מבט מבס”א מס’ 843, 23 מאי 2018
תקציר: תצלום הלוויין מ-29 באפריל של מתקן העשרת האורניום פורדו שאיתר פעילות חריגה עורר חשד להיערכותה של איראן לחידוש העשרת האורניום במתקן. זאת, כפי שאיימה בשנה האחרונה בתגובה להצהרת טראמפ על כוונתו לבטל את הסכם הגרעין. מנגד, ניתן להסביר את הפעילות החריגה כצעדי התארגנות להסבת המתקן למרכז מחקר בתחומי הגרעין והפיסיקה, המתנהלת בשותפות עם רוסיה בהתאם להסכם הגרעין מ-2015. אכן יש חשיבות רבה לקיים מעקב מדוקדק על המתרחש באתר פורדו, כמו גם על שאר מרכיבי תכנית הגרעין האיראנית, ובפרט לאור החלטת טראמפ לסגת מהסכם הגרעין. מכל מקום יש להיזהר מלהיסחף למסקנות נחפזות.
אחד הפרויקטים הגרעיניים החשאיים של איראן שהוצג ב”נאום הגרעין” של ראש ממשלת ישראל נתניהו ב-30 באפריל היה המתקן הגרעיני התת קרקעי להעשרת האורניום האיראני פורדו. ביום הקודם, 29 באפריל, בתצלום של הלוויין EROS-B, מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית והמופעל על ידי החברה הישראלית ImageSat International(ISI), זוהתה במתקן פעילות חריגה לחלוטין בהשוואה לחודשים הקודמים. ניתן היה להבחין בתצלום הנוכחי כי שער הכניסה למתקן פתוח וכן כשלושים כלי רכב פרטיים וארבעה אוטובוסים ניצפו חונים במגרש שליד הכניסה לאתר. זאת לאחר שבתמונות מהחודשים האחרונים של ISI היה שער המתקן סגור וכן לא אותרה נוכחות כלשהי של כלי רכב במגרש החנייה. כמו כן הושלמה הקמתם של שני מבנים גדולים שלפי התצלום מ-8 ביולי 2016 היו עדיין בשלב בנייה, אשר ישמשו לייצור, מחקר ופיתוח או כבתי מלאכה להרכבה. לאור החשש העולה מתמונות הלוויין של פורדו,ISI הציגה את מסמך תמונות האתר תחת הכותרת: “האם האיראנים מתכוונים להפעיל מחדש את המרכז להעשרה גרעינית לקראת 12 במאי?”
סבא”א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית), בשל אחריותה במסגרת הסכם הגרעין JCPOAמ-2015 לניטור מתקניה ופעילויותיה של איראן בתחום הגרעין, מחויבת לקיים פיקוח סדיר על מתקן פורדו. בדו”ח הרבעוני האחרון שלה מ-22 בפברואר, שכותרתו “אימות וניטור ברפובליקה המוסלמית של איראן”, נקבע בהתייחסות לפורדו: “במהלך תקופת הדיווח לא ביצעה איראן כל פעילויות העשרה או מחקר ופיתוח, ולא החזיקה חומר גרעיני כלשהו בתוף המתקן”. על כל פנים, סבא”א טרם הגיבה על אודות ממצאי תמונות הלוויין של פורדו.
