הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לאמנת הנשק הכימי


מבט מבס"א מס' 863, 12 ביוני 2018

 תקציר: הצטרפותה לאחרונה של הרשות הפלסטינית (רש"פ) לארגון איסור השימוש בנשק כימי (OPCW) גובלת באבסורד, מכיוון שאין לה דבר וחצי דבר עם טכנולוגיה זו. יתרה מזאת, הרש"פ מעולם לא גינתה את הטבח הכימי שביצע משטרו של צדאם חוסיין בכורדים ב-1988, ולא את השימוש בנשק כימי כלפי אוכלוסייה אזרחית על-ידי משטרו של בשאר אסד לאורך מלחמת האזרחים בסוריה. מכאן משתמע כי הכניסה ל-OPCW הינה צעד במערכה שמנהלת הרש"פ כדי לזכות בהכרתם של ארגונים בינלאומיים על מנת שישמשו כבמות נוספות לגינויה של ישראל. הצעד האפשרי הבא של הרש"פ עשוי להיות מאמץ להתקבל כחברה בארגונים ואמנות בינלאומיים בתחום הגרעין.

לאחרונה הודיע ארגון איסור השימוש בנשק כימי (OPCW – Organization for the Prohibition of Chemical Weapons) כי "מדינת פלסטין הפקידה ב-18 במאי בידי מזכ"ל האו"ם, מיופה כוח אמנת הנשק הכימי, את מסמך הצטרפותה לאמנת איסור השימוש בנשק כימי". ברם, דווח כי ארה"ב שוקלת לקצץ במימון כמה מסוכנויות האו"ם, ובכללן גם OPCW, בעקבות הצטרפות הרש"פ. סוכנות הידיעות AFP ציטטה דברי פקיד אמריקני אנונימי, שהסביר: "עמדתה העקבית של ארה"ב היא כי מאמצי הפלסטינים להצטרף לארגונים בינלאומיים טרם הבשילו ואינם מועילים… אנו נבחן את מגבלות החקיקה בארה"ב בהתייחס לחברות הפלסטינית במספר סוכנויות וארגונים של האו"ם".

ארגון OPCW שמושבו בהאג הינו גוף ליישום אמנת איסור השימוש בנשק כימי שנכנסה לתוקף ב-1997. הארגון אינו סוכנות של האו"ם, אך הוא משתף פעולה עם הארגון בתיאום מדיניות ופעולות. לאחר הצטרפות הרש"פ, כולל הארגון 193 מדינות חברות ובהן המעצמות הגדולות, מדינות האיחוד האירופי, כל מדינות ערב, איראן, ואפילו מדינות חברות כמו אנדורה, צ'אד, אריתריאה, איי קומורו, סמואה, מאוריציוס, פיג'י ומזרח טימור. ישראל חתמה על האמנה אך לא אשררה אותה. המנכ"ל המכהן של ה-OPCW הוא אחמט אוזומצ'ו מטורקיה, דיפלומט מקצועי, שבין היתר כיהן כשגריר טורקיה בישראל בין יולי 1999 ליוני 2002 – טרום שלטון ארדואן. על אף שהרש"פ הצטרפה ל-OPCW ב-23 במאי, כחודשיים בטרם יסיים אוזומצ'ו את תפקידו כמנכ"ל הארגון, אין כל סימן לכך שהוא היה מעורב אישית בקבלתה לארגון. החלטתו המפתיעה לכאורה של ה-OPCW לצרף את הרש"פ כמדינה חברה אינה כה מפתיעה, ומזכירה את אמרתו הצינית של שר החוץ המנוח אבא אבן ב-2004 בנוגע להתנהלות ההצבעות בעצרת הכללית של האו"ם: "אילו אלג'יריה הייתה מציגה החלטה הטוענת כי כדור הארץ הוא שטוח וכי ישראל שיטחה אותו, ההחלטה הייתה עוברת בהצבעה של 164 תומכים כנגד 13 מתנגדים ו-26 נמנעים".

ההצטרפות הפלסטינית ל-OPCW הינה אבסורדית, מכיוון שלרש"פ אין כל גישה לנשק כימי, לא בהיבט התקפי ולא בהיבט מגננתי, והיא אינה מאוימת על-ידי נשק כימי. יתרה מזאת, חלפו שלושים שנה מאז ביצע משטרו של צדאם חוסיין טבח כימי בעיר חלבג'ה שבעיראק ב-16 במרץ 1988, אך הרש"פ מעולם לא גינתה את הטבח הנתעב (ואש"פ אף תמך בפלישת עיראק לכווית כשנתיים לאחר הטבח). זאת ועוד, הרש"פ לא גינתה את השימוש בנשק כימי על-ידי בשאר אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, לא רק נגד כוחות האופוזיציה החמושים אלא גם נגד אוכלוסייה אזרחית. התקיפה הסורית האחרונה בנשק כימי התרחשה בעיר דומא הסמוכה לדמשק, ב-7 באפריל.

