הוועידה ה-19 של המפלגה הקומוניסטית הסינית

מאת 1 נובמבר 2017

מבט מבס"א מס' 631, 1 בנובמבר 2017

תקציר: אחת לחמש שנים מתכנסת ועידת המפלגה הקומוניסטית של סין על מנת לדון בעתיד המדינה ולבחור מחליפים לתפקידים בצמרת המפלגה. ב-18 באוקטובר 2017, נפגשו נציגי המפלגה לשבוע של דיונים על עתיד מדינת הענק בחמש השנים הבאות. עם סיום הוועידה מתברר כי הנשיא הסיני ביסס את מעמדו במפלגה ובמדינה. בפני ההנהגה הסינית עומדים אתגרים מורכבים לצד הצלחות שהיא יכולה לרשום לזכותה. כלפי חוץ מציגה המפלגה איתנות, יציבות ותחושה שלסין יש מנהיגים אשר מובילים אותה להתמודדות עם אתגרי העתיד, גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות עולם מערביות.

אחת לחמש שנים מתכנסת ועידת המפלגה הקומוניסטית של סין, המפלגה היחידה במדינה, על מנת לדון בעתיד המדינה ולבחור מחליפים למספר תפקידים בצמרת המפלגה. ב-18 באוקטובר 2017, נפגשו כ-2,300 נציגי המפלגה, שמונה כ-88 מיליון חברים, לשבוע של דיונים על עתיד מדינת הענק בחמש השנים הבאות. יש להודות שאנו יודעים מעט מאוד אודות מה שהתרחש מאחורי דלתות הוועידה הסגורות. עיקר המידע לגבי החלטות הוועידה והנעשה בה נלקח מעיתוני סין, אשר שייכים למפלגה ומנאומו הפומבי של נשיא סין, שי ג׳ינפינג, בפתיחתה.

בהסתמך על מקורות אלו ניתן לדעת מי נבחרו לאייש את התפקידים הבכירים שהתפנו בצמרת המפלגה. האן גאנג (Han Zheng) ישמש כסגן ראש הממשלה, גאו לאג׳י (Zhao Leji) מונה לתפקיד ראש הקמפיין נגד השחיתות שהנשיא מוביל מאז כניסתו לתפקיד לפני כחמש שנים, לי זאנשאו (Li Zhanshu) יכהן כראש הקונגרס הלאומי של סין, וואנג יאנג (Wang Yang) ישמש כיושב ראש המועצה המייעצת, ווואנג האונינג (Wang Huning) מונה לכהן כאחראי על האידאולוגיה, התעמולה והארגון המפלגתי. אנשים אלו עומדים לשמש בתפקידים הבכירים ביותר במדינה הגדולה ביותר בעולם אך בעולם ידוע עליהם מעט מאוד והפרופילים האישיים שלהם דלים באינפורמציה ממשית. אם זאת ברור שאף לא אחד מהמינויים החדשים מאיים על מקומו של הנשיא המכהן או מסומן כיורשו.

הנאום, בין שלוש וחצי השעות, שנשא הנשיא בפתיחת הוועידה מאפשר גם הוא הצצה, גם אם מבוקרת ומוגבלת, לנעשה במפלגה. לפי הנאום והאטמוספירה שסבבה את הוועידה ניתן לקבוע שהנשיא הסיני חיזק את אחיזתו במפלגה ובמדינה. מעבר לבחירתו הצפויה פה אחד להמשיך לכהונה שנייה, הצליח שי לרשום לזכותו מספר הישגים. הגותו של שי ג׳ינפינג נכנסה לחוקת המפלגה, הוא הוגדר כיושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית של סין והצליח להעביר את הוועידה בצורה חלקה ללא הפרעות חיצוניות או פנימיות.