מתקן פורדו נחצב במעמקי אזור הררי כ-32 ק”מ צפונית מזרחית לעיר קום. המתקן תוכנן כחלק מפרויקט AMAD, מאמץ הנשק הגרעיני של איראן, והקמתו החלה על ידי משמרות המהפכה בין 2006 ל-2007. המתקן החשאי להעשרה באמצעות צנטריפוגות גז (סרכזות) נועד להעשיר אורניום עבור נשק גרעיני. אולם ב-2009, בעקבות חשיפת המתקן על ידי שירותי המודיעין במערב, נאלצה איראן לדווח עליו לסבא”א, ומאז הוא נתון לפיקוח הארגון. כמו כן, כדי לשכנע את סבא”א כי המתקן מיועד להעשיר אורניום למטרות לגיטימיות, הוא הועבר תחת אחריות הארגון האיראני לאנרגיה אטומית. איראן טענה באוקטובר 2009 כי העשרת האורניום במתקן תהיה עד לשיעור של 5%, המתאים לייצור דלק גרעיני עבור כורי כוח לייצור חשמל. אך ביוני 2011 היא הודיעה לסבא”א כי המתקן ישמש להעשרת אורניום לשיעור של 20%, למטרת ייצור דלק גרעיני לכורי מחקר. זאת על ידי הזנת הצנטריפוגות של פורדו באורניום שהועשר קודם לכן ל-3.5% במפעל ההעשרה הגדול בנתאנז. מתקן פורדו הופעל לראשונה בדצמבר 2011. לא ניתן לייצר ליבת פצצה גרעינית מאורניום שהועשר ל-20%, אך צבירת כמות גדולה של אורניום בשיעור 20% עלולה לשמש מקפצה להעשרה נוספת של החומר לשיעור 90%, דרגת ההעשרה הנדרשת לנשק גרעיני.
המתקן נבנה כדי להכיל עד 2,976 צנטריפוגות מדגם IR-1, דגם דור ראשון של צנטריפוגות גז באיראן. הצנטריפוגות תוכננו להיות מותקנות ב-16 מערכים (קסקדות). אולם בפועל הותקנו במתקן עד ליום סגירתו 2,710 צנטריפוגות. בתחילת פעילות ההעשרה בפורדו בדצמבר 2011 הופעלו רק 2 קסקדות, אולם בסוף ינואר הופעלו 2 קסקדות נוספות, כך שמספר הצנטריפוגות הפעילות במתקן הגיע ל-696. אולם בעקבות החתימה בג’נבה על הסכם הביניים “תכנית משותפת לפעולה” (JPA), איראן הפסיקה בינואר 2014 להעשיר במתקן אורניום לשיעור 20%. כמו כן, כל כמויות האורניום המועשר ל-20% שאיראן צברה עד אותו מועד הוסבו לייצור דלק גרעיני עבור כור המחקר של טהראן, או עורבבו עם אורניום טבעי לשיעור הנמוך מ-5%. כמות האורניום המועשר ל-20% המספקת ליציקת ליבת פצצה גרעינית, וזאת לאחר העשרה נוספת לשיעור 90%, היא כ-150 ק”ג. כמות זו פחותה מהכמות של 166 ק”ג אורניום המועשר ל-20% שהופקה בפורדו בין דצמבר 2011 לינואר 2014. כמו כן בין פברואר 2010 לינואר 2014 הפיקה איראן 136 ק”ג נוספים של אורניום המועשר ל-20% במפעל נתאנז. לפיכך, אם הייתה לאיראן אפשרות לנצל את כל החומר המועשר ל-20% שברשותה עבור נשק גרעיני, בפועל היא הייתה עשויה, תוך חודש אחד או שניים, להעשיר אורניום ל-90% בכמות המספיקה לשתי פצצות גרעיניות.
בהסכם ה-JCPOA נקבע כי “מפעל פורדו להעשרת דלק (גרעיני) יוסב למרכז מחקר גרעין, פיסיקה וטכנולוגיה”. וכן: “איראן תנהל כל העשרת אורניום או פעילות מחקר ופיתוח בתחום העשרת אורניום, ולא יימצא חומר גרעיני של איראן במתקן ההעשרה פורדו במשך 15 השנים הבאות”. אשר לצנטריפוגות המותקנות בפורדו, איראן התחייבה כי במשך 15 השנים הבאות לא יהיו במתקן יותר מ-1,044 צנטריפוגות מדגם IR-1. הצנטריפוגות הללו תנותקנה מצנרת הזנת ה- UF6(אורניום הקסא-פלואוריד – תרכובת אורניום ופלואור אשר מוזנת לצנטריפוגות במצב גזי למערכת ההעשרה). כמו כן, 348 צנטריפוגות מהן שטרם השתמשו בהן להעשרת אורניום תוסבנה להפרדת איזוטופים וזאת במסגרת שיתוף פעולה בין רוסיה ואיראן. אך כל יתר הצנטריפוגות שבמתקן והתשתית שלהן תועברנה לאחסון במפעל ההעשרה נתאנז. ואשר לפיקוח נקבע בהסכם: “איראן תרשה לסבא”א גישה סדירה, כולל יום-יומית כאשר סבא”א תבקש זאת… למשך 15 שנה”.
