע אסד מתקפה כימית בגז רעיל. לאחר ההתקפה הצהיר טראמפ: "הלילה הוריתי על תקיפה צבאית בבסיס חיל אוויר בסוריה שממנו יצאה המתקפה הכימית. זה עניין של ביטחון לאומי, למנוע את ההפצה והשימוש של נשק כימי קטלני. אני קורא לכל האומות המתורבתות להצטרף כדי להביא לסוף הטבח ושפיכות הדמים בסוריה ולסיים את הטרור מכל הסוגים. אנו מבקשים חוכמה מהאל כשאנו ניצבים מול האתגרים של העולם הנורא שלנו".

בתחילת כהונתו של טראמפ רבים סברו שהוא לא יעסוק באסד וכי האג'נדה שלו אינה כוללת את סילוקו של אסד מהשלטון כל עוד האחרון נלחם בדאע"ש, אך לאחר המתקפה הכימית ניכר כי טראמפ שינה את דעתו. השאלה שנשאלת כיום בישראל ואצל רבים אחרים היא מי יהיה השליט הבא של סוריה? האם יקום דיקטטור חדש או שבאופן דמוקרטי יבחר נשיא שיתקשה לתפקד במזה"ת הסוער? כיצד יתייחס השליט הבא לישראל, ומה יהיה גורלה של רמת הגולן?

"אריה [אסד] בלבנון וארנבת בגולן" הוא ביטוי ישן המוכר בחוגים סורים ולבנונים ומיוחס לשושלת אסד אשר מאז שנות השבעים חרטה על דגלה מלחמת חורמה בישראל שלא יצאה אל הפועל. אסד האב ובנו בשאר לא נקטו באף פעולה צבאית נגד ישראל משטח סוריה מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973. במקום זאת הם הסתפקו בהפעלת מיליציות אחרות מתוך לבנון נגד ישראל.

על רקע הדיווחים באמצעי התקשורת על הפצצות חיל האוויר הישראלי בדמשק והמתיחות הגוברת בין ישראל לסוריה, עולה השאלה – מדוע עד למהומות האחרונות שפרצו במרץ 2011 נשארה חזית הגולן שקטה במשך יותר מארבעים שנה? התשובה היא שבתקופה זו  המשטר הסורי לא היה מעוניין לפתוח במלחמה נגד ישראל. האירוניה היא שהסורים טענו תמיד שהם תומכים בהתנגדות מזוינת נגד "היישות הציונית", אך בפועל לא היה להם האומץ לעשות זאת. נהפוך הוא, הם ניסו להשיג את רמת הגולן בדרכים דיפלומטיות בין באמצעות השתתפותם בשיחות מדריד ב-1991 ובין במסגרת משא ומתן ישיר בין ישראל לבין סוריה שהתקיים בארה"ב חודשים ספורים לפני מותו של אסד האב בשנת 2000. אהוד ברק נפגש אז עם שר החוץ הסורי פארוק אלשרע, אך מחלוקת בגלל דרישתו של אסד האב לצרף עוד חמש מאות מטרים באזור הכנרת היא שפוצצה לפי המדווח את ההסכם. זולת הדיפלומטיה, הסורים דאגו לדרוש את רמת הגולן "הכבושה" כהגדרתם על דפי העיתונות ובנאומים דמגוגים, אך בפועל לא ניהלו מאבק מזוין כדי לשחרר את אדמתם. נהפוך הוא, הם דאגו להימנע מכל עימות בחזית הגולן, מתוך חשש לעוד מפלה צורבת והשפלה. שלטונות דמשק מנעו ואף הענישו כל חייל סורי שהתגרה בחיילים הישראלים ברמת הגולן מתוך חשש להתלקחות. יחד עם זאת הם דאגו לתקוף את ישראל באופן עקיף. הם תמכו בהתנגדות הפלסטינית, בחמאס ובג'יהאד, וכן סייעו לחיזבאללה להפעיל טרור נגד חיילי צה"ל בזמן שהותו של צה"ל בדרום לבנון. שניהם בחרו להפעיל גורמים אחרים כדי להילחם בישראל. בתחילת דרכו של חיזבאללה, באמצע שנות השמונים, קיבל ארגון הטרור ותנועת אמל השיעית בראשותו של יו"ר הפרלמנט הנוכחי של לבנון, נביה ברי, שרבים מפורשיו הקימו את חיזבאללה, כספים ואמל"ח שהגיעו מאיראן דרך סוריה אשר מצד אחד לא בחלה בשום אמצעי כדי לנגח את ישראל, ומצד שני דאגה שלא יתפתח עימות ישיר בינה לבין ירושלים. כתוצאה מדוקטרינה זו קיבלנו, לשמחתנו, קרוב לארבעה עשורים של שקט ושלווה בגולן, דבר שאפשר לישראל לפתח את האזור, לעבד את האדמה ולבנות קיבוצים ואתרי תיירות. אלו היו הבנות בלתי רשמיות ובלתי כתובות בין ישראל לבין דמשק אשר קרסו בשנים האחרונות עם קריסתה של סוריה המודרנית. למעשה אלו לא היו ההבנות היחידות בין שתי המדינות.

