previous

נתניהו: יותר ז׳בוטינסקי מאשר בן-גוריון או בגין

18 אוגוסט 2019,

בדבקותו בעליונות המדיניות על פני הצבאיות מהווה נתניהו ממשיכו הישיר של זאב ז׳בוטינסקי, שדגל בציונות מדינית של יצירת ברית עם מעצמה. מכאן בחירתו בניהול הסכסוך עם אש"ף, חמאס וחיזבאללה תוך התמקדות במאבק באויב המסוכן יותר, איראן. גם מול איראן העדיף את דרך המאבק המדיני, בשיתוף עם ארה"ב, של הטלת סנקציות קשות, על פני מלחמה. נכון שהתכונן ואיים בהתקפה על הכור הגרעיני האיראני, אך תמיד ידע ויידע את ארה״ב שזו עדיפות שנייה. בפועל הוא השתמש בהצלחה באיום הצבאי על מנת לדחוף את ממשל אובמה, בניגוד לרצונו, להטלת סנקציות.more

ההתנתקות מעזה כ"ניסוי מעבדה"

במאבק הציבורי על הסיפור המסביר את היגיון התפתחות האיום מעזה מאז ההתנתקות טמונה הצלת מדינת ישראל מפני פוטנציאל הסיכון החבוי ב"פתרון" שתי המדינות.more

חזון תעתועי העליונות הטכנולוגית של ישראל

14 אוגוסט 2019,

עליונות טכנולוגית אינה מבטיחה בהכרח הכרעה צבאית מאחר ומלחמה (קונבנציונלית)  נשענת על מכלול משתנים כמו-כמותיים - גודל הכוחות ואמצעי הלחימה המתמרנים; יכולת שיבוש  מערכות נשק מתוחכמות; תורת לחימה שאינה מותאמת לייחודיות הזירה ועל כן אינה מביאה לכלל מיצוי יתרונות טכנולוגיים.more

הגיבורים שנשכחו: תרומת ותיקי הרזיסטנס היהודי בצרפת למבצע "אקסודוס 1947"

12 אוגוסט 2019,

וותיקי הרזיסטנס היהודי בצרפת, שהשתתפו  בהצלת עשרות אלפי יהודים בתקופת הכיבוש הנאצי, הפכו עם תום המלחמה לחברי "ההגנה" בצרפת ומפקדם אברהם פולונסקי מונה על-ידי דוד בן-גוריון למפקד ה"הגנה" בצרפת ובצפון אפריקה. מצער שמעורבותה העמוקה של קבוצה זו בפרשה הדרמטית של ספינת המעפילים "אקסודוס 1947" נעדרת כמעט לחלוטין מהזיכרון הלאומי, הפרסומים וטקסי ההנצחה המתייחסים למאבק על הקמת מדינת  ישראל.more

הפלסטינים מתמידים בשלילת כל הסדר עם ישראל

עסקת המאה וועידת בחריין מראות כי לסעודיה ומדינות המפרץ, כמו ללא מעט מדינות אסלאמיות, אין סיבה של ממש להתנגד ליחסים נורמליים עם ישראל או להתנגד להסדר אשר נועד להטיב את חייהם של הפלסטינים. אולם הפלסטינים אינם מעוניינים בהסדר אלא בשימור הסטאטוס קוו של מאבק מתמשך ב"אויב הציוני". more

המשחק הכפול של ירדן עם ישראל

25 יולי 2019,

למרות 25 שנים של שלום פורמלי, רבים בירדן רואים בישראל מדינת אויב מוקצה. אך זהו משחק כפול שכן העוינות הפומבית לישראל מהווה אמצעי בידי השלטון לשימור הפופולריות שלו בעוד שמאחורי הקלעים הוא מקיים יחסים הדוקים עם ישראל.more

