תקציר: במבצע שומר החומות העדיף צה”ל להישען על צבא האש שהפעלתו נהנתה מתנאים נוחים למדי, ובראשם היכולת לרכז כוח בחזית אחת מול אויב חלש למדי שהיה מראש מוקף על-ידי צה”ל. יתרונות אלו ואחרים, כמו עימות שנערך בפרק זמן מוגבל שצמצם את דלדול התחמושת, תנאי אקלים נוחים וכיו”ב, לא בהכרח יחזרו בעתיד. לאור זאת יש להתייחס בזהירות להישגיו הנאים-לכאורה של צה”ל, שכן תשתיות ניתן לשקם ובכירים שחוסלו יוחלפו. התהליך אמנם לוקח זמן, לעיתים אף שנים, אך הוא בלתי נמנע. כיבוש רצועת עזה, ולו באופן זמני, עשוי לתת מענה יסודי יותר, אם כי במחיר גבוה בהרבה. אם ישראל תחליט או תיגרר לכך, על צבא התמרון להיות מוכן. הזנחתו בהנחה שצבא האש מהווה תחליף קבוע עלולה לעלות לישראל ביוקר.
הדומיננטיות של צבא האש במבצע שומר החומות
