המערכה נגד הגרעין של צפון קוריאה היא גם מערכה נגד הגרעין האיראני

מאת 27 ספטמבר 2017

מבט מבס"א מס' 597, 27 בספטמבר 2017

תקציר: לרשות ממשל טראמפ עומדות כמה חלופות מול ג'ונג און, כולן בעיתיות וחלקן מסוכנות. הן נעות על ציר מהכלת קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית דרך דיפלומטיה וסנקציות ועד שימוש בסייבר ובכח צבאי. סביר שארה"ב תשתמש בכמה מהן במשולב או לסירוגין. ההתמודדות האמריקנית עם קוריאה הצפונית היא קריטית לישראל משום הקשר ההדוק שיש בתחום הגרעין ופיתוחי טילים בין קוריאה הצפונית לבין איראן  והמאמצים לעצור את שתיהן.

חילופי המהלומות המילוליות שהחליף טראמפ עם קים ג'ונג און בימים האחרונים, הן הקיצוניות והחמורות ביותר שנשמעו מאז השימוש הראשון והאחרון שנעשה בנשק גרעיני ביפן, בשלהי מלחמת העולם השנייה. ג'ונג און עורך ניסויים בפצצות ובטילים ומאיים לפגוע בארה"ב ובבנות בריתה באסיה; וטראמפ מבקש לעצור את המרוץ ומאיים על ג'ונג און. שניהם מגדירים האחד את השני כחולי נפש וכל צד מאיים להשמיד את יריבו. ג'ונג און הודיע שיבצע ניסוי בפצצת מימן באוקינוס השקט, ואילו טראמפ הגיב בשיגור מפציצים אסטרטגיים לגבולות קוריאה הצפונית. העולם צופה בהתגוששות הזו בחרדה מתעצמת.

לרשות ממשל טראמפ עומדות כמה חלופות מול ג'ונג און, כולן בעיתיות וחלקן מסוכנות. הן נעות על ציר מהכלת קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית דרך דיפלומטיה וסנקציות ועד שימוש בסייבר ובכח צבאי.

קבלת קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית: קוריאה הצפונית עדיין אינה מעצמה גרעינית. היא תהיה כזו רק לאחר שתוכיח שהיא מסוגלת ליצר ולהקטין ראשי קרב גרעיניים ולהרכיב אותם על טילים בליסטיים ארוכי טווח, שיכולים להגיע לכל מקום בארה"ב. יש בוושינגטון, בעיקר אנשי ממשל אובמה לשעבר, שאחראים הן למדיניות הרופסת של נשיאם כלפי קוריאה הצפונית והן להסכם הגרעיני עם איראן, שטוענים שהרכבת הגרעינית של קוריאה הצפונית יצאה לדרכה ושלא ניתן עוד לעצרה. הם מוסיפים שגרעון כזה  יהפוך את ממשל ג'ונג און לרגוע ולמתון יותר, ולהרתעה הדדית מסוג זו שאפיינה את היחסים בין ארה"ב לבין ברה"מ במהלך המלחמה הקרה. אבל הגישה הזו מתעלמת מאופי השלטון הנורא בפיונגיאנג ומניחה שהוא רציונלי, ואימוצה עלול להאיץ את גרעון איראן ומדינות כמו יפן וקוריאה הדרומית באסיה, ומדינות כמו סעודיה, מצרים ותורכיה במזרח התיכון.

הסכם נוסח איראן: יש הטוענים שצריך לפתור את המשבר באמצעות מו"מ שיציע לג'ונג און הסכם גרעין נוסח איראן, משופר במקצת, לתקופה של עשור ומעלה. בהסכם כזה, הוא יתחייב לעצור את התוכנית הגרעינית שלו ויסיג אותה לאחור תוך קבלת פיקוח בין-לאומי קפדני של סוכנויות האו"ם הרלבנטיות, וזאת בתמורה להסרת הסנקציות החמורות שהוטלו לאחרונה והענקת תמריצים כלכליים. אולם ג'ונג און נחוש להפוך את ארצו למעצמה גרעינית, במהירות ובכל מחיר. קוריאה הצפונית כבר הפרה הסכמים גרעיניים שעליהם חתמה בעבר, בהסכם עם איראן יש פגמים רבים ולא סביר שטראמפ, שביקר אותו בחריפות, יסכים לקדם מתווה דומה עם ג'ונג און.

פתרון משבר הטילים בקובה:  באוקטובר 1962, פרץ משבר חמור בין ארה"ב לבין ברה"מ כאשר האחרונה הציבה בקובה טילים נושאי ראשי חץ גרעיניים, שכיסו את כל החלק המזרחי של ארה"ב. שתי מעצמות העל ניצבו בפני עימות גרעיני ישיר. ברה"מ נימקה את המהלך הפרובוקטיבי והמסוכן כאמצעי לגיטימי להגנה על בן בריתה פידל קאסטרו, שארה"ב ניסתה להפיל. המשבר הסתיים בהסכם שבו ברה"מ פירקה והחזירה את הטילים לשטחה בתמורה להתחייבות ארה"ב להימנע מניסיונות נוספים להפיל את משטר קאסטרו. אם ג'ונג און מפתח יכולת גרעינית בעיקר כדי להבטיח את שרידותו, ייתכן שאפשר להגיע אתו להסכם דומה לזה של קובה, שבו הוא יתחייב לעצור ואולי גם לפרק חלק מהתשתית הגרעינית שבנה, בתמורה להתחייבות אמריקנית להימנע מהפלתו. אלא שרמת אי-האמון הגבוהה שהתפתחה בין שני המנהיגים, ונחישות ג'ונג און להגיע למעמד של מעצמה גרעינית, תקשה מאוד על מימוש פתרון כזה.

