האינטרסים הלאומיים שלנו ביהודה ובשומרון

מאת 27 פברואר 2018

מבט מבס"א מס' 753, 27 בפברואר 2018

תקציר: מומחים לזירה הפלסטינית מתריעים מפני הגעה לנקודת תפנית אסטרטגית. בהזמנה להערכת מצב אסטרטגית מחודשת, ראוי לברר לא רק מהו האיום המתהווה בהיגיון ובפעולות אויבנו במרחבי יהודה ושומרון, אלא קודם כל, מה הם האינטרסים הלאומיים אותם אנו מבקשים להשיג במרחבים אלה. האינטרסים הללו רחבים בהגדרתם מעבר לממדים הביטחוניים.

בשלושה מאמרים במדור הדעות של ישראל היום, ניתנה לאחרונה התרעה מודיעינית לתפנית אסטרטגית במאבק הישראלי-פלסטיני. שלושת הכותבים מומחים לזירה הערבית: יוסי קופרווסר, אייל סיזר וראובן ברקו, התריעו על תהליך המגיע לקיצו. לא במקרה התמקדו שלושת המומחים – שמילאו במשך עשרות שנים תפקידים משמעותיים במערכת המודיעין הישראלית – בדינמיקה המתפתחת בצד היריב ובזירה הבין-לאומית.  במתכונת הערכת המצב הנהוגה בצה"ל ובדיוני קבינט, הדיון אכן נפתח על-פי רוב בסקירת המודיעין על מצבו ופעולתו של האויב. אולם השאלה המכרעת, שאינה בתוקף סמכותם המחקרית של מומחי המודיעין, היא מה הן שאיפותינו – בהיבטי חזון לאומי – וכיצד הן מתבטאות במיקוד לאינטרסים שרצוי לנו להתמקד בהשגתם. בדיון הזה כפי שהיטיב להדגיש בן גוריון, צריכה להוביל ההנהגה הלאומית ולא המומחים המקצועיים.

משוואת הביטחון הלאומי רחבה בשיקוליה מעבר להיבטים הביטחוניים הטכניים, כפי שמוגדר בספרות תורת צה"ל: "ביטחון לאומי הוא התחום העוסק בהבטחת היכולת הלאומית להתמודד ביעילות עם כל איום על הקיום הלאומי ועל האינטרסים החיוניים הלאומיים…" ואמנם בשאלת האינטרסים החיוניים הלאומיים שלנו ביהודה ושומרון, טמון שורש המחלוקת בין ימין ושמאל ביחס לעתידנו במרחב. בהעדר הסכמה בשאלת החזון הלאומי, העברנו את ניהול הדיון למומחים הביטחוניים, וכך התקבעה רשימת האינטרסים שלנו ביו"ש, כמתמצה בלא יותר מדרישות ביטחוניות כמו פיקוח על המעברים בבקעת הירדן, ותחנת בקרה אווירית בהר בעל חצור.

האינטרס היחיד שחרג מעבר למאמצי האבטחה הטכניים, הוא אינטרס ההיפרדות מהפלסטינים שהפך במדיניות ברק, רמון ולבני לאינטרס לאומי עליון. בדיבורם החוזר ונשנה על כורח ההיפרדות, הם מתכחשים לעובדה שההיפרדות מומשה ברובה הגדול בהנהגת ראש הממשלה יצחק רבין. כבר במאי 1994, תם שלטון מדינת ישראל על כל האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, ובינואר 1996 תם שלטון המנהל האזרחי הישראלי על כל הפלסטינים במרחבי A,ו-B ביו"ש. 90% מהפלסטינים המתגוררים במרחב שנכבש ביוני 1967, מנוהלים מאז על-ידי הרשות הפלסטינית. האורח בו סימן רבין ביהודה ושומרון את שטחי A,B  ו-C מבטא את החיוניות הרבה שזיהה באחיזתנו במרחבי שטח C. לאחר מימוש הנסיגה מרוב השטחים המאוכלסים ביו"ש, פירושה של המשך התביעה להיפרדות מהפלסטינים היא נסיגה ישראלית כמעט מלאה משטחי יהודה ושומרון כולל בקעת הירדן, כאשר גושי ההתיישבות האמורים להישאר בידינו אינם יותר מ-4% מכלל השטח.

אחרי פיגוע טרור כמו רצח הרב רזיאל שבח, בפאתי חוות גלעד, מעוררים שוחרי ההיפרדות את השאלה המוכרת: מה יש לנו לחפש שם? וגם אם  בינתיים, צה"ל נדרש לפעול שם, מדוע צריכים לחיות שם אזרחים ישראלים?

ובכן, האינטרסים הלאומיים שלנו ביהודה ושומרון אינם רק ביטחוניים. הפלסטינים מבינים טוב מאתנו, כדברי עבאס זכי ממייסדי הפת"ח, שאם יצליחו לדחוק אותנו לרצועת החוף הצרה ובתוך כך לגרום לנו לאבד את זיקתנו לארץ כמולדת אבות, יהיה זה עניין של זמן בלבד עד שנעלם כמו הצלבנים.

בנוסף, מבחינה מרחבית ואקולוגית, מדינת ישראל המצטמצמת לרצועת החוף, הופכת לרצף עירוני צפוף ובלתי נסבל מנהריה עד אשקלון. כבר היום הגיעה בעיית הצפיפות לנקודת הרתיחה. לדוגמה, רשות התכנון הונחתה לתכנן לקראת שנת  2040 תוספת של 2,600,000 דירות חדשות, כולן בתחומי מדינת ישראל שבתוך הקו הירוק. הבשורה המרחבית מצויה במרחב הפנוי – במרחבי בקעת הירדן, מקו הירדן ועד גב ההר – להושבת מיליוני יהודים בשדרה מזרחית מקבילה לרצועת החוף.

האופן בו שרטט ראש הממשלה יצחק רבין את שטחי C, בתשומת לב אישית לכל ציר וגבעה, הוא הביטוי למפת האינטרסים המרחביים של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. לביטויה המרחבי של תפיסה זו, נדרש מפעל ההתנחלות, בארבע מגמות עיקריות: פיתוח ירושלים רבתי, בעיקר מזרחה עד ים המלח, פיתוח דרום הר חברון, פיתוח מרחב בקעת הירדן ופיתוח המסדרונות מרצועת החוף אל בקעת הירדן. זו בין היתר חיוניות חוות גלעד, בהיותה שוכנת על אחד המסדרונות ממערב למזרח. מדובר כמובן במגמה שרק אזרחים חלוצים יכולים לממשה.

בביסוסה של מגמת התיישבות נרחבת, טמון המפתח ליציבות האסטרטגית, בכינון התודעה שאחיזתנו במרחב היא קיר איתן שמוטב להשלים עם קיומו ולהיתמך בו.

המאמר פורסם לראשונה ב-ישראל היום ב-18.1.2018.

גרסת PDF

*אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.