מבט מבס”א מס’ 390
תקציר: חלב משמשת נקודה חשובה בתכנית האסטרטגית של איראן להקמת מסדרון קרקעי שיקנה לה נגישות אל חופי הים התיכון. עם ההכרעה בחלב פתחה איראן בקמפיין ובמרכזו קריאה לחוגים תת-מדינתיים להצטרף לרשתות שפועלות תחת חסותה ולקבל בתמורה סיוע מקיף בדמות המודל הטרנס-לאומי שהפגינה בסוריה, והתמיכה המאסיבית והמקיפה במשטרו של בשאר אסד. התעצמות הסכסוך השיעי-סוני חוצץ בינה לבין קהל יעדיה.
הכרעת הקרבות בחלב והשבתה לשליטת המשטר הסורי משווקת על-ידי המשטר האסלאמי באיראן כנקודת מפנה שתביא לשינוי לא רק במשבר בסוריה אלא גם במוקדי עימות אחרים באזור. בכירים איראנים, ובהם יועצו הבכיר של המנהיג ח’אמנאי, עלי אכבר ולאיתי, ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, עלי שמח’אני, ביטאו בהצהרותיהם את ההשקפה האיראנית לפיה ההכרעה בחלב משקפת ניצחון של איראן על הקואליציה המערבית-סונית בהשתתפות מדינות המערב בהובלת ארה”ב וכן מדינות סוניות באזור בהובלת סעודיה וטורקיה.
הניצחון נזקף גם לזכות רוסיה, אך נראה שאיראן יוצאת נשכרת ממנו יותר, כיוון שחלב מהווה צומת דרכים בניסיון, שהחלה איראן ב-2014, ליצור מסדרון קרקעי אל חוף הים התיכון. לפי דיווח הגארדיאן המסתמך על ראיונות עם בכירים ממדינות המערב והאזור כמו גם תושבים מעיראק ומסוריה, המסדרון הנכסף עובר דרך בגדאד, ממשיך בסינג’אר הכורדית ומשם לאזור הכורדי בצפון-מזרח סוריה, דרך חלב אל אידליב וחומס ואל רצועת החוף האסטרטגית של לט’קיה.
המסדרון הקרקעי עליו שוקדת איראן
אין תמה אפוא שטהראן הביעה התלהבות רבה מהשבתה של חלב לחיק המשטר, ולמעשה לשטח השפעה איראני מובהק. בדרשת יום השישי, הנחשבת לבמה ההצהרתית המובילה במשטר האסלאמי, הצהיר דרשן התפילה כאזם צדיקי שהניצחון בחלב אינו מסתכם בשחרור העיר בלבד אלא מהווה ניצחון האמונה (השיעית) של המהפכה האסלאמית. מפקד משמרות המהפכה, מחמד ג’עפרי, אף הצהיר שחלב היא קו ההגנה הקדמי של איראן, שכן מאז המהפכה האסלאמית שואפת טהראן להקים שוליים ביטחוניים רחבים ככל האפשר מול המערב, ישראל והמדינות הסוניות באזור.
איראן רשמה את הניצחון בחלב כאשר היא נעזרת באופן משמעותי בכתישות האוויריות של רוסיה ובמערך המליציות השיעיות שפועלות בחסות משמרות המהפכה. לפי דיווחים, מי שפיקד על המערכה בחלב ועל מערך המליציות הטרנס-לאומי הוא בכיר במשמרות המהפכה, ג’ואד ע’פארי, שמונה לתפקיד על-ידי מפקד כוחות קודס, קאסם סולימאני. מליציות אלו כוללות בעיקר את חזבאללה והמליציות בנות חסותה של טהראן – אל-נוג’באא’ העיראקית, פאטמיון האפגנית, זיניביון הפקיסטנית ומליציות מקומיות שהוקמו על-ידי משמרות המהפכה וחזבאללה ופועלות תחת פיקודם של אנשי חזבאללה. משקלו הסגולי של חזבאללה בקרבות האלה משמעותי ועולה על משקלו הכמותי של הכוח המונה כחמשת אלפים לוחמים שחזבאללה הציב לפי הערכות שונות בסוריה. סגן מזכ”ל הארגון, נעים קאסם, טען שכל חמישה פעילי חזבאללה בסוריה מפקדים על עשרים וחמישה חמושים אחרים שאינם לבנונים.
מעודדים מההכרעה המסתמנת בחלב, החלו איראן וחזבאללה למצב אותה כנקודת מפנה לא רק בקרבות בסוריה אלא במוקדי עימות אחרים במזה”ת, בראשם בחריין, אך גם סעודיה ותימן. מאז המהפכה האסלאמית איראן שואפת ומיישמת בפועל אסטרטגיה של תמיכה במליציות ערביות ואחרות המסכימות לקבל את חסותה, כאמצעי יעיל באזור מול משטרים סונים פרו-אמריקנים, ארה”ב וישראל. המגמה האיראנית כעת היא להסתייע באסטרטגיה שהופגנה בסוריה, לפיה מליציות וכוחות שיסכימו לקבל את חסותה יפעלו בסיוע כוחות מקומיים נגד שליטים סונים באזור. נצראללה, מנהיג חזבאללה, הצהיר בנאומו ב-9 בדצמבר שניצחון ציר ההתנגדות בחלב ישפיע “על כל המערכות באזור.” משמרות המהפכה ונעים קאסם היו ממוקדים אף יותר. סגן מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, שיגר הזמנה פומבית לשיעים בבחריין להסתייע במודל שקבעה איראן בחלב, בהצהירו שהניצחון בחלב היה “צעד ראשון” לקראת שחרור מוצול, בחריין ותימן. דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף, הצהיר גם הוא שהניצחון בחלב ישפיע על פתרון המשברים בתימן ובבחריין. נעים קאסם הפגין את התפקיד המשמעותי שממלא חזבאללה במדיניות החתרנית האיראנית באומרו שארגונו מוכן לסייע לגורמים המבקשים להפוך לתנועות שחרור בכל מקום שהוא מאמין בצדקת המאבק בו.
