מבט מבס”א מס’ 367
This is a Hebrew version of Khamenei’s Slant on WWII: Iran Must Not Go the Way of Germany and Japan by Col. (res.) Dr. Eran Lerman, published on September 28, 2016.
תקציר: בנאום שנשא לאחרונה בפני משמרות המהפכה, דיבר המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, גלויות על תוצאות מלחמת העולם השנייה. בהקשר לדיון על גודל הצבא האיראני, הזכיר חמינאי את ההשפלה שנגרמה לגרמניה ויפן על-ידי ארצות הברית. על רקע הכחשת השואה של איראן, הצהרת כוונותיה לחיסולה של ישראל, ודחיית ערכי המערב, מאששים דברי חמינאי את הפרשנות הטוטליטרית שלו לאסלאם. איראן נמצאת בעימות גלוי עם המערב ואף עם סעודיה. הדבר מעלה תהיות לגבי ההנחות השטחיות בדבר ה”שינוי” באיראן שבבסיס הסכם הגרעין שנחתם עמה.
בנאומו ב-18 בספטמבר, 2016 בפני מפקדי משמרות המהפכה של איראן, פצח המנהיג העליון של איראן בהתנגדות חריפה לקריאתו של רפסנג’אני להשקיע יותר בכלכלה על חשבון התעצמות צבאית (מבוסס על תרגום של ממר”י לנאום ותצפיות אנליטיות). חמינאי הכריז כי משמרות המהפכה האסלאמיים הנם המפתח להצלחת הפרויקט המהפכני של איראן. הרתעה תושג רק אם עוצמתה של איראן תטיל פחד בלב אויביה. מה שיגן על איראן הוא לא הסכם הגרעין בין איראן לבין +1P5 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו”ם וגרמניה) ולא שינוי אסטרטגי לכיוון סדר יום אזרחי יותר. את המהפכה יש לתרגם לעוצמה צבאית.
בנקודה זו של הנאום, הציע חמינאי נקודת ייחוס מרתקת. “הסתכלו על גרמניה ויפן בסוף מלחמת העולם השנייה: כיצד אולצו להיכנע, כיצד הושפלו, והוכרחו להתפרק מנשקן”. חמינאי לא הסתיר את אהדתו אליהן. מבחינתו, בשנת 1945 הרעים ניצחו והטובים הפסידו, ועתה הגיע הזמן להפוך על פיו את הסדר העולמי שנוצר.
עמדה זו עולה בקנה אחד עם מדיניות איראן בהכחשת השואה (ראו את תחרות הקריקטורות שנהגתה במטרה להשמיץ ולגמד את השואה) ואת עמדתה בעד חיסול מדינת ישראל. אין זו רק גחמתו האישית של אחמדינג’אד, שדרך אגב התבשר לאחרונה על-ידי המנהיג שלא יורשה לרוץ לנשיאות שוב. זו עמדתו של חמינאי עצמו ושל חומייני לפניו: קו האימאם (Khatt al-Imam), הציווי האולטימטיבי של משטר המהפכה.
על פי קו זה, איראן מונחית על-ידי צו דתי (או, ליתר דיוק, אידיאולוגי) לדחות את כל מנהגי ומוסכמות המערב. על מנת שיהיה ניתן להגשים קו זה, על המהפכה, אפילו יותר מאשר המדינה עצמה, למצב עצמה כמעצמה צבאית חזקה בסוגיות אזוריות וגלובליות. אין להעלות על הדעת חלופה כלשהיא. “ערכֵי” המערב וארה”ב מנסים לכפות רעיונות שפלים ומשחיתים כמו הומוסקסואליות (המעסיקה באופן אובססיבי את מנהיגי איראן הנוכחיים). חולשה צבאית תוביל לחולשה מוסרית, “פלישה תרבותית”, ואובדן כל מה שחמינאי וחומייני ביקשו לכונן.
חמינאי ציין לקהל מאזיניו כי יש “נשמות תועות” באיראן המבקשות לנהל משא ומתן עם ארצות הברית בו בזמן שהאמריקנים מעוניינים לקדם דו-שיח עם איראן על סוגיות אזוריות (למשל, על סוריה, לבנון, עיראק ותימן). חמינאי דוחה מהלכים אלה לא רק כמסוכנים עבור איראן, אך כראיה שתש כוחה של אמריקה.
בהינתן חולשה אמריקנית זו, קוראת ההנהגה האיראנית כעת בגלוי להשמדתה המוחלטת של תפיסת הווהאביזם (קרי: מדינת סעודיה) ומתלוננת בו בעת, כפי שעשה שר החוץ זריף במאמר דעה בעיתון Times York New, כי “הכסף הגדול נמצא בטיוח של הטרור”. טענה מגוחכת, כפי שיידע כל אדם בעל הידע המוגבל ביותר על התנהלות איראן בשנים האחרונות.
היהירות האיראנית בעידן שלאחר עסקת הגרעין נמצאת בנסיקה, ואתה תקוותה להכשיל בהתמדה את ישראל ולערער את היציבות האזורית והעולמית עד אשר יופיע האימאם או המהדי האמיתי. בינתיים, כמו שכתב שר החוץ הסעודי עאדל אל-ג’ובייר בתגובה לזריף, איראן היא זו שנותרה בראש רשימות הטרור. בת בריתה של איראן בסוריה, בעזרת בנות חסותה בלבנון, היא המבצעת כעת מעשי טבח חסרי תקדים בחאלב.
דברי ההלל של המנהיג חמינאי לעוצמה צבאית זורעים פחד באזור, בזמן שטהרן מנסה להציג עצמה בתור קול ההיגיון במאבק נגד המדינה האסלאמית (איראן מיהרה לגנות את רצח העיתונאי הנוצרי בעמאן בחודש ספטמבר עקב כך ש”העליב” את אנשי המדינה האסלאמית הקיצוניים).
ייתכן שיש כאן הזדמנות. לא נראה כי אף מועמד לנשיאות ארה”ב קיבל את הרעיון התמוה, המרומז (ולעתים המפורש) בעמדות שנקטו אובמה ומקורביו, כי איראן יכולה לשמש משקל-נגד יעיל כנגד כוחות אחרים באזור. הם גם לא שוכנעו (עדיין) באשליה שהדחף המהפכני של איראן הנו בלתי-מזיק. על כן, ארה”ב עדיין מסוגלת לראות באיראן אויב, מה שנכון.
אם כן, את המתח והמהומה בתוך איראן כתוצאה מהבטחת-השווא לרווחה כלכלית, והדרישה החוזרת של חמינאי מהעם האיראני להקרבה הולכת וגוברת (“כלכלת ההתנגדות”, כפי שהוא מכנה זאת) יכולים לספק קרקע פורה לערעור יציבותו של המשטר האיראני. הזדמנות כזו הייתה ואבדה בשנת 2009. אין היא חייבת להתמסמס שוב.
אל”מ (מיל’) ד”ר ערן לרמן הוא עמית מחקר בכיר במרכז בס”א, ולשעבר סגן ראש המטה לביטחון לאומי וראש האגף למדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים במטה.
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר