previous

בין איום איראני לאיום מדינה פלסטינית

20 אוקטובר 2017,

בביקורו האחרון בוושינגטון ובנאומו באו"ם, המשיך ראש ממשלת ישראל נתניהו בהצבת האיום האיראני במרכז מאמציו המדיניים. במקביל, בשאיפת הנשיא טראמפ לפריצת דרך בפתרון הסוגיה הפלסטינית, נוצרה שוב זיקה  בין תמיכת הבית הלבן בדרישות ישראל בזירה האיראנית-סורית, לבין הנדרש מישראל בזירה הפלסטינית. הזיקה הזו מסוכנת לישראל. סדר העדיפויות הלאומי הישראלי מחייב בחינה ושינוי בהיגיון השיח הביטחוני ובמגמות הפעולה במרחב.more

היש עתיד לתחזיות על העתיד?

19 אוקטובר 2017,

על-פי הפסיכולוג האמריקני פיליפ טטלוק "חזאי-על" הם קבוצה איכותית ומצומצמת הבולטת ביכולת חיזוי משופרת ביחס לחזאים "רגילים". אנשי הקבוצה מתאפיינים בהתעניינותם בתחומי ידע מגוונים מעבר להכשרתם הפורמלית, במודעות להטיות קוגניטיביות, בהתעדכנות מתמדת בחדשות ובאינטליגנציה גבוהה. עם זאת, טטלוק מודע היטב כי במקרים רבים המציאות הסבוכה על תפניותיה הבלתי צפויות תערער גם תחזיות מלומדות.more

מיליציה כאופציה

16 אוקטובר 2017,

המלחמה בסוריה מיקדה את תשומת הלב בתפקידם של הכוחות המיליציוניים. אנו עלולים לחרוץ את שיפוטינו לגבי התופעה עד כדי שלילתה המוחלטת, אך ראוי למצוא בה גם ממדים חיוביים, כצורך ממשי הנוגע גם לחיינו.more

הכורח בעשיית דין עצמי במאבקי אחיזה בקרקע

10 אוקטובר 2017,

הנסיבות בהן רשאי אדם ליטול דין לעצמו, אם בכלל, הוא דיון פילוסופי-ערכי המצוי מעבר לדיון המשפטי הצרוף. יסוד הבעיה טמון במאבק המתמיד המתקיים על האחיזה בקרקע. הדינמיקה המורכבת של המאבק על הקרקע בישראל, ממשיכה לחייב דפוסיי היגיון של תודעת חירום. בנסיבות החירום בהן המאבק ממשיך להתקיים, טמון המפתח לשיפוט המעשים הנראים בעיניים משפטיות פורמליות, כ"עשיית דין עצמי".more

מודל המנהיגות של נשיא סין ופסגת המדינות המתפתחות

9 אוקטובר 2017,

בשלישי בספטמבר 2017, התכנסו ראשי מדינות BRICS לוועידה שעסקה בהתמודדות עם טרור, בשאיפה המשותפת של הצדדים להכניס שינוי במבנה האו״ם ובמסחר בין-לאומי. בוועידה הציג נשיא סין פעם נוספת את האופן בו הוא תופס את תפקידו בזירה הבין-לאומית, תפקיד שמתרכז בנושאים כלכליים. הקשיים שצפון קוריאה מציבה פעם אחר פעם וההתמודדות עם איומי טרור שמופיעים בסין ומחוצה לה מעלים סימן שאלה האם ניתן להנהיג מבלי להעניק תשומת לב רבה לנושאים אלו.more

האם סין עשויה לשנות את מדיניות אי-ההתערבות שלה?

3 אוקטובר 2017,

על אף שלכל מדינה ואזור מאפיינים ייחודיים, ניתן לנסות להסיק מהתנהלותה של סין כלפי מדינה אחת, כיצד מתנהלת ההנהגה הסינית כמעצמה בזירה הבין-לאומית וכשותפה של מדינות אחרות. מערכת היחסים של סין עם ונצואלה ועם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמשכת עשרות שנים, במהלכן גדל היקף המסחר ומגוון שיתופי הפעולה. שתי המדינות חוות קשיים פנימיים חריפים בתקופה האחרונה, האחת בשל הנשיא המכהן (ונצואלה) והשנייה בשל הישארותו בכיסא של הנשיא הקודם (קונגו). בוונצואלה בחרה סין שלא להתערב בנעשה בתוך המדינה והסיגה את השקעותיה. בקונגו סין טרם הגיבה באופן משמעותי למצב החדש שנוצר. אם ללמוד מהמקרה של ונצואלה הרי שסין תנהג באופן דומה גם בקונגו. מדיניות חוסר המעורבות של סין מוכיחה את עצמה כנוחה וכיעילה עבור הממשל סיני ולא נראה שהעימותים הנוכחים בקונגו, על אף ההפסד הכלכלי שהם עלולים להסב למשק הסיני, יביאו את הסינים לשנות את גישתם שלא להתערב.more

איראן והאתגר הכורדי

30 ספטמבר 2017,

השאיפות הלאומיות של המיעוט הכורדי בעיראק מציבות אתגרים לארבע המדינות המאכלסות אוכלוסייה כורדית גדולה. לא בכדי ההחלטה לקיום משאל העם עוררה תגובות נזעמות בקרב מנהיגי עיראק, איראן, טורקיה וסוריה. ברם, התנגדותה הנחרצת של איראן למהלך, אינה נובעת אך ורק מהחשש שהצלחתו תשמש זרז למגמות התבדלות בקרב הכורדים באיראן. מערך השיקולים האיראני טומן בחובו מניעים אחרים, גאופוליטיים וגאו-אסטרטגים, שלא זכו להתייחסות נאותה עד כה ויעמדו במוקד סקירה זו.more

תפילה לזהות

לזהותנו כחברה פנים רבות, וקיימים מתחים ומאפייני שונות, אולם אם נתמקד במבנה העומק של החברה הישראלית נגלה כי את המתח בין השאיפה שלנו לכינונה של אומה מלוכדת, לבין שימור העושר הטמון במאפייני גיוון רב תרבותיים מומלץ לתפוס כיתרון מבורך.more

מה שנוסע בפיונגיאנג מגיע לטהראן

28 ספטמבר 2017,

במצעד האחרון של משמרות המהפכה האיראניים הוצג לראשונה טיל בליסטי חדש - "חוראמשאר". הטיל הונח על המשגר הנייד של ה"שאהאב 3" אך ממדיו היו שונים. הפרשנים קישרו את הטיל החדש עם טיל בליסטי צפון קוריאני שמוכר במערב בשמות שונים וביניהם BM25. בתחילת שנות התשעים הוזמן הפיתוח על-ידי צפון קוריאה (אפשר שבמימון איראני) במפעל הטילים "מאקאייב" ששיווע לעבודה. הטיל הוצג לראשונה במצעד בפיונגיאנג לפני שבע שנים. בשנת 2006 הדליף המודיעין הגרמני כי איראן רכשה מצפון קוריאה 18 טילים שנקראו BM25 לטווח של 3,500 ק"מ. ביוני 2016 ביצעו הצפון קוריאנים ניסוי בו התגלה שהטווח המכסימלי של הטיל מגיע ל-3,500 ק"מ. עם זאת בכיר משמרות המהפכה האיראניים מסר שטווחו של טיל ה"חוראמשאר" הוא 2,000 ק"מ בלבד. לכאורה נראה שמדובר בשני טילים שונים, אך ההבדל בטווח תלוי במשקל המטען. האיראנים קיצרו את טווח הטיל מתוך רצון שלא להיתפס כמאיימים על מדינות האיחוד האירופי ובעיקר על גרמניה, ובגלל הרצון ליישר קו עם רוסיה. בפועל, ה-BM25 המקורי וה"חוראמשאר" חד הם, ובבוא היום האיראנים יוכלו להחליף את ראש הנפץ הכבד בראש נפץ גרעיני קל יותר ולאיים על ברלין, בריסל, פריז ורומא. ה"חוראמשאר" איננו מהווה מהפך באופי האיום מבחינת ישראל אך הוא מחמיר אותו.more

המערכה נגד הגרעין של צפון קוריאה היא גם מערכה נגד הגרעין האיראני

27 ספטמבר 2017,

לרשות ממשל טראמפ עומדות כמה חלופות מול ג'ונג און, כולן בעיתיות וחלקן מסוכנות. הן נעות על ציר מהכלת קוריאה הצפונית כמעצמה גרעינית דרך דיפלומטיה וסנקציות ועד שימוש בסייבר ובכח צבאי. סביר שארה"ב תשתמש בכמה מהן במשולב או לסירוגין. ההתמודדות האמריקנית עם קוריאה הצפונית היא קריטית לישראל משום הקשר ההדוק שיש בתחום הגרעין ופיתוחי טילים בין קוריאה הצפונית לבין איראן  והמאמצים לעצור את שתיהן.more

next

חדש במרכז

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

האומנם טרור של בודדים? גלי הפיגועים 2015-2008

מחקר זה מנסה לבחון עד כמה היה גל הטרור בסוף 2015 גל טרור של בודדים, זאת תוך כדי סקירה קצרה גם של גלים פחות אינטנסיביים בעבר ובהשוואה לאינתיפאדה השנייה. החוקרים מגיעים למסקנה שברוב המקרים שהגיעו לפגיעה פיזית ההכוונה הייתה ארגונית אבל הביצוע היה יזמי ולא מאורגן מלמעלה. על ישראל להמשיך להתמקד בדיכוי היכולות, או ליתר דיוק, למנוע יכולות גבוהות יותר של מחבלים בודדים על-ידי המשך המעצרים המניעתיים. הדבר מצריך המשך שליטה וחדירה לשטחי הרשות כדי למנוע טרור מדמם הרבה יותר מאשר בגל הטרור הנוכחי.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

המלחמות הקטנות של צה"ל

28 פברואר 2017

חוברת זאת מאגדת מספר מחקרים על סוגיות הקשורות למלחמות הקטנות שמדינת ישראל עורכת בשנים האחרונות. המחקרים נולדו מתוך דו-שיח עם חטיבת תוה"ד בצה”ל. ד”ר איתן שמיר, פרופ’ הלל פריש, אל”מ (מיל’) ד”ר ערן לרמן, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, מר עוזי רובין, ותא”ל (מיל’) מוני חורב טוענים שיש מקום לעדכונים בתפיסת הביטחון. ההתשה של היריב הופכת למרכזית יותר מאשר הכרעתו בזמן הקרוב.

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

לקראת יובל החמישים למלחמת ששת הימים, האלוף (מיל') יעקב עמידרור בוחן את שתי האפשרויות הבסיסיות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, או לחילופין החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון ויצירתה של מדינה דו-לאומית (בפועל).

פרופ' אפרים קארש התמנה למנהל מרכז בס"א

6 אוקטובר 2016

הוועד המנהל של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מינה את פרופ' אפרים קארש למנהל החדש של המרכז. הוא מחליף את פרופ' אפרים ענבר, אשר הקים את מרכז בגין-סאדאת וניהלו במהלך 25 השנים האחרונות. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.