חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

המהפכה האסטרטגית הבאה

מאת אוגוסט 9, 2016

מבט מבס”א מס’ 356, 11 באוגוסט 2016

לגירסה באנגלית

תקציר: באה לעולם טכנולוגיית הנחיה למטרות מדויקות מאוד אשר מהווה מהפכה אסטרטגית. יותר מדינות יכולות להצטייד בטילים אשר יכולים לפגוע במדויק במטרות אסטרטגיות עם ראש נפץ קונבנציונלי. ישראל צריכה להתמודד עם מצב חדש זה.

לכל אורך ההיסטוריה, עד שנת 1945, ידעה כל מדינה כי היא “בטוחה” כל עוד לא היה צבא אחר המסוגל לפלוש לתחומה ולהביס את צבאה. עובדת יסוד זו השתנתה לחלוטין עם המצאת כלי הנשק הגרעיניים, שכן כלי נשק אלה ניתנים לשיגור תוך עקיפת הצבא המתגונן, והם מאפשרים לגרום מאות אלפי קורבנות באוכלוסיית המדינה המתגוננת.

הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים מהדור הראשון לא היו מדויקים דיים כדי לאיים באופן משמעותי על מטרות אסטרטגיות או צבאיות; למשל, לא ניתן היה להסתמך על כך שהפגיעה תהייה מדויקת מספיק כדי להשמיד שדה תעופה. השילוב בין ראשי קרב גרעיניים גדולים, שטווח ההרס של כל אחד מהם נמדד בקילומטרים, לבין טילים בליסטיים בין-יבשתיים שמידת דיוקם נמדדה גם היא בקילומטרים, הביאו לעליית הרעיון של תקיפות ערים שלמות – כלומר, מלחמה מסוג חדש.

סוג חדש זה של מלחמה הביא עמו גם סוג חדש של “הרתעה”, שעד מהרה הפכה לסוגיה אסטרטגית מרכזית: הכוונה להרתעה המבוססת על מתקפת-נגד, שתפגע במדינה אותה מבקשים להרתיע. סגנון הרתעה חדש זה אומר בעצם “אם תפגע בי אפגע בך בחזרה, גם אם יהיה עלי לפגוע בך בדרך שאיננה מועילה לי בשום צורה. כדי להרתיע אותך מלפגוע בי אני מתחייב לפגוע בך אפילו אם הדבר לא ישפר את מצבי באותה עת”.

בהמשך השתפרה רמת הדיוק של הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים במידה שאפשרה לעשות שימוש בראשי קרב גרעיניים קטנים יותר – אולם רמת דיוק זו עדיין לא היה בה די כדי שטילים בליסטיים ללא ראשי קרב גרעיניים יהפכו גם הם לאיום אסטרטגי.

בשנים האחרונות, בעקבות מהפכת המחשבים, התפתחה טכנולוגיה חדשה. טכנולוגיה זו מאפשרת לשלוט במידת הדיוק של ראש הקרב, לא באמצעות שיפור הדיוק של שיגור הטיל, אלא באמצעות הנחייתו של ראש הקרב עם התקרבותו למטרה. טכנולוגיה זו מאפשרת לשגר טיל מטווח גדול מאוד, ועדיין לפגוע במטרה ברמת דיוק של מספר מטרים.

כדי לשרוד חייבת כל מדינה להבטיח שלא תותקף בכלי נשק המסוגלים להרוג מספר גדול של אזרחים, או להשמיד חלקי תשתית קריטיים – כגון תחנות כוח – באופן שיחסל את כלכלתה. טילים בעלי הנחייה מדויקת מאפשרים לאיים בגרימת נזק מכריע באמצעות מספר קטן של כלי נשק לא-גרעיניים; לפיכך יכולה להיות להם השפעה אסטרטגית השקולה לכלי נשק גרעיניים.

