הצהרת טראמפ וכיצד נראתה מצידה של המעצמה האסייתית?

מאת 27 דצמבר 2017

מבט מבס"א מס' 699, 27 בדצמבר 2017

תקציר: אחת מהבטחות הבחירות של נשיא ארה״ב הייתה להעביר את שגרירות ארה״ב מת״א לירושלים ובכך להכיר בה כבירת מדינת ישראל. ב-6 בדצמבר 2017, חתם הנשיא האמריקני על ההחלטה לפיה ״היום אנחנו מכירים סוף סוף בכך שירושלים היא ברית ישראל״. לא הייתה זו ההחלטה הראשונה שעסקה במעמדה של ירושלים בזירה הבין-לאומית וקדמו לה הצהרה סינית והצהרה רוסית. באופן לא מפתיע גררה ההחלטה תגובות רבות. העיתונות הסינית הקדישה לנושא מאמרים רבים, שבאופן מסורתי מייצגים את דעתם של אנשי הממשל בבייג׳ינג, וגם גורמים סינים רשמיים הגיבו להצהרה. התגובות הסיניות מעניינות משני היבטים: האחד האם הדבר ישפיע על יחסיה של סין עם ישראל והשני, ולא פחות מעניין, האם ניתן ללמוד מתגובות אלו על שינוי או תזוזה של מדיניות החוץ הסינית כלפי המזה"ת.

אחת מהבטחות הבחירות של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, הייתה להעביר את שגרירות ארה"ב מת"א לירושלים ובכך להכיר בה כבירת מדינת ישראל. ירושלים לפי הצהרתו של טראמפ: "היא מקום מושבה של הממשלה הישראלית המודרנית, היא מקום משכן הכנסת ובית המשפט העליון ומקום משכן הרשמי של הנשיא וראש הממשלה" ולמרות זאת "במשך כל השנים סרבו נשיאי ארה"ב להכיר רשמית בירושלים כעיר הבירה של ישראל".

ב-6 בדצמבר 2017, לאחר שפעם אחת כבר עיכב את החתימה, חתם הנשיא האמריקני על ההחלטה לפיה "היום אנחנו סוף סוף מכירים בכך שירושלים היא ברית ישראל". בכך הוא הסיר את ההתנגדות המסורתית של הנשיאים האמריקנים על החלטת הקונגרס ה-104, מ-23 באוקטובר 1995, לפיה יש להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. בהמשך אמר הנשיא כי: "החלטה זו אינה מכוונת, בשום פנים ואופן, לשקף ההתנתקות ממחויבותנו האיתנה להשגת הסכם שלום בר-קיימא… אנחנו איננו נוקטים עמדה… כולל בנושא הגבולות הספציפיים של הריבונות הישראלית בירושלים… שאלות אלה הן בידי הצדדים המעורבים". הנשיא המשיך והדגיש את המחויבות שלו להסכם שלום שיתגבש בשיחות בין הצדדים ולא כפתרון כפוי מבחוץ: "ארה"ב נשארת מחויבת באופן עמוק לסייע בקידום הסכם שלום המקובל על שני הצדדים. בכוונתי לעשות כל שביכולתי כדי לעצב הסכם שכזה".

טראמפ לא היה מנהיג המעצמה הראשון שמעמדה של ירושלים העסיק אותו לאחרונה. בנאומו בפני הליגה הערבית ב-22 בינואר 2016, אמר שי ג'ינפינג, נשיא סין, כי: "סין תומכת בתהליך השלום במזה"ת ובהקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית". הנשיא הסיני חזר על עמדה זו בביקורו של יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, בבייג׳ינג ביולי 2017. גם משרד החוץ הרוסי עסק בעניין ובהצהרה שפורסמה ב-5 באפריל, 2017, נמסר כי: "אנו מאשרים מחדש את מחויבותנו לעקרונות שאושרו על-ידי האו"ם להסדר פלסטיני-ישראלי, הכולל את מעמדה של ירושלים המזרחית כבירת המדינה הפלסטינית העתידית. יחד עם זאת, יש לציין כי בהקשר זה אנו רואים במערב ירושלים את בירת ישראל".

הסיבה לכך שהצהרתו של טראמפ גררה תגובות רבות יותר משתי ההצהרות שקדמו לה, נובעת בעיקר מהעובדה שהצהרת טראמפ אמנם מכירה במצב הקיים בשטח מזה שבע עשורים, אך חדשנית בכך שמדבר על ירושלים כבירת מדינת ישראל ולא כבירה משותפת לשני העמים. נוסף על כן, בעוד שתי ההחלטות הקודמות, ובעיקר זו הסינית, לא מחדשות דבר ונאמרו בעיקר כהצהרות ופחות כתוכניות פעולה, הרי שהצהרתו של טראמפ נאמרה כצעד ראשון בדרך להעברת השגרירות האמריקנית מתל-אביב  לירושלים.