“יום יישום” הסכם ה-JCPOA חל ב-16 בינואר 2016. לפי דיווח הניו יורק טיימס מ-16 בפברואר 2016, “בהתאם לתנאי ההסכם הגרעיני עם איראן, שני שליש מהצנטריפוגות שהיו בפורדו סולקו בחודשים האחרונים, כמו גם החומר הגרעיני. נאסר השימוש במתקן לעבודות הקשורות לגרעין והוא מוסב לשימושים אחרים”. כמו כן, לפי הדו”ח הרבעוני של סבא”א מ-8 בספטמבר 2016, שתיים מתוך 1,044 הצנטריפוגות שנותרו מותקנות בפורדו לאחר “יום היישום” הוצאו מהקסקדה שלהן, הותאמו והותקנו בנפרד למטרת ביצוע “מחקר ראשוני ופעילויות מחקר ופיתוח המתייחסות לייצור איזוטופים יציבים”.
אחריותה של רוסיה במסגרת ה-JCPOA לממש את פרויקט הפרדת האיזוטופים היציבים במתקן פורדו רוקמת עור וגידים. ב-20 לינואר 2017 נחתמו במוסקבה מסמכים העוסקים בהמשך שיתוף הפעולה בין רוסיה ואיראן ביישומי אנרגיה גרעינית למטרות שלום. בהמשך לכך, מהודעת בהרוז כמאלואנדי, דובר הארגון האיראני לאנרגיה אטומית ב-1 לפברואר 2018 והודעת שגריר רוסיה באיראן, לבאן דג’אגאריאן, ב-11 בפברואר, מתברר כי ההסכמות שהושגו בין שתי המדינות בינואר 2017 התייחסו בין היתר לביצוע פרויקט האיזוטופים היציבים בפורדו. בעקבות זאת יצאו שליחים איראניים לרוסיה ומומחים רוסיים ביקרו באיראן. כמו כן הסתבר כי מומחי התאגיד הרוסי הממשלתי Rosatom הגיעו לפורדו ב-4 בפברואר כדי להתחיל בהתקנת מספר מערכות באתר. תאגיד Rosatom הינו אחד הארגונים המובילים ברוסיה בפרויקטים השונים של אנרגיה גרעינית, ובין היתר הוא מעורב בפרויקט תחנת הכוח הגרעינית האיראנית בושהר. בפגישה שהתקיימה בטהראן ב-25 לאפריל בין כמאלואנדי לבין ניקולאי ספאסקי, סמנכ”ל התאגיד לקשרים בינלאומיים, עלו על הפרק סוגיות שיתוף הפעולה בין התאגיד הרוסי לבין הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, בדגש על אספקת שני כורי כוח נוספים לתחנת בושהר, אך גם פרויקט מתקן פורדו.