טכנולוגיית הנחייה מתקדמת, המבוססת ברובה על טכנולוגיה אזרחית מתחילה להתפשט ולהגיע לידיהן של מעצמות קטנות שאינן “גרעיניות”. עד עתה, רק מדינות לא-גרעיניות מעטות בנו או רכשו טילים בעלי טווח בינוני, משום שראשי הקרב שטילים אלה היו מסוגלים לשאת לא היו הרסניים דיים, בהינתן רמת הדיוק הישנה, כדי להצדיק את עלותו של הטיל. אבל כאשר מדובר בטיל בעל רמת דיוק גבוהה דיה, גם מטען בן מחצית הטון של חנ”מ (חומר נפץ מרסק) יכול להרוג מספר גדול של בני אדם או להשמיד מטרה אסטרטגית. במילים אחרות, היקף הנזק שיגרום טיל מדויק, גם אם הוא חמוש בראש קרב לא-גרעיני, יכול להיות גדול מספיק כדי להצדיק את עלותו. לפיכך סביר לצפות שבעשרים השנים הבאות, גם מדינות קטנות יותר שאין להן כעת טילים בעלי טווח בינוני, ירכשו טילים מדויקים; ולא בלתי-סביר להניח שבעתיד הלא-רחוק יהיו בעולם – ובמיוחד במזרח התיכון – כמה וכמה מדינות החמושות בטילים מדויקים.

עד עתה היה מצבן האסטרטגי הבסיסי של המעצמות שונה מזה של המדינות הפחות מפותחות. המדינות הפחות מפותחות עדיין התקיימו בעולם הישן, עולם שבו הדרך היחידה להביסן מבחינה צבאית הייתה פלישה צבאית לשטחן והבסת צבאן. למדינות המאוימות על-ידי מעצמות-על, לעומת זאת, עלול היה להיגרם נזק מכריע גם בידי אויבים מרוחקים, שיכלו לדלג מעל לצבאותיהן ולעקוף אותם.

אם אכן יתממש התרחיש שבו טכנולוגיית הנחייה מדויקת מתפשטת גם למדינות נוספות (כולל קבוצות טרור), יהיה העולם שאנו חיים בו שונה לחלוטין. בעולם חדש כזה תיאלצנה ממשלות רבות להכיר בכך, שמדינות אחרות, קרובות או מרוחקות, מסוגלות לגרום להן נזק משמעותי. מצד שני, גם הן תוכלנה לרכוש, במחיר שבו יוכלו לעמוד, את היכולת לגרום נזק משמעותי לאויבים מרוחקים – בין אם לצורך הרתעה ובין אם למטרת רווח פוליטי.

עולם עתידי אפשרי זה הוא עולם בלתי רצוי בעליל, לא רק בגלל ההשפעה השלילית של תרחיש כזה על היחסים בין מדינות או הפגיעה בסיכויי השלום, אלא מפני שכוח טילי מוגבל, בדומה לזה שסביר שיהיה ברשותן של רבות מן המדינות הקטנות יותר, עלול שלא להיות יעיל במיוחד אלא אם המדינה המחזיקה בו תוקפת ראשונה. המשמעות היא כי בעולם כזה עלולים להיות כמה וכמה אזורים, שבמהרה יהפכו לששים-אלי-הדק.

העולם הקדיש תשומת לב רבה ומאמצים רבים כדי למנוע את היווצרותן של מספר רב של מעצמות גרעיניות קטנות. אולם כעת, בנוסף לכך, עלינו לדאוג שהאפשרות שמדינות רבות תצטיידנה בטילים בעלי רמת דיוק גבוהה. לטילים אלה אין את פוטנציאל ההרג שיש לכלי נשק גרעיניים, אולם הם יכולים לגרום לקורבנות רבים ולהסב ליריב נזק אסטרטגי משמעותי. השפעתם של טילים בעלי רמת דיוק גבוהה דומה לזו של נשק גרעיני, עד כי אם יהפכו טילים כאלה לעניין רווח, יהיה בכך משום שינוי מהותי במצבו האסטרטגי של העולם בהשוואה לעבר. עולם שבו יש מספר גדול של שחקנים בעלי טילים עם רמת דיוק גבוהה אולי לא יהיה מסוכן כמו עולם שבו מספר גדול של מעצמות גרעיניות, אך יהיה זה עולם מסוכן בהרבה מן העולם שבו אנו חיים כיום.

לרוע המזל, ישראל היא המדינה הראשונה שנכנסה לעולם חדש זה. לפחות שניים מאויביה של ישראל – איראן וחזבאללה – כבר מצוידים (או שסביר להניח כי יצטיידו בשנים הקרובות) בטילים בעלי רמת דיוק גבוהה. בשלב כלשהו עלול גם החמאס לרכוש כלי נשק כאלה.

