טורקיה וגרמניה – משבר מחריף

מאת 24 ספטמבר 2017

מבט מבס"א מס' 594 , 24 בספטמבר 2017

תקציר: האמצעים שננקטו על-ידי נשיא טורקיה, רג'יפ טאיפ ארדואן, מאז ניסיון ההפיכה הכושל בשנה שעברה, הובילו למשבר עמוק עם מדינות המערב, ובראש ובראשונה עם גרמניה. מאז ניסיון ההפיכה, נמצאים היחסים בין המדינות בשפל חסר תקדים. עם זאת, לאור ההיסטוריה של היחסים ההדוקים, היקף הסחר הכלכלי היציב לאורך השנים ויכולתה של טורקיה לייצב את גלי ההגירה לאירופה, טורקיה וגרמניה עשויות למצוא ערוץ תקשורת כדי להכיל את המשבר.

מאז ניסיון ההפיכה הכושל נגדו אשתקד, חותר הנשיא ארדואן לבסס עוד יותר את מעמדו הבלעדי בטורקיה ולהעביר מסר של אחדות תחת דגל הדמוקרטיה נגד "אויביה של טורקיה מבית ומחוץ". אולם בפועל, טורקיה חווה טלטלה פנימית עמוקה בשל מגמת הקיטוב של ארדואן, כשברקע, נמשכת הרדיפה של אנשי ציבור ותקשורת במטרה לתת משנה תוקף למגמת הריכוזיות של השלטון הטורקי. לצד זאת, ניכר כי ניסיון ההפיכה, וביתר שאת כישלונו, מהווים נקודת תפנית מדינית רחבה יותר עבור טורקיה. צעדי הדיכוי שהוביל ארדואן תרמו לחיזוק החוגים האסלאמיים והאנטי-מערביים בטורקיה, והגבירו את החיכוך המחריף של אנקרה עם המערב אשר סלד בתוקף מרמיסת זכויות הפרט בטורקיה. כמו כן, התנודות הגאופוליטיות וחולשתה של ארה"ב במזרח התיכון, דחפו את טורקיה לחמם את יחסיה דווקא עם מדינות כמו רוסיה איראן וקטאר, שלהן השפעה רחבה על השאיפות האנרגטיות של טורקיה ועל צרכיה הכלכליים.

מזה מספר חודשים מנהלת טורקיה יחסים שבריריים גם עם גרמניה, שבימים כתיקונם טרם ניסיון ההפיכה וצעדי הדיכוי שהפעיל ארדואן בעקבותיו, אימצה כלפי טורקיה קו פרגמטי ביחס למדינות האיחוד האירופי, וביססה עמה קשרים פוליטיים עמוקים.

כזכור, רשויות גרמניה מנעו מבכירי ממשל טורקים לקיים עצרות ברחבי המדינה לפני משאל העם שהתקיים באפריל בטורקיה. טרם זאת, עצרו כוחות הביטחון הטורקים פעילים ועיתונאים גרמניים שנחשדו בהסתה לטרור נגד יעדים טורקים ופרלמנטרים גרמנים לא הורשו לבקר כוחות גרמניים המוצבים בטורקיה במסגרת פעילות נאט"ו נגד המדינה האסלאמית.

כחודש לפני הבחירות בגרמניה, נראה כי מצב היחסים בין שתי המדינות רק ילך ויחריף. ארדואן טען לאחרונה כי פרסום אזהרת המסע הגרמנית לטורקיה, מעידה על ניסיון ניצול ציני של המשבר ביניהן למטרות פוליטיות ולחיזור אחר קולות המתנגדים לצירופה של טורקיה לאירופה. מבחינתו של ארדואן גרמניה הינה חלק מ"מזימה" מערבית להחלשת טורקיה ובהקשר זה, הפיצו רשויות החוק בטורקיה מידע מודיעיני כוזב על חברות כלכליות מגרמניה המנהלות קשרים עם תנועתו של פטהוללה גולן, אויבו המר של ארדואן ומי שנתפס בתודעה הציבורית התומכת בארדואן כ"מהנדס" של ניסיון ההפיכה נגדו.

אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, הבינה לאחרונה כי הממד הכלכלי מהווה כלי רב חשיבות לריסון הטורקים וחותרת להפעלת סנקציות כלכליות. לאחרונה אף עלו בגרמניה קולות הקוראים למדינות האיחוד להקפיא את הליך איחוד המכסים עם טורקיה. צעדים אלו עלולים להוות בעיה חמורה עבור טורקיה, שכן גרמניה היא שותפת הסחר העיקרית שלה ומהווה פלטפורמה לביסוס הכלכלה הטורקית באירופה. יש לציין כי טורקיה טרם התאוששה מהסנקציות הרוסיות שהוטלו עליה בעקבות אירועי הפלת המטוס הרוסי בסוריה בשלהי 2015.

חברות השקעה כלכליות משני צדי המתרס המכירות בפוטנציאל ההיזק הכלכלי של משברים מעין אלו, מקוות כי העוינות בין המדינות תחלוף מיד לאחר הבחירות בגרמניה. ארדואן מבין היטב כי אסור שמשיכת החבל מול גרמניה בזירה הפוליטית תפגע בפריחה הכלכלית בין המדינות וזימן לאחרונה 19 נציגים של חברות גרמניות לפגישה במעונו באנקרה על מנת להזים את חששותיהן ולהבטיח כי מעמדן וחשיבותן לכלכלה הטורקית לא תפגענה.

לאור זאת, נדמה כי למצב היחסים בין טורקיה לבין גרמניה, עלולות להיות השפעות רחבות יותר מול המערב וארה"ב. טורקיה אינה מצליחה ליישב את המחלוקת המהותית עם ארה"ב, שותפתה המרכזית בנאט"ו, על תמיכת האחרונה בכוחות הכורדים בסוריה, שכן בראיית טורקיה אלו מהווים זרוע ביצועית של ה-PKK מעבר לגבול ומאיימים לפגוע בביטחונה הלאומי של טורקיה.

בנוסף, נרקמת התקרבות מעניינת בין טורקיה לבין איראן, שהתבטאה בביקורו החריג של הרמטכ"ל האירני באנקרה לאחרונה, במהלכה דן עם בכירים טורקים ובראשם ארדואן באפשרות להקמת מנגנון שיתוף פעולה נגד ארגוני טרור בצפון עיראק, במשתמע נגד הבדלנים הכורדים. איראן מבינה כי התרחקותה של טורקיה מהמערב וחששה מהשאיפות הלאומיות של הכורדים במרחב, משרתת את האינטרס האיראני להגביר את אחיזתה במרחב שבין עיראק סוריה ולבנון. מנגד, לא ברור מה מרוויחה מכך טורקיה, שכן חיזוק איראן והתקרבות במקביל לרוסיה על חשבון המערב, עלולים לפגוע ביכולת הטורקית להשפיע על עיצובה הפוליטי של סוריה בעתיד.

לסיכום, ניתן לומר כי היחסים בין גרמניה לבין טורקיה אינם הולכים להשתפר בקרוב ויושפעו רבות מהתנודות הפנימיות בתוכן. עם זאת לאור היחסים העמוקים בין השתיים, הן יפעלו ככל הנראה להכלת המשבר ומניעת השפעתו על המישור הכלכלי המהווה עוגן לשימור היחסים. יכולת ההשפעה של אנקרה על הפזורה הטורקית החיה בגרמניה ,שיתוף הפעולה נגד המדינה האסלאמית, הנכסיות הטורקית עבור אירופה בכל הנוגע למשבר הפליטים ולפתרון נושאים מדיניים אחרים כדוגמת הסכסוך בקפריסין, עשויים להביא למציאת ערוץ הידברות ביניהן.

גרסה PDF

* יניב אברהם הוא חוקר לשעבר בנושא טורקיה במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ, מומחה בנושא טורקיה המודרנית.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.