חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

דיפלומטיה ישראלית-פלסטינית

היחסים המתפתחים בין ישראל לבין המדינות הסוניות הם תולדה של מזרח תיכון שסוע, שבו איראן ודאעש מתעצמים וארה"ב מצמצם מאוד את מעורבותה באזור. אך כדי להגיע לפריחה דיפלומטית של ממש יש צורך במו"מ להסכם עם הפלסטינים.
חיבורו של האלוף (מיל’) גיורא איילנד בנושא חלופות אזוריות לרעיון "שתי מדינות לשני עמים" הוא מסמך מכונן. הוא בבחינת "שחיה נגד הזרם המחשבתי הקונבנציונאלי". כידוע, קשה מאוד לשנות דפוסי מחשבה אשר מקובעים בפרדיגמות מקובלות על הכלל, כמו החשיבה הנפוצה בזכות הצורך בהקמת מדינה פלסטינית. רוב המרץ האינטלקטואלי והמדיני מושקע כיום בכיוון של מציאת דרכים אשר יבטיחו את חלוקת הארץ באמצעות בניית מדינה פלסטינית בת-קיימא ושוחרת שלום עם ישראל, וזאת למרות הכישלונות המרובים בבניית מדינה זו והשגת הסדר. גיורא איילנד בוחן באומץ את העבר, ומציע לנסות ולאמץ פתרונות חלופיים שיש בהם סיכויים טובים יותר להשכנת שלום בארץ ישראל. הוא מציע שתי חלופות להסכם קבע מתוך ראיה אזורית.
השתלטות החמאס על עזה היא התפתחות חשובה, אך היא אינה משנה בצורה בסיסית את האתגר מולו ניצבת ישראל. הדבר היחיד שישראל יכולה לעשות הוא צמצום נזקים במסגרת של אסטרטגיה לניהול סכסוך ולנסות להרוויח זמן לאפשר צמיחת אופציות אחרות

תפריט נגישות