מעורבות סינית בסכסוך הישראלי-פלסטיני?

מאת 7 אוגוסט 2017

מבט מבס"א מס' 558 , 13 באוגוסט 2017

תקציר: ב-18 ביולי, 2017 נפגש יו"ר הראשות הפלסטינית, מחמד עבאס, עם נשיא סין, שי ג׳יאנפינג. לפי הדיווחים בתקשורת הפגישה בין הצדדים הייתה טובה ויעידו על כך ההצהרות בדבר המשך שיתוף פעולה וסיוע. מדוע למרות כל זאת אין סיבה למנהיגי ישראל ולמנהיגים הפלסטינים לתפור חליפות בסגנון סיני? כי לסינים יש ״חוש ריח״ טוב, הם ולומדים היטב את הנעשה במקום לפני שהם מגיעים אליו. הסינים – כבעלי אוריינטציה כלכלית – לא מעוניינים להיכנס לעסקה שהסיכוי ההצלחה בה נמוכים.

ב-18 ביולי, 2017 נפגש יושב ראש הראשות הפלסטינית, מחמד עבאס, בפעם הרביעית עם נשיא סין, שי ג׳יאנפינג, כחלק מביקור שערך בסין. לפי הדיווחים בתקשורת הפגישה בין הצדדים הייתה טובה ומועילה ויעידו על כך, מה שנראה, כהצהרות בדבר המשך שיתוף פעולה וסיוע במציאת פתרון לסכסוך. הנשיא הסיני כינה את העם הפלסטיני "חברי אמת, שותפים ואחים" וקרא לייסד "פלסטין עצמאית וריבונית". בנוסף לכך סגן שר החוץ הסיני ז'אנג מינג סיפר כי בשיחות סגורות אמר הנשיא הסיני כי: ״בייג'ין תקים מנגנון לדיאלוג בין ישראל לפלסטינים בתיווכה של סין, ובהמשך השנה תארח כנס שלום בניסיון לפתור את הסכסוך״.

אין זו הפעם הראשונה שהנשיא הסיני או נציג סיני בכיר אחר, מצהירים הצהרות בסגנון זה לאחר פגישה עם מנהיגים מזרח תיכוניים. גם בזמן ביקורו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, במרץ 2017 הופיעו אזכורים שכאלה. המלחמה העקובה מדם המתחוללת בסוריה למעלה מחמש שנים, הביאה גם היא להכרזות של נציגים סינים רשמיים כי הם פועלים על מנת לסייע בשיכוך הקרבות או אף להביא לרגיעה כללית. הסינים שלחו נציג מטעמם, כפי שעכשיו אמר הנשיא הסיני לעבאס, לנסות ולגשר בין הצדדים בסוריה. ב-2015 הממשל הסיני אף שלח לסוריה נציגים כלכליים על מנת לדון בתמיכה סינית לפיתוח אמצעי תעבורה בסוריה – עבור סין, סוריה נמצאת באזור בעל השפעה גיאופוליטית חשובה. סוריה יכולה הייתה לשרת את האינטרסים המתרחבים של סין, בעיקר סביב פרויקטים של רכבות ותעופה אזרחית. גם במקרה הסורי הזמינו ואירחו הסינים את הצדדים לוועידה בבייג׳ין.

אך דבר מעבר לקיומם של אותם מפגשים עם נציגי הכוחות הלוחמים בסוריה לא הוביל למעשים של ממש ולא לתכנון מעשי של נתיבי התחבורה ואשר היו יכולים להוות הישג כלכלי חשוב עבור הסינים.

הממשל הסיני מבין היטב שיחד עם הצמיחה, ההולכת וגדלה בזירה הכלכלית והגיאופוליטית ברמה הבין-לאומית, מגיע גם אחריות. חלק חשוב מתוך אותה ״אחריות״ היא לסייע לעמים ולמדינות לשכך סכסוכים ולפתור בעיות גם ללא אינטרס כלכלי. סין הרואה את עצמה כמעצמה, הושיטה ומושיטה יד לעזרה אך רק עבור מדינות במה שהסינים מכנים כ״מרחב ההשפעה הישיר״, קרי מזרח אסיה ובמקרים מסוימים מרכז אסיה. אך, כאשר הכלכלה הסינית מדורגת שנייה בעולם ועל אף תחזיות קודרות היא ממשיכה לצמוח, מגיע מהזירה הבין-לאומית ציפייה הולכת וגדלה שסין תושיט יד ותסייע במקומות שמעבר לתחום ההשפעה המיידי שלה. גם מצד הסינים יש רצון להציג את עצמם כאכפתיים וכבעלי מודעות למתרחש בעולם. על כן, מתבקש שהסינים ישלחו את ידם ויסייעו לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. סכסוך זה הזוכה ליחסי ציבור נרחבים, יחס נרחב מצד ארגון האו״ם והתקשורת הבין-לאומית יוכל להביא להם ״נקודות זכות״ רבות כמעצמה אחראית.