על הצהרתו של טראמפ הגיב ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות: "יש רגעים גדולים בתולדות הציונות: הצהרת בלפור, הקמת המדינה, שחרור ירושלים, ואתמול – הצהרת טראמפ. אמרתי לו: ידידי הנשיא, אתה עומד לעשות היסטוריה. ואתמול – הוא עשה היסטוריה. זה רגע מרומם ומאחד. לימין, לשמאל, דתיים, חילונים. אנו מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו!". מן העבר השני התגובות למהלך היו חריפות. יו"ר הרש"פ אמר כי: "ארה"ב מפרה את החוק הבין-לאומי, ההחלטה מהווה פרס לכיבוש". סאיב עריקאת, חבר הועד המרכזי של הפת"ח, איים כי: "טראמפ הבהיר שפתרון שתי המדינות נגמר, נעבור למאבק על מדינה אחת".

הצהרת טראמפ הובילה גם לתגובות של מדינות וארגונים רבים ברחבי העולם, מרביתן התנגדו למהלך ואחדות היו אדישות. העיתונות הסינית הקדישה לנושא מאמרים רבים, שבאופן מסורתי מייצגים את דעתם של אנשי הממשל המרכזי בבייג׳ינג. התגובות הסיניות מעניינות משני היבטים: האחד האם הדבר ישפיע על יחסיה של סין עם ישראל והשני, ולא פחות מעניין, האם ניתן ללמוד מתגובות אלו על שינוי או תזוזה של מדיניות החוץ הסינית כלפי המזה"ת. את התגובה הסינית להצהרה ניתן לחלק לשניים ציטוטים של גורמים זרים ותגובה של גורמים סינים.

העיתונות הסינית ציטטה ביום ההצהרה ובימים שלאחריה נציגים מזרח תיכוניים. העיקרון מאחורי ציטוטים אלו היו אחידים למדי, והצביעו על העובדה שצעד זה יפגע אנושות בתהליך השלום בין ישראל לבין הפלסטינים והיו אף שהזהירו מפני פגיעה ביציבות בזירה הגלובלית (כמו שר החוץ העראקי, איבהרים אל-גאפרי). עוד קראו אותם הקולות מהעולם הערבי להחרים את ארה"ב וישראל, להסלים את המאבק הערבי מול ישראל ואף קראו לאיחוד האירופי להכיר במדינה פלסטינית כתגובת נגד.

בנוסף לציטוטים של גורמים ערביים סיפקה העיתונות הסינית הסברים אודות המצב הרשמי של ירושלים, הסברים העולים ברובם בקנה אחד עם האופן שבו הפלסטינים מפרשים את המציאות, או רוצים לפרש אותה. כך למשל בידיעות אודות הנושא הושם הדגש על כך שישראל כבשה את ירושלים, בשתי פעימות בשנת 1948 ובשנת 1967, והכרזה על העיר כבירת מדינת ישראל מנוגדת לחוק הבין-לאומי.

דובר משרד החוץ הסיני, גנג שוואנג, אמר בעקבות ההצרה כי: "מעמדה של ירושלים הוא רגיש ומורכב, וסין קוראת לכל הצדדים הנוגעים בדבר לנקוט משנה זהירות בכל הקשור לשלום ולשלווה במזה"ת". עוד הוסיף הדובר כי: "כל הצדדים הנוגעים בדבר צריכים לנקוט זהירות ולהימנע מזעזוע הבסיס להסדר הסוגיה הפלסטינית, שעלול לעורר עימות אזורי חדש. סין תומכת בתוקף בתהליך השלום במזה"ת ובזכות של העם הפלסטיני לקבל את הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים שלו". בהודעה אחרת של משרד החוץ הסיני נטען כי סין תומכת במאבק משותף, בראשות האו"ם, נגד הטרור על מנת להחזיר את הסדר והיציבות האזוריים למקומם.

נקודת מבט נוספת על ההכרזה סיפק העיתון China Daily בכך שיום לפני ההכרזה האמריקנית פתח את אחד ממאמריו בשורות הבאות: "כחלק מכמה מהלכים שנויים במחלוקת, צפוי נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, להכיר בירושלים כבירת ישראל בהמשך השבוע. כל הכרזה כזו יש בה פוטנציאל התלקחות באזור נפיץ זה".

עיתון Global Times, הידוע בעמדותיו הלאומניות, המשיכו בגישה זו, במאמר מערכת תחת הכותרת "טראמפ בועט בקן צרעות, שוב", נכתב: "החלטתו האחרונה של טראמפ תהרוס שנים של מאמצי שלום דיפלומטיים בין פלסטין לבין ישראל. נוסף על כך משמעותו של המהלך שתפקיד המגשר, שממשלת ארה"ב משחקת במשך שנים בין יחסי ישראל לבין פלסטין, נפגע קשות". במקום אחר במאמר מוזכר כי "מהלכו את טראמפ מציע אפס הזדמנויות לאסטרטגיה שלו להשקיע הכל בפיתוח הכלכלי". בהמשך טוען המאמר כי טראמפ חושב שהוא והממשל בוושינגטון יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ויתר הכוחות הבין-לאומיים יפנו להם מקום, ואף תוהה מה יהיה צעדו הבא של נשיא ארה"ב, האם יפעיל את כוחה של ארה"ב מול צפון קוריאה? האם ישתמש בכוח צבאי לבצע רפורמות דמוקרטיות במקומות במדינות בהם מסרבים לקבל את השיטה האמריקנית?

