הסערה האירופית טומנת בחובה הזדמנויות עבור היוונים

מאת 12 אוגוסט 2016

מבט מבס"א מס' 359, 12 באוגוסט 2016

גירסה באנגלית

תקציר: משבר הפליטים, ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה, ועזיבת בריטניה את האיחוד האירופי – מדאיגים את יוון. אך מנגד, אולי יוון יוכל למצב את עצמה כגורם האחראי באזור ובכך לחזק את מצבה הכלכלי.

במבט מאתונה, העולם באמת נראה כמרקחה. הברקזיט הבריטי, ניסיון ההפיכה בטורקיה ותוצאותיו ומשבר הפליטים שמסרב להסתיים – כל אלה נראים ליוונים כפוטנציאל הרה אסון, אך באופן פרדוקסלי, גם כסיכוי לשיפור במצבם.

יוון מוסיפה להתמודד עם משבר הפליטים הגואה באירופה. אשתקד עברו דרכה כמיליון פליטים ממספר רב של מדינות; סוריה, עיראק, פאקיסטאן, אפגניסטאן, ארמניה, קזחסטאן ואפילו אלבניה. 57,000 מגל הפליטים הזה נמצאים עדיין ביוון ומוחזקים בשישים מחנות מאולתרים שהקימה הממשלה. אלו התווספו לגלי פליטים קודמים מדרום־מזרח אסיה ואף מאפריקה, שעדיין נמצאים במדינה.

בהתאם להסכם בין אנקרה לבין האיחוד האירופי, לפיו טורקיה תקלוט פליטים מסוריה בתמורה להגדלת סיוע כלכלי, חלק מהפליטים ביוון חזרו לטורקיה וכיום שוהים בה כשני מיליון פליטים סוריים. בעקבות האירועים האחרונים בטורקיה חוששים היוונים שאנקרה תבטל את ההסכם או תאבד שליטה על המוני הפליטים, והם ישובו להציף את יוון.

ניסיון ההפיכה בטורקיה וצעדי הדיכוי של ארדואן שבאו בעקבותיו הדהימו את יוון, שעוקבת תמיד בשבע עיניים ובחשש כבד אחר שכנתה. היוונים מקווים שהמצב בטורקיה יירגע ושיחסי אנקרה עם האיחוד האירופי יחזרו למסלול סביר מתוך ההנחה שיחסים תקינים בין אנקרה לבין בריסל ישפיעו לטובה גם על יחסי טורקיה־יוון. במצב הנוכחי, הלאומנות הגוברת בטורקיה ומדיניותו הנוכחית של נשיאה עלולים להשפיע לרעה על היחסים בין המדינות.

עם זאת, בניגוד למה שניתן לחשוב, היוונים רואים גם אור בקצה המנהרה. המתיחות בין טורקיה לבין אירופה, ובמידה פחותה בינה לבין ארצות הברית, עשויה לדעת היוונים לשפר את סיכוייהם להיחשב כגורם האחראי במזרח הים התיכון ולהוביל לשיתוף פעולה אסטרטגי רחב יותר עם ארצות הברית לצד הידוק נוסף של היחסים עם מצרים וישראל.

יוון מקווה שלאירועים בטורקיה תהיה גם השפעה כלכלית חיובית על המדינה, מכיוון שיוון תיחשב עתה למדינה היציבה היחידה באזור, האיחוד האירופי עשוי להחליט להקטין את החוב היווני העצום כלפיו, שהצטבר בעקבות עסקאות החילוץ הכלכליות שנחתמו בשש השנים האחרונות. עוד בגזרה הכלכלית ,היוונים מקווים שהמצב בטורקיה ירתיע את התיירים, ואלה יבחרו להגיע לאיי יוון.

