עיונים בביטחון המזרח התיכון

ארכיון

הנשיא רוחאני: חלק מהבעיה, לא חלק מהפתרון

| 26 יולי 2018

המחלוקת סביב פרישת ארצות הברית מהסכם הגרעין משקפת ברובד העמוק ויכוח בין שתי תפיסות עולם בדבר הדרך הנכונה להניע שינוי מהותי חיובי באיראן ובמדיניותה.

רבים, כולל בישראל, מזהים סיכוי לשינוי כזה בנשיא חסן רוחאני, ומזהירים כי קריסת הסכם הגרעין והגברת הלחצים על איראן יחלישו אותו ואת “המחנה הרפורמיסטי” בכלל.

התקוות שתולים ברוחאני אינן עומדות במבחן המציאות ולמעשה חותרות תחת המאמצים ללחוץ על איראן לשנות את מדיניותה הבעייתית, מבית ובאזור.

בחינה כוללת של הרקורד של רוחאני, השקפת עולמו, התנהלותו ומהלכיו, במיוחד בשנים האחרונות, ומידת השפעתו בשורות המשטר, מוכיחה כי הוא  מהווה בלם בפני שינוי עומק פנימי באיראן ובמדיניות החוץ והגרעין הבעייתיות שלה.

בה בעת, רוחאני מצליח לצמצם את רמת הלחצים הבינלאומית נגד איראן באמצעות דימויו המתון לכאורה, בזמן שפעילותה השלילית באזור בתחום הטרור והחתרנות הואצה באורח משמעותי בתקופת כהונתו כנשיא, ולמרות שעמדות היסוד שלו, שאולי נשמעות פחות בוטות, אינן שונות באופן מהותי מעמדותיהם הקיצוניות של יתר בכירי המשטר השמרנים.

לאור כל זאת, הימנעות מהפעלת לחצים על טהרן עקב החשש מהחלשת רוחאני צפויה ליטול את העוקץ מהמנוף הבינלאומי ולהגביל מראש את היכולת להביא לשינוי פנימי באיראן כמו גם לשינוי בהתנהגותה במזרח התיכון ובמדיניותה בתחומי הגרעין והטילים הבליסטיים.

ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית – ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום

| 18 דצמבר 2017

המחקר בודק את ביטויי ההתייחסות ל"אחר" היהודי-ישראלי ולשלום עמו המצויים בספרי הלימוד שיצאו לאור מטעם הרשות הפלסטינית (רש"פ) לשימוש בכל בתיה"ס ביהודה, שומרון ורצועת עזה וכן בבתיה"ס שבמזרח ירושלים הפועלים לפי תכנית הלימודים של הרש"פ.

אינטרסים מנוגדים: המשטר האיראני ושאיפותיהם הלאומיות של הכורדים בעיראק

| 14 דצמבר 2017

תקציר: שאיפותיו הלאומיות של המיעוט הכורדי בעיראק מציבות אתגרים לארבע המדינות המאכלסות תחת ריבונותן אוכלוסייה כורדית גדולה. לא בכדי עוררה ההחלטה לקיום משאל עם תגובות נזעמות בקרב מנהיגי עיראק, איראן, טורקיה וסוריה. הטענה הבולטת בקרב החוקרים העוסקים בנושא היא שהצלחת המיעוט הכורדי בעיראק לממש את זהותו הלאומית תשמש זרז למגמות התבדלות בקרב הכורדים באיראן. ברם, התנגדותה הנחרצת של איראן למהלך אינה נובעת אך ורק מהחשש להיווצרותו של "אפקט שרשרת", אלא טומנת בחובה מניעים אסטרטגיים וגאופוליטיים. לשון אחר, הפולמוס בין איראן השיעית לבין המיעוט הכורדי בעיראק אינו תוצאה של זיכרון היסטורי הנובע מההתקוממות שהובילה להקמת "הרפובליקה של מהאבאד" בעבר, אלא מכיל רבדים נוספים המבטאים שאיפות מנוגדות במרחב גאופוליטי משתנה.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

| 10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

האומנם טרור של בודדים? גלי הפיגועים 2015-2008

מחקר זה מנסה לבחון עד כמה היה גל הטרור בסוף 2015 גל טרור של בודדים, זאת תוך כדי סקירה קצרה גם של גלים פחות אינטנסיביים בעבר ובהשוואה לאינתיפאדה השנייה. החוקרים מגיעים למסקנה שברוב המקרים שהגיעו לפגיעה פיזית ההכוונה הייתה ארגונית אבל הביצוע היה יזמי ולא מאורגן מלמעלה. על ישראל להמשיך להתמקד בדיכוי היכולות, או ליתר דיוק, למנוע יכולות גבוהות יותר של מחבלים בודדים על-ידי המשך המעצרים המניעתיים. הדבר מצריך המשך שליטה וחדירה לשטחי הרשות כדי למנוע טרור מדמם הרבה יותר מאשר בגל הטרור הנוכחי.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

המלחמות הקטנות של צה"ל

| 28 פברואר 2017

חוברת זאת מאגדת מספר מחקרים על סוגיות הקשורות למלחמות הקטנות שמדינת ישראל עורכת בשנים האחרונות. המחקרים נולדו מתוך דו-שיח עם חטיבת תוה"ד בצה”ל. ד”ר איתן שמיר, פרופ’ הלל פריש, אל”מ (מיל’) ד”ר ערן לרמן, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, מר עוזי רובין, ותא”ל (מיל’) מוני חורב טוענים שיש מקום לעדכונים בתפיסת הביטחון. ההתשה של היריב הופכת למרכזית יותר מאשר הכרעתו בזמן הקרוב.

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

לקראת יובל החמישים למלחמת ששת הימים, האלוף (מיל') יעקב עמידרור בוחן את שתי האפשרויות הבסיסיות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, או לחילופין החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון ויצירתה של מדינה דו-לאומית (בפועל).

אסון אוסלו, מקץ 23 שנים

| 26 ספטמבר 2016

פרופ' אפרים קארש, המנהל הנכנס של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מפרסם מחקר מקיף אודות מה שהוא מכנה "אסון אוסלו" ו"השגיאה האסטרטגית הגדולה והחמורה בתולדותיה של ישראל".

השלכות התנתקותה של ארצות הברית מהמזרח התיכון

| 26 יולי 2016

מאמר זה סוקר את הסיבות לנסיגתה של ארצות הברית מן המזרח התיכון ואת השלכותיה. הטענה העיקרית היא כי השינוי במדיניותה של ארצות הברית מאותת על חולשה ומעודד את איראן לשאוף ביתר שאת למעמד של הגמון אזורי – שאיפה , מיולי 2015 (JCPOA) שזכתה לזריקת עידוד משמעותית בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתמו שש המעצמות עם איראן. ההשלכה המסוכנת ביותר של נסיגת אמריקה היא התגברות הפוטנציאל להפצת הנשק הגרעיני באזור.