השימוש הנרחב של ארצות הברית במהלך המלחמה נגד איראן בחימוש מדויק של אש מנגד שהוא יקר במיוחד אינו נובע מצורך צבאי ממשי, אלא משקף שינוי עמוק בגישה האמריקנית לסיכוני לחימה. לנוכח חולשת מערכות ההגנה האווירית האיראניות, ניתן היה להשיג את מרבית מטרות התקיפה באמצעות פצצות זולות וזמינות בהרבה. העדפת הנשק היקר נובעת מהגישה ה"פוסט־הרואית" של ארצות הברית, המבקשת לצמצם כמעט בכל מחיר את הסיכון לאבדות בקרב. גישה זו עלולה לפגוע ביכולתה של ארצות הברית להתמודד עם עימותים עתידיים קשים יותר, ובראשם תרחיש של מלחמה נגד סין סביב טאיוואן.