סין וההפיכה בסודן

מאת 2 מאי 2019

מבט מבס"א מס' 1,160, 2 במאי 2019

 תקציר: למרות קשריה ההדוקים עם משטר בשיר, סין אינה צפויה להתערב במתרחש בסודן בעקבות הדחתו של הרודן. בהתבסס על תקדימי העבר, ובראש ובראשונה בתגובתה להתקוממויות "האביב הערבי", ניתן להסיק שבייג'ינג תעניק את תמיכתה לגורם שלדעתה ישיב את היציבות וישמור על האינטרסים הסיניים בסודן בצורה המהירה ביותר.

ב-11 באפריל הודח נשיא סודן בשלושים השנים האחרונות, עומר בשיר, בהפיכה צבאית. על פי מקורות סודנים, מוחזק הנשיא המודח ובכירים אחרים במקום בטוח ובשלב זה אין כוונה להסגירו לבית המשפט הבינלאומי בהאג לשם העמדתו לדין על הפשעים נגד האנושות שביצע בשנות כהונתו הממושכות. בשל האשמות אלו ואורח התנהלותו של בשיר החרימו מדינות רבות אותו ואת ממשלתו. סין לעומת זאת הייתה בין המדינות הבודדות שקיימו יחסים הדוקים עם משטרו ובהיבטים רבים אף הייתה השותפה המובילה של המשטר הסודני.

הקשרים בין המדינות החלו עם כינון היחסים הדיפלומטיים ביניהן בחודש ינואר 1959, אך בעשורים הראשונים התרכזו בעיקר סביב עובדת היותן חלק מאותו גוש מדינות ופחות סביב שיתופי פעולה בתחומים ספציפיים. ככל שהלכה סין והתפתחה ומשטרו של בשיר הפך למבודד יותר ויותר התקרבו שתי המדינות והנוכחות הסינית בסודן התרחבה עד מאוד. בין השנים 2000 ל-2011 החלו להבנות בסודן כ-65 פרויקטים של תשתית על-ידי הסינים ובכללם בניית ארמון הנשיאות, הנחת פסי הרכבת בין חרטום לפורט סעיד, בניית תחנות כוח ושדרוג רשת החשמל המקומית.

סין אף הייתה מקור הייבוא העיקרי של סודן עם נתח שוק של 24% – פי שתיים ויותר מהמדינה השנייה בדירוג, איחוד האמירויות הערביות, כמו גם אחת המדינות הבודדות שסיפקו נשק למשטר בשיר. לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום, בשנת 2018 הייתה סין המדינה היחידה שנשק מתוצרתה הועבר לצבא הסודני. חשיבותה של סודן קיבלה ממד חשוב במיוחד בעידן היוזמה הסינית השאפתנית "דרך וחגורה" (BRI) עקב מיקומה על ציר המסחר החיוני בין אסיה, אירופה ואפריקה.

אחת הנקודות השבות ועולות בהתייחסויות פקידים ואנשי ממשל סיניים למזרח התיכון בפרט ולזירה הבינלאומית בכלל היא הצורך בשמירת היציבות. יציבות זו חשובה והכרחית לאופן בו נוטה סין לשתף פעולה עם מדינות, ללא שימוש בכוח צבאי או התערבות עקיפה בנעשה באותן מדינות, וללא התערבות ישירה בתחום הפוליטי. במצב מעין זה מערער חוסר יציבות את היכולת הסינית להשפיע ולהרחיב נוכחותה בסודן ומכאן שיש להנהגה הסינית מקום לחשוש שהדבר יפגע בחברות הסיניות הפועלות במקום בבניית מתקנים ותשתיות והפעלתם. גם המסחר עלול להיפגע במצב של חוסר יציבות וודאות ובעיקר חוששים הסינים מאיבוד שליטה באחת המדינות החשובות להם ביבשת אפריקה.

בתחילת ההפגנות נגד משטר בשיר בדצמבר 2018 לא הגיבה בייג'ינג למתרחש בסודן, אך סביר מאוד להניח שעקבה אחר ההתפתחויות מרחוק. לאחר הדחת הנשיא הודיע דובר משרד החוץ הסיני כי "לא משנה כמה המצב ישתנה סין תישאר מחויבת לקיום ופיתוח קשרי ידידות ושיתוף פעולה עם סודן". העובדה שהסינים, ששיתפו פעולה שנים ארוכות באופן ישיר עם בשיר, לא עמדו לצידו, אינה צריכה להפתיע שכן נאמנותם המרכזית נתונה לאינטרסים שלהם עצמם. גם העיתונות הסינית, שמשמשת לרוב כשופרו של המשטר, קראה לכל הצדדים לשמור על היציבות ולהימנע ממעשים שעלולים לדרדרה. כמו כן הושמעו קריאות למדינות העולם שלא להתערב במתרחש בסודן, מהלך שעלול לפגוע באינטרסים הסינים במקום וביכולת ההשפעה הסינית על המשטר המקומי.

בהתבסס על תקדימי העבר, ובראש ובראשונה בתגובתה להתקוממויות "האביב הערבי", ניתן להסיק שבייג'ינג תעניק את תמיכתה לגורם שלדעתה ישיב את היציבות וישמור על האינטרסים הסיניים במדינה בצורה המהירה ביותר. האירועים שחוותה זימבבואה בשנה שעברה מחזקים הערכה זו שכן אף אלו לא הביאו להתערבות ממשית סינית והשותפות ארוכת טווח בין זימבבואה לבייג'ינג נשמרה למרות האירועים. לא סביר שסין תנקוט צעדים משמעותיים בסודן כשליחת סיוע לצד כלשהו, לפחות לא באופן גלוי, או תמיכה אישית במועמד זה או אחר להנהגת המדינה. מעבר לכך שאין זו דרך פעולתם בזירה הבינלאומית, נראה שהסינים מבינים כי בסופו של דבר אין לסודן תחליף עבורם וכי כל מנהיג שיבחר יהיה חייב לשמור על שיתופי הפעולה עימם, אם לא להרחיבם, על מנת לחזק את משטרו. כל זאת בתנאי שהמערב לא יבחר להתערב ולתמוך במנהיג פרו-מערבי ואנטי-סיני. בהקשר זה, המאבק המתנהל בין ארה"ב לבין סין בנושאים מסחריים עלול לדחוף את שני הצדדים לנסות ולהוכיח את עליונותם בניסיון לפתור את המשבר הסודני ובכך לגרוף ניצחון ולהרחיב או לחזק את השפעתם הבינלאומית.

גרסה PDF 

* רועי ילינק הוא דוקטורנט בחוג ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן העוסק בממשק בין מדינות המזה״ת וסין, עמית מחקר בפורום קהלת ובפרוייקט ChinaMed ועיתונאי עצמאי.

 

רועי ילינק

Roie Yellinek is a Ph.D. student at Bar-Ilan University in Ramat-Gan (Israel), a doctoral researcher at the Begin-Sadat Center for Strategic Studies, and a non-resident scholar at the Middle East Institute. He is a specialist in the growing relationship between the Middle East and China, especially in regards to the soft power component of Chinese diplomacy. His research is based on fieldwork conducted in China, Israel and other countries. He has authored numerous articles that have been published by research institutions and newspapers in both Israeli and international media outlets.