הגותו של שי ג׳ינפינג, תחת הכותרת "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים עבור העידן החדש", נכנסה לחוקת המפלגה, לצד כתביהם של מאו דזה טונג ודנג שיאופינג שני מנהיגיה הראשונים של סין הקומוניסטית. שני המנהיגים שבאו אחריהם לא זכו לכך, ועל כן זהו הישג חשוב של הנשיא המכהן אשר מעמיד אותו בשורה אחת עם שני המנהיגים הנערצים. ההישג מצביע על האפשרות שהנשיא הסיני עשוי לכהן עוד יותר מקדנציה אחת, כמו מאו, או שיישאר בתמונה שנים רבות לאחר סיום תפקידו הרשמי, כמו במקרה של דנג. בכל מקרה ניתן להסיק מההישג שההנהגה הסינית הנוכחית איתנה ויציבה, גאה במי שמוביל אותה, ואינה צופה הפתעות מעבר לפינה, כך שמנהיגי מדינות המעוניינים לשמור על מערכת יחסים טובה עם סין, מוטב שיעשו זאת מול הנשיא המכהן ולא יחכה להתפתחויות.

הגדרתו של הנשיא המכהן כיושב ראש הוועדה הצבאית של סין, באה במטרה לחזק את מעמדו של הצבא בתוך המפלגה ומחוצה לה. צעד זה הינו חלק מהמהלך הכולל של הנשיא לחזק את הצבא, להצעידו קדימה ולהכין אותו לאתגרים העתידיים, שלא צוינו במפורש. על מנת לעשות כן, הכריז הנשיא שוב על הצורך להתמקד בחדשנות טכנולוגית, כזו שתכין את הכלכלה ואת הצבא לאתגרי העתיד. נדמה שגם הכרזתו של הנשיא שהמשק הסיני יפתח יותר ויאפשר לחברות בין-לאומיות לפעול בסין ביתר קלות, באה לתמוך בעידוד החדשנות הטכנולוגית, חדשנות שסין תוכל לנצל לצרכיה. הנשיא הסיני מרבה לדבר על הצורך בחדשנות והממשל הסיני מעודד יצירת קשרים עם מדינות בעלות ידע מוכח בנושא. ישראל היא אחת המדינות הללו, והיחסים בין סין לבין ישראל בתחום החדשנות הטכנולוגית זוכים לצמיחה, אך לא בנושאיים צבאיים בהם ישראל לרוב מנועה מלשתף פעולה עם סין בשל לחצים אמריקניים ובשל אירועים היסטוריים בנושא זה בין המדינות.

העובדה שהוועידה עברה ללא בעיות מבית ומחוץ הינה הישג נוסף של הנשיא המכהן. עם זאת יש להבין מתוך ההקשר שמעט מאוד ידוע אודות הנעשה מאחורי הדלתות הסגורות. הנשיא הסיני, שמנסה לשדר לעם הסיני פשטות ומלחמת חורמה בשחיתות, ביטל את ההטבות שהיו בעבר מנת חלקם של באי הוועידה, הטבות כגון תספורות, חליפות לפי מידה ומאכלים רבים ויקרים. לא ידוע אם הייתה התנגדות לכך מתוך המפלגה, אך כאמור מבחוץ השינויים עברו ללא קושי. צפון קוריאה, שכנתה של סין, נמנע מלערוך ניסויים בתוכנית הטילים שלה לאורך ימי הוועידה ולא ניסתה למשוך את תשומת הלב העולמית ולגרום מבוכה לסין על כך שאינה מצליחה לשלוט בנעשה בסמוך אליה. גם בנות המחלוקת של סין אודות ים סין הדרומי לא פעלו על מנת לעורר את הנושא במהלך ימי הוועידה, ובכך לגרום מבוכה לנשיא הסיני. גם הגעתו של מזכיר המדינה האמריקני, רקס טירלסון, לאסיה לא עוררה מתיחות.

