מודל המנהיגות של נשיא סין ופסגת המדינות המתפתחות

מאת 9 אוקטובר 2017

מבט מבס"א מס' 608 , 9 באוקטובר 2017

תקציר: בשלישי בספטמבר 2017, התכנסו ראשי מדינות BRICS לוועידה שעסקה בהתמודדות עם טרור, בשאיפה המשותפת של הצדדים להכניס שינוי במבנה האו״ם ובמסחר בין-לאומי. בוועידה הציג נשיא סין פעם נוספת את האופן בו הוא תופס את תפקידו בזירה הבין-לאומית, תפקיד שמתרכז בנושאים כלכליים. הקשיים שצפון קוריאה מציבה פעם אחר פעם וההתמודדות עם איומי טרור שמופיעים בסין ומחוצה לה מעלים סימן שאלה האם ניתן להנהיג מבלי להעניק תשומת לב רבה לנושאים אלו.

ב-3 בספטמבר 2017, התכנסו ראשי מדינות הבריק"ס (BRICS) לוועידה בת יומיים, שנערכה בעיר הנמל שיאמן, בדרום מזרח סין. הארגון מורכב מהמדינות ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, שיחד מהוות כשליש מהיקף הכלכלה העולמית. הנושאים המרכזיים שנדונו בוועידה היו התמודדות עם טרור, השאיפה המשותפת של הצדדים להכניס שינוי במבנה האו"ם ומסחר בין-לאומי. לצד הפורום המרכזי של הוועידה, נועדו המנהיגים גם בפגישות אחד על אחד ואף הוזמנו ראשי מדינות שאינן חברות, כגון מקסיקו ומצרים.

מארח הוועידה והעומד בראש המדינה החשובה ביותר בארגון, נשיא סין שי ג'ינגפינג, היה זה שהוביל את האג'נדה המרכזית של הוועידה, למעט מקרה אחד שיוזכר בהמשך. הנשיא הסיני עשה שימוש בוועידה על מנת לקדם את המודל החדש של מנהיגות עולמית, מודל שמתרכז בנושאים מסחריים ואינו מתבייש לומר זאת בקול צלול. האג'נדה המרכזית של הוועידה הייתה – בואו נתרכז בעשייה בזירה הכלכלית, וננסה למנוע כל הפרעה לזירה זו. ברוח זו אמר הנשיא הסיני כי: "עלינו לדחוף לכלכלה עולמית פתוחה, ולעודד ליברליזציה של המסחר".

בנאומו הוסיף שי כי נרשמה עלייה בסיכונים ובחוסר הוודאות בכלכלה העולמית, וכי הוא מעוניין להגדיל את כוחם של השווקים המתעוררים על הבמה העולמית. הוא הוסיף כי הסביבה החיצונית לכלכלות מתפתחות היא מורכבת ועגומה, וחזר על כך שארצו מתנגדת לפרוטקציוניזם ותומכת נלהבת במערכת סחר רב-צדדית. שי דיבר על מקומן של חמשת מדינות הארגון בזירה הבין-לאומית. הוא התייחס בדבריו למצב הנוכחי ולמה שלפי תפיסת עולמו ולפי המודל שהוא בונה צריך להיות המצב. "הקשרים שלנו עם שאר העולם, שכיום טובים יותר מאי-פעם, מצריכים מחמש המדינות שלנו להיות חלק פעיל יותר בממשל העולמי. בלעדינו, לא היה ניתן לפתור ביעילות הרבה מאוד אתגרים בין-לאומיים".

דבריו של הנשיא הסיני, כוונו במידה רבה לנשיא ארה"ב, שעוד במהלך קמפיין הבחירות שלו הדגיש את תמיכתו בפרוטקציוניזם בזירה המסחרית. כאמור נשיא מקסיקו, אנריקה פנה ניאטו, הוזמן לוועידה, במטרה לבחון אפשרות של הקמת הסכם סחר חופשי חלופי לנאפט"א. גורמים אמריקנים תקפו בתגובה את מדיניות הסחר של סין ואת הגבלת הגישה של הממשל לשוק הסיני. באחרונה גם הגביר הבית הלבן את הלחץ על סין בתחומי המגבלות על קניין רוחני.

