ח’אן אחמר: ההזדמנות של ישראל

מאת 17 אוקטובר 2018

מבט מבס"א מס' 979, 17 באוקטובר 2018

תקציר: אין עוררין שהיישוב הבדואי חאן אחמר – על כביש ירושלים – ים המלח – נבנה באורח בלתי חוקי. אולם ההחלטה, בגיבוי ביהמ"ש העליון, להעתקת תושבי היישוב ממקומו ולהריסת בתיו, מבטאת במניעיה מאבק אסטרטגי משמעותי פי כמה מעצם הכורח הריבוני למימוש שלטון החוק.

בדומה לבתי ח’אן אחמר, נבנו על-ידי פלסטינים בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הנתונים לשליטה ישראלית אלפי בתים בבנייה בלתי חוקית. ההתמקדות הבינלאומית בח’אן אחמר מבטאת מערכה המתנהלת בשנים האחרונות בהנהגת הרשות הפלסטינית ובתמיכת האיחוד האירופי כנגד מדינת ישראל על האחיזה בשטחי C בכלל ובשטחי המפתח בפרט.

למאבק על עתיד אחיזתה של ישראל בשטחי C הצטרף לאחרונה האלוף (מיל') עמוס ידלין בפרסום מתוקשר לתוכנית מדינית חדשה-לכאורה של מכון המחקר שבראשו הוא עומד. תוכניתו חותרת למעשה ליישום אסטרטגיית ההתכנסות בשלבים ולהעברה חד-צדדית של חלקים ניכרים משטחי C לידי הרשות הפלסטינית. את הנסיגה המומלצת הוא מנמק בשאיפה למדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי, אלא שהוא מתכחש לעובדה שמזה שני עשורים תמה למעשה שליטת ישראל על רוב הפלסטינים המתגוררים בשטחים שנכבשו ביוני 1967.

נהוג להשכיח בעקביות כי המגמה לסיום השליטה על הפלסטינים הושלמה בינואר 1996, עת הסיגה ישראל את כוחותיה מרובם המכריע של השטחים המאוכלסים בפלסטינים ביהודה ושומרון (סיום השליטה על אוכלוסיית עזה הושלם במאי 1994). כל הפלסטינים החיים בשטחי A ו-B נתונים מאז לשליטת הרשות הפלסטינית. נותרה המחלוקת על ירושלים המזרחית והמרחב הנתון ביהודה ושומרון בשטחי C, כאשר במרחבים אלה נכללים כל ההתנחלויות, מחנות צה"ל, הדרכים הראשיות, השטחים השולטים החיוניים והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן, המבטאים את המרחב הנחוץ לישראל לקיומה ולהגנתה.

המאבק המתרחש על אחיזה במרחב הפתוח משמעותי יותר ממאבק שליטה על עוד גבעה או על עוד טרסה. תוכנית ידלין מבקשת לשכנע כי היא מותירה את רוב המתיישבים היהודים בבתיהם ללא סכנת עקירה. אולם אחיזה ישראלית נחוצה גם במרחב הפתוח בין היישובים, ובה תלויה במידה רבה ההכרעה בשאלת עתידה של ישראל במרחב שממערב לירדן. מדובר בשאלת יסוד בעיצוב תנאי המרחב הגיאוגרפי, והיא מסתכמת בשאלה האם מעלה אדומים וגוש עציון, לדוגמה, יהפכו למובלעות ישראליות דועכות בתוך מרחב פלסטיני או להפך – האם השכונות והכפרים הפלסטיניים ממזרח לירושלים יהיו מובלעות פלסטיניות במרחב ישראלי.

האיחוד האירופי, במודעותו למשמעותו המרכזית של מאבק זה, ממקד מאמציו להרחבת השליטה הפלסטינית באותם שטחים חיוניים בשטחי C, שבהם יוכרע עתידו של חזון חלוקת הארץ לשתי מדינות. במרחב הפתוח שבמורד הדרך מירושלים לים המלח, יוכרע גם עתידה של ירושלים כעיר מטרופולין או כעיר פרוור בקצה מסדרון ממזרח לתל אביב.

מומלץ דווקא להיענות להפצרות, כלומר להשאיר את 38 המשפחות במקומן, אך למצות בהזדמנות זו מגמות בנייה נחוצות במרחב E-1 ומזרחה, בחתירה ליצירת רצף ישראלי בין ים המלח לירושלים.

מדינת ישראל לא תוכל לממש את האינטרסים שלה לשליטה במרחבי C רק בניהול צעדי מניעה, דוגמת הריסת מבנים בלתי חוקיים. במקביל נדרשת באזורי מפתח אלה בנייה ישראלית רחבת היקף, ואת מאבק ח’אן אחמר ניתן בשעה זו להפוך להזדמנות.

גרסה PDF

המאמר התפרסם ב ישראל היום ב-12 באוקטובר 2018.

https://www.israelhayom.co.il/opinion/597767

*אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.