סנקציות: לאחרונה, הטיל האו"ם סנקציות חדשות על קוריאה הצפונית בתחומי המסחר והאנרגיה והפעם גם בהשתתפות סין ורוסיה. סין היא גורם קריטי, מכיוון ש-90% מהסחר של קוריאה הצפונית הוא עם סין. סין הודיעה שתאכוף את הסנקציות, אבל לא ברור עד כמה היא מוכנה לממש אותן עד הסוף. במשך שנים, סנקציות לא הזיזו את שליטי קוריאה הצפונית מתוכנית הגרעון שלהם. הם מסוגרים והכבדת העול על האוכלוסייה אינה שיקול. איראן תשמח בוודאי למלא את אובדן חלק מאספקת הנפט והגז מסין.

שימוש בכוח צבאי: לארה"ב יש כמה חלופות צבאיות שכוללות חיסול ממוקד של ג'ונג און ובכירי משטרו במטרה לנטרל את קבלת ההחלטות שלהם; מתקפה כירורגית על כל מתקני הגרעין של קוריאה הצפונית ועל מערכות הטילים והארטילריה שמכוונות נגד סיאול. כל שימוש בכוח כזה הוא מסוכן מאוד משום שהוא דורש הפתעה ומודיעין מדויק, שלא ברור אם עומד לרשות צבא ארה"ב,. אחרי מתקפות כאלה, עלול להישאר לקוריאה הצפונית מספיק כוח כדי לפגוע קשות בסאול שבה חיים כעשרה מיליון אנשים והמרוחקת כחמישים ק"מ בלבד מהגבול עם שכנתה מצפון. נוסף לכך, סביר להניח שארה"ב לא תוכל להשתמש בכוח צבאי בלי תיאום עם קוריאה הדרומית ויפן. אמצעי חצי-צבאי – הצבת כוח גרעיני טקטי אמריקני על אדמת קוריאה הדרומית, הוא חלום הבלהות של סין. שימוש באמצעי הזה יכול להביא ללחץ דיפלומטי כבד יותר של סין על ג'ונג און.

מתקפת סייבר: הרעיון הוא לשתק את מערכות השליטה והנשק הגרעיני והקונבנציונלי של קוריאה הצפונית. למרות שמדינות רבות מפתחות אמצעי תקיפה כאלה, הן טרם הופעלו בזמן אמיתי ולא ברור אם הן יעילות מספיק. לקוריאה הצפונית יש יכולת הגנה והתקפה סייברית, אולם היקפה ועומקה אינם ברורים.

כל החלופות הללו בעיתיות וחלקן מסוכנות. סביר שארה"ב תשתמש בכמה מהן במשולב או לסירוגין. ההתמודדות האמריקנית עם קוריאה הצפונית היא קריטית לישראל משום הקשר ההדוק שיש בתחום הגרעין ופיתוחי טילים בין קוריאה הצפונית לבין איראן  והמאמצים לעצור את שתיהן. כישלון לעצור את הפיכתה של קוריאה הצפונית למעצמה גרעינית מוכחת, יוביל כמעט בוודאות לכישלון של ארה"ב לעצור את גרעון איראן. בראותה את חוסר האונים של ארה"ב והקהילה הבין-לאומית מול הפרובוקציות המתרבות של ג'ונג און, החליטה איראן ללכת על פרובוקציה משלה וביצעה ניסוי בטיל חדש לטווח בינוני, שיכול להגיע לטווח מינימלי של 2,000 ק"מ. זהו טווח פגיעה בכל מקום בישראל. ניסוי זה וניסויים קודמים בטילים מפרים את החלטת מועצת הביטחון שאישרה את הסכם הגרעין עם איראן ב-2014.

קוריאה הצפונית העבירה טכנולוגיה גרעינית וטילים לאיראן. היכולת המדעית והתעשייתית של איראן הרבה יותר מפותחת מזו של קוריאה הצפונית, ולכן היא שיפרה את המערכות שקיבלה ותשפר את אלו שתקבל. יתר על כן, איראן יכולה לעמוד בכל מגבלות הסכם הגרעין ולנהל את שדה הפיתוח והניסויים שלה בפצצות ובטילים בקוריאה הצפונית. מדיניות טראמפ בעניין ההסכם עם איראן עברה כמה גלגולים וסלטות אסטרטגיות. הוא אמר וחזר כמה פעמים על כך שזהו הסכם גרוע ויש לבטלו. אח"כ דובר על תיקונים ולבסוף בימים האחרונים, המיקוד עבר לאכיפה של גורמי האו"ם שאחראיים לפיקוח על ההסכם. אם קוריאה הצפונית תשמש גם לפיתוחים איראניים, אכיפת הסכם הגרעין אינה רלבנטית יותר. בכל מקרה, המערכה המתנהלת כעת על הגרעין של צפון קוריאה יכולה לספק לקחים חשובים להתמודדות ישראלית אפשרית בעתיד עם מצב דומה באיראן.

גרסה PDF

* פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה לארה"ב וליחסים בינלאומיים וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Prof. Eytan Gilboa
פרופ' איתן גלבוע

(דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד) מומחה ביחסי ארה"ב-ישראל, מדיניות ארה"ב במזרח התיכון, פוליטיקה אמריקנית, תקשורת בין-לאומית, דיפלומטיה ציבורית ובדעת קהל. פרופ' למדעי המדינה ולתקשורת באוניברסיטת בר-אילן.