מבט מבס”א מס’ 1,180, 22 במאי 2019
תקציר: צרפת מתמודדת מזה שנים רבות עם כנופיות אנרכיסטיות אלימות המכונות בלק בלוקס (Black Blocs) המנצלות לאחרונה את ההפגנות ההמוניות של האפודים הצהובים לביצוע מעשי ונדליזם ולגרימת נזקים כלכליים בממדים משמעותיים. בעקבות ההתפרעויות ההרסניות של הבלק בלוקס בשדרות שונז אליזה יזמה ממשלת צרפת אמצעי מניעה ומאבק נחושים יותר נגד כנופיות הפורעים שעוררה ביקורת קולנית מימין ומשמאל. נראה שהממשלה תאלץ להמשיך ולהיאבק בנחישות נגד הבלק בלוקס והקיצונים שבין האפודים הצהובים המנסים לכפות את מילוי דרישותיהם הכלכליות והפוליטיות בדרכים אלימות.
צרפת מתמודדת עם אתגרים ואירועים דרמטיים המחייבים חשבון נפש לאומי. האירוע הטראומטי של השריפה בקתדרלת נוטרה-דאם בפריז ב-16 באפריל 2019 גרם להלם וכאב, לצד תחושות של אחדות וגאווה לאומית, התגייסות לתרומות, והערצה ללוחמי האש שסיכנו את חייהם להצלת הקתדרלה. הבעות ההזדהות בזירה הבינלאומית חיזקו את תחושות הגאווה על המורשת ההיסטורית, האומנותית והארכיטקטית של צרפת. האירוע, העוצמתי כשלעצמו, חבר לאירועי ההפגנות ההמוניות של האפודים הצהובים בצרפת, הממשיכות כל שבת מאז ה-17 בנובמבר 2018. הפגנות אלה העלו למרכז הבמה הציבורית בעיות כלכליות, חברתיות ומדיניות מורכבות שהצטברו במשך שנים רבות. אחת הבעיות החריפות, שלא טופלה כראוי קשורה בתופעת הבלק בלוקס (Black Blocks) המכונים גם מנתצים (Casseurs). מדובר בקבוצות מאורגנות בעלות אידאולוגיה אנרכיסטית ושיטות פעולה מגובשות, המנצלות את הפגנות האפודים הצהובים כדי לבצע מעשי אלימות חמורים במיוחד.
ראשיתם של הבלק בלוקס בשנות השמונים בגרמניה, משם התרחבו למדינות שונות באירופה. הם מתנגדים לממסד הפוליטי, למשטרה ולכלכלה הקפיטליסטית והגלובלית, פועלים בקבוצות קטנות יחסית, ומקושרים ברשתות חברתיות משלהם. הם מצטרפים להפגנות האפודים הצהובים בערי צרפת ובשלב מסוים, בעיקר כאשר ההפגנות עומדות להתפזר, מתעמתים עם שוטרים, משליכים בקבוקי תבערה, אבנים גדולות, ושברי בקבוקים שהכינו בעוד מועד במסלול ההפגנה. ניתן לזהותם באמצעות לבושם השחור והמסכות המסוות את פניהם. הם גם מצוידים במסכות כדי שלא להיפגע מרימוני העשן של המשטרה. בהתעמתות עם השוטרים הם יוצרים פרובוקציות הגורמות לשוטרים להגיב בכוח בשל הצורך להגנה עצמית, והגנה על המפגינים ולמניעת התפרעויות במרחב הציבורי. הם פונים לרחובות צדדיים שאינם במסלול שאושר על-ידי המשטרה וזורעים בדרכם הרס רכוש ציבורי ופרטי. עם תום הפעילות האלימה הם מצליחים בדרך כלל להימלט במיומנות רבה. הם אינם נושאים עימם תעודות זיהוי כלשהן. במקרה ונעצרו נאסר עליהם לתת את פרטיהם או אלה של חבריהם לשוטרים או לרופאים, אם הובאו לטיפול בשל פציעה. מדובר בעשרות ובמאות אנשים המגיעים להפגנות מצרפת אך ממדינות נוספות באירופה. רובם משויכים לשמאל קיצוני אך ישנם ביניהם גם קבוצות של ימין קיצוני.
