מגבלותיה של עליונות טכנולוגית


מבט מבס"א מס' 883, 5 ביולי 2018

תקציר: לא פתרונות טכנולוגיים אלא רוח לחימה ודבקות במטרה יביאו להכרעת טרור העפיפונים. טכנולוגיה לכשעצמה, על מלוא הישגיה, אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.

גם מול איום פשוט ויצירתי כעפיפון ובלון תבערה, מערכת הביטחון הישראלית משוועת לישועת הטכנולוגיה. ברור שראוי למצות בשדה הקרב תחומי עליונות טכנולוגית. המענה ההגנתי שהעניקה מערכת כיפת ברזל, כאייקון של הישג טכנולוגי, אכן הציב בפני איום הרקטות מחסום יעיל וכמעט דמיוני, שראוי לברך על קיומו בידי צה"ל. אולם תופעת המלחמה, כמו גם משחקי המונדיאל, מלמדים עד כמה ממשיכים הנתונים הפיזיים להיות תלויים ביסודם ברוח האדם. יגאל אלון, ממובילי הניצחון בתש"ח הסביר: "בלי לזלזל בערכו של הנשק, למד הפלמ"ח לראות באדם את מרכז הכוח במלחמה".

את הניצחון במלחמת טרויה, אחר עשר שנות לחימה, השיגו היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. טכנולוגיית בידוק רנטגן הקיימת בימינו הייתה עשויה אולי להציל את טרויה. אבל לפי האגדה, מקור המחדל לא היה בהעדר טכנולוגיה אלא בשיקול דעת לקוי: בת המלך, קסנדרה, חזרה והתריעה מפני הסכנה הטמונה בסוס העץ. ואולם בצהלת ההמון והאופוריה על סיומה לכאורה של המלחמה איש לא הקשיב לה.

בהסתמכות על טכנולוגיה אכן קיים ממד מרגיע המייתר לכאורה את נחיצות הערנות האישית, התושייה והאחריות של הלוחמים והאזרחים. כאילו מתגברים על האקראיות הבלתי נשלטת של תופעת הרוח שתמיד הטרידה בעתות משבר ומלחמה. חיילים, כספורטאים ואמנים, היו מודעים תמיד לתלות הקריטית במקור השראה ובכוח נעלם שהביאו אותם בשעה גורלית לפסגת תהילתם. מי שזכה לחוויית ההשראה מודע יותר מאחרים לחסך האיום המשתרר כשמקור ההשראה מסתלק, כתפילת דוד בתהילים: "אלי אלי למה עזבתני".

משענת טכנולוגית לעומת זאת, אינה קפריזית. היא יציבה בדפוסי פעולתה ונתונה לשליטה. כשמשהו משתבש, לא בהסתלקות המזל או האל מדובר אלא בכשל טכני הניתן לחקירה מקצועית. מהיבט זה הטכנולוגיה משטיחה את התלות הגדולה בטלטלות רוח האדם. למכונה אין משברי חרדה והיא אינה נזקקת לכוח האמונה. כך עם השנים הלכה וגברה התלות בפתרונות טכנולוגיים והשתלטה על מאפייני יסוד בדפוסי הפעולה הצבאית והאזרחית. אלא שהקטנת התלות בכוחות האמונה והרוח ברגעי חרדה ומשבר מצמצמת את האדם והופכת אותו לרכיב במכונה גדולה.

לא זו היתה רוח צה"ל בעשורים הראשונים לקיומו. היא זוהתה היטב על ידי אויביו בהסבירם את מפלת צבאות ערב במלחמת ששת-הימים, כדברי יוסוף קרדאווי, ממנהיגיהם הרוחניים של האחים המוסלמים: "השיבה אל האמונה והנפת דגל הג'יהאד חיוניים במיוחד במאבק נגד הציונות העולמית, משום שהציונים מחמשים את חייליהם באמונה דתית, בחלומות דתיים". ניתן להתווכח עמו על האבחון, אך דבריו מבטאים דימוי רווח לגבי מקור עוצמתו של צה"ל.

לקראת סוף המאה העשרים, עם התפתחות המהפכה הטכנולוגית בעניינים צבאיים, התהוותה צומת דרכים. מערכת הביטחון הישראלית בחרה ב"מיצוי שדות היתרון הטכנולוגי". חיזבאללה וחמאס, לעומת זאת, בחרו בחיזוק ההקרבה והאמונה. בשלהי מלחמת לבנון השנייה נסראללה התגאה בלוחמיו: "העימותים המתנהלים כרגע הפתיעו את הישראלים מבחינת הגורם האנושי… גילו שהם נלחמים באנשים בעלי אמונה, רצון, גבורה, התמדה ונכונות להקריב".

בנסיבות אלה, על צה"ל ומערכת הביטחון בישראל לברר אם לא נקלעו לתלות יתר תרבותית ומנטלית במעטפת תמיכה טכנולוגית. לא שיש סיבה להסתייג ממיצוי טכנולוגיה עילית, אלא שטכנולוגיה לכשעצמה, על מלוא הישגיה, אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.

גרסה PDF

המאמר התפרסם לראשונה ב ליברל, יולי 2018.

*אלוף (מיל') גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen
אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.