Hezbollah

אסטרטגיה בת קיימא – עקרונות לעדכון האסטרטגיה ותפיסת הביטחון הישראלית

על רקע כשלון השבעה באוקטובר קיימת הסכמה על הצורך לבחון מחדש את עקרונות האסטרטגיה הישראלית ותפיסת הביטחון. כבר כעת ברור שתידרש התעצמות צבאית ניכרת והשקעות ביטחוניות נוספות. עם זאת עלינו להיזהר מלחזור על שגיאות העבר. עוד מאותו הדבר – שיקום האסטרטגיה מבוססת ההרתעה, כוח אש גדול יותר, סדר כוחות רחב יותר, ביצורים עמידים יותר – כל אלה עלולים להתגלות כלא-מספקים ואף כמסיחים. המאמר יבקש לתרום לגיבושה של אסטרטגיה בת-קיימא. נעשה זאת לא באמצעות הצבעה על עקרונות שיש להוסיף לתפיסת הביטחון אלא באמצעות הצבעה על סוג הדיון הנדרש. בדרך נדון במקצת מהתכנים הרלבנטיים ונטיל ספק בחלק מהתגובות האוטומטיות למשבר.

מלחמת עזה 2023, והמלחמה שאחריה

למרות השלב המוקדם, אין מנוס מלהתחיל בלמידה ממלחמת עזה שכן האתגר הבא, מלחמה בצפון, קרוב. לקח המתקפה בדרום הוא שאין להניח לאיום להתעצם בגבולנו. אין די בהרתעה. נדרשת יכולת צבאית להכרעת האיום והסרתו בשטח האויב. התעצמות ממוקדת בארבע-חמש תוכניות, נוסף על התכוננות בסיסית, תאפשר כוח צבאי מוכן וחד יותר. במוקד – מודרניזציה של היבשה, הפחתת תלותה בסיוע מודיעיני ואווירי, והפניית יותר נתחים של אמ"ן, חיל-האוויר וחיל-הים לזירות הרחוקות. התוצאה תהייה עמידות הגנתית משופרת במתקפות פתע, ותמרון מקביל ומהיר יותר להכרעה, תוך הגבלת הלחץ של איראן ושלוחיה. לאור הניתוח, האינטרס הישראלי צריך להיות היערכות מקדימה, בת שנתיים לערך, למלחמה הבאה.

דחוף: אסטרטגיה ישראלית לעזה שלאחר חמאס

הציבור הישראלי התאחד סביב המטרה להפיל את משטר חמאס, אך אין כמעט התייחסות ל"יום שאחרי" בעזה, זאת על אף שתשובה לשאלה זו, קריטית לביטחונה של מדינת ישראל. אנו טוענים שהאפשרות המשרתת את האינטרס הישראלי בצורה הטובה ביותר היא הקמה של ממשל הקשור לרשות הפלסטינית, יחד עם תוכנית שיקום מסיבית הנתמכת על-ידי ארה"ב וגורמים בינלאומיים ואזוריים אחרים. הצהרה של ישראל על תמיכתה בהקמת משטר כזה בעזה בהקדם האפשרי, תספק כיוון מדיני למבצע הצבאי ותרחיב את הלגיטימיות הבינלאומית שלו. בנוסף להבסתו הצבאית של חמאס, יש גם להעצים אלטרנטיבה פלסטינית מתונה.

חרבות ברזל: אין ‘שעון חול מדיני’ אך נדרשות החלטות ברורות

בשונה ממערכות קודמות אין הפעם מגבלה של 'שעון חול מדיני' על ישראל, וראוי להוריד סוגיה זו מעל הפרק על מנת לאפשר את הכרעת חמאס במבצע קרקעי נרחב. עם זאת, היכולת לייצר מצב זה לאורך זמן הוא בידיה של ישראל. על מנת לתחזק אותו נדרשות מספר החלטות ברורות והקמת ותפעול המנגנונים הנדרשים ליישומן.

האם חזבאללה וחמאס ינסו שוב לקרוע את קורי העכביש?

מאז היווסדם, עוקבים חזבאללה וחמאס מקרוב אחר הנעשה בישראל במגוון רבדים: הפוליטיקה הישראלית, מגמות בחברה הישראלית ושיח פנימי בישראל – בעיקר על בסיס מידע גלוי. על בסיס כך, הם מגבשים את תמונת המצב וההערכה האסטרטגית שלהם באשר לעוצמתה של ישראל ולסבירות לפעולה תגובתית או יזומה מצידה. זיהוי של עת משבר וחולשה בישראל היווה זרז עבורם בעבר לביצוע פעולה התקפית נגד ישראל. המאמר מבקש לדון באפשרות לפיה חזבאללה וחמאס יבקשו לנצל את המשבר בישראל לשם ביצוע פעולות התקפיות משמעותיות.

ממלחמת לבנון השנייה למלחמה אזורית

מלחמת לבנון השנייה הייתה כנראה המופע האחרון של תקופה בה יכלה ישראל להתמקד בלחימה בזירה אחת. המלחמה הבאה עלולה להיות מלחמה אזורית. תפנית אסטרטגית זו מחייבת הגדלה משמעותית של סדר הכוחות של צה"ל והכנת הציבור הישראלי למלחמה כמותה לא הכיר מאז מלחמת העצמאות.

הכתובת היא עזה, לא בירות

גם אם חיזבאללה אחראי למטח הירי האחרון לגליל, חמאס הוא האחראי להתחממות בדרום לבנון כחלק מניסיונו להרחבת פעילות הטרור שלו מחוץ לזירה הגאוגרפית המקומית לשטח המדינות הערביות השכנות. על ישראל לקבוע משוואה חדשה לפיה היעדר שקט בצפון ייענה בחוסר שקט ברצועת עזה, בה מונח מרכז העצבים הפוליטי, החברתי והמבצעי של חמאס.

מערך הרקטות והטילים של חיזבאללה ככלי אסטרטגי איראני

לחיזבאללה ולמנהיגו חסן נסראללה אין חופש החלטה או סמכות להפעלה עצמאית של המערך הבליסטי והרקטי בלבנון בהקשר הלבנוני-ישראלי, שכן מערך זה הוא חלק אינטגרלי ממאזן הכוחות האיראני-ישראלי ומטרתו להרתיע את ישראל מתקיפת מתקני הגרעין של איראן.

הירי על ישראל מלבנון והשלכותיו

הירי הארטילרי מלבנון לשטח ישראל מתחבר עם האסטרטגיה הכוללת של חמאס, שהתחדדה במהלך מלחמת עזה האחרונה, להרחיב את טווח העימות בינו לבין ישראל.

משוויץ של המזה”ת לקן טרור: מה צריך ללמוד מלבנון?

לבנון הוקמה כדי לשמש בית לנוצרים והמיעוטים באזור, אולם ככל שעברו השנים היא ויתרה על אופיה ועל סמליה הלאומיים והחלה להתפרק מבפנים. אם ישראל לא תלמד מהמקרה הלבנוני היא עלולה למצוא עצמה במצב לא פחות גרוע.