הכישלון הקולוסאלי של הימין החדש בבחירות האחרונות מלמד שאין צורך בדילול המסר הדתי-לאומי לשם השגת מעמד מרכזי בפוליטיקה הישראלית. במקום לנסות לאחד מעגלים רחבים שלא מתחברים, עדיף ורצוי לאגד את כל הכוחות הדתיים-לאומיים במסגרת רחבה.

למדינת ישראל והמפעל הציוני הנאבקים מעל מאה שנים על עצם היכולת להתקיים חייב להיות סיפור יהודי-ישראלי עדכני שמעניק תוכן ומשמעות למצוקת הקיום מתוך מאבק מתמיד, דווקא כאן בארץ חמדת אבות. בהתכנסות למרכז המפה הפוליטית, הסיפור הזה הולך לאיבוד.

דומה שהתסכול והתקווה לחילופי השלטון בקרב השמאל כה עזים עד שהוא מוכן לאמץ לחיקו "נבחרת חלומות" צבאית הנשלחת להדיח מפלגת שלטון אזרחית, בדומה למדינות עולם שלישי בה חשו מפלגות גנרלים "להציל את המדינה" מ"אזרחים מושחתים" או מדינות מערביות בהן נישאו הפופוליזם והפשיזם לשלטון על-ידי מצביאים שניצלו את קריסת האמון במערכות האזרחיות.