בפעילותם האלימה הם מסכנים מפגינים תמימים המבקשים למחות ולהעביר מסרים חברתיים ופוליטיים אך לא להתעמת עם המשטרה. הם משתמשים במפגינים כמגינים אנושיים מול המשטרה. ואכן מידי פעם נפגעים מפגינים הנמצאים בסביבתם מרימוני עשן ומאמצעים אחרים מאחר שהם אינם מיומנים כמו הבלק בלוקס בטקטיקות התחמקות. הבלק בלוקס מצוידים בהוראות מדויקות לגבי תיעוד פציעותיהם, או פציעתם של מפגינים שהיו בקרבתם, במטרה למנף את הקמפיין שלהם לדה-לגיטימציה של כוחות השיטור והממסד השלטוני באמצעות התקשורת. זאת ועוד, הבלק בלוקס מנצלים את השהייה בקרב המפגינים כדי להשפיע עליהם להצטרף לשורותיהם. ואכן המשטרה דיווחה על אפודים צהובים שעברו תהליך רדיקליזציה. הם מחפים על הבלק בלוקס בעת ההפגנות, מאמצים את שיטותיהם ואף מצטרפים לשורותיהם. אפודים צהובים רבים הקצינו את דרישותיהם מהממשל ומכריזים בהופעותיהם בכלי התקשורת שאינם מסתפקים בהגדלת כוח הקנייה של הצרפתים או ברפורמות בשיטת הבחירות אלא דורשים את התפטרות מקרון, פיזור האסיפה הלאומית, ומהפכה יסודית בשיטת הממשל הדמוקרטי בצרפת.
מעורבותם האלימה של הבלק בלוקס בהפגנות בצרפת לא החלה בתקופת נשיאותו של מקרון וניכרה היטב בתקופת כהונתם של קודמיו. כך למשל, בתקופת כהונתו של פראנסוא הולנד, היו הבלק בלוקס מעורבים באירועי אלימות חמורים בעת ההפגנות של “אקולוגיים” שוחרי איכות הסביבה נגד התוכנית להקמת שדה תעופה חדש בנוטרה דם דה לנד (Notre Dame de Landes) ליד העיר נאנט (Nantes). כנופיות הבלק בלוקס ניצלו את ההפגנות, התמקמו בשטחים שנועדו להקמת שדה התעופה וניהלו עימותים אלימים עם כוחות המשטרה שבאו לפנותם. המדינה לא הפעילה את סמכותה מול המתפרעים ואף נכנעה כאשר החליטה על קיום משאל בקרב תושבי האזור. הנשיא מקרון, שקיבל בירושה את הבעיה, ביטל את הפרויקט בינואר 2018 למרות שהיה רוב במשאל בקרב תושבי האזור להמשיך בו. הוחלט אז, כפתרון חילופי, להרחיב את שדה התעופה הקיים של נאנט ולפנות את השוהים הבלתי חוקיים בנוטרה דם דה לאנד. הפינוי במאי 2018 היה מלווה בהתנגדות אלימה של הבלק בלוקס ואותת שהאלימות משתלמת ומניבה תוצאות.
התפרעויות הבלק בלוקס התבלטו בעוצמתן ב-1 במאי 2016, בהפגנות של מאות אלפי אנשים ברחבי צרפת נגד “חוק העבודה” שנועד להביא לרפורמה בחוקי העבודה המיושנים בצרפת. אחד האירועים הקשים ארע ב-18 במאי 2016 כאשר מתפרעים מוסווי פנים ניפצו חלונות ראווה והשליכו פצצות עשן לתוך החנויות. הם הציתו מכונית משטרה ותקפו את השוטרים שהיו בתוכה. אחד השוטרים, שנמלט מהמקום קיבל עיטור גבורה כארבעה חודשים לאחר מכן ואף הועלה בדרגה. במהלך הטקס וברשתות החברתיות שיבחו אותו על קור רוחו ועל שלא השתמש בנשק חם, למרות שהותקף באכזריות. בריאיון לתקשורת הוא הכריז שהוא סולח לתוקפים ואינו כועס עליהם. השוטר הגברתן הוסיף שאם היה מכה את ארבעת תוקפיו הקריירה שלו הייתה מסתיימת והוא לא היה הופך לגיבור מעוטר. היה זה מסר טיפוסי של חולשה שלטונית, שהועבר לכלל הציבור הצרפתי וששידר עידוד למתפרעים להמשיך באלימות, בהפרת הסדר והחוק ובהתקפות על שוטרים כדי להשיג מטרות מדיניות וכלכליות.
