חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

גב ההר יציל את גוש דן מקריסה

מאת פברואר 7, 2020
Tel Aviv in the rain, photo via Wikimedia Commons

מבט מבס”א מס’ 1,442, 7 בפברואר 2020

תקציר: רוב הדיון על פגעי השיטפונות האחרונים בערי החוף עוסק באחריותן של רשויות המדינה, שלא השקיעו כראוי בפיתוח תשתיות. זה רק חלק מהסיפור. הבעיה העיקרית, ואותה מדחיקים עד כדי הכחשה, נובעת מכשל תכנוני ברמת המקרו. אין מדובר רק בתכנון מקומי לקוי של מערכת ניקוז מקומית, אלא בכשל תפיסתי כולל הנובע מהתעלמות מתנאי היסוד הגיאוגרפיים של ארץ ישראל.

מאז ימי בראשית לא התגוררו כל כך הרבה בני אדם במישור החוף, שמטבעו, בשל מיקומו בשולי ההרים, היה נתון לפגעי הצפה וביצות. בתפילת הכוהן הגדול ביום הכיפורים היה מתפלל על אנשי השרון “שלא יהיו בתיהם קבריהם”. אולם מאז ראשית הציונות התרכזו מרבית היהודים במישור החוף. בין נתניה לראשון לציון מתגוררים כיום 60 אחוזים מהיהודים בארץ ישראל.

ברצועה צרה זו, ההולכת ומתמלאת בתשתיות עירוניות ונאטמת בבטון ובאספלט, הולכים ומצטמצמים השטחים הפתוחים. לא נותרה מספיק אדמה פתוחה לספיגת המשקעים ולהשהייתם. המערכת האקולוגית בקדמת החוף, שגם ללא הבנייה העירונית פגיעה מטבעה לשיטפונות מן ההרים, איבדה איזון ויצאה משליטה. אף על הריאה הירוקה הכמעט אחרונה שנותרה באזור – במתחם התעשייה הצבאית בין רעננה, הוד השרון, רמת השרון והרצליה – עומדת סכנת כליה עקב תביעת המדינה להקמת כארבעים אלף יחידות דיור חדשות.

גם הבנייה הרחבה ממזרח לגוש דן-מודיעין, אלעד וראש העין משפיעה באופן ישיר על ממדי הנגר העילי, המעצימים באורח לא טבעי את זרימת הנחלים הנכנסים לגוש דן.
במרחבים אלה, שהיו מאז ימי העולם העתיק שטחים פתוחים, חלחלה כמות משמעותית מהמשקעים למי התהום. עם התרחבות הבנייה, מרבית המים מובלת בתשתיות הניקוז אל הנחלים בכמות החורגת הרבה מעבר לקיבולת הטבעית האפשרית. דבר דומה מתרחש בבית שמש, ההולכת ונבנית לעיר בת 350 אלף נפש.

בהולנד, הסובלת כארץ שפלה מאיום הצפה תמידי, ייעדה המדינה שטחים נרחבים להכלה יזומה של מי שיטפונות ובכלל זה עקירת תושבים מבתיהם באזורים מועדים (שהפכו חלק ממרחבי הצפה נשלטים) והעברתם למקומות מגורים חילופיים. בישראל, לעומת זאת, הורתה רשות התכנון הארצית לרשויות התכנון לתכנן לקראת 2040 תוספת בנייה של 2.6 מיליון דירות, כולן בתחומי הקו הירוק. מדובר בהפרה בלתי אפשרית של האיזון האקולוגי הארצי. הכשל טמון בלב תוכנית המתאר הארצית, שלא נתנה דעתה לפוטנציאל מעבר לקו הירוק והתעלמה מכך שמדובר במרחב אקולוגי אחד הכולל את המשקעים והביוב היורדים מערי יו”ש מערבה ומציפים את מישור החוף, ומחייבים תכנון וטיפול כמערכת אחת.

השבת האיזון מחייבת שינוי תפיסתי יסודי: מחוז ירושלים, הנדרש לפי התוכנית לתוספת 300 אלף דירות, חייב להפנות את עיקר הבנייה מזרחה, לעבר מישור אדומים. את ראש העין הגדלה ב-40 אלף דירות, יש להסיט מזרחה לכיוון אריאל. נדרשת תןכנית מתאר ארצית מעודכנת, שתחתור לבניית שדרה מזרחית למדינת ישראל, מעל בקעת הירדן, בקו ערד-גלבוע, כשינוי תכנוני בסיסי שיציל את גוש דן מקריסה.

גרסה PDF

*אלוף (מיל’) גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה”ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים