previous

הסיכון והרווח בפעולה הצבאית בסוריה

התקיפה הישראלית בסוריה והתגובה הסורית כנגד מטוסי חיל האוויר עוררו בשיח הישראלי קריאות אזהרה מפני מגמת הסלמה. לישראל אין אינטרס להתערב במלחמת האזרחים בסוריה, אך היא מעוניינת למנוע את הפיכתה של סוריה למדינת חסות איראנית ולשם כך עליה לכונן את מעמדה כשותפה בעלת עניין בעיצוב הסדר החדש בסוריה.more

טראמפ: גיבוש אסטרטגיה תוך כדי תנועה

25 אפריל 2017,

רוחות מלחמה מנשבות בזירה הבין-לאומית, והרטוריקה של האיומים מתעצמת. בניגוד לטענות מצד מבקרי ומתנגדי טראמפ, הוא התחיל לגבש אסטרטגיה תוך כדי תגובות לאיומים ומשברים בסוריה ובקוריאה הצפונית. הצדדים מהלכים על סף התהום. זו אסטרטגיה מוכרת שיש בה פוטנציאל להשיג תוצאות הרתעתיות טובות אבל גם סיכונים לא מעטים להידרדרות לתהום. טראמפ החליט להתמודד עם גורמי האלימות והטרור בעולם בשילוב כוחות עם בנות ברית ובאמצעים צבאיים ודיפלומטיים מגוונים. יש לקוות שיצליח משום שהצלחתו עשויה לייצב את הסדר העולמי ולשפר את מעמדה האסטרטגי של ישראל.more

נטל ניצחון מלחמת ששת הימים

בהתחשב בתמורות שחלו אצל אויבי ישראל במהלך עשרות השנים האחרונות, הכמיהה של ישראלים רבים לניצחון מכריע כדוגמת מלחמת ששת-הימים אינה מציאותית. תקוות השווא להצלחה כזו פוגעת בבהירות החשיבה האסטרטגית וגורמת לציבור הישראלי לאבד אמון הן בצבא והן בהנהגה הפוליטית. הגישה הנכונה בכוח בסכסוכים הנוכחיים של ישראל היא שימוש בכוח מוגבל בצורה חוזרת ומתמשכת להתשת היריב. הישראלים צריכים להתנחם בעובדה שהזמן דווקא עומד לטובת ישראל.more

המלצה לרשות הלאומית להגנת הסייבר: הכירו במגבלות הרגולציה

הרשות הלאומית להגנת הסייבר רואה ברגולציה אחת מארבע הזרועות המרכזיות שלה. ואכן, עבור הגנת הסייבר, כתחום עיסוק חדש יחסית ולא נהיר, הרגולציה מהווה שער כניסה למודעות ההנהלה ולמיקוד הארגוני. עם זאת, היא גם עלולה להשליט נהלים קשיחים ומקבעים על חשבון היצירתיות והגמישות הנדרשות למענה לאתגרים הדינאמיים ולאיומים המשתנים של הסייבר, שמחובר לליבת העיסוק הייחודית לכל ארגון. הפתרון הוא רגולציה שתעמיד במרכזה את הדרישות לניתוח ולחשיבה בארגונים, ותאפשר להם גמישות במענה על בסיס "פרקטיקות מיטביות".more

מה שלוינשטיין שכח

14 מרץ 2017,

אתו או בלעדיו - תשתלבנה בנות דתיות בתפקידי לחימה, תוך שתזכינה לחסות רבנית שתפרוש עליהן את חסותה.more

מדוע בחר ארגון דאע״שׁ לאיים על סין בעת הזאת?

12 מרץ 2017,

הירידה בכוחו של ארגון דאע"ש הביאה לירידה באיום ובחרדה שהצליח לנטוע ברחבי העולם. איום על סין עשוי לדעת הארגון לחדש את תחושת האיום שנשחקה. דאע"שׁ מקווה להוות מפלט ותקווה עבור המוסלמים האויגורים שנמצאים תחת מתקפה מצד הממשל המרכזי בבייג׳ינג, ולהשיג בכך שתי תועלות מרכזיות - גיוס מתנדבים חדשים ותשומת לב מחודשת.more

הבחירה של ישראל: לאכוף את החוק או לאבד את הנגב?

חברי הכנסת הערבים, ארגוני שמאל, והמנהיגות הבדואית המקומית החליטו להתנגד לניסיונות המדינה להסדיר את מאות היישובים הבדואיים הבלתי-חוקיים בנגב. למהלך כזה יהיה קשה להתנגד עקב חדירת לאומנים ערבים רדיקליים והתנועה האסלאמית לתמונה וניכוס הסכסוך הבדואי ככלי ניגוח במדינה. על ישראל להמשיך לאכוף את החוק ולשאת ולתת עם המשפחות הבדואיות תוך ראייה מציאותית של המטרות ארוכות-הטווח של מאמץ זה. כישלון יביא להפקרות החוק בנגב.more

ליישם לקחים, לא לריב

מהליקויים שהתגלו במבצע צוק איתן כדאי להפיק לקח אחד: במלחמה, יותר מבכל אירוע אחר, צריך להקפיד על חלוקת תפקידים נכונה. הצבא לא צריך לעסוק בנושאים מדיניים, והקבינט לא צריך לעסוק בטקטיקה צבאית.more

מלחמה: בית הספר של החיים

פוטנציאל החרדה הציבורי סביב איום המנהרות הוא עמוק יותר ממה שחושבים. אנו מתקשים להכיר כי יש איומים שאין לנו עבורם מענה הרמטי. איך הגענו לציפיית היתר לניהול מלחמה בתנאי מענה מוחלט לכל איום?more

מאה שנה למסמך בלפור

הצהרת בלפור שבנובמבר נציין לה מאה שנה ממשיכה להיות אקטואלית גם בימינו וגם בעבורנו. לנו היהודים-הישראלים כדאי לבקש לשוב לאותן הבנות שהיו אז בבחינת מובן מאליו בין-לאומי.more

next

חדש במרכז

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

מדיניות ישראל בשטחים, לאן?

11 אוקטובר 2016

יעקב עמידרור, הלל פריש, גרשון הכהן, אפרים ענבר, ערן לרמן ומקס סינגר דנים בקווי מדיניותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית בעידן שאחרי אובאמה ועבאס.

תוצאת הדיון: יש ליישם את חוק המשילות הראשון של אובאמה: "אל תעשה דברים טפשיים". מוטב לישראל להימנע מפעולה ולא לנקוט צעדים מאיימים באופן העלול להפוך מצב גרוע לגרוע יותר. אופציית ניהול הסכסוך הוא בשלב הזה הרע במיעוטו.

לזכר מוזי ורטהיים

7 אוקטובר 2016

מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מתאבל על פטירתו (באוגוסט) של מר מוזי (משה) ורטהיים, אחד מענקי התעשייה הישראלית וממייסדי המרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. בן 86 שנים היה בלכתו.

פרופ' אפרים קארש התמנה למנהל מרכז בס"א

6 אוקטובר 2016

הוועד המנהל של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מינה את פרופ' אפרים קארש למנהל החדש של המרכז. הוא מחליף את פרופ' אפרים ענבר, אשר הקים את מרכז בגין-סאדאת וניהלו במהלך 25 השנים האחרונות. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

אפרים ענבר מסיים 23 שנות ותק כמנהל מייסד של המרכז

5 אוקטובר 2016

פרופ' אפרים ענבר פרש ממחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן והעביר את שרביט הניהול במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים לפרופ' אפרים קארש. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

חוקרים חדשים: הכהן, חורב, לבל, לרמן, מקל ועמידרור

21 אוגוסט 2016

האלופים (במיל') גרשון הכהן ויעקב עמידרור, תא"ל (מיל') מוני חורב, אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן, השגריר אריה מקל, ופרופ' אודי לבל הצטרפו לאחרונה לצוות החוקרים במרכז בגין-סאדאדת למחקרים אסטרטגיים.

כנסים

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.

