previous

טקס וול ד'היב: הכרה באחריות לשואה בצרפת והתעלמות מתרומת הרזיסטנס היהודי בהצלת יהודי צרפת

20 אוגוסט 2017,

בנאום ב-16 ביולי בטקס לרגל 75 שנים לגל המעצרים ההמוני של יהודי פריז בוול ד'היב, המשיך נשיא צרפת, עמנואל מקרון בקו של הנשיא שיראק, שהכריז ב-1995 על הכרה באחריות צרפת לשואת יהודי צרפת. מקרון העביר מסרים עכשוויים חד-משמעיים על נחישותו להיאבק באלימות האנטישמיות של אסלאמיסטים קיצונים, מדובר בצעד משמעותי מבחינת הבעת הנחישות להילחם באנטישמיות על כל צורותיה כולל האמירה שאנטי-ציונות שווה לאנטישמיות. מקרון המשיך בהצגת הטענה כי חסידי אומות העולם הצרפתים הצילו שלושה רבעים מיהודי צרפת. טענה זו מתעלמת מתרומתו החשובה של ארגון הרזיסטנס היהודי שפעל לאורך כל המלחמה והציל אלפים רבים מיהודי צרפת. ההתעלמות נובעת, במידה רבה, מהרגישות שלא לסטות מהעיקרון הרפובליקני הצרפתי הבסיסי ה"לאיסיטה" (הפרדה בין דת ומדינה). עם זאת, יש להציג את התרומה של הרזיסטנס היהודי להצלת יהודי צרפת לצד חסידי אומות העולם, וראוי שגם ישראל תכיר ותוקיר לא רק את פועלם של חסידי אומות העולם אלא גם את פועלם של היהודים שהצילו יהודים בשואה בצרפת ובמדינות הכיבוש הנאצי.more

מעורבות סינית בסכסוך הישראלי-פלסטיני?

7 אוגוסט 2017,

ב-18 ביולי, 2017 נפגש יו"ר הראשות הפלסטינית, מחמד עבאס, עם נשיא סין, שי ג׳יאנפינג. לפי הדיווחים בתקשורת הפגישה בין הצדדים הייתה טובה ויעידו על כך ההצהרות בדבר המשך שיתוף פעולה וסיוע. מדוע למרות כל זאת אין סיבה למנהיגי ישראל ולמנהיגים הפלסטינים לתפור חליפות בסגנון סיני? כי לסינים יש ״חוש ריח״ טוב, הם ולומדים היטב את הנעשה במקום לפני שהם מגיעים אליו. הסינים - כבעלי אוריינטציה כלכלית - לא מעוניינים להיכנס לעסקה שהסיכוי ההצלחה בה נמוכים.more

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017,

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל - משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס. ההתנסות של ישראל בתוך המשולש מדריכה מה צריכה להיות המדיניות כלפי צלעות אלה בהמשך, במיוחד מול הרשות שעומדת לקראת מאבק הירושה סביב מחמוד עבאס. ישראל צריכה לבכר את המנהיגות הביטחונית ברשות, לאפשר פיצול של שליטה למשל בין שומרון ויהודה (כשהמשולש הופך למלבן ואף יותר מכך) ולמנוע בכל מחיר, שליטה של חמאס באזור חברון בית-לחם. המכנה המשותף לכל תצורה של שלטון בשטח הוא יכולת חדירה של צה"ל והשב"כ לכל מקום ומניעת יצירת מקלטי פעולה בשטחי הרשות.more

על חבל דק: צפון קוריאה ו"הקו האדום" שמתווה טראמפ בסוגיית הנשק הגרעיני

פיונגיאנג משתמשת ברעש התקשורת הנלווה לניסויי הטילים הבליסטיים והגרעין שלה, בד בבד עם העמימות העוטפת את תשתיות ייצור חומרים בקיעים לנשק גרעיני ופיתוח נשק גרעיני ככלי התמודדות מול וושינגטון. טראמפ הוא לא אובמה, עם זאת, קים ג'ונג-און יצטרך לנהוג בזהירות כדי להימנע מלהתגרות בארה"ב.more