אז למה למרות הכל אין סיבה למנהיגי ישראל והפלסטינים לתפור חליפות בסגנון סיני? מכיוון שלסינים יש ״חוש ריח״ טוב, הם יודעים ולומדים היטב את הנעשה במקום לפני שהם מגיעים אליו. מעבר לכך שאין זו הפעם הראשונה שנציג סיני בכיר מצהיר הצהרות דומות בנושא הישראלי-פלסטיני ומעבר לזה שאמירות דומות נאמרו בנוגע לסכסוך בסוריה ולא הביאו לשינוי משמעותי (ועידה או שליחת נציגים אינם משמעותיים אם לא יוצא מכך דבר) הסינים – כבעלי אוריינטציה כלכלית – לא מעוניינים להיכנס לעסקה שסיכויי ההצלחה בה נמוכים. סיכויי ההצלחה של משא ומתן ישראלי-פלסטיני בתיווך סיני או אמריקני, נמוכים. גם לעובדה שלסין אין כיום יכולת צבאית חזקה מספיק על מנת להוות גורם מכריע בזירות לחימה יש השפעה על הרצון והיכולת שלה להכניס עצמה לתפקיד פותר הבעיות.

אין זה אומר שהסינים לא יישלחו נציגים רשמיים למסע דילוגים בין ירושלים לרמאללה ואולי לעזה, וייתכן שאף ימנו נציג שישהה באזור באופן קבוע. גם פסגת שלום בהנהגת הנשיא הסיני יכולה לצאת לפועל, וודאי תפיק תמונות מרשימות של שלושת המנהיגים. אך מכל אלה לא יצא דבר, הסינים עסוקים בצמיחה כלכלית, חכמים דיים להבין לאן להכניס את ידם ולאן לא וגם לא ירצו לפגוע בקשרים הטובים והצומחים עם מדינת ישראל בתמורה לכמה תמונות וכתבות שיתמכו בתדמית הסינית. על מנת להיות מעצמה הם זקוקים לחדשנות הישראלית הרבה יותר מאשר לתמונות מחמיאות. אין להתעלם מהעובדה שאם מנהיג המעצמה הסינית מפנה מזמנו ומקבל את המנהיג הפלסטיני, יש בכך הכרה בחשיבות הנושא מהצד הסיני וחיזוק משמעותי לעמדה הפלסטינית, אך מכאן ועד לצעדים של ממש הדרך ארוכה ולא נראה שסין נכונה לצעוד את הצעדים הללו.

יש לשים לב גם לעיתוי המפגש. הנשיא הסיני בחר להזמין את מחמד עבאס כאשר הקשיים שהעולם הערבי נתון בהם הולכים ומחריפים. סעודיה וחברותיה מכתרות את קטר, סעודיה נלחמת בשלוחה האיראנית בדמות החות׳ים בתימן, הלחימה בסוריה דינמית ואין פתרון באופק ועוד אתגרים וקשיים לאורכו ולרוחבו של העולם הערבי. העובדה שהפגישה בין הצדדים נעשית על רקע כל הקשיים הללו יכולה להוביל לשתי מסקנות. האחת שהצד הסיני רואה בפתרון של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מפתח לכל הסכסוכים הפנימיים והחיצוניים בעולם הערבי, והאפשרות השנייה שהזמנת יושב הראש הפלסטיני דווקא בתקופה זו באה לשרת את האינטרס הסיני בהצגת מעורבות בזירה הגלובאלית מבלי ללכלך באמת את הידיים.

גרסה PDF

* רועי ילינק הוא דוקטורנט בחוג ללימודי המזה"ת באוניברסיטת בר-אילן.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

רועי ילינק

Roie Yellinek is a Ph.D. student at Bar-Ilan University in Ramat-Gan (Israel), a doctoral researcher at the Begin-Sadat Center for Strategic Studies, and a non-resident scholar at the Middle East Institute. He is a specialist in the growing relationship between the Middle East and China, especially in regards to the soft power component of Chinese diplomacy. His research is based on fieldwork conducted in China, Israel and other countries. He has authored numerous articles that have been published by research institutions and newspapers in both Israeli and international media outlets.