הנשיא הסיני, שהתייחס בנאומו לתוכניות ההתעצמות הכלכלית והצבאית של סין העביר גם מסר לנשיא האמריקני. לדבריו היחסים בין המדינות חשובים ביותר והוא מבקש להעביר מסר מרגיע על כך שאין בכוונתה של סין לערער את ההגמוניה האמריקנית. לדבריו סין מעוניינת לשתף פעולה עם ארצות הברית ומתנגדת להתייחסות של ארצות הברית כלפיהם כמשחק סכום אפס. לצד זאת הזהיר הנשיא הסיני את עמיתו האמריקני שלא לתמוך בפעולות שלדבריו פוגעות בריבונות הסינית, כמו מכירת נשק לטאיוואן. קשה לדעת למה בדיוק התכוון הנשיא הסיני כשטען שסין אינה מנסה לערער את ההגמוניה האמריקנית, שכן לצד אמירה זו הוא גם אמר שהוא מצפה שסין תחת הנהגתו תהפוך לכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. מה שבטוח הוא שהנשיא הסיני התכוון להגיד שאת תפקיד השוטר העולמי הוא משאיר בנפש חפצה לארצות הברית ואין לו כל כוונה ל"בזבז" את זמנו על בעיסוק בניסיון לפתור סכסוכים ברחבי העולם.

בנאומו של הנשיא לא הייתה התייחסות להיבט החברתי של המשך הצמיחה הסינית, ורצונו של העם הסיני להיות מעורב יותר בקבלת ההחלטות על חייו ועתידו. מעמד הביניים הסיני הולך וגדל ועמו גם הרצון של בני אותו מעמד לקחת חלק בקבלת ההחלטות במדינה. מהתעלמותו של הנשיא הסיני מהנושא בנאומו קשה לדעת אם הצורך באימוץ רפורמות בשיטת המשטר אינו גדול, או שהוא גדול ומפחיד מדי ועל כן יש רתיעה מלעסוק בו כל עוד זה אפשרי. הנשיא אמר שסין אינה זקוקה לאמץ שיטות ממשל או מודלים חברתיים ממקומות אחרים ונראה שדעתו ודעתם של חברי מפלגתו ברורה. גם העובדה שכאשר דיבר הנשיא על הצעדת המדינה להיות מדינה מודרנית עד שנת 2035, הוא לא הזכיר צורך לשנות דבר בצורת המשילות הקיימת כיום, מצביע על אותה הגישה. על השאלה האם סין תוכל להמשיך לצמוח ללא שינויים פוליטיים-חברתיים קשה לענות בוודאות, אך יש לזכור שלא היו רבים שהאמינו שסין תגיע לאן שהיא נמצאת היום, מבלי לשנות את שיטת הממשל שלה.

בפני ההנהגה הסינית עומדים אתגרים רבים ומורכבים, לפחות כלפי חוץ נדמה שהיא עושה כל שביכולתה להתעלם מקיומם של חלקם, או אף חמור מכך לדכא את קיומם. לצד זאת להנהגה הסינית ולעומד בראשה יש סיבות רבות להתגאות על מה שנעשה בחמש השנים האחרונות, ומספיק לציין את העובדה שבתקופה זו עלו מעל לקו העוני יותר משישים מיליון סינים. המפלגה מציגה כלפי חוץ איתנות, יציבות ותחושה שלסין יש מנהיגים אשר מובילים אותה להתמודדות עם אתגרי העתיד, גם אם הם אינם עולים בקנה אחד עם תפיסות עולם מערביות. הנשיא הסיני הרי אמר: ״אנו לא זקוקים לאמץ רעיונות חיצוניים״.

 גרסה PDF

* רועי ילינק הוא דוקטורנט בחוג ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר בפורום קהלת וחוקר אורח באוניברסיטת שנחאי.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

רועי ילינק

Roie Yellinek is a Ph.D. student at Bar-Ilan University in Ramat-Gan (Israel), a doctoral researcher at the Begin-Sadat Center for Strategic Studies, and a non-resident scholar at the Middle East Institute. He is a specialist in the growing relationship between the Middle East and China, especially in regards to the soft power component of Chinese diplomacy. His research is based on fieldwork conducted in China, Israel and other countries. He has authored numerous articles that have been published by research institutions and newspapers in both Israeli and international media outlets.