לכאורה נראה כי איראן ממלאה את מחויבויותיה להסכם ה-JCPOA ככתבו וכלשונו, ובפרט אלה הנוגעות לפורדו. אולם קיימים סימני שאלה בדבר כוונותיה. ראשית, באוגוסט 2016 דווח כי איראן פרסה מערכתS-300 נגד מטוסים שנרכשה ברוסיה להגנה סביב מתקן פורדו. מה שמחזק את התמיהה על כך הם דברי מפקד משמרות המהפכה, בריגדיר-גנרל פארזאד אסמעילי, שטען בנוגע לכך: “עדיפותנו העיקרית היא להגן בכל נסיבות שהן על מתקניה הגרעיניים של איראן”. חוץ מזה, אנשי מפתח במשטר בטהראן איימו בשנה האחרונה לחדש את העשרת האורניום כתגובה לכוונת טראמפ לצאת מהסכם הגרעין. בדיון בדלתות פתוחות במאג’ליס (הפרלמנט האיראני) ב-3 באוגוסט שוחח נשיא איראן רוחאני על פורדו: “אם מצוי בידיכם ארכיון תמונות על המתקן, תוכלו לראות עד כמה המתקן השתנה ואילו פעילויות מתנהלות בו, ובמיוחד בתחום האיזוטופים היציבים”. הוא הוסיף: “אנו החזקנו את פורדו במסגרת ה-JCPOA כך שאם נרצה, ביכולתנו להעשיר אורניום ל-20% תוך חמישה ימים”. מאוחר מעט ב-15 באוגוסט הוא טען: “תוך שעה ויום, איראן יכולה לחזור לרמה גרעינית מתקדמת יותר מזו שבתחילת הדיונים (על הסכם הגרעין)”. כמו כן ראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית, עלי אכבאר סאלחי, אמר ב-22 באוגוסט בראיון לטלוויזיית המדינה האיראנית: “אם נקבל את ההחלטה, ביכולתנו לחדש את ההעשרה ל-20% לכל היותר תוך 5 ימים”, ומאוחר יותר ב-30 באוקטובר הוא הוסיף: “ביכולתנו לייצר בפורדו אורניום מועשר ל-20% תוך 4 ימים, אך איננו רוצים שהסכם הגרעין יתמוטט”. ואז לאחרונה, כמאלואנדי הצהיר ב-5 במרץ בראיון לטלוויזיה של טהראן בשפה הערבית אל-עלאם: “אם אמריקה תצא מההסכם… איראן יכולה לחדש את העשרת האורניום ל-20% תוך פחות מ-48 שעות!”.
נוכח היעדר מידע טכני על מהות פרויקט האיזוטופים היציבים בפורדו לא ניתן להעריך במה מדובר. בהיבט הטכנולוגי, ספק רב אם ניתן להסב את הצנטריפוגות של פורדו שנועדו להעשרת אורניום למטרת הפרדת איזוטופים יציבים. כנראה קל יותר להסב טנק לטרקטור. גרעיני האיזוטופים היציבים המתאימים להפרדה לשם שימוש בתחומי הרפואה, החקלאות או התעשייה, הינם קלים יותר וחלקם אף קלים ביותר ביחס לגרעין האורניום. כמו כן מההיבט הכימי תכונות תרכובות גזיות של איזוטופים יציבים שונות מזו של UF6. לפיכך יהיה צורך להתקין במתקן פורדו מערכות מתאימות להזנת הצנטריפוגות בתרכובות הגזים היציבים. לכן, אפשר כי תכנית האיזוטופים היציבים של ה-JCPOA הינה שטות או “אחיזת עיניים”.
לסיכום, ניתן להסביר את הפעילות החריגה שצולמה על ידי הלוויין ב-29 באפריל כצעדי התארגנות להסבת המתקן למרכז מחקר בתחומי הגרעין והפיסיקה, המתנהלת בשותפות עם רוסיה בהתאם להסכם הגרעין מ-2015. אכן יש חשיבות רבה לקיים מעקב מדוקדק על אודות המתרחש באתר פורדו, כמו על שאר מרכיבי תכנית הגרעין האיראנית, ובפרט בעקבות החלטת טראמפ לסגת מהסכם הגרעין. מכל מקום יש להיזהר מלהיסחף למסקנות נחפזות.
* סא”ל (מיל’) ד”ר רפאל אופק הוא מומחה בתחום הפיזיקה והטכנולוגיה הגרעינית, ששימש כאנליסט בכיר בקהילת המודיעין הישראלית.
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.