ב-1 במאי 2018 השתלבו כ-1,200 פורעי בלק בלוקס בהפגנה המסורתית של האיגודים המקצועיים, שהייתה בסימן התנגדות לרפורמות העבודה של מקרון. המתפרעים השליכו בקבוקי תבערה, פגעו בבתי עסק, והתעמתו עם שוטרים. התקשורת התמקדה בהמשך בתקרית בה אלכסנדר בנאלה, איש הביטחון המקורב לנשיא מקרון, שאינו איש משטרה, הגיב באלימות נגד אחד המתפרעים. התקשורת ופוליטיקאים מהאופוזיציה ניצלו את הפרשה כדי לנגח את מקרון בשל הטיעון שנעשה ניסיון להסוות פרשה זו. כבעבר, בעיית הבלק בלוקס הודחקה מתחת לשטיח של השיח הציבורי עד שעלתה במלוא חריפותה בעקבות מעורבותם האלימה בהפגנות ההמוניות של האפודים הצהובים.
אלימות הבלק בלוקס הלכה והחריפה. במהלך הפגנות האפודים הצהובים ב-1 בדצמבר 2018 הם יזמו מתקפה מסיבית של הרס ושוד בפריז נגד מוסדות ממשלתיים, תיירותיים וכלכליים כשער הניצחון, בניין הבורסה, וגני טולרי. הם פרצו לבנקים, שרפו מכוניות, כולל מכונית משטרה, חסמו כבישים מרכזיים ועוד. ההתפרעויות האלימות הוגדרו בעיתונות “כגרילה עירונית”, שר הפנים כריסטוף קסטנר (Christophe Castaner), האחראי על המשטרה, דרש הפעלת מצב חירום כפי שאירע בעת מתקפות הטרור ב-2015. הנשיא מקרון, המוסמך להחליט על כך, שהה שאותה עת בביקור נשיאותי בדרום אמריקה.
מתקפות “הגרילה העירונית” הגיעו לשיא נוסף בהפגנות האפודים הצהובים ב-16 במרץ 2019. בעת שחלק גדול מכוחות השיטור ליוו את ההפגנה ההמונית למען האקלים, שכללה לפי ההערכות כ-45,000 מפגינים, ניצלו הבלק בלוקס את הנוכחות המעטה יחסית של השוטרים באזורים אחרים והתפרעו בשדרות שונז אליזה וברחובות הסמוכים. המראות שנחשפו בטלוויזיה בשידור חי זעזעו את הציבור הצרפתי. במסך הקטן נראו חברי כנופיות הבלק בלוקס מתקיפים שוטרים, בוזזים ושורפים חנויות, מסעדות, בנקים, מכוניות וגורמים לשריפה בבניין מגורים. שדרת השונז אליזה היפהפייה הפכה לשדה קרב. הם גרמו לנזקים חמורים לכ-600 בתי עסק בשדרה וברחובות הסמוכים. לבלק בלוקס הצטרפו מתפרעים מהפרברים. הפגיעה בשדרה המהודרת והתיירותית הביאה לזעזוע ולביקורת חריפה של הציבור והתקשורת על שאננות, שגרמה למחדל של כוחות השיטור והביטחון בצרפת. הביקורת הופנתה כלפי שר הפנים קסטנר וכלפי הנשיא מקרון, שיצא לחופשת סקי באותו סוף השבוע, למרות ההתראות שההפגנות תהיינה עוצמתיות במיוחד.
בעקבות אירועים אלימים אלו גיבשו ראש הממשלה ושר הפנים, בהוראת מקרון, אסטרטגיה חדשה ושורת צעדי מניעה ומאבק נגד הפורעים. נאסר על קיום הפגנות בשדרת שונז אליזה ובמקומות מרכזיים אחרים בערי צרפת. הוקמו כוחות משטרה להרתעה ולהתערבות מהירה נגד מוקדי אלימות (DAR – Détachement d’Action Rapide et de Dissuasion). כוחות המשטרה הורשו לקבל החלטות אופרטיביות בשטח ללא צורך בקבלת אישור פעולה מהמפקדה המרכזית, דבר שהאט את התגובה בסבבי האלימות הקודמים. הוחלט על הטלת קנסות מוגדלים בשל השתתפות בהפגנה לא חוקית במקומות שלא אושרו על-ידי המשטרה, מעצר מונע של אנשים שפניהם מסוות בעת ההפגנות, בדיקת תיקים ומכוניות ומעצרים של אנשים הנושאים כלי נשק. הוחלט גם על פיתוח וראשית שימוש באמצעים טכנולוגים חדשים, כרחפנים, התזת צבע על מפגינים אלימים, התקנת מצלמות וידאו, איתור פורעי חוק מוסווי פנים גם לאחר ההפגנה, לפי מאפיינים כמו עיניים או צורת הליכה. בנוסף פוטר מפקד משטרת פריז מתפקידו, דבר שהסב, מן הסתם, נחת למתפרעים שראו בכך הישג לעצמם. אמצעים אלה התגבשו בחוק “אנטי קאסר” לאחר שאושר בפרלמנט, בסנט ובמועצה החוקתית.