אתגרי צה"ל

5 ספטמבר 2016

קובץ הרצאות מיום עיון במרץ 2016 על אתגרי צה"ל לנוכח איומים עתידיים ובהתייחס לדיון על מבנה הכוח של צה"ל ותקציב הביטחון. הכנס התקיים באביב לכבודו של מר מוזי וורטהיים, ממייסדי מרכז בס"א וידיד נאמן. לצערינו, מר וורטהיים נפטר באוגוסט 2016. יהי חוברת זו נר לזכרו.

סעודיה, המפרץ הפרסי והמרחב האזורי החדש

26 אוגוסט 2016

בחודש יוני התכנסו מומחים מארה"ב, בחריין, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הודו, ישראל במרכז בס"א ובמרכז לחקר הביטחון הלאומי בחיפה לועידה בינלאומית בת יומיים, לדיון בהתפתחויות האחרונות בסעודיה ובמפרץ.

היום שאחרי אבו מאזן

14 יוני 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ביוני 2016 בנושא "היום שאחרי אבו מאזן", שעסק במאבק הצפוי על הירושה ברשות הפלסטינית, בדילמות ישראליות, ובמערכת הבינלאומית.

אתגרים אסטרטגיים בים התיכון

29 פברואר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו בכנס בין-לאומי שהתקיים בפברואר 2016 (באנגלית) בנושא "אתגרים אסטרטגיים בים התיכון". הכנס התקיים בשת"פ עם ארגון בני ברית העולמי.

ההצבעה והלקח

כל אותם ישראלים שמטפחים חלום חסר קשר למציאות, על החלפתה של הברית עם ארה״ב בברית עם אחת משתי הטוענות לכתר, סין ורוסיה, מן הראוי שילמדו היטב את לקחי ההצבעה באונסק"ו. סין ורוסיה תמכו בהחלטה שאינה מכירה בקשר של היהודים להר הבית. הם מנהלות מדיניות שהמרכיבים הערכיים בה פחות משמעותיים מאשר בארה״ב, לכן הסיכוי לחברן לישראל על בסיס ערכי בעל עמידות לאורך זמן, קטן ביותר.

החרם, דת פוליטית, ומשבר השמאל העולמי

28 אוקטובר 2016

תנועת ה-BDS נגד ישראל היא מיקרוקוסמוס של השמאל העולמי. שתיהן דתות פוליטיות המקדשות ישויות חילוניות, עושות דמוניזציה ליריביהן ומחמשות את העקרונות הליברליים כדי ליצור "צדק" ענישתי. תנועת ה-BDS משלבת אנטיפתיה מוסלמית וקומוניסטית כלפי האחרוּת היהודית והקיום היהודי, המגולם בישראל.

ירושלים חשובה יותר מעמונה

27 אוקטובר 2016

ישראל חייבת להכיר סוף סוף במשמעות האסטרטגית הייחודית של ירושלים, כמו גם להתמודד עם האתגרים הדמוגרפיים של העיר באופן שיפגין נחישות לשמור אותה מאוחדת תחת ריבונות ישראלית. ירושלים היא המקום בו ייקבע עתיד המדינה היהודית.

עבאס בהר הרצל: אדם מורכב ברגע מורכב

לא כדאי להקל ראש בהחלטה של מחמוד עבאס, אותה שיבח הנשיא אובמה, להשתתף בהלווייתו של שמעון פרס בהר הרצל – אתר ציוני רב משמעות. דרוש היה אומץ לא-טיפוסי מאדם בבריאות רופפת, המושמץ על-ידי פלסטינים רבים, בתקופה של אין-ספור מזימות שנרקמות כנגדו.

השימוש בכוח בסוריה – קצה הקרחון הרוסי

פוטין נחוש להחזיר לארצו חלק מהמעמד שממנו נהנתה בריה"מ בעבר, לשם כך סייע לאסד, סיפק נשק לאיראן ונאבק בדאעש. ישראל צריכה ללהטט בין שמירה על האינטרסים מול רוסיה לבין שמירה על דיאלוג אִתה.

