אנחנו נעבור במצרי טיראן: השבת הריבונות הסעודית לאיים טיראן וסאנאפיר ומשמעותה מבחינת ישראל

מאת 17 אפריל 2016

מבט מבס"א  מס' 340, 17 באפריל 2016

תקציר: העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל, מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות שיש לתקן. אמנם, עדיין רב המרחק מכאן ועד לנרמול היחסים בין סעודיה לבין ישראל, אולם בכל זאת מדובר בצעד זהיר קדימה, הממחיש את התועלת הגלומה בשיתוף פעולה ובתיאום עם מדינות המעונינות ביציבות באזור רווי איומים.

עבור ישראלים בני גיל מסוים, עצם הזכרת שמותיהם של האיים טיראן וסאנאפיר די בה כדי לחולל רטט של התרגשות – או צמרמורת – ומעלה בדעתם מייד את הפזמון הגאה מן השיר "אנחנו נעבור", שהיה פופולארי מאוד בישראל בימים המתוחים שקדמו למלחמת ששת הימים: "אנחנו נעבור, בחושך ובאור, בדגל כחול לבן, במצרי טיראן".

בשנת 1967 היו מצרי טיראן בחזקת casus belli, כלומר, עילה למלחמה, עת שילח גמאל עבדאל נאצר את כללי הזהירות לכל הרוחות וסגר את המצרים לשיט ספינות ישראליות. אילת היא נכס אסטרטגי ומשמשת כמסוף סחר עבור ישראל מול מרבית המדינות באסיה ובאפריקה. גם המסמך המוכר היום בכינוי "הפרוטוקול החסוי של Sèvres", שעליו חתמו בריטניה, צרפת וישראל באוקטובר 1956, כלל התייחסות מפורשת לצרכיה של ישראל בכל הקשור לשני האיים הללו.

ישראל השתלטה על האיים במלחמת ששת הימים, אולם הסכם השלום שנחתם ב-1979 בין ישראל לבין מצרים, קבע כי מצרים מחויבת לנורמות הבין-לאומייות בכל הקשור לחופש השיט, ולפיכך הושבו האיים לריבונות מצרית. באופן זה ניתן היה להוריד למשך שנים רבות נקודה כאובה ובעייתית מסדר היום – ומשדה הסכסוך באופן כללי.

האם צפויה נקודה זו לשוב כעת ולעלות אל פני השטח, ולהפוך למוקד של מתיחות? את התשובה לשאלה זו, לפחות בעתיד הנראה לעין, ניתן להסיק מן הנסיבות שהביאו להצהרה הדרמטית על השבת האיים. זו באה כגולת הכותרת של ביקור שערך בקהיר המלך הסעודי סלמאן, ונועד להדק את מערכת היחסים החיונית בין שתי המדינות, הרואות עצמן כעמודי התווך של היציבות האזורית. בעקבותיו התפרסמה רשימה ארוכה של הסכמים דו-צדדיים לשיתוף פעולה כלכלי ואסטרטגי ביניהן.

הסעודים, שמילאו תפקיד מרכזי בשימורו של המשטר המצרי הנוכחי אל מול אתגרים פוליטיים וכלכליים שונים, נמצאים כעת בעמדה שאפשרה להם להשלים את מימוש תביעתם להשבת ריבונותם על שני האיים (העברת השליטה למצרים בוצעה עוד ב-1949, על סמך ההנחה שזו תהיה מסוגלת לעשות שימוש יעיל יותר בשני האיים במאבקה בישראל, שיקול שהיום הפך ללא רלוונטי). ה"קייס" המשפטי של סעודיה היה ככל הנראה בלתי ניתן להפרכה, ולפיכך השאלה לא הייתה אם הסעודים אכן יחליטו לממש את תביעתם, אלא מתי יעשו זאת.

מבחינתה של ישראל לא הייתה כאן כל הפתעה. כבר ביולי 2015 נשמעה, במהלך ביקור במצרים, "הצהרת קהיר", שבה התייחס מחמד – בנו האקטיביסט של סלמאן ושר הביטחון של ערב הסעודית – באופן מפורש לצורך ליישב מספר סוגיות העוסקות בגבולות הימיים בין שתי המדינות. המשמעות האפשרית היחידה של אמירה זו הייתה התייחסות לשני האיים. מצרים טרחה להסביר לישראל את החלטתה ולהפיג כל חשש שמא תשפיע השבת הבעלות בצורה כלשהי על חופש השיט. לדברי שר הביטחון הישראלי משה יעלון התבטאו גם הסעודים ברוח זו – גם אם עשו זאת בסגנונם הייחודי, עת הבהירו כי אין לצפות לתיאום ישיר עם ישראל וכי תיאום כזה גם איננו נחוץ.

בהסכם שנחתם, אמר יעלון, מובטח חופש השיט של ישראל במצרי טיראן. כמו כן, חידוש הריבונות מחזק את מחויבותה של סעודיה ליציבותה של מצרים – מה שמסביר במידה רבה את הזעם שביטאו האחים המוסלמים לנוכח ההפרה של "זכויותיה הלאומיות" של מצרים. היות שהצורך להתמודד עם איראן גובר על כל שאר השיקולים בסדר היום הביטחוני-לאומי של סעודיה (וגם של ישראל), וממלא תפקיד גם באסטרטגיה הלאומית של מצרים, כל צעד מהותי, שיש בו כדי לסייע לגיבושו של "מחנה היציבות" באזור בהנהגה מצרית-סעודית, משרת גם את האינטרסים של ישראל.

יתר על כן, למרות ההתכחשות הסעודית הגורפת לכל קשר ישיר שעשוי היה להיווצר בנושא זה – או בכל נושא חשוב אחר – במשך השנים, עצם העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים (במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל) מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות הטוען תיקון.

אמנם, רב המרחק עדיין מכאן ועד לנרמול  היחסים (בערבית: 'תטביע', כלומר החזרה למצב טבעי, שעודנה נחשבת מלה גסה במילון הערבי) בין סעודיה לבין ישראל, אולם בכל זאת מדובר בצעד זהיר קדימה, הממחיש את התועלת הגלומה בשיתוף פעולה ובתיאום באזור רווי איומים רבים כל כך.

PDF

אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן שימש בעבר במועצה לביטחון לאומי כסגן לענייני מדיניות חוץ ועניינים בין-לאומיים. הוא שירת באמ"ן במשך שני עשורים. פרופ' יהושע טייטלבאום, מומחה למדינות המפרץ, ערב הסעודית ונושאים פאן-ערביים, מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. שניהם משמשים כעמיתי מחקר בכירים במרכז בס"א.

Col. (res.) Dr. Eran Lerman
אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן

(דוקטורט מבית הספר לכלכלה בלונדון) לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. שירת במשך יותר מעשרים שנים כראש חטיבה באמ"ן, והיה הנציג בישראל של הוועד היהודי האמריקני. מלמד במרכז האקדמי שלם.

Prof. Joshua Teitelbaum
פרופ' יהושע טייטלבאום

(דוקטורט מאוניברסיטת ת"א) מומחה לערב הסעודית, מדינות המפרץ הפרסי ועירק, למדיניות ארה"ב במזרח התיכון ולסוגיות פאן ערביות.