למרות השלב המוקדם, אין מנוס מלהתחיל בלמידה ממלחמת עזה שכן האתגר הבא, מלחמה בצפון, קרוב. לקח המתקפה בדרום הוא שאין להניח לאיום להתעצם בגבולנו. אין די בהרתעה. נדרשת יכולת צבאית להכרעת האיום והסרתו בשטח האויב. התעצמות ממוקדת בארבע-חמש תוכניות, נוסף על התכוננות בסיסית, תאפשר כוח צבאי מוכן וחד יותר. במוקד – מודרניזציה של היבשה, הפחתת תלותה בסיוע מודיעיני ואווירי, והפניית יותר נתחים של אמ"ן, חיל-האוויר וחיל-הים לזירות הרחוקות. התוצאה תהייה עמידות הגנתית משופרת במתקפות פתע, ותמרון מקביל ומהיר יותר להכרעה, תוך הגבלת הלחץ של איראן ושלוחיה. לאור הניתוח, האינטרס הישראלי צריך להיות היערכות מקדימה, בת שנתיים לערך, למלחמה הבאה.
עיונים בביטחון המזרח התיכון
מטרת מסמך זה היא העלאת סוגיות מהותיות לדיון בתהליך קביעת האסטרטגיה, כאשר יתקדם מחדש במלוא הקשב. המסמך עוסק בהיבטים הקשורים לקידום ההגנה הלאומית ושיפור החוסן הלאומי, ויכולת המשק להתמודד עם תקיפות סייבר רחבות שיש להן השפעה על הביטחון, הכלכלה והחברה.
בפברואר 2022, לאחר עשור של עימות שבא לידי ביטוי בלחימה מתמשכת בעצימות נמוכה בדרום מזרח אוקראינה, ולאחר חודשים רבים של עלייה הדרגתית במתיחות ביניהן, פלשה רוסיה לאוקראינה. הציפייה הכללית הייתה שאוקראינה תובס במהרה, אולם האוקראינים חשבו אחרת ונערכו בהתאם – לא נכנעו ולא הובסו, אלא ניהלו מגננה עקשנית. לאחר גיוס כללי נרחב וסיוע רב ממדינות נאט"ו אף הצליחו להדוף את הרוסים מחלק מהשטחים שכבשו. מלחמה שהרוב ציפו שתמשך שבועות בלבד נמשכת כבר יותר משנה וחצי, סיומה אינו נראה באופק והיא משפיעה על העולם כולו עקב האדוות המדיניות והכלכליות שהיא מעוררת.
בחוברת זו מרוכזים מאמרים במגוון נושאים המנסים לסכם סוגיות שונות שעולות מהמלחמה – סוגיות מדיניות, צבאיות, כלכליות ועוד – ואשר אפשר ללמוד מהן לקחים גם לישראל.
בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים פרץ סכסוך אלים בין ארמניה ואזרבייג’ן על רקע שאיפת ארמניה לספח את חבל נגורנו-קרבאך, ושאיפתה של אזרבייג’ן, , להבטיח את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית. הסכסוך נמשך כשש שנים שגבו עשרות אלפי קורבנות והפכו מאות אלפים לפליטים ולעקורים.
הסכסוך התלקח שוב ב-2016, וב-2020. אם לשפוט על-פי תוצאות מלחמת 2020, מצב העניינים העגום אינו עומד להשתנות בעתיד הנראה לעין.
בנסיבות אלה של שיח לאומני תוקפני והעדר קולות הדוגלים בנורמליזציה ובפיוס, דומה כי בכל הנוגע לעתיד נגורנו-קרבאך משמעות השלום היא המשך המלחמה באמצעים אחרים.
תחילתה הופנתה תוכנית הגרעין האיראנית למטרות צבאיות, אך איראן ביקשה להציגה כמיועדת "לצרכי שלום".
לדאבון המשטר בטהראן, אט אט נחשפו מרכיבי תוכנית הגרעין, וההפרות של הסכם JCPOA.
