previous

"מבצע השהיד סולימאני": נקמת איראן

13 פברואר 2020,

"מבצע השהיד סולימאני" היה פחות מרהיב ותוצאותיו היו פחות מרשימות מתקיפת מתקני הנפט הסעודיים בספטמבר שעבר. נראה שתכנון המבצע היה מלווה בוויכוחים סוערים וחילוקי דעות בצמרת האיראנית. עם זאת, הדוברות האיראנית לאחר המבצע הייתה רהוטה וממוקדת הרבה יותר מזו של ארצות הברית. מומלץ לממשלת ישראל ולצה"ל ללמוד את המבצע ולהפיק ממנו ארבעה לקחים עיקריים: •גבול האיפוק של המשטר בטהראן הוא כבודו ותדמיתו בעיני הרחוב האיראני, והוא מוכן ליטול סיכונים חריגים במקרה של השפלה. •טילים בליסטיים מדויקים מסוגלים במצבים מסויימים להחליף מטוסי תקיפה ולהוות "חיל אוויר ללא מטוסים". •בסיסי אוויר רגישים למספר קטן של פגיעות שיכולות לשתק מערכים שלמים. •לדוברות ולקרב על התודעה יש משקל מכריע בניהול משברים.more

"תוכנית המאה" כתוכנית פוסט-מודרניסטית

תוכנית השלום של הנשיא טראמפ צריכה להתפרש כדחיפת אנרגיה למערכת מתהווה בציפייה לפריצת דרך חדשה ולא כתוכנית עבודה מפורטת לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.more

גב ההר יציל את גוש דן מקריסה

רוב הדיון על פגעי השיטפונות האחרונים בערי החוף עוסק באחריותן של רשויות המדינה, שלא השקיעו כראוי בפיתוח תשתיות. זה רק חלק מהסיפור. הבעיה העיקרית, ואותה מדחיקים עד כדי הכחשה, נובעת מכשל תכנוני ברמת המקרו. אין מדובר רק בתכנון מקומי לקוי של מערכת ניקוז מקומית, אלא בכשל תפיסתי כולל הנובע מהתעלמות מתנאי היסוד הגיאוגרפיים של ארץ ישראל.more

"יוזמת ההגנה האסטרטגית" כבסיס לפיתוח הגנה נגד טילים בליסטיים

תוכנית "יוזמת ההגנה האסטרטגית" ("מלחמת הכוכבים") פותחה בארה"ב בשנות השמונים במטרה לספק הגנה מול תקיפת טילים בליסטיים בין-יבשתיים נושאי ראש נפץ גרעיני של ברה"מ. התוכנית לא הגיעה לשלבי מימוש סופיים ובוטלה ב-1993, אך יצרה בסיס לפיתוח הגנה זירתית רב-שכבתית נגד טילים בליסטיים, אשר התממשה על-ידי ישראל בפיתוח מערכת ה"חץ" וכן מערכות ליירוט רקטות וטילים קצרי טווח.more

הערכת אמ"ן השנתית הפרדוקס של הוודאות

4 פברואר 2020,

הערכת מצב שנתית היא חלק מעבודת המודיעין השומרת על רציפות מחקרית - בחינתה של הערכת השנה שחלפה ונקודת מוצא לשנה הבאה. התוצאה לרוב דומה ומשאירה אותם סימני שאלה. ככל שהמציאות הכאוטית האזורית מחריפה ומהלכי השחקנים המקומיים והזרים נעשים בלתי צפויים, גוברת הנטייה להישען על תחזיות מתוך אשליה המקנה תחושת ביטחון ושליטה במצב והמצביעה על דרכי פעולה הנגזרות מהן, אך בפועל מגבירה את אי הוודאות. במציאות זו ראוי לשקול הערכת מצב חצי שנתית (או אפילו רבעונית) מקוצרת שתבחן את אמינות התחזיות בחודשים שחלפו ותצביע על מגמות במחצית השנה הבאה.more

מדיניות החוץ של הדמוקרטים

2 פברואר 2020,

ביום שני הקרוב יחלו פריימריז 2020 למינוי מועמדי המפלגה הדמוקרטית לתפקידי נשיא וסגן הנשיא. לרוב נושאי חוץ וביטחון אינם תופסים מקום חשוב בבחירות בכלל ובפריימריז בפרט, וכך היה גם הפעם. אך הריגתו של קאסם סוליימני ותוכנית השלום של טראמפ שינו מגמה זאת. לראשונה הוקדש חלק ניכר בעימות הטלוויזיוני האחרון בין המועמדים לענייני חוץ. תשובות המועמדים והצהרות שהשמיעו לפני ואחרי העימות מספקים תמונה כללית של מדיניות החוץ שהם צפויים לאמץ וליישם. more

רגע היסטורי שאסור להחמיצו

עם כל השאלות הפתוחות לגבי "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ, ברור כי ישראל הוצבה בפני צומת גורלית היסטורית ובידיה לקבוע כיצד תממש הזדמנות בלתי חוזרת זו. על רגעים כאלה נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת".more

על ישראל לאמץ את תוכנית טראמפ

29 ינואר 2020,

על ישראל לאמץ את תוכנית טראמפ לשלום שכן קיים בה פוטנציאל יוצא דופן למימוש שאיפות הציונות תוך השתלבות במרחב המזרח-תיכוני וצירוף שטחים נוספים בארץ ישראל למדינת ישראל.more

בקעת הירדן אינה נתונה למשא ומתן

בקעת הירדן במלוא היקפה, בפירושה הרחב, חיונית לביטחון ישראל והחזקתה בידי ישראל מצריכה פיתוח פריסה התיישבותית רחבה כשדרה מזרחית למדינת ישראל.more

שלילת אזרחות בעולם הערבי ככלי דיכוי

23 ינואר 2020,

לאחרונה הכריזו כווית וערב הסעודית על שלילת אזרחותם של שניים מאזרחיהן שכל "חטאם" הוא הקשר עם היהדות ואהדה למדינת ישראל. מעבר לאנטישמיות הממסדית המשתקפת ממהלכים אלה, הם מהווים תזכורת בוטה כי המדובר במדינות ומשטרים רודניים בהם מערכת המשפט מהווה תפאורה ריקה מתוכן.more

next

חדש במרכז

מודעת אבל: מקס זינגר

26 ינואר 2020

מרכז בגין סאדאת מרכין ראשו על לכתו של ד"ר מקס זינגר, מייסד-שותף של מכון הדסון בוושינגטון וחוקר בכיר במרכז בס"א. מקס היה מומחה למדיניות הביטחון האמריקאית, ליחסי ארה"ב – ישראל ולתכנון אסטרטגי ארוך טווח.
הוא יחסר לנו מאוד. תנחומינו למשפחה.

יום עיון: צה"ל ומערכת הביטחון מול איומים חדשים

4 דצמבר 2019

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב- 4 בדצמבר 2019, בנושא "צה"ל ומערכת הביטחון מול איומים חדשים.

יום עיון: הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים

10 פברואר 2019

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-10 בפברואר 2019, בנושא "הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים".

יום עיון: 25 שנה להסכמי אוסלו

3 ספטמבר 2018

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-3 בספטמבר 2018, בנושא "25 שנה להסכמי אוסלו".

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.