אחרי 50 שנים: מלחמת ההתשה, זיכרון מעורפל

23 יולי 2019,

מלחמת ששת הימים העניקה לכאורה עומק אסטרטגי פיזי לישראל אך ישראל וצה"ל לא היו מסוגלים להחזיק בעומק האמור משום שלא ניתן היה להחזיק דרך קבע בסיני וברמת הגולן ללא שינוי מהפכני בגודל צה"ל, שהיה מחייב גם שינויים חברתיים וכלכליים קשים מנשוא. תפיסת הביטחון וההגנה שלאחר מלחמת ששת הימים לא התאימה לחלוטין לאחיזה קבועה במרחב שהיה גדול פי שניים ויותר מזה שלפני המלחמה. התוצאה - לפני מלחמת ששת הימים היה לישראל עומק אסטרטגי שהתאים לפוטנציאל הצבאי והכלכלי שלה ולאחריה היה לה לא יותר מעומק וירטואלי.more

ההשלכות העכשוויות של תמונת פרויקט הנשק הגרעיני האיראני בהשתקפות מהארכיון המוברח

איראן החלה לאחרונה בהעשרת אורניום מעבר למחויבותה בהסכם הגרעין, כהתרסה נוכח הימנעות מדינות המערב מתמיכה בה נגד עיצומי ארה"ב. לפי שעה היא מפרה את ההסכם בצעדים מדודים ואיטיים. ואולם מהלך זה, לאור המידע הרב על תכנית הנשק הגרעיני האיראני שנחשף בארכיון הגרעין, סותר את טענת טהראן כי תכניתה הגרעינית הייתה למטרות שלום וחושף את כשליו הרבים של הסכם הגרעין.more

הפרעות ביהודי מדינות ערב במאה העשרים: האם גורלם של הנוצרים יהיה דומה?

21 יולי 2019,

צפייה בהתפתחויות במזרח התיכון בעשורים האחרונים מעוררת את הרושם הברור שהאזור הופך לנקי ממיעוטים, במיוחד מהנוצרים. התהליך מזכיר את שארע ליהודי מדינות ערב. הנוצרים בורחים מהאזור המזרח התיכון בהיקף נרחב.more

ממשלה פרו-ישראלית חדשה באתונה

עלייתה לשלטון ביוון של מפלגת הימין השמרנית "הדמוקרטיה החדשה" לא תחליש את מתכונת היחסים ההדוקה עם ישראל, ואולי אף תביא לחיזוקה. זאת למרות כהונתו של שר עם עבר בעייתי בממשלה.more

האלוהים של מאיר שלו

התנערותו של מאיר שלו ממורשתו של רבי עקיבא עומדת בסתירה להשקפתו ההיסטוריוסופית של דוד-בן-גוריון, אם לא לרוחה החלוצית של הציונות, שראה עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של התנא הדגול.more

הנשק הגרעיני האמריקני בתורכיה

הנשק הגרעיני האמריקני המוצב עדיין בארבע מדינות אירופיות ובתורכיה כאזכור אנאכרוניסטי לתקופת "המלחמה הקרה" הוא נשק טקטי בלבד, דבר המעורר סימני שאלה לגבי המשך נחיצותו. ספקות אלה תקפים במיוחד לגבי תורכיה, לא רק על רקע התערערות היחסים בין וושינגטון לאנקרה אלא אף בשל הסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים של בסיס אינצ'ירליק בשל קרבתו לגבול הסורי.more

למה נלחמים בחוות הבודדים?

צורות ההתיישבות החקלאיות במאה השנים האחרונות, קיבוץ או מושב, לא הותירו מקום לדרכי התיישבות כפרית נוספות. על הממסד הישראלי להשתחרר מקיבעונו המחשבתי ולאפשר דפוסי התיישבות חדשים, כחוות בודדים, העשויים להרים תרומה ניכרת למאזן הגאו-אקולוגי כמניעת שריפות ענק.more

next

חדש במרכז

יום עיון: הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים

10 פברואר 2019

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-10 בפברואר 2019, בנושא "הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים".

יום עיון: 25 שנה להסכמי אוסלו

3 ספטמבר 2018

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-3 בספטמבר 2018, בנושא "25 שנה להסכמי אוסלו".

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.