במשך שנים רבות לא היוו טילים ארוכי טווח איום חמור במיוחד על ישראל, משום שלא היו בעלי רמת דיוק גבוהה; לפיכך, יכלו לגרום נזק מוגבל בלבד. במלחמת לבנון השנייה נורו על ישראל כ-4,000 טילים (מרביתם רקטות קצרות-טווח ופצמ”רים). חרף מספרם הגדול גרמו טילים אלה ל-53 הרוגים בלבד, מתוכם 44 אזרחים, ולנזק מוגבל לרכוש.

לאחרונה רכשו איראן, ואפשר שגם מעצמות אזוריות נוספות, את הטכנולוגיות המאפשרות שיגור של טילים בעלי טווח בינוני ברמת דיוק גבוהה מאוד. המומחים סבורים כי איראן מסרה לחזבאללה טילים המיועדים לפגוע בעומק ישראל. טילים אלה מסוגלים לשאת 500 ק”ג של חנ”מ ולפגוע במטרותיהם ברמת דיוק של מטרים ספורים. רמת היעילות והמהימנות של טילים אלה איננה ידועה.

טילים מדויקים מאפשרים את קיומה של מלחמה מסוג אחר, משום שהם מייצרים דרך חדשה בה ניתן להביס את ישראל, אפילו אם תנצח בצורות המלחמה הישנות. נניח לרגע מלחמה עם חזבאללה, שבה סופגים הכוחות הקרקעיים של חזבאללה מפלה קשה כל כך עד כי לבנונים אחרים מצליחים לשוב ולהשתלט על מדינתם, ומרבית התשתיות בלבנון נהרסות; אבל באותה מלחמה סופגת ישראל אלפי אזרחים הרוגים ובנוסף נהרסים, תחנות הכוח, מתקני ההתפלה, שדה התעופה הבין-לאומי ותשתיות קריטיות נוספות.

שני שלישים מתפוקת החשמל של ישראל מיוצרים על-ידי שש תחנות כוח בלבד. הנזק שייגרם מהריסת שש תחנות הכוח הללו יהיה אדיר – גם אם נכון שמידת הנזק בפועל תהייה תלויה בקצב שבו ניתן יהיה לבנות אותן מחדש, ובמידת היעילות בה ניתן יהיה לנצל את החשמל המופק בתחנות הקטנות יותר. באופן דומה, מידת ההשפעה שתהייה להרס מתקני ההתפלה של ישראל תהייה תלויה במידת היעילות שבה ניתן יהיה לעבור לשימוש במקורות מים חלופיים. ברגע שמערכת הובלת המים תשוב לפעולה יהיו די מי שתייה, אולם ייתכן שיהיה צורך להפסיק את כל פעילות ההשקיה.

איש אינו יודע באיזו מידה ייפגעו החיים בישראל אם מספר קטן של טילים יצליח להרוס תשתיות חשובות. אולם די יהיה באובדן החשמל כדי לפגוע ברמת החיים של ישראל וביכולתה של המדינה לקיים את המשק שלה ואת כלכלתה. יתר על כן, שלא כמרבית המדינות האחרות בעולם, במקרה כזה ישראל לא צפויה לקבל עזרה וסיוע משכנותיה.

יעילותו של צה”ל עלולה גם היא להיפגע באורח קשה אם ייהרסו תשתיות מפתח שונות. ייתכן שהנזק לצבא יהיה רב כל כך עד שיפגע ביכולתה של ישראל להגן על גבולותיה. לחלופין, הנזק הכלכלי שייגרם על-ידי מספר קטן של טילים הפוגעים במטרות שנבחרו בקפידה, עלול להיות חמור דיו כדי לגרום למספר משמעותי של ישראלים ושל משקיעים זרים לצאת מן הארץ.

במילים אחרות, בסוג חדש זה של מלחמה ייתכן מצב, שבו ישראל תיפגע פגיעה אנושה, גם אם במקביל עמדה המדינה בכל המבחנים והשיגה את כל היעדים המאפיינים את סוגי המלחמה שבהם התנסה צה”ל בעבר.

