מבט מבס”א מס’ 488, 6 יוני 2017
תקציר: בביקורו הראשון מחוץ לגבולות ארה”ב, השיג טראמפ את רוב מטרותיו והפך לגמרי את גישתו המסויגת עד עוינת של אובמה למדינות ערב הפרו-אמריקניות ולישראל. הביקור המחיש הסכמה רחבה בין המנהיגים הערביים וישראל על סדרי עדיפויות, האיומים הנשקפים לאזור ועל הדרכים להתמודד איתם.
בביקורו הראשון מחוץ לגבולות ארה”ב, טראמפ השיג את רוב מטרותיו. עצם הביקור במזרח התיכון היה מסר עמוס בסמלים. מעולם לא התקבל נשיא ארה”ב בכל כך הרבה כבוד, שבחים, הערכה והערצה ע”י מנהיגים מוסלמים ויהודים. מנהיגי המדינות החשובות בעולם הערבי חלקו לו שבחים על ידידותו, אישיותו, ומטרותיו האסטרטגיות. אין בכך פליאה גדולה. הוא הפך לגמרי את גישתו המסויגת עד עוינת של אובמה הן למדינות ערב הפרו-אמריקניות והן לישראל. קבלת הפנים המלכותית הייתה תגובה רועמת ונוקמת על מדיניות אובמה.
יש הבדלים גדולים מאוד בין הביקורים הראשונים של אובמה במזרח התיכון לבין ביקורו של טראמפ. באפריל 2009, ביקר אובמה באנקרה כדי להפגין את הערכתו לארדואן, “לדמו-אסלאם” שיצר – שילוב מתפקד לכאורה, של אסלאם ודמוקרטיה. ביוני, הגיע לריאד ולקהיר, כדי להשיק פיוס היסטורי בין ארה”ב לבין מדינות אסלאמיות. הוא פסח על ישראל כדי לשדר התרחקות, שלהערכתו נדרשה כדי להשיג את הפיוס ההיסטורי. אובמה לא הצליח לממש אף אחת ממטרות ביקוריו.
יחד עם זאת, כמו אובמה, טראמפ העמיד את פתרון העימות עם הפלסטינים במקום גבוה בסדרי העדיפויות שלו, ואחרי ההצהרות הביקורתיות שלו על האסלאם ואיסורי הכניסה לארה”ב שהטיל על מוסלמים, ניסה לפייס את העולם הערבי והמוסלמי, שבשל אינטרסים אסטרטגיים העדיף להתעלם מהביקורת ומהאיסורים.
כל ביקור של נשיא אמריקני בחו”ל מבטא התייחסות וסדרי עדיפויות. לנשיא מתלווים מאות עיתונאים והוא זוכה לכיסוי תקשורתי נרחב הן בארה”ב והן בעולם. בחירת האנשים שמתלווים אליו, כל אתר שבו מבקר, כל פגישה, סעודה נאום או חתימה על הסכמים, נבחרים בקפידה כדי להעביר מסרים. טראמפ הביא אתו את צמרת אנשיו בתחומי החוץ והביטחון: שר החוץ, שר ההגנה והיועץ לביטחון הלאומי. ייתכן שרצה שיעזרו לו בניתוח מצבים בזמן אמתי, ייתכן שהם רצו להשגיח עליו שלא ימעד. בכל מקרה, צירופם הלא-שיגרתי מבטא את החשיבות שטראמפ ייחס בביקור הזה לשיקום היחסים האסטרטגיים עם בנות הברית של ארה”ב באזור, שנפגעו בתקופת אובמה.
על כל פרט של ביקור נשיאותי עובדים חודשים. תכנון הביקור, לפחות בישראל, היה לקוי. השינויים התכופים באירועים ובלוח הזמנים מעידים על בלבול ואי-סדר. אבל הביקור עבר ללא תקלות, מעידות או הפתעות. מסגורו כמאמץ לשיתוף פעולה של שלוש הדתות הגדולות להבסת הקיצוניות והטרור האסלאמיים, היה רעיון מבריק של יחסי ציבור, והיו לו גם יתרונות נוספים. הביקור בסעודיה, כשומרת המקומות הקדושים לאסלאם, מנע תלונות של מדינות כמו מצרים – למה דווקא שם; הביקור בכנסיית הקבר מנע את הצורך לבקר ברמאללה; והביקור הראשון אי-פעם של נשיא ארה”ב בכותל, שהוגדר כביקור פרטי, מנע את הצטרפות נתניהו, שהיה מתפרש כהכרה בריבונות ישראל במקום.
ביקור טראמפ המחיש הסכמה רחבה בין המנהיגים הערביים וישראל על סדרי עדיפויות, האיומים הנשקפים לאזור ועל הדרכים להתמודד איתם. הבסיס לכל ההסכמות הוא היחס לאיראן. טראמפ חזר על התחייבותו למנוע ממנה נשק גרעיני, ולרסן את הטרור שפועל בחסותה ואת חתירתה תחת משטרים ידידותיים. הוא גם טען שנוצרה הזדמנות לשלום ישראלי-פלסטיני לאור הגיבוי של מדינות ערב בנות הברית, והרצון ששמע מנתניהו ומעבאס לחזור למו”מ. כדי להימנע מלדרוך על מוקשים, הוא פסח על עקרונות, פרטים ולוח זמנים.
לביקור יש גם השלכות פנים אמריקניות. הצלחת טראמפ באזור לא תעזור לו לצמצם את החקירה על קשרי ממשלו עם הרוסים בזמן הבחירות ולאחריהן. אבל החתימה על הסכמים בהיקפים ניכרים על אספקת נשק לסעודיה והשקעות בארה”ב, תעזור לו לטעון שהוא יודע לנצל הזדמנויות בין-לאומיות לשיפור התעסוקה בארה”ב, בעיקר בתעשיות הביטחוניות של ארה”ב, שמצבן אינו מזהיר.
כמו ביקורי אובמה, הביקור של טראמפ יצר ציפיות גבוהות מאד לתוצאות בשטח בזמן הקרוב ובסוגיות מורכבות, כמו בלימת איראן, פתרון העימות הישראלי-פלסטיני, והשפעה על הנעשה בסוריה. במקרה של כישלונות, הציפיות הגבוהות יובילו לאכזבות גדולות. כרגע, ניתן רק להציג הערכות זמניות של הישגי הביקור. רק עמידה במבחנים הצפויים ופרספקטיבת זמן מספיקה, תאפשר הערכה מדויקת יותר של מקום הביקור בנשיאות טראמפ, במדיניות החוץ האמריקנית ובתולדות האזור.
המאמר פורסם לראשונה בגלובס ב-25.5.2017
*פרופ’ גלבוע הוא מומחה לארה”ב, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית וחוקר בכיר במרכז בס”א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.