חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

סילוק האיראנים מסוריה: נוסחת דיין

מאת דצמבר 10, 2019
Moshe Dayan, photo via IDF Archives Flickr CC

מבט מבס”א מס’ 1,368, 10 בדצמבר 2019

תקציר: בתדרוך עיתונאים הציג שר הביטחון נפתלי בנט מטרה לפעילות צה”ל בסוריה: “לגרום לאיראן לוותר על הניסיון להתבסס בסוריה”. בניגוד לנטייה הרווחת לעמימות בהגדרת המטרה האסטרטגית העז בנט להגדיר מטרה ברורה ומדידה. האם המטרה שהציב ניתנת למימוש? והאם נכון להציג כך מטרה אסטרטגית.

כתבים צבאיים דיווחו כי להערכת המטה הכללי, ספק אם הרחבת הפעילות ההתקפית – מוצלחת ככל שתהיה – תוכל לגרום לאיראן לוותר על חזונה ושאיפותיה בסוריה. אנשי המשטר האיראני ומשמרות המהפכה פועלים מכוח אמונה. אילוצי המציאות בהחלט מכתיבים להם שינוי והתאמה לנסיבות, אך אין המדובר בוויתור על חזון.

מתבקש בסוגיה מבט היסטורי. צה”ל שאך סיים את מלחמת העצמאות ונתבע לקיצוץ מקיף בסדר הכוחות, התקשה בגיבוש מענה מתאים לבעיית טרור הפדאיון. עם הקמת יחידה 101 ואיחודה עם גדוד הצנחנים, בהנהגת הרמטכ”ל משה דיין, התפתחה בהדרגה תפיסת פעולות התגמול כמענה לבעיה. אלא שעד מהרה התברר כי למרות רצף הצלחות מבצעיות, שיטת הפעולה לא הביאה לצמצום ממשי בפעילות הטרור.

ממשלת ישראל נקלעה למבוכה אסטרטגית. ביצירתיות האופיינית לו פירש דיין מחדש את ההיגיון לפעולות התגמול והציב להן מטרה מערכתית אחרת. באבחון מצביאותי זיהה את הפער בין הפעולה המבצעית בהקשרה הטקטי לבין משמעותה בהקשר האסטרטגי והציג מסגרת תפיסתית פורצת דרך שהציעה רלוונטיות מחודשת למטרת פעולות התגמול. טרור הפדאיון המשיך להיות העילה להפעלתן, אך הן כוונו למטרה רחבה יותר: מיצוב מקומה של ישראל וכוחה הצבאי במערכת האזורית והבינלאומית שהלכה והתגבשה. במילותיו של דיין: “לניצחונותינו ולכישלונותינו בקרבות זעירים לאורך הגבול ומעבר לו, נודעת חשיבות מרובה. לא בלבד בשל השפעתם הישירה על הביטחון השוטף, אלא אף בגלל משמעותם בהערכת הערבים את כוח ישראל ובאמונת ישראל בכוחה”.

נוצרה בכך מסגרת אסטרטגית פתוחה להתפתחויות האזוריות בציפייה למשהו שיתהווה: או שרצף הפעולות יביא לדעיכה הדרגתית בטרור או שהוא יאיץ הידרדרות למלחמה וסדר חדש. בינתיים, מתוך ההזדמנות לחיכוך מבצעי יזום עם צבאותיהם הסדירים של מצרים, ירדן וסוריה בנה צה”ל את יכולתו וכונן את תודעת יכולתו בעיני האויב ובעיני הזירה הבינלאומית. לאיכות הביצוע של צה”ל ברצף פעולות אלה הייתה ללא ספק השפעה על התגבשות שיתוף הפעולה עם צרפת ובריטניה לקראת מבצע סיני.

בהשראת תפיסת דיין ניתן להציג את הלחימה הנוכחית בכוחות איראניים בסוריה, במיוחד בגבול הגולן, כעילה להתנגשות יזומה עם כוחות אלה מתוך אינטרס הגנתי ולא מתוך אינטרס ישיר במלחמה כוללת.

בעצם התעוזה להפעלת כוח, בעיקר כשהדבר כרוך בהתנהלות על סף מלחמה, יש אמנם פוטנציאל להידרדרות אך גם פוטנציאל למיצוב מקומה של ישראל במערכת האזורית המתעצבת מחדש מול איראן. מטרת ההתנגשות היא להציג עליונות מבצעית בהוכחת יכולת צבאית ותעוזה אסטרטגית בהבהרה כי מדינת ישראל אינה חוששת מעימות צבאי בהגנתה על האינטרסים החיוניים לה.

מטרה  מעין זו, ברוח ההמשגה של דיין ובניגוד לניסוח המוחלט והסגור של שר הביטחון בנט, פתוחה להתפתחויות בלתי צפויות ובלתי נשלטות, ובכך טמונה סגולתה כמטרה אסטרטגית בת מימוש.

 גרסה PDF  

*אלוף (מיל’) גרשון הכהן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים. שירת בצה”ל במשך ארבעים ושתיים שנים. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר מפקד גיס ומפקד המכללות הצבאיות.

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים