חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הקרב על יהודה ושומרון

מאת ספטמבר 8, 2019
Modi'in Illit, Jewish city in Area C, photo via Wikipedia

מבט מבס”א מס’ 1,282, 8 בספטמבר 2019

תקציר: התנערותה של הרשות הפלסטינית מחלוקת שטחי יהודה ושומרון לשטחי,A  B ו-C כפי שנקבעה בהסכמי אוסלו והנחייתה לראשי הרשויות הפלסטיניות באזור להכין תוכניות מתאר ליישובים בתחומם, ובכלל זה באזור C הנמצא באחריות אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה, נותנת ביטוי רשמי להפרה מתמשכת של הסכמים אלה מצד הרשות.

דומה שמאז כניסתו של מוחמד א-שתיה לתפקיד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית באפריל 2019, צעדים מעשיים לחיזוק הריבונות הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון שנעשו בעבר בהצנע מתבצעים בגלוי, ובכללם בנייה בלתי חוקית מואצת באזור C הנמצא בשליטה אזרחית וביטחונית בלבדית של ישראל, סיוע למערכות החינוך, תכנון מיזמים תעשייתיים וחקלאיים, ועוד. במקביל פועלת הרשות בשטחי B הנמצאים תחת אחריותה במגמה לפתח אתרי מורשת מתקופות היסטוריות שונות, ובהם אתרים יהודיים ונוצריים, כחלק משאיפתה לפברק מורשת היסטורית פלסטינית ארוכת שנים.

ואכן, בעשור האחרון עלה היקף הבניה הפלסטינית בשטחי C על זה הישראלי. בעוד יהודים מופלים לרעה ויכולים לבנות אך ורק בתוך תחומי הקו הכחול שמסביב ליישובים, הרי שהפלסטינים הקימו מאחזים בלתי חוקיים כראות עיניהם ברחבי האזור בעידודה ותמיכתה השקטה של הרשות הפלסטינית. במסגרת מדיניות זו, הכפרים הפלסטיניים בשטחי C ומעבר לו, שאופיינו בנישואין פנים חמולתיים, עוברים שינוי מהותי, וקשרי הנישואין בין בני אזורים שונים הולכים ומתחזקים. מדובר בחלק מהמדיניות הפלסטינית ליצירת אומה נושמת וחיה, בניגוד למצב הקיים כיום – אוסף חמולות המרוכזות באזורים שונים שנאמנותם נתונה בעיקר לחמולה. לדוגמה: תושבים באזור צפון השומרון עברו מכפרים כאום-דאר, זבדה ואחרים לעיירה יעבד, תושבים מהכפר טורה נישאו למשפחות מקלקיליה, ותושבים ממרכז השומרון עברו לכפר הקטן אום ריחן, וכן הלאה.

דומה שאמירתו של ראש הממשלה נתניהו, ביישוב אלקנה, כי ישראל תחיל את ריבונותה על היישובים הישראליים ביהודה ושומרון משרטטת את המפה העתידית בשטח. האזורים הפתוחים בשטחי C אותם הותירו הצדדים למשא ומתן עתידי הולכים ונתפסים בידי הפלסטינים, וישראל נדחקת בהדרגה ל”תחום המושב”.

האם חותר נתניהו לבנות אך ורק בתחומי השטח הכחול של היישובים הקיימים או שבכוונתו לספח את האזורים הפתוחים העוטפים את היישובים וליצור גושים רחבים יותר, מעין אגד יישובים מורחב? האם יבנו יישובים חדשים במרחב הפתוח בתוך אגד יישובים זה? האם יוגשמו תוכניות המתאר לגבי שטחי C ויוקמו אזורי תעשיה חדשים לטובת התושבים היהודיים והערביים של שטחי C? האם יוקמו ערים ועיירות ישראליות חדשות שיחברו בין היישובים הפזורים בשטח במסגרת עסקת המאה של הנשיא טראמפ?

הפלסטינים מצידם מרחיבים את המרחב היישובי הפלסטיני ביהודה ושומרון מידי יום ביומו, ומשתלטים על כל כברת ארץ פתוחה במטרה לסכל תוכנית זו. דוגמה טובה למתרחש ניתן למצוא בפעילות המתקיימת בהר הבית מאז שנת 1996. הגורמים הערביים באשר הם משתלטים על כל מרחב פנוי, מקימים בו תחומי תפילה חדשים למוסלמים, עד כדי כך שכל ההר הפך בעיניהם למסגד אל-אקצא. אמנם מדובר בלוחמה פסיכולוגית ותודעתית בלבד, מכיוון שתנאי ההתנהגות בשטח המסגד אינם מתקיימים ברוב השטחים הללו. אולם, בפועל, אפשרות לחלוקה עתידית בהר הבית, באופן המתקיים במערת המכפלה, מאבד אחיזה במציאות. זהו המצב שהתהווה ברוב שטחי יהודה ושומרון.

שטחי יהודה ושומרון הינם עתודה יישובית וביטחונית חיונית. על ישראל לשמור את מירב שטחי C בידיה בכל הסדר עתידי.

 גרסה PDF

* ד”ר יחיאל שבי הוא חוקר במרכז בגין סאדאת ומרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים