לבנון: סימביוזה אסטרטגית

מאת 10 דצמבר 2018

מבט מבס"א מס' 1,032, 10 בדצמבר 2018

 תקציר: בין מדינת לבנון המוסדית לבין חיזבאללה נוצרה בעשור האחרון מציאות חדשה שמבטאת סימביוזה מועילה וחלוקת עבודה אסטרטגית. על ממשלת ישראל להוביל מאמץ מדיני להבהרת מכלול המשמעויות הנובעות מכך ללבנון בתוצאות המלחמה הבאה, אם תפרוץ בין ישראל לבין חיזבאללה.

אחריות ממשלת לבנון לפעילות התקפית כנגד מדינת ישראל המתארגנת בשטחה היא סוגיה מרכזית ובלתי נמנעת. הסוגיה ניצבה בקיץ 2006 במוקד מחלוקת בין הרמטכ"ל, דן חלוץ, לבין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, בניהול מלחמת לבנון השנייה.

בראיית לבנון כאחראית למהלכיו ההתקפיים של חיזבאללה הנערכים משטחה, דרש הרמטכ"ל חלוץ לתקוף תשתיות לבנוניות לאומיות. ראש הממשלה אולמרט מנע תקיפה זו, בין היתר כתוצאה מלחץ שהופעל עליו על-ידי מדינות האיחוד האירופי.

סיומה של מלחמה זו בהחלטת האו"ם 1701 ביטאה ציפייה להשבת ריבונותה של ממשלת לבנון למתרחש בגבול ישראל. לשם כך, הוטלו בהחלטת האו"ם מגבלות על פעילות חיזבאללה בדרום לבנון, וצבא לבנון נקרא להיפרס מחדש במרחב.

ציפייה זו מומשה רק למראית עין. במה שהתפתח מאז סיום המלחמה, לא זו בלבד שהתעצמות חיזבאללה בכל הממדים ובכל שטחה של לבנון הלכה וגברה אלא שצבא לבנון הפך במידה רבה שותף למאמצי התארגנות והתעצמות אלה.

דווקא מתוך מגבלות החלטת האו"ם 1701 השתכללו דפוסי שיתוף הפעולה בין צבא לבנון לבין חיזבאללה. הלגיטימיות המדינתית של צבא לבנון העניקה לו יתרונות שמאפשרים ייצוג רשמי וגלוי בזירה הבינלאומית של האינטרסים הלבנוניים, כפי שמתקיים במפגשים החודשיים הנערכים בין קציני צבא לבנון לבין קציני צה"ל, בהכוונת וניהול מפקדת כוח יוניפי"ל של האו"ם.

מי שמופקד בתוך כך על ייצוג המחלוקת על מתווה קו הגבול הבינלאומי בין ישראל לבין לבנון – למרות פסיקת האו"ם בנושא בהחלטה 425 (19 מרץ 1978) – זה צבא לבנון, והוא המאיים על ישראל במאמץ למנוע את הקמת הגדר החדשה בגבול לבנון.

בין מדינת לבנון המוסדית לבין חיזבאללה הלכה והשתכללה מציאות חדשה שמבטאת סימביוזה מועילה וחלוקת עבודה אסטרטגית. חיילי צבא לבנון בייצוג סדר מדינתי הם האחראים לבידוק הביטחוני ולשמירה בשערי רובע דחייה בביירות, שבו שוכנות מפקדות חיזבאללה. לוחמי חיזבאללה הם שהובילו את מאמצי הלחימה בסוריה בסיוע לשלטון אסד, כגילום אינטרס לבנוני. דרגה גבוהה של שיתוף פעולה מבצעי בין חיזבאללה לבין צבא לבנון באה לביטוי בלחימה משותפת כתף אל כתף כנגד כוחות דאעש בהרי קלמון, בגבול סוריה-לבנון.

בתנאים אלה לא ניתן לשלול את האפשרות כי במלחמה בין צה"ל לבין חיזבאללה עלולים כוחות צבא לבנון ליטול תפקיד פעיל בסיוע לארגון הטרור במאמץ לבלימת מתקפת צה"ל לעומק לבנון. בינתיים, בשנים האחרונות, זוכה צבא לבנון לתמיכה אמריקנית בחימוש ובהכוונה מקצועית.

מדינת לבנון, כיצור-כלאיים היברידי, ממצה בדרך זו את היתרונות הטמונים ביכולת להתנהל בתחכום בין שני קטבים מנוגדים: בין זיקה למדינות המערב, בעיקר צרפת וארה"ב, תוך שיתוף פעולה צבאי וכלכלי בחתירה ליציבות, לבין זיקה הדוקה לאיראן ולסוריה באמצעות ארגון חיזבאללה – המגלם מגמת מאבק וחתרנות. בכך טמון, במידה רבה, סוד הצלחתה של לבנון בשימור קיומה כאי של יציבות בטלטלת המזרח התיכון בעשור האחרון.

בדפוס התנהלות זה, השיגה לבנון חסינות מפני זיהויה בזירה הבינלאומית כשותפה לפעילות חיזבאללה. נוכח התעצמותו הגוברת של חיזבאללה והיערכותו ההתקפית וההגנתית כנגד ישראל בכל שטחה של לבנון, בהיקף שלא נודע עד כה, נדרשת ממשלת ישראל להכרזה על תפיסת מלחמה חדשה כנגד לבנון.

נכון עשה ראש הממשלה נתניהו – שהכריז על אחריותה הריבונית של לבנון לנעשה בשטחה כנגד ישראל, אך לא די בכך. על ממשלת ישראל להוביל מאמץ מדיני להבהרת מכלול המשמעויות הנובעות מכך ללבנון בתוצאות המלחמה הבאה, אם תפרוץ בין ישראל לחיזבאללה.

גרסה PDF

המאמר התפרסם ב ישראל היום ב-7 בדצמבר 2018.

*אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.