חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

משטר אסד חוזר לרמת הגולן

מאת אוגוסט 15, 2018
Bashar al Assad, photo by Fabio Rodrigues Pozzebom via Wikimedia CC

מבט מבס”א מס’ 922, 15 באוגוסט 2018

תקציר: השתלטות כוחות אסד על רמת הגולן הסורית, לאור ההבנה הישראלית-רוסית שיש להחזיר את המצב בגבול ישראל-סוריה לסטטוס קוו ששרר מאז הסכם הפרדת הכוחות במאי 1974, מהווה יתרון אסטרטגי חשוב עבור ישראל. גם אם לא יביא הדבר ל”שלום דה-פקטו” של ארבעים שנה כפי שהיה לפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה, הרי שאסד יאלץ להתמקד בהמשך ביסוס משטרו, שיקומה של סוריה, והבטחת השלטון העלאווי. בנסיבות אלו, לא זו בלבד שעימות צבאי עם ישראל לא יביא הישגים כלשהם למשטר אלא שהוא עלול להרוס את תהליך ההשתקמות השביר.

דומה כי מלחמת האזרחים בסוריה מתקרבת לקיצה. כוחותיו של הנשיא בשאר אסד, ששר הביטחון דאז אהוד ברק קצב לו חודשים ספורים לאחר פרוץ המרד כנגד משטרו באביב 2011, הולכים ומתחזקים. בסיוע אווירי רוסי ותמיכה מסיבית של מיליציות שיעיות שהוחשו לסוריה על-ידי איראן, ובראש וראשונה חיזבאללה, הצליח המשטר להשליט מרותו על כ-60% משטח המדינה תוך חיסול שיטתי של כוחות המורדים שפעלו נגדו (ורצח המוני של מאות אלפי אזרחים סורים חפים מפשע). לאחרונה השתלט המשטר על השטח במשולש הגבולות ירדן-סוריה-ישראל ובכך השלים את השתלטותו על כל שטחה של רמת הגולן הסורית מאזור דמשק עד גבול ירדן בדרום, ובגבול ישראל במערב. אלפי תושבים נמלטו לקרבת הגבול עם ישראל אשר מצידה מסייעת להם במזון ובעזרה רפואית ואף העבירה בשטחה, באוטובוסים אזרחיים, חלק מהפליטים לשטח ירדן ובכך הצילה אותם ממוות.

מעניין לציין שהשתלטותו מחדש של משטר אסד על רמת הגולן הסורית נעשתה בעצה אחת עם ישראל. שר החוץ והרמטכ”ל הרוסיים, בליווי צוות קצינים בכירים, ביקרו בישראל במחצית יולי כדי לתאם את פעילות הצבא הרוסי עם פעילות צה”ל בסוריה. הדבר מהווה עליית מדרגה בשיתוף הפעולה הישראלי-רוסי המתמשך בהקשר הסורי. בין היתר הושגה הסכמה בביקור על היערכותן ועתיד נוכחותן של המיליציות -מטעם איראן בסוריה.

במשך שנים מנהלת ישראל מאבק חשאי-ברובו כנגד התבססות מיליציות איראניות בסוריה והעברת מערכות נשק מתקדמות מטהרן לגרורתה העיקרית באזור – חיזבאללה. תגובתה הרפה של איראן במהלך תקופה זו למאות תקיפות אוויריות מעידה קרוב לוודאי על חוסר יכולתה להתמודד עם העליונות האווירית המוחלטת של ישראל. בחודשים האחרונים הפך מאבק זה, שנודע כמערכה בין מלחמות (מב”מ), לעימות ישיר בין ירושלים לבין טהרן עם חילופי תקיפות בין צה”ל ויחידות כוח קודס של משמרות המהפכה המוצבות בסוריה בהן נהרגו חיילם וקצינים איראנים. למרות שההסלמה מעידה על נכונות ישראל להסתכן בעימות ישיר עם טהרן לשם השגת יעדה האסטרטגי של הוצאת כל הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות מסוריה, דומה כי היא עשויה להסתפק (זמנית?) במילוי ההתחייבות הרוסית, כולל בשיחות בין הנשיא פוטין לבין ראש הממשלה נתניהו, להרחקת כוחות אלה למרחק עשרות קילומטרים מגבול ישראל.

יחד עם זאת, בעקבות הסתלקות ארה”ב מהסכם הגרעין הכושל עם איראן, על ההידרדרות הכלכלית וההפגנות ההמוניות ברחבי איראן שבאו בעקבותיה, ניתן בהחלט לצפות מצב בו טהרן תפנה את כוחותיה וארגוני-השליח שלה מסוריה. הלחץ הכלכלי האמריקני המתחדש עשוי אף להביא לריסון הפנטזיה האימפריאלית האיראנית ואולי גם (בסבירות נמוכה יותר) לחילופי משטר בטהרן.

אף חיזבאללה עדיין לא התגבר על נזקי מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה. דברי הרהב של חסן נסראללה ממקום המסתור בביירות, המשודרים מדי פעם בתחנת הטלוויזיה של הארגון אל-מנאר, אינם יכולים לכסות על מציאות זו. בשל קשיים כלכליים גוברים והולכים שהתעצמו עקב המשבר הכלכלי באיראן, חיזבאללה נאלץ להפחית באופן משמעותי את המשכורות שהוא משלם לפעיליו. כתוצאה מכך, וגם בשל התנגדות בקהילה השיעית בלבנון למעורבות חיזבאללה בסוריה מתקשה הארגון לגייס לוחמים חדשים כדי למלא את שורותיו המידלדלות. (עם זאת עדיין מחזיק הארגון ביותר ממאה אלף טילים ורקטות מסוגים שונים המהווים איום משמעותי על מדינת ישראל).

בנסיבות אלה מהווה השתלטות כוחות אסד על רמת הגולן הסורית יתרון אסטרטגי חשוב עבור ישראל. ההבנה עם מוסקבה, ודרכה גם עם ממשלת דמשק, היא שיש להחזיר את המצב בגבול ישראל-סוריה לקדמותו, קרי להסכם הפרדת הכוחות עם סוריה שנחתם במאי 1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים והחזיק מעמד במשך כארבעים שנה. אף חייל לא נהרג ברמת הגולן מאז שנחתם הסכם זה ולמעשה התקיים באזור מצב של “שלום דה-פקטו”.

לאחר שהתרסקה עוצמתו הצבאית של משטר אסד, מדינתו הרוסה ברובה, וכמחצית מתושביה נהרגו, נפצעו, או הפכו לפליטים, יאלץ הרודן הסורי להתמקד בביסוס אחיזתו במדינה והבטחת המשך שלטונה של העדה העלאווית. בנסיבות אלו, לא זו בלבד שעימות צבאי עם ישראל לא יביא הישגים כלשהם למשטר אלא שהוא עלול להרוס את התהליך השביר של שיקום מעמדו.

גרסה PDF

* ד”ר יצחק דגני הוא מרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים