על ישראל להימנע מטורקיה ולכלול את קפריסין בפרויקטים ליצוא גז

מאת 7 אוקטובר 2016

 מבט מבס"א מס' 370

This is a Hebrew version of Israel Should Avoid Turkey, Include Cyprus in Gas Export Projects by Ariel Ben Solomon, as published on October 7, 2016

תקציר: ישראל צריכה לשלול בניית צינור גז טבעי לטורקיה האסלאמיסטית בשל הסיכון הפוליטי הכרוך בכך. במקום זאת עליה לשקול את השימוש בטכנולוגיית LNG (גז טבעי נוזלי) לצורך יצוא דרך קפריסין. אמנם מדובר בעלות יקרה, אך זו אפשרות מסוכנת פחות ועמידה יותר לאורך זמן. אפשרות זו צריכה להתווסף ליצוא לירדן ואולי אף למצרים.

 בזמן שישראל מתחילה לסגור עסקאות לגז הטבעי שלה, כדאי לה להימנע מלקשור עצמה לכל הסכם יקר, ארוך-טווח, להקמת צינור גז עם טורקיה על חשבון בעלי ברית כקפריסין, יוון, או אפילו מצרים.

על אף הקלה לאחרונה במתחים בין שתי המדינות, ישראל אינה יכולה לסמוך על המשטר האסלאמי של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כציר מרכזי באסטרטגיית יצוא הגז הטבעי של ישראל.

בכל רגע יכול להתפרץ משבר שעלול לגרום לארדואן, אנטישמי הפכפך, לעצור את זרימת הגז, ולהפוך את ישראל לבת ערובה. משבר כזה עלול להתרחש בשל מלחמה חדשה עם עזה שבשליטת חמאס היא בת ברית של טורקיה, הסלמה כללית בעימות עם הפלסטינים, או שורה של אירועים בלתי צפויים אחרים. הידרדרות ביחסים הקרירים כבר כעת היא רק עניין של זמן.

את השיפור האחרון ביחסי ישראל-טורקיה יש לראות בהקשר היחסים הרעועים של אנקרה עם רוסיה ומדינות אחרות באותו הזמן, ולא כמשקף שינוי ממשי ביחסו של ארדואן כלפי ישראל.

טורקיה חוותה משבר ביחסיה עם רוסיה בעקבות הפלת מטוס קרב רוסי על ידי חיל האוויר הטורקי על גבולה עם סוריה בחודש נובמבר האחרון. המשבר הכניס את טורקיה לסחרור בגלל תלותה ברוסיה למחצית מצריכת הגז שלה ומעל 12% מצריכת הנפט שלה. לטורקיה יש יחסים מתוחים גם עם ארה"ב ועם האיחוד האירופי, כמו גם עם מדינות ערב שונות המתנגדות לתמיכתה באסלאמיסטים בארצותיהן.

לכן, ההתפייסות לאחרונה בין טורקיה לבין רוסיה משנה את התמונה, ומקנה לארדואן יד חופשית לפתור אותו מיחסיו עם ישראל כפי שיראה לנכון. בנוסף, ישנן מדינות אחרות מהן יכולה טורקיה לרכוש גז, כולל רוסיה ואיראן. לכן טורקיה יכולה למנף כל עסקת גז עם ישראל.

צינור הגז המוצע לטורקיה יעלה כחמישה מיליארד דולרים והקמתו תמשך בין שבע לשמונה שנים. אפשרויות אחרות ליצוא גז הן מצרים ויוון.

למרות שקהיר ביחסי ידידות עם ירושלים, מצרים סובלת מחוסר יציבות פוליטית ומטרור. גם בלי בעיות אלה, מצרים אינה אופציה אידיאלית, מכיוון שיש לה עתודות גז משלה והיא אינה זקוקה לגז של ישראל בטווח הארוך. יוון יכולה להיות חלק מתכנית ייצוא לאירופה, דבר שידרוש שקפריסין תהיה תחנת ביניים.

ב-26 בספטמבר סגרו משקיעים בלוויתן, מאגר הגז הטבעי הגדול בישראל, עסקה בשווי עשרה מיליארד דולרים לייצוא גז לירדן, אם כי הייצור עדיין במרחק של כמה שנים. צינור בין שתי המדינות נמצא בבנייה.

עם זאת, העסקה עם ירדן עדיין מותירה גז רב שניתן למכור למקומות אחרים.