התהליך המדיני

פלסטינים

אין פתרון זבנג וגמרנו לאתגר החמאס

השימוש בכוח מסיבי במבצע בסגנון "זבנג וגמרנו" לא יוכל לבער את החמאס מעזה, משום שלחמאס שורשים עמוקים בחברה הפלסטינית. גם אם תושמד המכונה הצבאית של החמאס, עדיין ימשיכו להתקיים תשתיותיו האזרחיות של הארגון. האופציה הסבירה היחידה שיש לישראל היא להמשיך באסטרטגיית "כיסוח דשא", מוגבלת מבחינה צבאית ומכוילת מבחינה פוליטית.

הא"ב של יהודה ושומרון: לקראת קריסה?

8 אפריל 2016

שלושת סוגי הסמכות השיפוטית המוגדרים בשטחים שונים ביהודה ושומרון – שטחי A, B, ו-C – נועדו במקור להוות פתרון זמני לטווח קצר, עד שניתן יהיה לנסח הסכם שלום אמיתי בין ישראל לבין הפלסטינים. יותר מעשרים שנה לאחר מכן אנו רואים כי שני הצדדים הפרו ועודם מפרים באופן נרחב את הפרמטרים המקוריים שהוגדרו. כך למשל, ישראל חודרת דרך קבע לשטח A בשל סיבות ביטחוניות, בעוד שהרשות הפלסטינית (בתמיכת האיחוד האירופי) מבצעת בנייה בלתי חוקית ומסוכנת באזורי מפתח של שטח C, הנחשבים קריטיים מנקודת מבטה של ישראל. ישראל חייבת לשים קץ להפרות הללו באופן נחוש.

Cool Heads Needed in the Fight against Palestinian Terrorism

While there is no doubt that Israel is facing a difficult security situation, the surge in Palestinian violence does not pose any existential threat to Israel. Israel has weathered longer and harsher waves of terrorism. Israeli leaders must keep things in proportion, and reject calls for “massive retaliation” that will not truly improve security and could make things worse.

Myths, Facts, and Wishful Thinking in Responding to Palestinian Violence

The recent wave of terrorism has seen illusion peddlers take center stage. While some are true believers, others seek only to promote personal, political, potentially dangerous agendas. Regional realities mandate a different, more prudent approach.

“כיסוח הדשא” האסטרטגיה של ישראל להתמודדות עם סכסוכים מתמשכים בלתי פתירים

השימוש שעשתה ישראל בכוח נגד שחקנים לא-מדינתיים במאה העשרים ואחת זכה לתשומת לב אקדמית רבה ולמידה גדושה של ביקורת. מאמר זה טוען כי רוב-רובה של ספרות זו אינו מבין את הרציונל הישראלי העומד מאחורי השימוש בכוח צבאי, ואינו מעריך נכון את השינויים שחלו בהערכת האיומים של ישראל ובחשיבתה האסטרטגית.

איראן

שנה להסכם עם איראן

ישראל אינה יכולה להישאר אדישה לתוצאות ההסכם שנחתם לפני שנה. בדיעבד הסתבר שארה״ב הייתה נחושה שלא להשתמש באופציה צבאית, בניגוד להצהרותיה והבטחותיה, לכן על ישראל להיות מוכנה לעשות בעצמה את שצריך יהיה – אם איראן תיפנה לפצצה. הסתרת המו״מ מישראל, הנסיגה מהבטחות לישראל, והתוצאה בסוף המשא ומתן, מצדיקים את הפסימיים בירושלים.

ההתפתחויות האפשריות בעקבות חתימת ההסכם עם איראן

בהסכם שחתמו המעצמות עם איראן יש לכאורה הישג גדול. אם האיראנים יקפידו על ההסכם, תידחה יכולתם להגיע לפצצה ראשונה בכחמש עשרה שנים (אני מעדיף מספר זה רק לצרכי הדיון הנוכחי, שהרי אפשר לטעון שחלק מההסכם תקף רק למשך עשר שנים). יתר על כן, ארצות הברית טוענת שסידורי הפיקוח ההדוקים אמורים להבטיח כי גם אם האיראנים לא יקפידו על מילוי ההסכם, ארצות הברית ופקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) יוכלו לאתר את ההפרה ויהיה זמן רב (שנה) לתגובה.