בשנת 1976 עם כניסת הצבא הסורי ללבנון ומתוך חשש לעימות נוצרו בין סוריה לבין ישראל הבנות המכונות "הקווים האדומים", במסגרתן נאסר על סוריה לפרוס את חייליה מדרום לליטני, להכניס ללבנון טילים נגד מטוסים שיאיימו על חיל האוויר הישראלי ולפגוע בנוצרים שהיו אז בעלי ברית של ישראל. אדריכל ההבנות הללו היה שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר. "הקווים האדומים" החזיקו מעמד, ולא הייתה הפרה שלהם זולת פעמיים כאשר הסורים הכניסו טילי סאם לבקעא הלבנונית בשנת 1981, וכאשר ארה"ב תמכה בקואליציה נגד עיראק באוקטובר 1991, עת שם חיל האוויר הסורי קץ למרד של מישל עון, שיצא במלחמת שחרור נגד הסורים (כיום, לאחר שהפך את עורו, הוא משמש נשיא לבנון פרו-איראני וסורי). התקרית הראשונה גרמה לראשונה לעימות ישיר בין סוריה לבין ישראל במסגרתו הפיל חיל האוויר עשרות מטוסים סורים בשמי לבנון. הסורים הבינו שעימות עם ישראל אינו משתלם מאחר שהם תמיד יוצאים כשידם על התחתונה.

ישראל מעוניינת בנשיא חזק בלבנון, ולא נשיא חלש דוגמת נשיאה של לבנון דאז אמין ג'מייל אשר בשל לחצים מבית, מסוריה ומאיראן נאלץ לבטל הסכם שלום שחתם עם ישראל. ההסכם, אשר אינו מוכר להרבה ישראלים נחתם לפני 34 שנים. בשנת 1982, בעקבות מלחמת לבנון, ניהלה ממשלת ישראל בתיווך ארה"ב משא ומתן עם הנשיא ג'מייל. אחרי שנה של משא ומתן אינטנסיבי, ב-17 במאי 1983, נפגשו נציגי שלושת הצדדים באווירה חגיגית בדרום לבנון, ובהמשך בקרית שמונה, כדי לחתום על הסכם שלום שהיה אמור להביא לביטחון ולמראית עין של נורמליזציה ביחסים בין לבנון וישראל, ולהוביל בסופו של דבר, בתוך שלושה חודשים, לנסיגה של ישראל ממדינה זו. ההסכם אושרר בכנסת ובפרלמנט הלבנוני אך הנשיא ג'מייל לא עמד בלחצים וסירב לחתום על ההסכם. במילים אחרות ישראל אינו רוצה שבאחת המדינות הגובלות בה יכהן נשיא אשר אינו יכול לשלוט על מדינתו.

כאמור, מאז מלחמת הכיפורים ועד לאחרונה לא נורו מהגולן פגזים. הסורים דאגו שישרור שקט בגזרה. הירי על ישובים בישראל היווה מאז ומתמיד סיבה מוצדקת לפתיחת מערכה. כך היה בשנים האחרונות בגזרה עם הפלסטינים במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "צוק איתן", וכך היה בגזרה הלבנונית.  למעשה בשנת 1982 הירי מלבנון על יישובי ישראל וחדירת מחבלים לצפון ישראל הביאו את ממשלת ישראל לפלוש ללבנון ולהגיע עד בירות. ישראל מוקפת באויבים וזקוקה לשליט חזק ויציב אשר ישלוט על צבאו, ימנע ירי לעברה, יפקח וימנע חדירות לשטחה. אסד האב והבן עשו זאת היטב עד לימים אלו, למרות הפרסומים הרבים בשנים האחרונות אודות תקיפות ישראליות בלב סוריה.

כיום סוריה היא מדינה מתפוררת. היא שקועה בסבך של מיליציות קיצוניות (דאע"ש ג'בהת אלנצרה, ג'יש אלאסלאם, ארגונים פלסטינים, אחמד ג'בריל החזית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית, קוואת אלג'ליל, כוחותיו של פאדי מליח והמורדים המתונים) ונחלקת למספר אזורים שכל אחד מהם נשלט על-ידי ארגון אחר. עם קריסתה של סוריה קרסו גם ההבנות עם ישראל והמרגמות החלו ליפול לשטחה. סוריה אינה מצליחה לתפקד עוד כמדינה ריבונית וזה רע לישראל. עם כל הצער על אובדן וזילות חיי האדם בסוריה, והסלידה מהטבח שמבצע בשאר אסד בבני עמו, נשיא סורי חזק ששולט ביד רמה הוא אינטרס חיוני לישראל. זה אומנם לא נשמע פופולרי בימים אלה, אך אם ייפול שלטון אסד עוד נתגעגע אליו. אם ישלוט נשיא חלש תתרחש לבנוניזציה של המשבר בסוריה והמדינה תחולק למספר ישויות כאשר כל עדה תשלוט באזור מסוים וזה אינו לטובת ישראל והמזרח התיכון בכלל.

גרסה PDF

* ד"ר אדי כהן הוא מחבר הספר השואה בעיני מחמוד עבאס.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Dr. Edy Cohen
ד"ר אדי כהן

(דוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן) יליד לבנון, שירת שנים רבות בקהילת המודיעין. מומחה בענייני העולם הערבי, טרור ערבי ואסלאמי (חמאס, אחים מוסלמים, חיזבאללה, דאע"ש), יחסי העולם הערבי וישראל, שת"פ בין הנאצים לערבים, ויהודי ארצות ערב וסוגיית רכושם הגנוב. מייל: [email protected]