לדבר על המרחב

פתרון של שתי מדינות אפשרי רק אם ישראל תזכור את צורכי הגידול המשמעותי באוכלוסייה, ותגבש תוכנית מתאר אקולוגית. בניגוד לימים שאחרי מלחמת ששת הימים, רצועת החוף לא יכולה להיות הפתרון היחיד.more

היגיון אסטרטגי רוסי – קווים לאופיו

ההתרחשות בסוריה מעניקה מרחב להתבוננות בהבדלי הגישות בין חשיבה מערבית לינארית לבין חשיבה רוסית. בניגוד לנלמד בבתי ספר צבאיים במערב, חשיבה אסטרטגית רוסית, מניחה מראש כי מרגע שמתחילים לפעול מול מערכת היא הולכת ומשתנה. למי שחונך לתכנון באמות מידה של בתי ספר אמריקנים למנהל עסקים, בדרישה שלא לצאת לדרך בטרם הונחה תוכנית עסקית שלמה ומפורטת, אורח החשיבה הרוסי נראה מופרך ובלתי אחראי מיסודו. מכאן נובעת במידה רבה התדהמה המלווה את ההתבוננות המערבית בדפוס ההתנהלות הרוסיmore

סין וגרמניה צעד קדימה – G20 2017

1 אוגוסט 2017,

הדבר הבולט ביותר בוועידת פורום ה-G-20 האחרונה היה ההליכה של סין וגרמניה לקדמת במת ההנהגה העולמית וצעידה אחורה של ארצות הברית. הוועידה התקיימה בהמבורג שבצפון גרמניה ב-8-7 ביולי. נשיא סין, נשיא ארצות הברית, נשיא רוסיה וקנצלרית גרמניה משכו את מרבית תשומת הלב, גם בגלל יחסם האחד לשני. מתוצאות הוועידה ומההצהרות שיצאו בסופה ניתן לראות שתנודות במנהיגות עולמית הופכות ממשיות יותר ויותר. התנודה במנהיגות העולמית השפיעה על הדרך שבה התנהלה הפסגה ותשפיע על האופן שבו יתפתח המבנה הכלכלי העולמי בשנים הקרובות.more

ביקור מודי בישראל

31 יולי 2017,

מאז עלה לשלטון במאי 2014, נשמעו קולות לגבי כוונתו של ראש ממשלת הודו, נרדנרה מודי, לבקר בישראל. שלוש שנים לאחר מכן, בעת ציון 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל והודו, מימש מודי את חזונו לביקור היסטורי, שאופיין בחמימות רבה בקרב שני הצדדים. הביקור מהווה סממן למדיניות חוץ הודית אקטיבית, היוצאת חוצץ נגד הסדר הישן, וכן ניצחון פוליטי לבנימין נתניהו ולמודי, במישור הגיאופוליטי החיצוני, ובמישור הפוליטי הפנימי בארצם.more

ההיגיון הלא רציונלי של חמאס

כדאי להשתחרר מהפנטזיות בדבר אביב ערבי בעזה: תושביה יודעים שאין אלטרנטיבה טובה יותר. גם פריחה כלכלית לא תגרום לחמאס להניח את נשקו, ועובדה זו לא מותירה לישראל הרבה ברירות אלא להתנהל מולו.more

פקיסטן אפגניסטן ומה שביניהם

18 יולי 2017,

המתיחות בין שתי הרפובליקות האסלאמיות, אפגניסטן ופקיסטן, הגיעה לשיאים חדשים בסוף החודש הקודם לאחר פיצוץ של מכלית תופת בשכונה הדיפלומטית של קאבול. הממשלה הסינית בחרה לקחת על עצמה את תפקיד המגשר בין הצדדים. שר החוץ הסיני וואנג יי ערך מסע דילוגים בין קאבול ואיסלמבאד במטרה לשכך את המתיחות ולבנות מנגנון לשיתוף פעולה. הושטת היד הסינית נראית כמהלך טקטי בדרך להשגת מטרה אסטרטגית - ייצוב הזירה הבין-לאומית בכלל והמדינות שהיא רואה בהן חברות ביוזמת Belt and Road Initiative (BRI) בפרט. נדמה שככל הסינים ימשיכו את תכניותיהם לבנות דרכים יבשתיות וימיות הם יאלצו במקביל להתמודד עם קשיים שיש במדינות או בין המדינות אותן חוצות הדרכים.more

next

חדש במרכז

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

מדיניות ישראל בשטחים, לאן?

11 אוקטובר 2016

יעקב עמידרור, הלל פריש, גרשון הכהן, אפרים ענבר, ערן לרמן ומקס סינגר דנים בקווי מדיניותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית בעידן שאחרי אובאמה ועבאס.

תוצאת הדיון: יש ליישם את חוק המשילות הראשון של אובאמה: "אל תעשה דברים טפשיים". מוטב לישראל להימנע מפעולה ולא לנקוט צעדים מאיימים באופן העלול להפוך מצב גרוע לגרוע יותר. אופציית ניהול הסכסוך הוא בשלב הזה הרע במיעוטו.

לזכר מוזי ורטהיים

7 אוקטובר 2016

מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מתאבל על פטירתו (באוגוסט) של מר מוזי (משה) ורטהיים, אחד מענקי התעשייה הישראלית וממייסדי המרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. בן 86 שנים היה בלכתו.

פרופ' אפרים קארש התמנה למנהל מרכז בס"א

6 אוקטובר 2016

הוועד המנהל של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מינה את פרופ' אפרים קארש למנהל החדש של המרכז. הוא מחליף את פרופ' אפרים ענבר, אשר הקים את מרכז בגין-סאדאת וניהלו במהלך 25 השנים האחרונות. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

אפרים ענבר מסיים 23 שנות ותק כמנהל מייסד של המרכז

5 אוקטובר 2016

פרופ' אפרים ענבר פרש ממחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן והעביר את שרביט הניהול במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים לפרופ' אפרים קארש. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

חוקרים חדשים: הכהן, חורב, לבל, לרמן, מקל ועמידרור

21 אוגוסט 2016

האלופים (במיל') גרשון הכהן ויעקב עמידרור, תא"ל (מיל') מוני חורב, אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן, השגריר אריה מקל, ופרופ' אודי לבל הצטרפו לאחרונה לצוות החוקרים במרכז בגין-סאדאדת למחקרים אסטרטגיים.

כנסים

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.

אתגרי צה"ל

5 ספטמבר 2016

קובץ הרצאות מיום עיון במרץ 2016 על אתגרי צה"ל לנוכח איומים עתידיים ובהתייחס לדיון על מבנה הכוח של צה"ל ותקציב הביטחון. הכנס התקיים באביב לכבודו של מר מוזי וורטהיים, ממייסדי מרכז בס"א וידיד נאמן. לצערינו, מר וורטהיים נפטר באוגוסט 2016. יהי חוברת זו נר לזכרו.

סעודיה, המפרץ הפרסי והמרחב האזורי החדש

26 אוגוסט 2016

בחודש יוני התכנסו מומחים מארה"ב, בחריין, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הודו, ישראל במרכז בס"א ובמרכז לחקר הביטחון הלאומי בחיפה לועידה בינלאומית בת יומיים, לדיון בהתפתחויות האחרונות בסעודיה ובמפרץ.

היום שאחרי אבו מאזן

14 יוני 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ביוני 2016 בנושא "היום שאחרי אבו מאזן", שעסק במאבק הצפוי על הירושה ברשות הפלסטינית, בדילמות ישראליות, ובמערכת הבינלאומית.

אתגרים אסטרטגיים בים התיכון

29 פברואר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו בכנס בין-לאומי שהתקיים בפברואר 2016 (באנגלית) בנושא "אתגרים אסטרטגיים בים התיכון". הכנס התקיים בשת"פ עם ארגון בני ברית העולמי.