מדיניות ייצוא המהפכה האסלאמית נמשכת אפוא במלוא עוזה תוך שטהראן הופכת את איום דאעש להזדמנות מאחר שהוא מספק לה עילה לנוכחותה הצבאית ההתקפית במדינות אחרות ובאזורים סונים. בהקשר זה גם עסקת הגרעין משחקת לטובת איראן, כאשר המערב, אשר רואה בדאעש איום משותף לו ולאיראן, מוכן לסבול את נוכחותם של הכוחות האיראנים והפרו-איראנים באזורים הסונים. כך, בציפייתו שההכרעה בחלב תעודד חוגים שיעים בבחריין ובסעודיה להיענות להצעת הסיוע החתרני מצד איראן, צפה היומון כיהאן המקורב למנהיג איראן ח’אמנאי שהכרעה תגביר את המשיכה מצד חוגים תת-מדינתיים באזור כלפי המהפכה האסלאמית. אלא שהתגובה המתריסה של חמאס כלפי ההרג השיטתי והפינוי ההמוני של סונים מחלב מבהירים את האתגר שעומד בפני ייצוא המהפכה. תגובה זו השתקפה בהפגנת הסולידריות מצד חמאס דווקא עם הסונים בחלב, ששיקפה שוב את הסכסוך בינו לבין איראן בשאלה מי הצד המדוכא והזקוק לסיוע בסוריה. הסכסוך משקף המשך ישיר לסירובו של ח’מיני להיענות לבקשת הסיוע מצד האחים המוסלמים בסוריה לנוכח המתקפה המאסיבית מצד אסד האב ב-1982 שהגיעה לשיאה בטבח בחמה.
כיוזמה להדיפת ביקורות מסוג זה ולביקורות קשות נוספות שהוטחו נגד איראן בתגובה להכרעה בחלב, ובהן ההאשמה באל-ג’זירה שהיא עוללה לסונים בחלב נכבה כמו שעוללה ישראל לפלסטינים ב-1948, פתחו בכירי המשטר האיראני וכן עיתונאים ותומכי המשטר האסלאמי בקמפיין ברשתות החברתיות תחת הכותרת “מחלב אל ירושלים”, ואף צפו את ניצחונם של הכוחות האיראנים בקרב הצפוי בירושלים, כהמשך ישיר להישג האיראני בשחרור העיר ח’רמשהר בדרום איראן ב-1982 במלחמת איראן עיראק, ולניצחון בחלב. סגן מפקד משמרות המהפכה סלאמי הצהיר שהניסיון שצבר חזבאללה בלחימה בשטח בנוי בחלב ישמש אותו בצורה מועילה בתכניותיו להעתיק את הלחימה במערכה הבאה לשטח ישראל.
הקמפיין האיראני: “הגענו לח’רמשהר ולחלב, נגיע גם לירושלים”
אף שנראה שפניה של איראן שלאחר ההכרעה בחלב מופנות דווקא לאזורים כגון אידליב ותדמור, הקמפיין אשר הציג את ישראל כיעד איראני אינו חוטא לחלוטין למציאות. זאת כיוון שטהראן שואפת לנצל את המשבר בסוריה כדי להתמקם ברמת הגולן הסורית וכך להרחיב את החזית הצפונית מול ישראל, ואת האיום הנגזר מכך, באופן משמעותי. ח’אמנאי ביטא בפומבי את השאיפה הזו בהצהרתו לפיה “זוהי גאווה עבור איראן להחזיק כיום כוחות בשכנות לגבולות המשטר הציוני ומעל לראשו,” שכן “יש להשמיד את האויב בתוך גבולותיו.”
לצד הצהרות הניצחון מצד חוגים מובילים במשטר האיראני חזה מיר מחמוד מוסוי, לשעבר בכיר במשרד החוץ האיראני בתקופת ממשלת מוחמד ח’אתמי, תחזית קודרת המציגה הערכה מפוכחת יותר של המפה. לדבריו, השמחה המופגנת בטהראן היא קצרת מועד ושעל איראן להיות מודאגת לגבי שלושים השנים הבאות, מאחר שהיא לא תוכל לקיים גבולות שקטים בהינתן צפי להתמשכות הסכסוכים באזור שהסתכמו לדבריו לפי שעה בשלוש מאות אלף הרוגים ובשניים עשר מיליון פליטים בסוריה, דבר שילבה את השנאה והאלימות.
יוסי מנשרוף הוא תלמיד תואר שלישי בחוג להיסטוריה של המזה”ת באונ’ חיפה וחוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי.
סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר