נאום פומפאו והשלכותיו

מאת 23 מאי 2018

מבט מבס"א מס' 844, 23 מאי 2018

תקציר: נאומו התקיף של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו מהווה שלב נוסף במימוש "דוקטרינת טראמפ". במסגרת נאומו התווה פומפאו את אסטרטגיית הממשל לבלימת שאיפותיה הגרעיניות של איראן המבוססת על הפעלת לחץ עקבי וגובר על טהרן, ללא שימוש בכוח צבאי בפועל, במטרה לאלצה לחתום על הסכם גרעין חדש.

נאומו התקיף והממצה של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו במכון המחקר השמרני The Heritage  Foundationהתווה את אסטרטגיית ממשל טראמפ לבלימת שאיפותיה הגרעיניות של איראן המבוססת על הפעלת לחץ עקבי וגובר על טהרן, ללא שימוש בכוח צבאי בפועל, במטרה לאלצה לחתום על הסכם גרעין חדש.

בניגוד לסברה הרווחת, הצבת רף דרישות גבוה בדמות "12 הנקודות" לא נועדה להביא לשינוי המשטר באיראן (הגם שוושינגטון לא תתנגד לתוצאה זו) אלא היא מהווה חלק מאסטרטגיית המו"מ האגרסיבית של הממשל החותרת להגביר בקרב המנהיגות האיראנית את החשש מהתפתחות מעין זו, וכתוצאה מכך לחזק את נכונותה לנהל מו"מ על הסכם גרעין מחודש.

נאום פומפאו מצביע על כך שממשל טראמפ למד מטעויותיו של קודמו, אשר אפשר לטהרן לממש את יעדיה ההגמוניים באמצעים קונבנציונליים, ללא מטריה גרעינית. כל אשר עשתה איראן בהסכימה להקפיא את פיתוח הנשק הגרעיני היה להפוך את הסדר בחתירתה להגמוניה אזורית ברחבי המזרח התיכון. כלומר, ההסכם אפשר לטהרן להתחיל מיד בהתפשטות צבאית ולדחות את פיתוח הנשק הגרעיני שלהבנתה נדרש להגנת וביצור הישגיה במקום להשיג יכולת גרעינית ובחסותה להגשים את מטרותיה הצבאיות-מדיניות.

ממשל טראמפ, שדומה כי ירד לעומקה של אסטרטגיית-העל האיראנית, פועל להביא להתפרקותה של טהרן מכל התשתיות והידע הגרעיני הנמצאים ברשותה ובנוסף דורש את נסיגתה מכל אזורי ההתערבות הצבאית הישירה והעקיפה שלה. כחלק מכך, סביר להניח כי הממשל ידרוש שהסכם הגרעין הסופי יכלול מגבלות על התפשטותה האזורית של איראן, על ייצוא הטרור שלה ברחבי המזרח התיכון והעולם, כמו גם מגבלות על תוכנית פיתוח הטילים הבליסטיים האיראנית. על מנת לשכנע את טהרן ביתרונות הוויתורים הנדרשים הציע פומפאו הטבות ותמריצים בדמות נורמליזציה בין שתי המדינות, כינון מחדש של יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהן, תמיכה אמריקאית במודרניזציה של הכלכלה האיראנית והשבת הקשרים הכלכליים הדו-צדדיים. והיה ואיראן לא תענה לכל תביעותיו של פומפאו, או אף לתביעותיו העיקריות של הממשל, הרי כפי שהבטיח הנשיא טראמפ בעת נאום הפרישה מהסכם הגרעין יופעל עליה לחץ כלכלי חסר תקדים מצד הממשל במטרה לפגוע בכלכלת המדינה ובתפקוד המשטר, אם כי לא להביא בהכרח לקריסתו.

הסברה היא כי ארה"ב תמשיך במקביל בתאום הידוקה וחיזוקה של הקואליציה האזורית האנטי-איראנית שעל גיבושה עמלה בחודשים האחרונים, בשיתוף פעולה עם ערב הסעודית, בחריין, איחוד האמירויות ובמיוחד עם ישראל, עמה ככל הנראה מתקיים תאום כמעט מלא בעניין האיראני. העמקת בידודה הבינלאומי של טהרן על ידי ארה"ב ובעלות בריתה, לצד המשך התקיפות העיתיות של ישראל כנגד הבסיסים האיראניים בסוריה, בתוספת למתח הפנימי הגואה בטהרן בחודשים האחרונים על רקע מצוקה כלכלית-חברתית, נועדו להגביר את הלחץ על איראן באופן משמעותי ולהשיבה למצבה טרם החתימה על הסכם הגרעין עם ממשל אובמה, וזאת מבלי שהממשל יאלץ להפעיל נגדה אמצעים צבאיים באופן ישיר. לארה"ב ולבעלות בריתה קיימת היכולת להגביר את הלחץ על איראן בעתיד ובהתאם לנסיבות על-ידי החרפת המתח הפנימי במדינה ותמיכה פסיבית ואקטיבית במחאות העממיות המתרחשות בה, כמו גם על-ידי חימוש אופוזיציית המיעוטים במדינה.

למרות מדיניותו האסרטיבית, נראה שממשל טראמפ אינו חותר בשלב זה לקדם שינוי משטר באיראן או להגיע לעימות צבאי ישיר אתה, ותחת זאת ממשיך באסטרטגיה סבלנית, נחושה אך שמרנית המגובה ביכולת צבאית וכלכלית שמטרתה לאלץ את טהרן לחשב מסלול מחדש ולהסכים בסופו של דבר לעיקרי התביעות האמריקאיות בנוגע לתכנית הגרעין שלה והתפשטותה הקונבנציונלית. זוהי מהותה של "דוקטרינת טראמפ" כלפי איראן המשרתת בין היתר את אינטרסיה של ישראל.

 גרסה PDF

דורון פלדמן הינו מוסמך התוכנית ללימודי ביטחון, ביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, אונ' ת"א.

 סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.