חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

כווית: מפרה סדרתית של זכויות אדם

מאת יוני 8, 2018
Demonstration of stateless Bidun in Kuwait, screenshot from YouTube video

מבט מבס”א מס’ 860, ה8 ביוני 2017

 תקציר: יש צביעות בלתי מבוטלת בעובדה שכווית, שבשנת 1991 גרשה כ-400,000 פלסטינים שעבדו והתגוררו בתחומה עשרות בשנים (בעקבות תמיכתו הנלהבת של אש”ף בכיבוש האמירות על-ידי סדאם חוסיין), ואף רצחה אלפי פלסטינים נוספים, מציבה עצמה בראש המאבק הדיפלומטי במועצת הביטחון להגנתם-לכאורה של תושבי עזה בעקבות המהומות האלימות לאורך גדר הגבול ברצועה.

מאחורי הפעלתנות המדינית הכוויתית עומד יו”ר הפרלמנט מרזוק אל-ע’אנם, ששמו עלה לראשונה לכותרות בישראל כאשר צעק על חברי המשלחת הפרלמנטרית הישראלית בכינוס האיגוד הפרלמנטרי הבינלאומי בסנט פטרבורג (באוקטובר 2017) ”צאו עכשיו מהאולם… רוצחי ילדים”. על אף שזו לא הייתה הפרובוקציה הראשונה שלו נגד ישראל (לפני קצת יותר משנה הוא קרא לאיגוד הפרלמנטים של מדינות ערב להתגייס ולפעול יחד למען הסרת חברותה של ישראל באיגוד הפרלמנטרי הבינלאומי), התקרית בסנט פטרבורג הפכה את ע’אנם לגיבור בעיני הפלסטינים. לפני כחודשיים נחנך באזור סלפית רחוב על שמו כאות הערכה והכרה.

מהם אפוא מניעיו של ע’אנם ומדוע הוא פועל נגד ישראל בצורה כה נמרצת? כמולטי מיליארדר בעל עשרות עסקים חובקי-עולם, לא חסר ליו”ר הפרלמנט דבר מלבד פופולריות. בשל היותו לא פופולרי בארצו – לאחרונה הגישו שני חברי פרלמנט תלונה לאגוד הפרלמנטרי הבינלאומי על חריגה מסמכות וניהול כושל של ענייני הפרלמנט שהוא עומד בראשו – מנסה ע’אנם לזכות באהדה “ברחוב הערבי” על חשבון ישראל.

למותר לציין כי כווית בכלל, וע’אנם בפרט, אינם מהווים מודל לדמוקרטיה ושמירת זכויות אדם. מעבר לטיהור האתני של הפלסטינים שתואר לעיל – המתקרב בממדיו ל”נכבה” של 1948 – כדאי לזכור כי בשנים האחרונות ביטל ע’אנם חוק שהעניק אזרחות וזכויות לעשרות אלפי אנשים המוגדרים כ”בדון” (בערבית ללא/בלי) – מתוך קהילה המונה מעל כ-100,000 אנשים חסרי אזרחות שאינם יכולים לקבל דרכון, אינם זכאים לטיפול בריאות ממלכתי, אינם יכולים להינשא או להיקבר, שלא לדבר על הזכות ללמוד בבתי ספר רגילים. אלה הם העבדים בני זמננו במפרץ הפרסי שמדינות המערב מתעלמות לחלוטין ממצוקתם על אף שארגוני זכויות אדם רבים מודעים לבעיה. יש הטוענים שכווית משחדת פעילים רבים כדי להשתיק את העיסוק בבעיית הבידון. ואכן, הממסד בכווית מתייחס לבידון כזרים בלתי חוקיים על אף שהם התושבים המקוריים שחיו באזור עוד לפני הקמתה של האמירות. בשנים האחרונות עלו רעיונות להעניק להם אזרחות ואף היו דיבורים לשלם שוחד לשלטונות סודן כדי להעניק להם דרכונים סודנים, אך מהלכים אלה נכשלו.

ע’אנם, ששיחק תפקיד מרכזי בהפליית הבידון ודיכויים, אינו מהסס לסחור בסוגיה הפלסטינית תוך שהוא ממשיך להתעלל בקבוצות שונות מבני עמו, ובראש וראשונה בנשים, שאת זכויותיהן המוגבלות באמירות הוא פועל להצר במידה נוספת (למשל הדרתן ומניעת כניסתן לצבא הכוויתי).

על מדינות המערב, ובמיוחד ישראל, להעלות על סדר היום את סבלם של הבידון ולמצוא פתרון הולם לסוגיה זו. לא ייתכן שמדינה ככווית, המתיימרת לשמש כגורם מוביל בתחום זכויות האדם במזה”ת, תורשה להמשיך בהפרה של זכויות האדם הבסיסיות ביותר, כולל החזקת עשרות אלפי אנשים בתנאי עבדות, בלא שמדינות המערב והארגונים הבינלאומיים האמונים על שמירת זכויות האדם, ובראש וראשונה האו”ם, יעשו דבר למיגור תופעה מבישה זו.

גרסה PDF

* ד”ר אדי כהן הוא חוקר במרכז בס”א.

סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים