תקיפת מתקני הנפט בערב הסעודית: עליית מדרגה בדפוס הפעולה האיראני

מאת 23 ספטמבר 2019

מבט מבס"א מס' 1,297, 23 בספטמבר 2019

תקציר: תקיפת שדות הנפט אבקאיק וחוראיס הפתיעה את גורמי הביטחון בערב הסעודית ובארה"ב והביאה לצניחה משמעותית בתפוקת הנפט הסעודית שהובילה לעליית מחירי הנפט בשוק העולמי. עם זאת, עליית מחירי הנפט מהווה גורם משני בחשיבותו להשלכותיו האזוריות והגאופוליטיות של האירוע. הנושא שחייב להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות במדינות הנמצאות בעימות עם איראן הוא קפיצת המדרגה בתעוזה האיראנית. העובדה שטהראן אינה מהססת לממש את הצהרותיה התוקפניות במקרים בהם אין היא צופה תגובת נגד צריכה לעורר ניתוח מחודש של האסטרטגיה האיראנית.

ההתפתחויות האחרונות בחקירת תקיפת מתקני הנפט במזרח ערב הסעודית מצביעות כי התקיפה בוצעה משטחה של איראן ולא באמצעות המורדים החות'ים מתימן הנתמכים על-ידי טהראן, כפי שנטען מלכתחילה. תקיפת שדות הנפט אבקאיק וחוראיס בוצעה על-ידי משמרות המהפכה באמצעות טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), ככל הנראה מבסיס חיל האוויר בעיר אהואז. יתרה מכך, על פי הדיווח של רשת החדשות  סי בי אס ניוז, המנהיג העליון אף אישר את התקיפה בתנאי שטביעות אצבעותיה של איראן לא תוכחנה. עקב כך מיהרה טהראן להתנער מכל אחריות לתקיפה וחתרה להציג מצג שווא המציג את המורדים החות'ים כאחראים לה.

התקיפה הביאה לצניחה משמעותית של יכולת הפקת הנפט הסעודית: בשבוע שלאחריה הצטמצמה תפוקת הנפט הסעודית בכחמישים אחוז, דבר שהוביל לעליית מחירי הנפט בשוק העולמי. עם זאת, עליית מחירי הנפט וההאטה בהפקת הנפט הסעודית מהוות גורם משני בחשיבותו להשלכותיו האזוריות והגאופוליטיות של האירוע. לא נראה שהתקיפה תוביל למשבר בשוק האנרגיה העולמי, מכיוון שיצרניות הנפט הגדולות אמורות לפצות על המחסור הצפוי בשוק.

אם זאת, התקרית חייבת להדאיג את מקבלי ההחלטות במדינות הנמצאות בעימות עם איראן, הואיל והתקיפה מהווה עליית מדרגה בתעוזה האיראנית. העובדה שטהראן אינה מהססת לממש את הצהרותיה התוקפניות במקרים בהם היא מעריכה שלא תתקל בתגובת נגד צריכה לעורר ניתוח מחודש של האסטרטגיה האיראנית. יתר על כן, העובדה כי התקיפה לא זוהתה מבעוד מועד באמצעי הגילוי (של ארה"ב וסעודיה כאחד) מעידה על בחירת נתיב שיוט בגובה נמוך המקשה את היירוט, או כפי שהגדיר זאת פקיד אמריקני בכיר "התקיפה תפסה אותנו לא מוכנים".

הנכונות האיראנית למצבי עימות כרוכה במישרין בניסיון המצטבר שצברו כוחותיה בסבבי הלחימה השונים שנבעו מקריסת משטרים אוטוקרטיים בעקבות "האביב הערבי". כך לדוגמה הביאה המעורבות המתמשכת במלחמת האזרחים בסוריה לשיפור ניכר בלחימה קרקעית ולוחמה א-סימטרית בקרב הכוחות הנאמנים למשמרות המהפכה. זאת ועוד, הלחימה בתימן והסיוע לארגון אנצאר אללה (חות'ים) משמש בעבור איראן שדה ניסויים רב ערך לשיפור יכולותיה בתחום החימוש, הניווט ויכולת הדיוק של טילי השיוט ומערך הכטב"מים. העובדה כי מספר רב של טילים מתוצרת איראן שוגרו בעת האחרונה כנגד מטרות בערב הסעודית (ובמידה מסוימת גם באיחוד האמירויות) מלמדת כי זירת קרב זו הובילה לשיפור משמעותי בזרוע האוויר של איראן.

ההחלטה להתמקד בפיתוח היכולת הבליסטית נבעה מהתובנות שהפיקה טהראן ממלחמת איראן-עיראק שהסבה אבדות רבות בנפש וברכוש והשפיעה במישרין על תפיסת האיום של מנהיגיה. מלחמה זו אף הובילה לפיתוח הדוקטרינה הימית האיראנית המתבססת על מספר רב של סירות קרב מהירות החמושות בטילים ונשק קל התוקפות מספר מטרות במקביל. שיטת פעולה זו יושמה לאחרונה במהלך ניסיונות השיבוש של מעבר מכליות נפט זרות במיצר הורמוז.