בד בבד, במסיבת עיתונאים מתוקשרת ב-25 באפריל הביע מקרון נכונות ללכת לקראת דרישות האפודים הצהובים בשורת צעדים כלכליים ומדיניים כקיצוץ במיסים והגדלת קצבאות למעמדות חלשים, הכנסת ייצוגיות רבה יותר לשיטת הבחירות והתחייבות שלא לבצע קיצוצים בבתי ספר ובבתי חולים במשך תקופת נשיאותו. אמצעים אלה נוספו להקלות הכלכליות בדצמבר 2018 שהגדילו את כוח הקנייה של הציבור. מקרון אף הודיע על ביטול בית הספר הגבוה לאדמיניסטרציה – (Ecole Nationale d’Administation-ENA) שבוגריו מהווים אליטה שלטונית וכלכלית, מאיישים עמדות מפתח במדינה ונהנים ממעמד ותנאים כלכליים מועדפים. לפי טענות האפודים הצהובים אנשים אלה מנותקים מהמציאות בפריפריה.
האפודים הצהובים הגיבו באי-אמון לצעדיו של מקרון. הם הדגישו שאין הם מסתפקים באמצעים להגדלת כוח הקניה או לייצוגיות רבה יותר וכי ימשיכו בהפגנות בדרישה להנהגת דמוקרטיה שיתופית עם טריבונלים עממיים של העם וחלוקת הון שוויונית בחברה. נראה שהרדיקלים ביניהם הפכו לנותני הטון בסירובם להידבר עם הממשלה. בנוסף סירבו נציגי האפודים הצהובים לגנות את השיטות האלימות של הבלק בלוקס וטענו שהאמצעים האלימים הם אלה שהניעו את מקרון לוויתורים וכי הם אלה שיביאו למילוי דרישותיהם האחרות כדרישה להתפטרות מקרון, לפיזור האסיפה הלאומית ולקיום משאל עם עממי.
האפודים הצהובים גילו גישה קיצונית גם בנושא השריפה בקתדרלת נוטרה-דם. הם ביקרו את התרומות של מאות מיליוני האירו של העשירים לשיפוץ הכנסייה והדגישו שכספים אלה היו צריכים להיות מוקצים לסיוע לעניים. בכך הם הפגינו חוסר הזדהות עם התחושות בקרב רוב הציבור הצרפתי ביחס לשריפה וביחס לצורך לשקם את הקתדרלה, הנתפסת כסמל למורשת ההיסטורית והתרבותית של צרפת. בהתאם לגישה זו הם אף הגיבו בשלילה לקריאה הציבורית לביטול ההפגנות ההמוניות ביום השבת שאחרי השריפה בנוטרה-דם, שחל בעת חופשת הפסחא הנוצרית.
המשטרה נערכה בכוחות מוגברים להפגנות יום השבת המכריע של חג הפסחא, כיוון שהיה מידע מודיעיני על אלפי מתפרעי בלק בלוקס שנקראו ברשתות הפנימיות להגיע לפריז מכל אירופה. המשטרה ערכה בדיקות מניעתיות בתחנות הרכבת ובאוטוסטרדות, ערכה מעצרים מניעתיים של חשודים, והפעילה את הכוחות הניידים. ההפגנות אכן היו מלוות באלימות אך לא בממדים מהם חששו. הציבור והפוליטיקאים הצרפתים הזדעזעו במיוחד מקריאות מצד המפגינים לשוטרים להתאבד. הזעזוע היה רב על רקע הידיעות שמאז שהחלו ההפגנות התאבדו למעלה מעשרים שוטרים שלא יכלו, כנראה, לעמוד במתח ובתסכול הכרוכים בפעילותם האינטנסיבית והממושכת בסופי השבוע, בגילויי הטינה המילוליים כלפיהם, ובעיקר במגבלות הרבות המונעות מהם לאכוף את החוק על המתפרעים, מתוך חשש שיועמדו לדין פלילי.
המשטרה הפעילה את האסטרטגיה החדשה והכילה בצורה משמעותית גם את ההפגנות של האפודים הצהובים ב-27 באפריל 2019. בהפגנה המרכזית בסטרסבורג השתתפו בלק בלוקס מגרמניה ומבלגיה והמשטרה מנעה מהם להגיע למוסדות האיחוד האירופי במקום. הייתה זו הצלחה משמעותית לנוכח מה שקרה במקום עשר שנים לפני כן, ב-2009, כאשר הבלק בלוקס התפרעו והרסו חנויות ומוסדות בשכונה צנועה של העיר בעת שנערכה בסטראסבורג פסגת נאט”ו.