היא משאירה מה שנראה כאופציה בטוחה יותר אך יקרה יותר – פיתוח מסוף גז טבעי נוזלי  (LNG – Liquefied Natural Gas)  בקפריסין. טכנולוגיית LNG ממירה גז טבעי לנוזל על מנת להקל על השינוע שלו.

ישראל תחכים אם תמקד את אסטרטגיית הגז ארוכת-הטווח שלה בקפריסין. שדה הגז אפרודיטה מדרום לחופי קפריסין ושדה הגז לווייתן של ישראל הסמוך לו יכולים להפוך את קפריסין למרכז יצוא נוסף של גז לאירופה ואסיה. לשם כך יהיה צורך להקים מתקן LNG על קו החוף, והוערך כי בניית מתקן אחד כזה בקפריסין יעלה מעל לעשרים מיליארד דולרים.

כשנשאל מקור בתעשייה בישראל העוסק ב-LNG  על האפשרות שישראל תקים מתקן LNG משלה באילת או בכל מקום אחר לאורך חופי ישראל, ענה המקור למחבר כי אין היתכנות לאפשרות זו בגלל פעילי הסביבה ותומכיהם הפוליטיים שיחסמו אותה. כך נראה שהאפשרות להשתמש ב- LNGמצטמצמת לשימוש במתקן הקיים במצרים, הקמת מתקן חדש בקפריסין, או יצירת מתקן צף בים.

"קפריסין היא ההימור הבטוח ביותר", אמר המקור. "היא יציבה לטווח הארוך וגם אם יימצא גז בלבנון, יהיה ניתן להעבירו באמצעות צינור לקפריסין."

הרעיון האחר הנדון הוא צינור גז שיונח בין ישראל לבין קפריסין ומשם ליוון, אבל מספר מומחים טוענים שרעיון זה אינו מציאותי. דיווח בעיתון לעסקים "גלובס" באפריל האחרון ציין כי פקידים משלוש המדינות דנו באפשרות זו, אך יידרשו לפחות אלף ומאה קילומטרים של צנרת, שחלקם יעברו בעומק של שלושת אלפים מטרים, מה שהופך אפשרות זו למורכבת ויקרה.

מקור פנימי אחר בתעשייה, כשנשאל על הסיכויים לבניית מתקן LNG בקפריסין, השיב כי הדבר תלוי בפוליטיקה ובצבירת גז (feed gas) ולקוחות. הוא הוסיף כי יש גם "שאלת המחיר, ואם המספרים מסתדרים והפוליטיקה אינה מכשול, אז הפרויקט יקבל מימון."

ישנם שעדיין רואים במצרים אופציה אפשרית.

ג'ורג פפדופולוס, אחד מיועצי המועמד האמריקני לנשיאות דונלד טראמפ, טוען כי מצרים "עומדת בפני משבר האנרגיה החמור ביותר מזה עשורים בשל חוסר-יעילות ארוך-בשנים במשק הגז והיא לחוצה לייבא גז עד אשר יכולת הייצור שלה תעלה שוב לרמות קודמות." מצרים אם כך שוקלת לייבא גז מישראל ומקפריסין.

"שדות הגז הישראליים לווייתן ותמר, יחד עם זוהר המצרית ואפרודיטה הקפריסאית, הן בעלות פוטנציאל לשמש צירים מרכזיים שיהפכו את האזור לאזור אנרגיה משולב," הוא אמר.

בהתאם לכך, יחסים אסטרטגיים בין יוון, קפריסין, ישראל ומצרים יכולים לכלול שיתוף פעולה בתחום האנרגיה סביב מרכז עתידי בקפריסין. מדינות אלה מתנגדות אידיאולוגית לסדר היום האסלאמיסטי של טורקיה, וליוון וקפריסין יש סיבות היסטוריות משלהן להעדפת שיתוף פעולה עם ישראל על פני טורקיה.

 PDF

אריאל בן סולומון הוא עיתונאי עצמאי התיכון ותלמיד לתואר שלישי בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. שימש בעבר ככתב לענייני המזרח התיכון של העיתון ג'רוזלם פוסט.

 סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

אריאל בן סלומון

אריאל בן סלומון הוא עיתונאי עצמאי התיכון ותלמיד לתואר שלישי בלימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. שימש בעבר ככתב לענייני המזרח התיכון של העיתון ג'רוזלם פוסט.