ייחודיותו של קאסם סולימאני

מאת 5 ינואר 2020

מבט מבס"א מס' 1,393, 5 בינואר 2020

תקציר: בהשפעתו על מגמות אסטרטגיות במזרח התיכון ראוי קאסם סולימאני להיחשב כאיש העשור. תוך ניצול מעמדו המיוחד בהנהגה האיראנית שימש כגורם המרכזי במאמציה של טהראן לנצל את "האביב הערבי" להחייאתן מחדש של שאיפותיה האימפריאליסטיות, תוך הובלתה האישית של החתירה לכינונו של "הסהר השיעי" ולהרחבת השפעתה האזורית של איראן. מותו מותיר לפיכך וואקום מנהיגותי שלא ימולא בקלות.

מצביאות מגלמת בחובה כישרון ייחודי הרחב בהרבה מאוסף מיומנויות מקצועיות, טכניות ותפעוליות הניתנות לרכישה. בדומה לפרויקט ארכיטקטוני המחייב את האדריכל להשיג הסכמה וסינכרוניזציה בין יזם הפרויקט ובעלי המלאכה, כן נדרש המצביא, העומד בפני אתגרים תובעניים פי כמה, לקיים שיח והבנות עם הדרג המדיני והדרגים הביצועיים כאחד. כמובן שהדרג המדיני אחראי לא פחות ליצירת התנאים לשיח האסטרטגי, אולם סוגיות השיח ועומק תכניו, כמו גם זיהוי התפניות המתפתחות וצמתי ההחלטה תלויים במידה רבה בדרג הצבאי הנוגע במישרין בחיכוך המבצעי.

מעטים הגנרלים היודעים לנווט כהלכה בנבכי המתחים בין הדרגים. גם בתולדות צה"ל היו ההצלחות מועטות למדי. מערכת הזיקות שהתקיימה בין משה דיין כרמטכ"ל לבין דוד בן-גוריון כראש ממשלה ושר ביטחון, בעומק האמון שהתפתח, מהווה מופת ייחודי. בהצטיינותו בתחום זה, תוך כינון שיח כנה ואינטימי וליבון משותף של הזדמנויות וסיכונים, רכש סולימאני את מעמדו המיוחד ואמונו המלא של המנהיג העליון חמינאי, דבר שהעמידו בעמדת השפעה מעל ומעבר לתפקידו הרשמי (או אף של מנהיגים אחרים ובכללם הנשיא רוחאני). סגולה ייחודית זו תבלוט קרוב לוודאי בחסרונה במערכת הפיקוד וההנהגה האיראנית.

בנוסף בלט סולימאני בניסיונו הקרבי העשיר ותפיסתו המבצעית המקורית. את תהילתו רכש כמפקד דיוויזיה צעיר במשמרות המהפכה במלחמת עיראק-איראן. במלחמה עקובה מדם זו שנמשכה שמונה שנים עוצבה וחושלה תפיסת המלחמה האיראנית – במידה רבה על-ידי משמרות המהפכה שהובילו את הלחימה עקב חוסר אמונו של חומייני בצבא המקצועי של השאה (שרבים ממנהיגיו חוסלו ו/או הושלכו לכלא לאחר המהפכה). בהתנסות ארוכת שנים זו, תוך חסך במשאבים ומגבלת הצטיידות במערכות לחימה עיקריות כטנקים ומטוסי קרב, הונחו היסודות לבניית יכולות צבאיות חדשניות כרקטות, מטעני נפץ מתקדמים, מיליציות עממיות מקומיות וכיו"ב. סולימאני שצמח בתודעת חסך זו הוביל בשנים לאחר המלחמה, ובעיקר לאחר התמנותו ב-1997 למפקד כוח קודס, את פריצת הדרך התפיסתית לפעילות כוחות חתרניים וטרוריסטים כחיזבאללה בלבנון, המיליציות השיעיות בסוריה ועיראק והחות'ים בתימן. ייחודו מתבטא ביצירתיות בה גיבש תפיסות לחימה ודפוסים מבצעיים חדשניים, כמו גם ארגון כוחות במערכים גמישים התואמים לנסיבות המקומיות תוך הדרכתם ללחימה בהגיון חדש. וכל זאת למטרת ניצול הנסיבות האזוריות החדשות שנוצרו בעקבות "האביב הערבי" לקידום שאיפותיו האימפריאליסטיות של המשטר האיראני. כפי שהצהיר בפני תלמידי הסמינר התיאולוגי בקום במאי 2011: "כיום ניצחונה או תבוסתה של איראן אינם מתרחשים במהראן או ח’ורמשאר. גבולותינו הורחבו ועלינו להשיג ניצחונות במצרים, עיראק, לבנון וסוריה. זה פרי המהפכה האסלאמית".

גרסה PDF

 *אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.