לצד העיסוק בנושאים כלכליים-מסחריים דנו ראשי המדינות גם במעמדם שלהם בזירה הגיאופוליטית. במסמך הסיכום של הוועידה, הם קוראים לרפורמה מקיפה במוסדות האו"ם ובמועצת הביטחון בפרט, במטרה "להפוך אותם לייצוגיים ויעילים יותר". כמו כן קראו ראשי המדינות "להגדיל את הייצוג של המדינות המתפתחות, כך שהאו"ם יוכל להגיב בצורה הולמת יותר לאתגרים הגלובליים". מה שמעלה סימן שאלה בקשר לכנות הרצון הזה היא העובדה שבעוד בנושאים מסחריים הציג המסמך הצעות מפורטות בנושא זה לא הועלתה אף הצעה ספציפית כיצד הרפורמות האלו צריכות להראות.

הנושא האחרון שעמד על סדר יומם של המנהיגים היה ההתמודדות מול איומי הטרור. כאן רשם ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, הישג חשוב. הוא הצליח להביא לכך שההצהרה אודות הידוק שיתוף הפעולה בין מדינות הארגון במאבק בטרור תכלול גם את ארגוני הטרור הפועלים מפקיסטן. פקיסטן הינה בת-ברית חשובה של סין ועד היום חסמו הסינים כל ניסיון לפעול להצרת צעדי הארגונים שמוגדרים על-ידי הודו כארגוני טרור ופועלים משטחה של פקיסטן. וכך בהצהרה הוזכרו הארגונים הבאים: לשקאר-א-טייבה וג'איש-א-מוחמד הפועלים מפקיסטן לצד המדינה האסלאמית, אל-קאעידה וארגונים נוספים. ההודים הצליחו לעשות זאת על אף שדוברת משרד החוץ הסיני הודיעה טרם פתיחת הועידה כי הסינים אינם רואים את נושא המאבק בטרור כמתאים לוועידה הנוכחית.

הנשיא הסיני, לא רצה לגעת בנושאים כגון אלו במועד עדין זה, שכן בעוד כחודש הוא עומד להוביל את ועידת מפלגת השלטון הקומוניסטי, המתכנסת פעם בחמש שנים. שי צפוי להחליט על הרכב הנהגת הממשלה בשנים הקרובות ולגבש את שליטתו שלו, ולאירוע זה, המנוהל בדקדקנות רבה, קודם הליך של הידוק השליטה במדינה. ההתנגדות לטרור, שבמקרה הסיני מכוונת בעיקר כנגד ארגונים של המיעוט האויגורי, הינם נושא רגיש, ונראה שהנשיא מעדיף להימנע מלגעת בו. אתגר דומה שהיה על הנשיא הסיני להתמודד מולו היה ניסיון גרעיני נוסף והגדול ביותר שצפון קוריאה ביצעה עד היום, שהתרחש בזמן הוועידה עצמה. כוונותיו האמיתיות של נשיא צפון קוריאה קים ג׳ונג און, אינן ידועות לחלוטין, אך ניתן להניח שעיתוי הניסוי לא היה מקרי והוא בא "לגנוב" לנשיא הסיני את ההצגה ולהראות לו ולעולם כולו שאי-אפשר להתעלם ולהניח את העיסוק בצפון קוריאה למקום נמוך בסדר העדיפויות.

המודל שהנשיא הסיני מנסה פועל לאורו, לפיו המסחר והכלכלה קודמים ליתר הנושאים הוכיח את עצמו כיעיל ומעשי בתוך גבולות סין. הפרובוקציות של צפון קוריאה, הטרור שמדינות רבות בעולם, לרבות סין, נאלצות להתמודד איתו הראו לנשיא הסיני את הקשיים שבמודל, ועל אף שהוא מוצלח בתוככי סין, אם הנשיא הסיני רוצה לבצר את מעמדו כשחקן מוביל בזירה הבין-לאומית עליו לעדכן את המודל לפיו הוא פועל ולהעניק מענה הולם גם לנושאים גיאופוליטיים.

גרסה PDF

* רועי ילינק הוא דוקטורנט בחוג ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן, עמית מחקר בפורום קהלת וחוקר אורח באוניברסיטת שנחאי.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

רועי ילינק

Roie Yellinek is a Ph.D. student at Bar-Ilan University in Ramat-Gan (Israel), a doctoral researcher at the Begin-Sadat Center for Strategic Studies, and a non-resident scholar at the Middle East Institute. He is a specialist in the growing relationship between the Middle East and China, especially in regards to the soft power component of Chinese diplomacy. His research is based on fieldwork conducted in China, Israel and other countries. He has authored numerous articles that have been published by research institutions and newspapers in both Israeli and international media outlets.