העיתון South China Morning Post, פרסם כי בעקבות הצהרת טראמפ מתעתדים הסינים להזמין נציגים ישראלים ופלסטינים למפגש משותף על מנת לדון בדרכים להשגת הסכם שלום. המאמר ציטט את שר החוץ הסיני, וואנג יי, שחזר גם הוא על התמיכה הסינית בהקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים והוסיף שסין "תמשיך למלא תפקיד קונסטרוקטיבי בדרך לפתרון הסוגיה הפלסטינית-ישראלית". המאמר גם מזכיר שכבר בשנת 2013, כאשר ארחו הסינים את נתניהו ועבאס באותו השבוע, הציעו הסינים לקיים מפגש פסגה משותף, הצעה שלא יצאה לפועל.

העקרונות המרכזיים שהופיעו בתגובה הסינית להצהרה, הכוללים: התנגדות להגמוניה, התנגדות לצעדים חד-צדדים, להתערבות של מדינות האחת בנעשה בשטחה של חברתה, והשאיפה לשמירה על מערכת גלובלית יציבה, אינם מפתיעים כלל. שאיפתם המרכזית של הסינים, לשמור על יציבות שתתמוך בפיתוח כלכלי, איננה רואה בעין יפה את ההצהרה והיא "מיותרת" בעיניהם, שכן בהצהרה, כדבריהם, יש בעיקר מרכיבים דליקים באזור שגם ככה הוא נפיץ.

הסינים שתומכים באופן מסורתי בצד הפלסטיני בסכסוך הממושך מול ישראל, ממשיכים לשמור על גישה זו. העובדה שהפלסטינים זוכים לגיבוי ממדינות ערב, ובעיקר מיצואניות הנפט והגז הגדולות, מובילה את הסינים לתוצאה פשוטה לפיה הם זקוקים למשאבים אלו יותר מכל דבר אחר. מה גם שבשניים וחצי העשורים פיתחו ישראל וסין מערכת יחסים הדוקה, מבלי שהיחסים של סין עם העולם הערבי יפגעו, כך שאין סיבה לוותר על הגישה, שכבר עובדת שנים ארוכות. נראה שהגישה הסינית, לפיה ניתן לעשות עסקים עם כל מי שפתוח לכך ואין שום השפעה להיבטים לאומיים או אחרים, תמשיך להוביל את מדיניות החוץ שלה והצהרתו של טראמפ לא תשנה זאת.

התפקיד הסיני במזה"ת צפוי להישאר כשהיה, והצהרתו של טראמפ לא תוביל לעריכת שינויים במדיניותם כלפי הסכסוך הישראלי פלסטיני. סין מחזיקה כבר שנים ארוכות שליח מיוחד למזה"ת ומפעם לפעם מעלה את הנושא הישראלי-פלסטיני בשיחות של נציגים רשמיים עם עמיתיהם מהאזור. אך בפעול השליח לא עשה דבר מעבר למפגשים שערך אחת לתקופה עם הצדדים. גם בחינה של ההצהרות האחרונות מצד גורמים סינים מצביעה על כך שהגישה הסינית, לפיה על הצדדים לפתור את הסכסוכים שלהם בינם לבין עצמם ורק אם שני הצדדים מעוניינים בתיווך או סיוע סיני הדבר ייתן, עודנה הגישה הרווחת.

ניתן לטעון במידה רבה של ביטחון שהאירוע יעבור מבלי להשאיר רושם גדול על היחסים בין ישראל וסין. ניתן לראות זאת בעיקר בשל העובדה שמבחינת סין הרשמית מדינת ישראל כלל לא אשמה במה שקרה, טראמפ הוא האשם. נוסף על כך נשיא סין, שהורה בוועידת המפלגה האחרונה ובהזדמנויות נוספות אחרות להתמקד בפיתוח ובחדשנות, רואה בישראל מקור חדשנות מרכזי וחשוב עבור ארצו וההשקעות הרבות מצד סין בתעשיית החדשנות הישראלית מצביע על כך שהוא ויתר ההנהגה הסינית לא ימהרו לוותר על יחסיהם עם ישראל.

גרסה PDF

* רועי ילינק הוא דוקטורנט בחוג ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר בפורום קהלת ועיתונאי עצמאי.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

רועי ילינק

Roie Yellinek is a Ph.D. student at Bar-Ilan University in Ramat-Gan (Israel), a doctoral researcher at the Begin-Sadat Center for Strategic Studies, and a non-resident scholar at the Middle East Institute. He is a specialist in the growing relationship between the Middle East and China, especially in regards to the soft power component of Chinese diplomacy. His research is based on fieldwork conducted in China, Israel and other countries. He has authored numerous articles that have been published by research institutions and newspapers in both Israeli and international media outlets.