לפיכך ניתן להסביר את ההצטרפות ל-OPCW כצעד נוסף של הפלסטינים בתהליך המתמשך בשנים האחרונות של ניסיונות לזכות בהכרתם של ארגונים בינלאומיים. כך לדוגמה:

  • הרש"פ הצטרפה לאונסקו, סוכנות התרבות של האו"ם, ב-23 בנובמבר 2011. יש לציין בהקשר זה את גישתן החד-צדדית של המדינות החברות באונסקו נגד ישראל, שבאה לידי ביטוי בהחלטה ההזויה מ-13 באוקטובר 2016, אשר הכחישה כל קשר יהודי להר הבית ולכותל המערבי בירושלים תוך הצגתם כאתרים קדושים לאסלאם בלבד.
  • בעקבות התקבלותה כחברה מלאה באונסקו, ביקשה הרש"פ להצטרף לארגון הבריאות העולמי ול-15 סוכנויות קטנות אחרות של האו"ם.
  • ב-29 בנובמבר 2012 זיכתה העצרת הכללית של האו"ם את הרש"פ במעמד "מדינה צופה שאינה חברה" באו"ם, ולאחרונה חותרת הרש"פ למעמד "מדינה חברה מלאה באו"ם".
  • ב-1 באפריל 2015 הצטרפה הרש"פ כחברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הרש"פ מצפה כי יהיה זה צעד מפתח ליצירת יכולת לתבוע את ישראל ולהאשימה בפשעי מלחמה.

הפעילויות מול הארגונים הבינלאומיים הובלו בעבר על-ידי צאעב עריקאת, אך המנוע הראשי להפעלתן כיום הינו שר החוץ הפלסטיני ריאד מאלכי. למותר לציין כי חרף האפשרות לבוא ולצאת במסדרונות הארגונים הבינלאומיים, אשר קורצת מאוד לפקידי הרש"פ הבכירים, אין בפעילויות אלה כדי להקל את מצוקתה של האוכלוסייה הפלסטינית. ברם, אין זו רק המוטיבציה להכרה בינלאומית שמניעה את הרש"פ – הצטרפותה לארגונים הבינלאומיים משמשת כבמה להציק לישראל ולהוקיעה.

המהלך המוזר של הכניסה ל-OPCW מעלה את השאלה אלו צעדים נוספים צפויה הרש"פ לנקוט. בהתאם להיגיון זה, הארגונים שתנסה להתקבל אליהם בעתיד יהיו אלה העוסקים באנרגיה גרעינית, מכיוון שהטכנולוגיה הגרעינית, הן למטרה צבאית והן לשימושים אזרחיים, מפעימה ומושכת מנקודת המבט של מדינות מתפתחות. אין פלא אפוא שג'יבריל רג'וב, המאופיין לעיתים כ"מתון", אמר בראיון לטלוויזיה הלבנונית ב-13 במאי 2013 כי לו הייתה לפלסטינים פצצה גרעינית הם היו משתמשים בה כנגד ישראל "כבר הבוקר".

למרות שבפועל אין מתנהלת ברש"פ כל פעילות הקשורה לטכנולוגיה גרעינית (למעט אולי יישומים כלשהם של מקורות רדיואקטיביים בתחום הרפואה), הצעד האפשרי הבא של הרשות עלול להיות מאמץ להתקבל כחברה בסבא"א IAEA)) ובארגון האמנה הכוללת לאיסור ניסויים גרעיניים (CTBTO), כמו גם להצטרף לאמנת אי הפצת הנשק הגרעיני (NPT). ככל הנראה, ולמרבית הצער, מרבית המדינות החברות בארגונים אלה לא תהססנה לתמוך בקבלת "מדינת פלסטין" כמדינה חברה חדשה.

גרסה PDF

* סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק הוא חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת, ומומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית ששימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.

[email protected]

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

Lt. Col. (res.) Dr. Raphael Ofek
סא"ל (מיל') ד"ר רפאל אופק

(Ph.D. Ben-Gurion University) Former senior analyst in IDF military intelligence and the Prime Minister’s Office. Specializes in WMD (Weapons of Mass Destruction) proliferation in the Middle East and North Korea. Email: [email protected]