מבט מבס”א מס’ 527, ה13 ביולי 2017
תקציר: רוחות המלחמה, הנושבות בין סעודיה לקטאר, וחתירתה של איראן תחת מדינות המפרץ, פוגעות ביציבותן של נסיכויות המפרץ. במקביל גובר החשש מהתפרצויות עממיות ומהומות רחבות היקף בנסיכויות עקב המצב הכלכלי שהוחמר לאחרונה בשל רצף החלטות וצעדים שגויים שננקטו בשנים האחרונות. משברים פנימיים אלה עלולים להוביל ל”אביב ערבי” חדש שיתבטא בנפילתן של מספר מונרכיות במפרץ. הזוכה העיקרית מהתפתחות זו תהיה איראן, שהמשבר הנוכחי והחרם שהוטל על קטאר פתחו בפניה את הדרך להשתלטות על בחריין, לאחר שכבר השתלטה בפועל על בגדד, דמשק, בירות וצנעא.
המצב הכלכלי בערב הסעודית הדרדר בשנים האחרונות בצורה חסרת תקדים. המשך הירידה במחירי הנפט בשווקים בעולם, הסיוע המסיבי למצרים מאז 2013 בעקבות עלייתו לשלטון של עבד אלפתאח סיסי, עלות מימון הקואליציה שנלחמת בתימן נגד החות’ים ובעלי בריתם האיראנים, וכמובן הסיוע הניכר שמעניקה סעודיה למורדים בסוריה, כל אלה פגעו בקופה הציבורית של הממלכה ובכיסם של שליטיה. כתוצאה מכך נאלצה ריאד לקצץ 900 ריאל (כ-300 דולר) ממשכורות אנשי הצבא ועובדי הציבור כחלק מקיצוץ נרחב במנהל הציבורי שכלל ביטול תוספות שכר ומענקים לעובדים. לאחרונה אף נאלצו הרשויות להעלות מיסים על סיגריות ועל משקאות אנרגיה לשווי של מאה אחוז מעלות המוצר, וזאת לאחר שביוני 2017 הוטלו מיסים חדשים. אחד מסימני המשבר, שממחיש את חומרתו, הוא הטלת אגרה כבישים שתיכנס לתוקף באפריל 2018 על השימוש בכבישים באזור ריאד וכן בכניסה וביציאה למדינות הערביות השכנות. מלבד השפעתו הברורה על תושבי הממלכה, מצבה הכלכלי של סעודיה עשוי להשפיע על מדינות נוספות במפרץ ובראש וראשונה בחריין, הסובלת ממשבר עמוק ומתמשך ומחתרנות מצידה של טהרן המחמשת ומממנת ארגונים שיעיים בנסיכות במטרה לערער את יציבותה.
האיראנים מנצלים היטב את הבעיות של סעודיה ובחריין. לא מזמן סיכלו הסעודים פיגוע שהיה אמור להתבצע קרוב למקומות הקדושים במכה, ולא מן נמנע כי החתרנות האיראנית תסלים לניסיון לערער את יציבות הממלכה (כמו גם זו של בחריין) על-ידי הפעלת מיליציות חמושות בשטחן. מעבר לכך, איראן השיעית מסייעת לקטאר אשר אמורה הייתה לפי התוכנית (הסעודית) להתחנן להסרת החרם, ובכך תקעה טריז בין נסיכויות המפרץ הערביות וחזקה את מעמדה ככוח ההגמוני באזור. במסגרת זו טהרן שולחת מדי יום עשרות טונות של מזון וחומרי גלם דרך הים שהציפו את השווקים ואת מרכזי הקניות בקטאר. אך אין ארוחות חינם. איראן נתפסת כיום כמי שהושיעה את קטאר, ובעתיד תצטרך הנסיכות לפרוע את שטר החוב ולגמול לה על כך. הסיוע האיראני נתן כבר את אותותיו בהחלישו את הקואליציה המדינית-צבאית הסונית שנועדה להתמודד מול שאיפות ההתפשטות של טהרן. דוגמה לכך היא פרישתה של קטאר מהקואליציה בתימן.
המצב במפרץ הפרסי עדין ורגיש ביותר, ונפילתה של אחת מהנסיכויות עלולה לגרור נפילת אחרות באפקט הדומינו הידוע. המפרץ נמצא באחד מהמשברים הכלכליים הקשים בתולדותיו העלול לפגוע ביציבותן של מספר מונרכיות. התפרצויות זעם ומהומות נגד עליית מחירים, הטלת מיסים, או אבטלה גואה, בדומה לאלו שהתרחשו בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן, וסוריה ב-2010-11, הסיוט האולטימטיבי של כל מנהיג ערבי, הנן בגדר תסריט אפשרי בהחלט, שעלול להפוך למציאות בימים אלה.
בנוסף, המשבר עם קטאר טרם הסתיים. הנסיכות סירבה בתוקף להיענות ל-12 הדרישות של הסעודים בתמורה להסרת המצור ולנרמול היחסים עם הרביעייה (סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות, ובחריין), ובכללן הנמכת הייצוג הדיפלומטי עם איראן, עזיבתם של אנשי משמרות המהפכה האיראנית הנמצאים בקטאר, סגירת הבסיסים הצבאיים התורכים בקטאר, ניתוק יחסיה של קטאר עם האחים המוסלמים, חזבאללה, אלקאעדה ודאעש והפסקת מימונם, הסגרת טרוריסטים אשר מתגוררים בקטאר לרביעייה, סגירת רשת אלג’זירה, ותשלום פיצויים לרביעייה. ואם לא די בכל אלה, הרי שכישלון המאמץ לבידודה של קטאר והכנעתה לדרישות הרביעייה עורר את החשש להתערבות צבאית סעודית בנסיכות. איראן, לעומת זאת, זכתה בנקודות רבות מהערבים בשל תמיכתה בקטאר כחלק ממשחק אסטרטגי ארוך טווח שבמסגרתו היא מתכוונת לזכות באהדת מדינות ערב בשלב ראשון, ולחמש ולהפעיל קבוצות שתומכות בה במפרץ הפרסי בשלב מאוחר יותר. טהרן חותרת להגביל את ההשפעה האמריקנית והסעודית במפרץ, ומנסה להשתלט על העולם האסלאמי, על אוצרות הטבע של המפרץ וכן על המקומות הקדושים באמצעות עושי דברה, החות’ים התימנים, הקרובים אליה והגובלים בסעודיה.
אם תצלח תכניתה של איראן, המפרץ הפרסי יחולק בינה לבין רוסיה, מצב שאינו טוב לישראל. אמנם המשבר הנוכחי אינו קשור לישראל והיא אינה מהווה צד בו, אך על ירושלים לעקוב מקרוב, בין היתר באמצעות הממשל בוושינגטון, אחר המתרחש – למרות שהמצב הנוכחי טוב לכאורה לאמריקנים שהרי אין תזמון טוב יותר ממתיחות למכירת נשק וציוד צבאי, כפי שארע במהלך ביקור הנשיא טרמפ בריאד. היה רצוי, יחד עם זאת, כי תחת שתחתור לרווחים כלכליים, משמעותיים ככל שיהיו, תחתור וושינגטון לחיזוק היציבות האזורית, שמא ידרדר האזור ל”אביב ערבי ” חדש.
* ד”ר אדי כהן הוא מחבר הספר השואה בעיני מחמוד עבאס.
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.