ראוי להביט על תבנית הפעולה האיראנית מהרגע בו הגבירה ארה"ב את הסנקציות על משק הנפט האיראני. הצעד הראשון כלל איומים לסגירת מיצר הורמוז לתנועת מכליות שהוגדר כתגובת נגד (עין תחת עין) לסנקציות שהוטלו על משק הנפט האיראני. צעד זה לווה בחשיפת טילים מסוגים שונים וביצוע תרגילי מוכנות צבאית, בדגש על  הזרוע הימית של משמרות המהפכה. ככל שגבר לחץ הסנקציות נקטו משמרות המהפכה בצעדים אופרטיביים שכללו חבלה במכליות שעגנו לאורך חופי המפרץ הפרסי ומפרץ עומאן. ולמרות שפעולות אלו בוצעו תוך טשטוש כל מעורבות איראנית, הרי שהמטרה נותרה בעינה: איתות על רצינות כוונותיה של טהראן ובחינת תגובת הנגד של המדינות המעורבות.

השלב הבא בעימות על נתיבי השיט במפרץ הפרסי כלל ניסיונות השתלטות והסטת מכליות נפט בתואנה שעברו את הגבול הימי וחדרו לטריטוריה איראנית בעת המעבר במיצר הורמוז. הפלת המל"ט האמריקני ביוני 2019 שימשה ציון דרך בעימות ההולך וגובר במפרץ. בהקשר זה נראה כי החלטתו של נשיא ארה"ב לבטל את התגובה הצבאית שעות ספורות לאחר שהצהיר כי "איראן עשתה טעות גדולה" התקבלה בטהראן באנחת רווחה והובילה לתובנה שארה"ב אינה חפצה בעימות צבאי ולכן ניתן להמשיך בקו האופרטיבי שתוכנן.

במקביל ממשיכה איראן לקדם צעדים התקפיים בסוריה, בלבנון, בעיראק ובתימן במטרה להרחיב את "ציר ההתנגדות". עיראק הפכה לבסיס איראני לאחסון טילים מדויקים, והמיליציות השיעיות הפועלות בהכוונה איראנית (והמאוגדות תחת ארגון אל-חשד אל-שעבי), מוסיפות להחזיק בעמדותיהן חרף הצו המורה לשלבם בצבא עיראק. המרחב הסורי ממשיך לשמש את כוח קודס לאיום על גבולה של ישראל חרף האבדות שספג. ארגון חיזבאללה, שצבר ניסיון בלתי מבוטל בלחימה בסוריה, מוסיף להוות מודל מוצלח לזרוע פרוקסי מבחינתה של איראן. וכאמור, תקיפות הח’ותים על יעדים שונים בערב הסעודית מהוות שדה ניסוי לשיפור יכולותיה האוויריות והבליסטיות של טהראן.

אין תִמה אפוא שאיראן בחרה להגביר את רף התעוזה ולצעוד צעד נוסף ביישום תבנית פעולתה. החלטתה לשבש באורח משמעותי את תפוקת הנפט הסעודית נועדה לשגר מספר מסרים: פגיעה ביריבתה הגדולה של טהראן במרחב הערבי במטרה לסמן עליונות צבאית והרתעה; זעזוע שוק הנפט העולמי כל עוד נתון משק הנפט האיראני תחת סנקציות; בחינת נכונות ארה"ב להשתמש בכוח צבאי להגנת בעלות בריתה. כהרגלה של טהראן לווה מסר זה באיומים מצד בכירים כדוגמת מפקד משמרות המהפכה (חוסין סלאמי) שהזהיר כי מדינה שתעז לתקוף את איראן תהפוך בעצמה לשדה קרב.

יצוין יחד עם זאת כי איראן היא שחקן רציונלי המתכנן ומגיב לאירועים על פי תפיסות עולם פרטיקולריות השזורות באופן אינהרנטי בנרטיב ההיסטורי. מאורעות העבר הותירו חותם עמוק על תובנות מקבלי ההחלטות בטהראן, בדגש על המנהיג העליון והדרג הבכיר במשמרות המהפכה. איראן ידעה להפיק לקחים מהמשברים שעברה, כמלחמת איראן-עיראק ושיקום המדינה לאחריה, המאבק בגורמי אופוזיציה, מלחמת המפרץ הראשונה (1991) והפלישה לאפגניסטן שערערו במידה מסוימת את ביטחונה. היא אף ידעה לנצל הזדמנויות, כקריסתה של עיראק לאחר פלישת כוחות הקואליציה (במרס 2003) ומיקוד תשומת הלב העולמית במאבק במדינה האסלאמית שאפשר לטהראן לפעול באין מפריע לקידום "ציר ההתנגדות" והקמת צבא מיליציות על-לאומי הנתון למרותו של מפקד כוח קודס.

ניתן לסכם ולומר כי תבנית הפעולה האיראנית כוללת בחינת זירה מתמדת במטרה לבחון את רמת המקצועיות של יריבותיה ומידת נכונותן להגיב. מה שנתפס במערב כחוסר רצון לדרדר ולהסלים מצב נתון, נתפס בקרב מקבלי ההחלטות ברפובליקה האסלאמית כסימן לחולשה. עקב כך סביר להניח שמפקדי משמרות המהפכה ימליצו למנהיג העליון להמשיך בקו ההתקפי תוך הגברת התעוזה ויכולת הדיוק. מכאן עולה השאלה מה טומן בחובו העתיד והאם תבנית הפעולה האיראנית נובעת, בין השאר, מחוסר תגובה ראויה?

גרסה PDF

* ד"ר דורון יצחקוב הנו חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן ומחברו של הספר "איראן-ישראל 1963-1948: קשרים בילטרליים בצל שותפות אינטרסים במרחב גאופוליטי משתנה".

Dr. Doron Itzchakov
ד"ר דורון יצחקוב

(דוקטורט מאוניברסיטת ת"א) מומחה להיסטוריה של איראן המודרנית, יחסי איראן-ישראל, מדיניות החוץ של איראן.