דאעש

את ארגון המדינה האסלאמית יש למחות מעל פני האדמה

11 אוגוסט 2016,

נשמעה הטענה כי מצבו של המערב יהיה טוב יותר אם ארגון המדינה האסלאמית ישמור על הח'ליפות שלו. ההפך הוא הנכון: כדי להביס את ארגון המדינה האסלאמית ואת הזוועות שהוא מחולל יש לחסל את הח'ליפות.

מן ההכרח להחריב את רקה: מדוע אסור להניח ל"ח'ליפות" של בגדאדי לשרוד

דווקא משום שאיראן נותרה האיום הגדול ביותר באזור, המשך קיומו של ארגון "המדינה האסלאמית" מחזק, ולא מחליש, את חתירתה להגמוניה. השמדת הארגון אמורה להיות השלב הראשון במערכה, שמטרתה הסופית תהייה לבודד את איראן ולהכילה.

מיגור המדינה האסלאמית היא טעות אסטרטגית

2 אוגוסט 2016,

על המערב לפעול להחלשתו של ארגון המדינה האסלאמית, אך לא להשמדתו. דאעש חלש אך מתפקד יסייע בהפחתת המשיכה לרעיון החליפות האסלאמית עבור מוסלמים קיצוניים; יגרום לקיצונים להמשיך ולהתמקד אלה באלה תחת שיפנו נגד מטרות מערביות; ויפריע לניסיונותיה של איראן להגיע למעמד הגמוני אזורי.

סוריה

כלי נשק כימיים עלולים לשנות לחלוטין את המצב בסוריה

המשטר הסורי הפעיל לאחרונה נשק כימי תקני (הנמצא בשימוש צבאי) נגד ארגון המדינה האסלאמית. המתקפה הוכיחה כי מאגר הנשק הכימי של סוריה לא פורק במלואו. שימוש נוסף בנשק זה עלול להביא להסלמה מסוכנת של הסכסוך.

Syria's Unraveling Gives Way to New Regional Order

Russia's increased deployment in Syria, and Iran and Hezbollah's tightening grip on areas just north of the Israel-Syria border, may soon change regional realities irrevocably. More than ever, Israel must remain determined in its efforts to prevent Hezbollah from obtaining game-changing weapons.

כאוס בשל סערה מושלמת

במחקרו המקיף, כאוס בשל סערה מושלמת, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור מנתח את הסופות המטלטלות את המזרח התיכון, ואת משמעותם למדינת ישראל.

עמידרור, עמית בכיר ע”ש אן וגרג רוסהנדלר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (והיועץ לביטחון לאומי של רה”מ לשעבר), סבור כי “אנו עדים למאבק רחב ועמוק על דמותה ועתידה של האומה הערבית, ואולי של האסלאם בכללותו. אין דרך לדעת כמה זמן ימשיכו התהפוכות וכיצד יסתיימו."

רוסיה

שובו של הדוב הרוסי למזרח התיכון

5 יוני 2016,

המהלך הצבאי הרוסי בסוריה ממחיש את השינוי שחל במדיניות החוץ הרוסית בזירה הגלובאלית בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, מאז חזרתו של ולדמיר פוטין לכס הנשיאות במאי 2012. המדיניות החדשה מתאפיינת בגישה תקיפה, שנועדה לקדם את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של רוסיה, גם במחיר התעמתות עם המערב, כפי שבאה לידי ביטוי בהשתלטות על חצי האי-קרים.

יחסי ארה"ב – ישראל

השלכות התנתקותה של ארצות הברית מהמזרח התיכון

מאמר זה סוקר את הסיבות לנסיגתה של ארצות הברית מן המזרח התיכון ואת השלכותיה. הטענה העיקרית היא כי השינוי במדיניותה של ארצות הברית מאותת על חולשה ומעודד את איראן לשאוף ביתר שאת למעמד של הגמון אזורי – שאיפה , מיולי 2015 (JCPOA) שזכתה לזריקת עידוד משמעותית בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתמו שש המעצמות עם איראן. ההשלכה המסוכנת ביותר של נסיגת אמריקה היא התגברות הפוטנציאל להפצת הנשק הגרעיני באזור.

יחסי טורקיה – ישראל

נסיון ההפיכה הכושל בתורכיה והטיהורים שבאו בעקבותיו: השלכות אזוריות

לאחר נסיון ההפיכה הכושל בתורכיה עובר על המדינה גל עוויתי ומאסיבי של דיכוי, שנראה כי הוא מכוון נגד כל מי שיש לו קשר, ולו הקלוש ביותר, לתומכיו של פתחאללה גולן ולרשת פרויקטי החינוך "חיזמת".

ארדואן המרוויח הגדול

המצב החדש בטורקיה מחייב זהירות. אסור שישראל תיתפס כמי שלוקחת צד בריב הפנימי העמוק בטורקיה. על ישראל להשלים את התהליך לשיפור היחסים עם טורקיה, ולראות כיצד ניתן לקדמם בהמשך הדרך. צריך לעשות זאת תוך בחינה מתמדת של הצעדים הננקטים, מאחר שמדובר במנהיג טורקי שהופך פחות דמוקרטי ופחות מקובל בעולם.

הפיוס בין ישראל וטורקיה: סיכום ביניים

הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

חשיבותם של האינטרסים בפיוס בין ישראל לבין טורקיה

הסכם הפיוס בין ישראל לבין טורקיה מבוסס על אינטרסים משותפים, לא על אמון ובוודאי שלא על סימפטיה. ההסכם יחזק את ביטחונה של ישראל ואת מעמדה הבין-לאומי באופן ההופך את המחיר ששולם לכדאי.

מזרח הים התיכון

יחסי ישראל-יוון

14 ספטמבר 2015

המפנה ביחסי ישראל-יוון החל ב-2010. כיום שיתוף הפעולה העיקרי בין שתי המדינות מתקיים בתחום הביטחוני, בעיקר בין חילות האוויר ובמידה פחותה בין חילות הים. ניכר שינוי משמעותי לטובה כלפי ישראל בדעת הקהל ובתקשורת היוונית. הושקעו מאמצים ביצירת שיתוף פעולה בתחום האנרגיה אך לפי שעה ללא תוצאות של ממש. שיתוף הפעולה ההדוק נמשך במפתיע גם לאחר עלייתה לשלטון של השמאל ב-2015.

המשוואה האסטרטגית החדשה במזרח הים התיכון

28 אוגוסט 2014

מאמר זה סוקר את קריסתו של השלום האמריקני במאה העשרים ואחת בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון, בוחן את מאפייניה של הסביבה האסטרטגית שנוצרה בעקבות קריסה, ומנתח את השלכותיה האסטרטגיות של תופעה חדשה זו

מדינות המפרץ

אנחנו נעבור במצרי טיראן: השבת הריבונות הסעודית לאיים טיראן וסאנאפיר ומשמעותה מבחינת ישראל

העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל, מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות שיש לתקן.

הגנה מפני טילים

המהפכה האסטרטגית הבאה

9 אוגוסט 2016,

באה לעולם טכנולוגיית הנחיה למטרות מדויקות מאוד אשר מהווה מהפכה אסטרטגית. יותר מדינות יכולות להצטייד בטילים אשר יכולים לפגוע במדויק במטרות אסטרטגיות עם ראש נפץ קונבנציונלי. ישראל צריכה להתמודד עם מצב חדש זה.

הקרב בין כיפת ברזל לבין הגראד: חזרה כללית לקראת מלחמה כוללת?

19 אפריל 2012,

מאמר זה מנתח את הקרב שבין הרקטות מעזה לבין מערכת "כיפת ברזל", מעריך את המהלכים הפלסטינאים לנטרול מערכת ההגנה הישראלית, ואת ההשלכות של ההצלחה על יכולתה של ישראל לעמוד במתקפת טילים איראנית

מצרים

האחים המוסלמים ואתגר השלום בין מצרים לישראל

1 אוגוסט 2013,

חיבור זה מנתח את עמדת תנועת "האחים המוסלמים" כלפי השלום בין מצרים ובין ישראל בתקופה רבת תהפוכות. מאופוזיציה מרכזית למשטר מובארק וכמי שנאבקו לביטול השלום, עלו "האחים" לשלטון במצרים בחסות האביב הערבי.

פרסומים חדשים