previous

מדוע ערביי ישראל לא בוחרים?

25 אפריל 2019,

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב הציבור הערבי נבעה מניכורו של ציבור זה מהמפלגות הערביות, הנתפסות כגורם מתסיס ומפלג המוציא דיבת הערבים רעה בקרב עמיתיהם היהודים. ערביי ישראל זקוקים לפיכך להנהגה שתעמיד בראש סדר העדיפויות את הדאגה לצורכיהם, ובמקביל על ממשלת ישראל לפנות ישירות לאזרחיה הערבים ולקדם את שילובם בחברה הישראלית.more

סבבי המלחמה בעזה יאלצו את חמאס לנטוש את דרך האלימות

23 אפריל 2019,

האמרה הנדושה "שלאחר כל סבב לחימה אנו חוזרים לאותו מקום" ולפיכך יש צורך בוויתורים אינה נכונה בעליל. בעקבות כל סבב לחימה פחתה במידה ניכרת כמות הטילים ששיגר חמאס, עד להפסקה מוחלטת לאחר הסבב השלישי והארוך ביותר. הצורך בסבב רביעי לא נועד להביא למיגורו של חמאס אלא לאלצו לנטוש את דרך האלימות בעקבות כאב מצטבר כפי שמדינות ערב ופת"ח/הרשות הפלסטינית חדלו להילחם בישראל בעבר.more

ישראל והמפרץ: עידן חדש

22 אפריל 2019,

התבטאותו של שר המדינה לענייני החוץ של איחוד האמירויות כי "החלטת מדינות ערב להחרים את ישראל בשנים האחרונות, במבט לאחור, הייתה שגויה ולא סייעה לתהליך השלום" משקפת את ההתפכחות הגוברת בקרב מדינות המפרץ מאשליית ההתנגדות והלחימה בישראל ומהיתרונות הפוטנציאלים בהידוק היחסים עם ישראל.more

מיכה גודמן ואני: בסיס המחלוקת

הטענה כי המלכוד בו נתונה ישראל נובע מהמתח בין צורכי הביטחון לבין השאיפה לסיום ה"כיבוש" מתכחשת לעובדה שהכיבוש, ברובו המכריע, הסתיים זה מכבר (במאי 1994 ברצועת עזה ובינואר 1996 ביו"ש עת הועברו 90% מהפלסטינים לשליטת הרשות הפלסטינית), כמו גם לכך שביטחון בחזון הציוני הינו אמצעי ולא מטרה כשלעצמה כדברי דוד בן-גוריון: "הגשמת הציונות היא יותר ממדינה יהודית... המטרה הסופית של הציונות אינה אלא הגאולה המלאה והשלמה של עם ישראל בארצו, קיבוץ גלויות קוממיות לאומית."more

המדינה האסלאמית – "לאומיות דתית" וערעור הסדר הבינלאומי

11 אפריל 2019,

המדינה האסלאמית פרצה לתודעה הבינלאומית בקיץ 2014 בעקבות כיבושה המהיר של שטחים נרחבים בעיראק וסוריה והכרזתה על כינונה מחדש של הח'ליפות האסלאמית בראשות אבו בכר אל-בגדאדי.more

הקונספציה הכוזבת

מיטוט חמאס והעברת השלטון ברצועה למחמוד עבאס לא יביאו לפתרון בעיית עזה, שהרי היה זה קודמו של עבאס בראשות אש"ף, יאסר ערפאת, שהפך את הרצועה לבסיס טרור תוך הפרה בוטה של הסכמי אוסלו עליהם חתם. הפתרון לבעיית הרצועה לא יבוא לפיכך מרמאללה אלא במציאת זיקה כלכלית ותשתיתית בין עזה לבין המרחב המצרי בסיני. more

האם יש למרכז הישראלי סיפור?

למדינת ישראל והמפעל הציוני הנאבקים מעל מאה שנים על עצם היכולת להתקיים חייב להיות סיפור יהודי-ישראלי עדכני שמעניק תוכן ומשמעות למצוקת הקיום מתוך מאבק מתמיד, דווקא כאן בארץ חמדת אבות. בהתכנסות למרכז המפה הפוליטית, הסיפור הזה הולך לאיבוד.more

ביקור רוחאני בעיראק: מאמץ איראני בעידן של סנקציות ותמורות גאופוליטיות

לראשונה מאז כניסתו לתפקיד ערך הנשיא רוחאני ביקור מתוקשר בעיראק השכנה. נראה כי מטרת הביקור כרוכה במישרין בסנקציות הכלכליות שהטיל ממשל טראמפ וברצונה של איראן ליצור מסדרון כלכלי שיאפשר לה לעקוף את הסנקציות. עם זאת, הביקור נועד לשרת מכלול רחב יותר של אינטרסים איראניים הנובעים מהרצון לשמר את עיראק תחת מרחב השפעתה מחד גיסא וצבירת הישגים אל מול מתנגדים מבית, מאידך גיסא.more

ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים ומה הלאה?

על רקע החזון ואומץ הלב הנדירים שגילו ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא מצרים אנואר סאדאת בחתימתם על הסכם השלום לפני ארבעים שנה מצטיירת ההנהגה הפלסטינית כסרבנית בלתי נלאית ומחמיצה סדרתית של הזדמנויות לשלום. ניתן רק לקוות שראשי מדינות ערב, המגלים לאחרונה נכונות פוחתת להמשיך ולהיות בני ערובה של הסרבנות הפלסטינית, ימשיכו בדרכו האמיצה של סאדאת.more

דילמת התגובה בישראל מתחדדת

ההפגנות האזרחיות בעזה מחדדות את הדילמה הישראלית האם להמשיך בהעברת הכספים לשלטון חמאס או להימנע מהעברת הכספים בציפייה לתפנית חיובית שתתחולל מתוך מצוקת הרחוב.more

להיות עם בטוח בארצנו

מדינת ישראל נמצאת בצומת הרה גורל. השיקולים שיובילו את הנהגתה יהיו מורכבים מעצם האתגר להגנה פיזית על חיי אזרחיה. אך בחיי אדם ואומה קיימים ממדים נוספים, ובהם תשוקות לאומיות, היסטוריות ודתיות, ושיקול הדעת הפרגמטי חייב לכלול גם אותם במשוואת השיקולים הכוללת.more

"חיות אדם"? השירות ביו"ש דווקא ממתן

13 מרץ 2019,

בניגוד לדעה הרווחת בחוגים מסוימים, השרות הצבאי ביו"ש אינו גורם להקצנה והשחתה אלא להרחבת אופקים ופלורליזם, מיתון עמדות פוליטיות, ואף למודעות, שלא לומר אמפתיה למצוקה הפלסטינית - שהרי רק השירות הצבאי הנו המנגנון המוביל ישראלים רבים לחשיפה מעין זו. בנוסף מבטיח מודל צבא העם כי התנהגות הלוחמים, לרבות הנורמות האתיות שלהם, תזכה לסיקור ציבורי נרחב ודיון מתמשך בסוגיות מוסר לחימה.more

האיבה לישראל כמנוף לקידום אינטרסים איראניים

לפני ארבעה עשורים הפילה התנועה המהפכנית, בהנהגת אייתוללה ח'ומיני, את בית המלוכה הפּהלוי וכוננה על הריסותיה את הרפובליקה האסלאמית של איראן. בפרק הזמן שחלף מאז, חלו תמורות משמעותיות בשיח ובתפיסות היסוד של ההנהגה בטהראן. ואולם, אחד הנושאים הבודדים שעליהם לא חל וויכוח בקרב הממסד הפוליטי האיראני הוא האיבה הבלתי מתפשרת לישראל. מציאות זו גזרה על ישראל התנהלות שונה אל מול מדינה שבעבר הייתה ידידה ובאחת הפכה לאויב המאיים בהשמדתה.more

next

חדש במרכז

יום עיון: הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים

10 פברואר 2019

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-10 בפברואר 2019, בנושא "הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים".

יום עיון: 25 שנה להסכמי אוסלו

3 ספטמבר 2018

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-3 בספטמבר 2018, בנושא "25 שנה להסכמי אוסלו".

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.