כל הסכם עתידי עם איראן יהיה חייב להסיג את מצבה הגרעיני.
במבצע שומר החומות העדיף צה"ל להישען על צבא האש שהפעלתו נהנתה מתנאים נוחים למדי, ובראשם היכולת לרכז כוח בחזית אחת מול אויב חלש למדי שהיה מראש מוקף על-ידי צה"ל. יתרונות אלו ואחרים, כמו עימות שנערך בפרק זמן מוגבל שצמצם את דלדול התחמושת, תנאי אקלים נוחים וכיו"ב, לא בהכרח יחזרו בעתיד. לאור זאת יש להתייחס בזהירות להישגיו הנאים-לכאורה של צה"ל, שכן תשתיות ניתן לשקם ובכירים שחוסלו יוחלפו. התהליך אמנם לוקח זמן, לעיתים אף שנים, אך הוא בלתי נמנע. כיבוש רצועת עזה, ולו באופן זמני, עשוי לתת מענה יסודי יותר, אם כי במחיר גבוה בהרבה. אם ישראל תחליט או תיגרר לכך, על צבא התמרון להיות מוכן. הזנחתו בהנחה שצבא האש מהווה תחליף קבוע עלולה לעלות לישראל ביוקר.
ממשל ביידן חייב לעצור את שעטתו המחודשת של המשטר באיראן לעבר יכולת סף גרעינית צבאית.
- Dr. Uzi Rubin
- דצמבר 16, 2020
- Paper No. 184
המערכה בת ששת השבועות שהסתיימה לא מכבר בין ארמניה לבין אזרביז'אן הייתה אבן דרך בתולדות המלחמה בהיותה המערכה הראשונה בה הביאו כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לניצחון במלחמה. הכטבמ"ים של אזרביז’אן השמידו את מערך ההגנה האווירית הארמני, ולאחר מכן עשו שמות במערכות הנשק הקרקעיות ובכלל זה בטנקים, בקני ארטילריה ובשיירות האספקה של צבא ארמניה. מתקפת הכטב"מים אילצה את ארמניה להסכים להפסקת אש משפילה שהוכתבה על-ידי רוסיה.
- Lt. Col. (res.) Dr. Raphael Ofek
- נובמבר 3, 2020
- Paper No. 182
המתיחויות בגבול ישראל-לבנון בשל הריגת מפקדי חיזבאללה בכירים (או אף זוטרים) מעלות מדי פעם מחדש את השאלה האם איראן נמצאת בתמונה. מחקר זה מציג זווית ראייה חדשה על הסיבות לפרוץ מלחמת לבנון השנייה ב-12 ביולי 2006, לפיה התייצבה טהראן במלוא יכולתה מאחורי הקלעים בהפעלת חיזבאללה נגד ישראל על מנת להסיט את מדינות המערב מהתמקדות בפעילויותיה לפיתוח תוכנית גרעין צבאית. מאמציה העיקריים בתוכנית סודית זו, שהחלה להיחשף בשנים 2002-3 כללו הקמת תשתיות להעשרת אורניום ולבניית כור מים כבדים להפקת פלוטוניום.
התמודדות עניינית עם התפשטות מגיפת נגיף הקורונה מחייבת מידע עדכני לגבי הנדבקים וקצב ההדבקה. נתונים אלו עשויים להיות שונים בין אוכלוסיות שונות, כמו גם בין ערים ומרחבים ציבוריים בעלי אופי אורבני שונה. בדיקות יומיות של בדידים באוכלוסיות השונות מעטות מדי, נמשכות זמן רב מדי, ולעתים אינן מדוייקות דיין על מנת לקבל תמונה עדכנית על המתרחש במרחב הציבורי בזמן אמת. מודל מעקב אחר האשפוזים היומיים של חולי קורונה המגיעים לבתי החולים מידי יום עשוי לתת תמונה עדכנית מיידית ואמינה על מגמת ההדבקה - דיכוי או התפשטות הנגיף בקרב אוכלוסיות שונות.