אך האירועים בטורקיה אינם דאגתם היחידה של היוונים, והם הגיעו עוד לפני שהמדינה הספיקה להתאושש מהברקזיט הבריטי והשלכותיו. באתונה חוששים שעזיבת בריטניה את האיחוד תוביל למשבר כלכלי באירופה, שיקשה על המשך הסיוע ליוון. גם התגברות הבדלנות במדינות נוספות באירופה עלולה לפגוע בהמשך הסיוע ל"איש החולה" של היבשת. היוונים חוששים גם מהיחלשות הלירה שטרלינג, דבר שיקשה על תיירים בריטיים להגיע. אשתקד נפשו באיי יוון כ-2.4 מיליון בריטים – כ-10% מכלל התיירים – וירידה בתיירות מבריטניה תפגע כלכלית במדינה. חשש נוסף שמטיל הברקזיט הוא שרבים מהיוונים שלומדים ועובדים בבריטניה יאלצו לחזור לארצם אם יבוטלו שם ההטבות שניתנות לאזרחי האיחוד, ויוון, כידוע, מוכת אבטלה גם ללא החוזרים.

יוון מתקיימת מהסכמי החילוץ ומתיירות מזה שש שנים, וכמעט שאין מקורות הכנסה אחרים. היוונים עייפים משש שנות הצנע, והברקזיט עלול לפתוח שוב את הדיון על גרקזיט, עזיבת יוון את האיחוד האירופי, בין אם בתוך המדינה ובין אם מחוצה לה.

למרות הקשיים, ממשלת השמאל של אלכסיס ציפראס, עם השותף הקואליציוני מהימין, שר ההגנה פאנוס קאמנוס, רואה גם הזדמנויות במצב שנוצר. האירופים טרודים מעל הראש במשבר הטורקי, בברקזיט ובמשבר הפליטים, ודומה שכמעט איבדו עניין ביוון, על אף שהם ממשיכים לסייע לה בסכומי עתק במסגרת עסקות החילוץ.

ממשלת יוון מנסה לנצל את העיסוק האירופי הקדחתני בנושאים אחרים, ובאחרונה הודיעה על שני צעדים שעומדים בסתירה מובהקת לדרישות האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית מהם. ראשית, על אף שבמשך שנים נדרשו להפריט את מתחם שדה התעופה הישן ליד אתונה, "אליניקון", לאחרונה הודיע במפתיע משרד התרבות היווני שמדובר באתר ארכיאולוגי חשוב. מדובר בשטח ענק, שאמור היה להכניס מיליארדים לקופת הממשלה, אך עתה עתיד ההפרטה לוט בערפל.

שנית, נוסף להפרטת נכסי הממשלה נדרשת יוון זה שנים על-ידי הנושים לצמצם את המגזר הציבורי הענק והבלתי יעיל במדינה. לא הרבה נעשה בתחום זה בימי הממשלות הקודמות ולא בשנים האחרונות. כעת הודיעה הממשלה כי במקום לצמצם את המגזר הציבורי היא תשכור עבורו עשרים אלף עובדים נוספים.

שני צעדים אלה מהווים קריאת תיגר ברורה כלפי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבין-לאומית, שממשלות יוון לא הרשו לעצמן כמותה מאז שסוכם על עסקות החילוץ. צעדים אלה נתפסים באתונה כניסיון של ממשלת "סיריזה" בראשות ציפראס להוסיף לעצמה תומכים למקרה שהממשלה תיפול ויוכרזו בחירות חדשות. בינתיים, רוב הסקרים בעת האחרונה מנבאים לסיריזה הפסד בבחירות וניצחון לימין השמרני.

 PDF

אריה מקל הוא עמית בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים. כיהן כשגריר ישראל ביוון בשנים 2010 עד 2014.

פורסם לראשונה בעיתון הארץ 10.8.2016

סדרת הפרסומים מבט מבס"א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

Ambassador Arye Mekel
השגריר אריה מקל

מומחה ביחסי ישראל-ארה"ב, ביחסי ישראל-יוון, במדיניות החוץ של ישראל ובדיפלומטיה ציבורית. לשעבר שגריר ישראל ביוון, סגן השגריר באו"ם, יועץ פוליטי לראש הממשלה שמיר, וסמנכ"ל משרד החוץ.