ימים אחדים לאחר מכן נערכו כוחות המשטרה בכוחות מתוגברים להפגנות חג העבודה ב-1 במאי 2019, שהיו מלוות בשנים קודמות בהתפרעויות ועימותים עם הבלק בלוקס. החששות היו גדולים לרגל ידיעות מודיעיניות שקבוצות גדולות של בלק בלוקס ממדינות אחרות נערכות להגיע להפגנות בפריז. המשטרה ביצעה מעצרים מניעתיים, הפעילה כוחות שיטור והצליחה לבלום את הבלק בלוקס למרות שהיו מספר אירועים אלימים. כך למשל חדרו מפגינים לבית החולים לה פיטיה-סאלפטרייר (la Pitié-Salpetriere), ברובע ה-13 בפריז וניסו להיכנס למחלקת הטיפול הנמרץ אך גורשו על-ידי השוטרים. המפגינים ניסו לחדור למחלקה הכירורגית ועובדי המחלקה חסמו בפניהם את דלת הכניסה.
שר הפנים קסטנר הציג את האירוע כ”התקפה” על בית החולים ועורר ביקורת תקשורתית חריפה מצד האופוזיציה. קסטנר התנצל והגדיר את האירוע מחדש כ”חדירה אלימה” לבית חולים. השמאל הקיצוני של מלונשון ניצל את האירוע כדי לדרוש את התפטרותו ואף הימין הקיצוני של לה-פן ניצל את האירוע לביקורת על ניהול משרד הפנים.
המשטרה לא קיבלה את הקרדיט המגיע לה בדעת הקהל ובציבור. מנהיג ארגון העובדים הגדול ביותר CGT – פיליפ מרטינז האשים את המשטרה בשימוש בכוח בהפגנה, כאשר הוא עצמו נחשף לגז מדמיע שהושלך לעבר פורעי הבלק בלוקס. הוא אף דרש להעמיד למשפט את השוטרים שעשו זאת. כ-240 תלונות הוגשו נגד שוטרים ובתקשורת הציגו באותו מישור את “אלימות” השוטרים, שהותקפו על-ידי הבלק בלוקס כאשר מילאו את תפקידם בשמירת הסדר הציבורי, ואת האלימות של פורעי החוק שיזמו את ההתקפות. בשיח הציבורי האינטנסיבי לא עלתה השאלה מיהם הגורמים המממנים את הבלק בלוקס ואת הקיצונים שבין האפודים הצהובים בעיקר בניסיון אפשרי להשפיע על תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ב-26 במאי 2019.
בסופו של דבר הייתה הפעלת הכוח נגד הבלק בלוקס אמורה להיות בקונצנזוס הציבורי כמו המלחמה נגד הטרור. האלימות המתמשכת ברחובות הערים בצרפת בצל הפגנות האפודים הצהובים אינה מיטיבה עם הצרפתים. זכות ההפגנה נחשבת, אמנם, כחלק מהזכויות הדמוקרטיות, אך השימוש האינטנסיבי, הממושך ואף המניפולטיבי בזכות זו פוגע בכלכלת צרפת, ביכולת המדינה לסייע לאזרחים מהשכבות המוחלשות, ובזכותם של אזרחים רבים להתפרנס ולחיות חייהם בשלווה ובביטחון. מהלכן האינטנסיבי והרצוף של המהומות בצרפת זה למעלה משישה חודשים בצרוף אלימות הבלק בלוקס וההקצנה של האפודים הצהובים פוגעים בסמכות המדינה ובמוסדות אכיפת החוק. השפעתם המצטברת יוצרת מעין באנאליות של שימוש בכוח ועלולה לחזק את התפיסה שניתן להשיג מטרות פוליטיות באמצעות שימוש בכוח. ייתכן, כאמור, שהאינטנסיביות של ההפגנות נועדה גם להשפיע על תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ולפגוע במעמד ובלגיטימיות של נשיא צרפת. ייתכן אף שישנם גורמים פוליטיים מחוץ לצרפת או בתוך צרפת המבקשים לצבור רווחים פוליטיים מההפגנות האלימות. כל אלה עלולים לסכן את אושיות הדמוקרטיה הצרפתית ואולי גם לגרום לפגיעה במשטרים דמוקרטיים נוספים.
* ד”ר צילה הרשקו, עמיתת מחקר בכירה במרכז בגין-סאדאת (בס”א) למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן.