בולגריה היא אחת השותפות הבטוחות ביותר של ישראל בעולם בכלל ובדרום-מזרח אירופה בפרט. כיום, נהנות שתי המדינות מיחסים מצוינים ומשיתופי פעולה בתחומים רבים, ביניהם: פוליטיקה, ביטחון, כלכלה, מסחר ותיירות, וכן במאבק באנטישמיות. בולגריה יכולה להשפיע על האזור הבלקני ולעזור למתן השפעות שליליות על ישראל בשל היחסים המורכבים בין ישראל ובין טורקיה. בולגריה משמשת כשער להחדרת מדיניות ישראלית, יוזמות עסקיות ומיזמי אנרגיה ברחבי אזור הבלקן ואירופה כולה.

הרצון לשלום הוא חלק מן האתוס של מדינת ישראל מיום קומה. בהכרזת העצמאות נאמר, “אנו מושיטים יד לשלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף לקדמת המזרח התיכון כולו”. יש גם קריאה לערביי ישראל “ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה…” הכרזת העצמאות, נזכור, נתקבלה בקונצנזוס מופלא של כל הנהגת הישוב, גורמי הממסדים – הסוכנות היהודית והוועד

“להגן על עצמה בכוחות עצמה” הוא עיקרון בסיסי בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל ולמרות הסייגים אין סתירה בין העקרון הישראלי הבסיסי לבין שיתוף הפעולה המקיף עם ארה”ב.

תפיסת הביטחון הקלאסית של בן-גוריון הניחה שישראל אינה יכולה לכפות על אויביה את סיום הסכסוך, אבל גם אינה יכולה להחזיק צבא גדול לאורך זמן, לכן עליה להתבסס על צבא מילואים שדורש התרעה מספקת טרם המלחמה. התוצאה היא מציאות של שגרה לא שקטה ושל סבבי מלחמה עצימים וקצרים. התפישה הזאת אפשרה לישראל להתפתח לכדי מעצמה אזורית, אבל לא הבטיחה את סיום הסכסוך.
אסון ה-7.10 גרם לתחושה שהתפיסה נכשלה ושעל ישראל לאמץ תפיסה חדשה לפיה יש להכריע את האויב בניצחון מוחלט

המלחמה הנוכחית, ותקיפות המל”טים של חזבאללה, המחישה את העובדה כי העליונות האווירית הישראלית אינה חלה על שכבת “השמים הנמוכים”. בולטת העובדה כי האויב מכוון להגנה האווירית עצמה. מערכת הביטחון שוקדת על פיתוח פתרונות מגוונים לאתגר. המאמר טוען כי פיתוח ורכש לבדם לא יספיקו. הנחות היסוד לאורן התפתחה ההגנה האווירית התערערו. יש לארגנה מחדש תחת ההפנמה כי ההגנה האווירית עצמה תהיה מטרתו הראשונה של האויב, ותחת ההבנה שאתגר ההגנה על הכוחות בחזית מחייב ארגון, פיקוד ושליטה ואמצעים שונים מאתגר ההגנה על