מבט מבס"א

ארכיון

יו"ש: לחשוב מחוץ לקופסה

מספר. 748

בהרצאה שנתן לאחרונה בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני תהה תומאס פרידמן כיצד לא הצליחה מדינת ישראל ברוכת היצירתיות למצוא פתרון יצירתי לסכסוך מעבר לשאיפה להיפרדות.

שינוי תפיסה במודל קידום "ציר ההתנגדות" האיראני

מספר. 747
| 20 פברואר 2018

אירוע חדירת המזל"ט למרחב האווירי של ישראל, ושרשרת האירועים שבאה בעקבותיו מהווים שינוי קונספציה מבחינתה של איראן. עקב כך, מן הראוי להתייחס לתהליך השינוי שחל בתפיסות היסוד של הממסד הביטחוני האיראני. ניתוח מקומי בלבד של האירוע, עלול להותיר בערפל ממדים חשובים בתפיסות היסוד של קובעי המדיניות ברפובליקה האסלאמית, ולכן יהיה מוגבל ביסודו. זאת, לאור העובדה שמתקיים תהליך של שינוי תפיסה המקבל ביטוי במעבר ממודל אחד למשנהו לשם קידום "ציר ההתנגדות" כנגד ישראל.

נאום מחמוד עבאס – מי הנמען העיקרי?

מספר. 738

תפיסתו המעוותת של מחמוד עבאס את מהות הרעיון הציוני, כמו גם את מהות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותולדותיו, מחייבת את האליטות הפוליטיות והאינטלקטואליות בישראל לבחון מחדש את הנרטיב האינסטרומנטלי לגבי הסכסוך בו השתמשו במהלך העשורים האחרונים.

טראמפ: דיפלומטיה של סיוע חוץ

מספר. 734
| 7 פברואר 2018

עד היום הנחו את סיוע החוץ שתי גישות עיקריות – אסטרטגית והומניטרית. טראמפ הוסיף גישה שלישית – עסקית. הגישה האסטרטגית מבוססת על אינטרסים, ההומניטרית על חמלה, והעסקית על תשואה. המעצמות פועלות לפי הגישה האסטרטגית, ומדינות אירופה על-פי הגישה ההומניטרית, והן אינן בודקות מה נעשה בכספי הסיוע. את הסיוע האמריקני לפלשתינים מנחה הגישה העסקית. טראמפ איים על הפלסטינים שאם לא יחזרו לנהל מו"מ עם ישראל, ארה"ב תעצור את הסיוע שהיא מעניקה להם, ובמקביל קיצץ את הסיוע לאונר"א. לגישה העסקית של טראמפ יש השלכות על מדיניות מצרים וירדן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעמדותיהן כלפי החלטת ההכרה בירושלים, ויכולות להיות לה השלכות גם על יחסי ישראל עם ארה"ב ועם הפלסטינים. 

יחסי סין עם הפלסטינים, מה יש שם?

מספר. 733
| 6 פברואר 2018

ב-23 בדצמבר, 2017, טען שר החוץ הסיני, וואנג יי, כי "עברו כבר שבעים שנה מאז אימץ האו"ם את החלטה לפיה יש להקים מדינה פלסטינית, אבל מדינה פלסטינית לא הוקמה". אמירתו נמסרה בשולי סימפוזיון שלום ישראלי-פלסטיני שהתכנס בדצמבר בבירה הסינית. האמירה מצטרפת לסדרת התבטאויות של גורמים סינים בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נדמה שהעיסוק בסכסוך משמש את הסינים בעיקר על מנת להראות ולהציג מעורבות, ללא התערבות בפועל.

הצהרת טראמפ בתכלית טלטלה

מספר. 727

משמעותה של הצהרת טראמפ צריכה להיבחן מנקודת מבט החורגת מהשאלה מה קיבלנו ומה נידרש לתת. הפרשנויות הרווחות לכודות בתפיסה רציונלית מערבית על אופיו והגיונו של תהליך אסטרטגי.

בשיטור חי – השתתפות חיילים בנטל משימות השיטור

מספר. 721

תמונת הנערה הפלסטינית מתנפלת על קצין צה"ל בנבי סאלח, עוררה דיון ציבורי נדוש בנושא נטל משימות השיטור המוטל על חיילי צה"ל ביהודה ושומרון, וחושף אותם למבוכה מבצעית ולהשפלה. משימות השיטור הן כורח המוטל על כל הצבאות בעת החדשה, לנוכח התעצמות אתגרי ביטחון הפנים, ובמדינות המערב משתפים חיילים פעולה עם המשטרה באתגר הביטחוני במרחב האזרחי. התעלמות מאופיו של האתגר המשתנה מאפיינת את שני צידי המתרס: מימין מצפים להפגנת כוח מרוסנת פחות, ומשמאל מצפים לנסיגה משטחי יהודה ושומרון על מנת להיפטר מנטל משימות השיטור המוטל על הצבא. ההתמודדות עם משימות השיטור בשטח מעניקה למדינת ישראל מציאות ביטחונית נוחה יותר מזו שעלולה להתפתח, במקרה של נסיגה לקווי 67', בהבאת איום תובעני פי כמה, כמו בגבול רצועת עזה ולבנון, אל קידמת גוש דן.

הדתה בצה"ל? מאבק על זהותו של המרחב הציבורי הישראלי

מספר. 720

נוכחותם של חובשי כיפה בצה"ל בשורות הלוחמים ובשדרת הפיקוד הפכה בעשורים האחרונים לתופעה בולטת. אולם ההתנגדות לנוכחותן הגוברת של הכיפות אינה המניע למאבק בהדתה, כמו החשש מאובדן אופיו של הצבא כמרחב ציבורי ממלכתי, לשיטתם – מרחב חילוני, או לכל הפחות ניטרלי מתוכני דת.

תשוקות לאומיות נדחות – לא נעלמות

מספר. 715

עם כניסתו לתפקיד הנשיא הכריז טראמפ כי כאיש עסקים מנוסה, יוביל לעסקה מועילה לשני הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני – "דיל". אך הוא מתעלם מהעובדה שלעמים יש שאיפות וחלומות לאומיים חזקים מכל חוזה והסכם. מנקודת מבט ישראלית נדרשת הבנה כי בדינמיקה עסקית הנותרת פתוחה לעד לתביעות מתחדשות, הוויתור של היום הוא נקודת הפתיחה המובנת מאליה לדיון של מחר.

עסקת הגרעין עם רוסיה – האם מצרים צועדת לקראת עידן גרעיני חדש?

מספר. 710

ההסכם ארוך הטווח להקמת תחנת כוח גרעינית באתר אל-דבעה שנחתם לאחרונה בין רוסיה לבין מצרים, נועד לשיפור משק החשמל המצרי, ואין לו השלכות ישירות על פיתוח נשק גרעיני.  עם זאת, מימוש הפרויקט עלול לתת למצרים לגיטימציה להקים בעתיד מתקן להעשרת אורניום ומתקן למִחזור דלק גרעיני שיאפשר הפקת פלוטוניום – החומרים הבקיעים הנדרשים לייצור נשק גרעיני. בתחום הגרעין מצרים אינה נמצאת בנקודת האפס,   מכיוון שצברה עד כה ניסיון בלתי מבוטל בתחום. אולם תוכניותיה האזרחיות לרכוש תחנות כוח גרעיניות מצד אחד, ומאמציה לפתח נשק גרעיני מצד שני, עלו עד כה בתוהו.