לצה”ל ניסיון רב בהתמודדות עם טילי אויב, אולם הניסיון שצבר צה”ל מבוסס כולו על התמודדות עם טילים שאינם בעלי רמת דיוק גבוהה. טילי העבר – ומרבית הטילים המכוונים כיום אל ישראל – לא היו מדויקים מספיק כדי לגרום לנזק מכריע. אולם כעת הגיעה לאזור טכנולוגיית הנחייה משופרת; המשמעות היא כי בנוסף לכל הצרכים ה”רגילים” עמם הוא מתמודד, חייב צה”ל לוודא ששום אויב לא יוכל להנחית על ישראל מהלומה קטלנית עם טילים בעלי רמת דיוק גבוהה, המשוגרים מטווחים קצרים או בינוניים. בסוג חדש זה של מלחמה, די יהיה ב-20 או 30 טילים, ואולי אף פחות, שיפגעו במטרותיהם כדי להנחית על ישראל מהלומה קטלנית. מסיבה זו ייתכן שיהיה על צה”ל לבצע תכנונים והיערכות באופן שונה מאוד מאשר בעבר, ולכל ארגון גדול קשה מאוד לשנות את הקונספציות שלו על-מנת להתמודד עם איום שכמותו לא ראה מעולם בפעולה.

אם ישראל תהייה סבורה כי לחזבאללה – או לשילוב של חזבאללה וחמאס – יש יותר טילים מדויקים מכפי שצה”ל סבור שהוא מסוגל להתגונן בפניהם, תגביל ההרתעה את חופש הפעולה של ישראל במידה חמורה, והיא עלולה למנוע מישראל מלתקוף את מרכזי הגרעין האיראני.

ייתכן שצה”ל כבר זיהה את האיום החדש שבטילים המדויקים, אולם תגובה הולמת לאיום עלולה להצריך השקעה כספית ניכרת. לא ברור שתהליך קבלת ההחלטות במשרד הביטחון מסוגל להעביר חלקי תקציב גדולים להתמודדות עם איומים חדשים. בנוסף, למשרד הביטחון יש מסורת ארוכה של הסתייגות עזה מהוצאת כסף על אמצעי הגנה.

מערכות הגנה נגד טילים כדוגמת “כיפת ברזל” או “קלע דוד” מוכרות כאמצעים רבי עוצמה להתגוננות נגד איום הטילים המדויקים המכוונים לתשתיות ישראליות חיוניות. עם זאת, יש שיטענו כי דווקא שיפור היכולות ההתקפיות, יגביר לא רק את כושר ההרתעה של ישראל אלא גם את יכולותיה הקרקעיות והאוויריות למנוע את שיגורם של הטילים. האתגר העומד לפתחה של המנהיגות הישראלית הוא מציאת האיזון המיטבי בין הגנה לבין ההתקפה, והתגברות על ההסתייגות הצה”לית המסורתית מהעברת תקציבים, לצורך יישומו בפועל של האיזון האמור. יש סיבות טובות לחשוש שצה”ל לא ירכוש די אמצעי הגנה נגד טילים כדי למנוע את סוג התבוסה החדש הזה.

ישראל אינה חסרת אונים לנוכח האיום החדש הזה. ניתן להרתיע את האויב מלשגר טילים, ניתן להשמיד את הטילים על הקרקע, וניתן לבלום אותם באמצעות אמצעי הגנה נגד טילים. כמו-כן, ניתן לצמצם באופן דרסטי את היקף הנזק – והכוונה במיוחד לקורבנות בנפש – באמצעות מנגנונים של הגנה אזרחית. אולם מאבק זה בין טילים בעלי רמת דיוק גבוהה לבין אמצעי הנגד המופעלים נגדם הוא בגדר מטלה חדשה כמעט לחלוטין עבור צה”ל. בסוג חדש זה של מלחמה, איננו יכולים להרשות לעצמנו לחכות להתנסות הראשונה כדי ללמוד כיצד לנצח בפעם הבאה.

במלחמה הבאה עלולים האיום על המשק הישראלי ומספר ההרוגים הפוטנציאלי מפגיעת טילים מדויקים של חזבאללה להעמיד את ישראל במצב שבו היא תיאלץ להביא בהצלחה לסיום המלחמה בתוך ימים ספורים בלבד. אפילו שישה ימים עלולים להיות יותר מדי. כדי לעשות זאת עלולה ישראל להיאלץ לאיים – או לעשות שימוש בפועל – בטילים בעלי רמת דיוק גבוהה על-מנת לכפות על איראן למנוע מן החזבאללה לבצע התקפות נוספות. המהפכה, שהתחוללה בעקבות התפשטותה של טכנולוגיית הנחיית הטילים המדויקת, עלולה שלא להיות לטובת ישראל.

PDF

ד”ר מקס סינגר הוא חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מומחה במדיניות החוץ והביטחון של ארהב וביחסי ארהבישראל ובין מייסדי מרכז הדסון בוושינגטון.

סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים