previous

זה שיוצא, וזה שנכנס

הנשיא היוצא ברק אובמה משאיר עולם עם הרבה יותר שפיכות דמים וסכנות עתידיות מהעולם שקיבל עם כניסתו לתפקיד. גם את תואר "המדינה החזקה בעולם" הוא הצליח לערער. כעת, עם כניסת דונלד טראמפ, לתפקיד נשיא ארה"ב נראה שלישראל יש סיבה לאופטימיות, אבל אחרי הכל, צריך לזכור שמדובר באיש עסקים קשוח.more

קודם כל חייל, לא ילד

דבריו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט הם הזדמנות לבירור חברתי עמוק, חוצה מגזרים, בנוגע לגישתם של ההורים לדור הצעיר, גם לאחר סיומו של השירות הצבאי. עד מתי נמשיך לראות בהם "ילדינו"?more

נאום קרי: כישלון בקריאת המציאות

בנאום הפרידה שלו מעשייה מדינית פעילה במזרח התיכון, בחר מזכיר המדינה לעסוק רק בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יש בכך סממן ברור של חוסר יכולת לשפוט את האזור ואת הבעיה הפלסטינית בפרופורציות הנכונות, וזה עיוות גדול מכדי שניתן להבינו כטעות מקרית.more

ניסיון איראני למצב את ההכרעה בחלב כנקודת זינוק מול מדינות המפרץ הפרסי וישראל

30 דצמבר 2016,

חלב משמשת נקודה חשובה בתכנית האסטרטגית של איראן להקמת מסדרון קרקעי שיקנה לה נגישות אל חופי הים התיכון.more

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016,

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.more

המזרח התיכון ימשיך להיות מקור לטרור

9 דצמבר 2016,

קריסת מערכת המדינה הערבית ועליית האסלאם הפוליטי ערערו את המזרח התיכון והפכו את האזור למקור העיקרי לטרור העולמי. גם המדינות היציבות יותר, כמו איראן, טורקיה וערב הסעודית, מראות נטיות אסאלמיות חזקות ותומכות בקבוצות קיצוניות העוסקות בטרור. הרבה לא ניתן לעשות כדי לשנות מצב זה. קבלת מציאות לא נעימה זו תחייב שינוי מהותי בתרבות האסטרטגית של המערב.more

Russia and Hezbollah

הידוק שיתוף הפעולה הצבאי בין רוסיה לחזבאללה בחלב – ניתוח ומשמעויות

1 דצמבר 2016,

לאחרונה דווח בתקשורת הלבנונית המקורבת לחזבאללה על פגישה ראשונה שערכו בחלב בכירים בצבא הרוסי עם מפקדי שטח בחזבאללה. בפגישה סכמו שני הצדדים להמשיך להיפגש על בסיס קבוע. קיומה של הפגישה בעיתוי הנוכחי, לקראת כניסת הנשיא האמריקני הנבחר דונלד טראמפ לתפקידו, מסתמן כמהלך בלתי אקראי אשר כרוכות בו משמעויות חשובות עבור ארה"ב וישראל.more

המנהרות בעזה זוכות לתשומת לב רבה מדי

6 אוקטובר 2016,

החשש מהאיום לישראל ממנהרות טרור התקפיות מעזה הוא מוגזם. לכן תכנית משרד הביטחון לבנות חומה בעלות יקרה מאוד סביב לרצועת עזה, שתגיע לעומק של עשרות מטרים, אינה הגיונית מבחינה אסטרטגית. זהו בזבוז של כסף ומאמץ, המעניק לחמאס ניצחון ביחסי-ציבור.more

ההצבעה והלקח

כל אותם ישראלים שמטפחים חלום חסר קשר למציאות, על החלפתה של הברית עם ארה״ב בברית עם אחת משתי הטוענות לכתר, סין ורוסיה, מן הראוי שילמדו היטב את לקחי ההצבעה באונסק"ו. סין ורוסיה תמכו בהחלטה שאינה מכירה בקשר של היהודים להר הבית. הם מנהלות מדיניות שהמרכיבים הערכיים בה פחות משמעותיים מאשר בארה״ב, לכן הסיכוי לחברן לישראל על בסיס ערכי בעל עמידות לאורך זמן, קטן ביותר. more

החרם, דת פוליטית, ומשבר השמאל העולמי

28 אוקטובר 2016,

תנועת ה-BDS נגד ישראל היא מיקרוקוסמוס של השמאל העולמי. שתיהן דתות פוליטיות המקדשות ישויות חילוניות, עושות דמוניזציה ליריביהן ומחמשות את העקרונות הליברליים כדי ליצור "צדק" ענישתי. תנועת ה-BDS משלבת אנטיפתיה מוסלמית וקומוניסטית כלפי האחרוּת היהודית והקיום היהודי, המגולם בישראל.more

next

חדש במרכז

מדיניות ישראל בשטחים, לאן?

11 אוקטובר 2016

יעקב עמידרור, הלל פריש, גרשון הכהן, אפרים ענבר, ערן לרמן ומקס סינגר דנים בקווי מדיניותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית בעידן שאחרי אובאמה ועבאס.

תוצאת הדיון: יש ליישם את חוק המשילות הראשון של אובאמה: "אל תעשה דברים טפשיים". מוטב לישראל להימנע מפעולה ולא לנקוט צעדים מאיימים באופן העלול להפוך מצב גרוע לגרוע יותר. אופציית ניהול הסכסוך הוא בשלב הזה הרע במיעוטו.

לזכר מוזי ורטהיים

7 אוקטובר 2016

מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מתאבל על פטירתו (באוגוסט) של מר מוזי (משה) ורטהיים, אחד מענקי התעשייה הישראלית וממייסדי המרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. בן 86 שנים היה בלכתו.

פרופ' אפרים קארש התמנה למנהל מרכז בס"א

6 אוקטובר 2016

הוועד המנהל של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים מינה את פרופ' אפרים קארש למנהל החדש של המרכז. הוא מחליף את פרופ' אפרים ענבר, אשר הקים את מרכז בגין-סאדאת וניהלו במהלך 25 השנים האחרונות. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

אפרים ענבר מסיים 23 שנות ותק כמנהל מייסד של המרכז

5 אוקטובר 2016

פרופ' אפרים ענבר פרש ממחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן והעביר את שרביט הניהול במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים לפרופ' אפרים קארש. ענבר ימשיך לשמש כעמית מחקר בכיר במרכז.

חוקרים חדשים: הכהן, חורב, לבל, לרמן, מקל ועמידרור

21 אוגוסט 2016

האלופים (במיל') גרשון הכהן ויעקב עמידרור, תא"ל (מיל') מוני חורב, אל"מ (מיל') ד"ר ערן לרמן, השגריר אריה מקל, ופרופ' אודי לבל הצטרפו לאחרונה לצוות החוקרים במרכז בגין-סאדאדת למחקרים אסטרטגיים.

כנסים

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.

אתגרי צה"ל

5 ספטמבר 2016

קובץ הרצאות מיום עיון במרץ 2016 על אתגרי צה"ל לנוכח איומים עתידיים ובהתייחס לדיון על מבנה הכוח של צה"ל ותקציב הביטחון. הכנס התקיים באביב לכבודו של מר מוזי וורטהיים, ממייסדי מרכז בס"א וידיד נאמן. לצערינו, מר וורטהיים נפטר באוגוסט 2016. יהי חוברת זו נר לזכרו.

סעודיה, המפרץ הפרסי והמרחב האזורי החדש

26 אוגוסט 2016

בחודש יוני התכנסו מומחים מארה"ב, בחריין, בלגיה, בריטניה, גרמניה, הודו, ישראל במרכז בס"א ובמרכז לחקר הביטחון הלאומי בחיפה לועידה בינלאומית בת יומיים, לדיון בהתפתחויות האחרונות בסעודיה ובמפרץ.

היום שאחרי אבו מאזן

14 יוני 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ביוני 2016 בנושא "היום שאחרי אבו מאזן", שעסק במאבק הצפוי על הירושה ברשות הפלסטינית, בדילמות ישראליות, ובמערכת הבינלאומית.

אתגרים אסטרטגיים בים התיכון

29 פברואר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו בכנס בין-לאומי שהתקיים בפברואר 2016 (באנגלית) בנושא "אתגרים אסטרטגיים בים התיכון". הכנס התקיים בשת"פ עם ארגון בני ברית העולמי.

פרסומים חדשים

ההצבעה והלקח

כל אותם ישראלים שמטפחים חלום חסר קשר למציאות, על החלפתה של הברית עם ארה״ב בברית עם אחת משתי הטוענות לכתר, סין ורוסיה, מן הראוי שילמדו היטב את לקחי ההצבעה באונסק"ו. סין ורוסיה תמכו בהחלטה שאינה מכירה בקשר של היהודים להר הבית. הם מנהלות מדיניות שהמרכיבים הערכיים בה פחות משמעותיים מאשר בארה״ב, לכן הסיכוי לחברן לישראל על בסיס ערכי בעל עמידות לאורך זמן, קטן ביותר.

החרם, דת פוליטית, ומשבר השמאל העולמי

28 אוקטובר 2016

תנועת ה-BDS נגד ישראל היא מיקרוקוסמוס של השמאל העולמי. שתיהן דתות פוליטיות המקדשות ישויות חילוניות, עושות דמוניזציה ליריביהן ומחמשות את העקרונות הליברליים כדי ליצור "צדק" ענישתי. תנועת ה-BDS משלבת אנטיפתיה מוסלמית וקומוניסטית כלפי האחרוּת היהודית והקיום היהודי, המגולם בישראל.

ירושלים חשובה יותר מעמונה

27 אוקטובר 2016

ישראל חייבת להכיר סוף סוף במשמעות האסטרטגית הייחודית של ירושלים, כמו גם להתמודד עם האתגרים הדמוגרפיים של העיר באופן שיפגין נחישות לשמור אותה מאוחדת תחת ריבונות ישראלית. ירושלים היא המקום בו ייקבע עתיד המדינה היהודית.

עבאס בהר הרצל: אדם מורכב ברגע מורכב

לא כדאי להקל ראש בהחלטה של מחמוד עבאס, אותה שיבח הנשיא אובמה, להשתתף בהלווייתו של שמעון פרס בהר הרצל - אתר ציוני רב משמעות. דרוש היה אומץ לא-טיפוסי מאדם בבריאות רופפת, המושמץ על-ידי פלסטינים רבים, בתקופה של אין-ספור מזימות שנרקמות כנגדו.

השימוש בכוח בסוריה - קצה הקרחון הרוסי

פוטין נחוש להחזיר לארצו חלק מהמעמד שממנו נהנתה בריה"מ בעבר, לשם כך סייע לאסד, סיפק נשק לאיראן ונאבק בדאעש. ישראל צריכה ללהטט בין שמירה על האינטרסים מול רוסיה לבין שמירה על דיאלוג אִתה.

התהליך המדיני

הכיבוש אינו הבעיה

הטענה כי "הכיבוש" הוא הסיבה לטרור הפלסטיני עומדת בסתירה לעובדות ההיסטוריות, למציאות הקיימת ולהיגיון הבריא. כבר עשרים שנה, מאז הסכם הביניים משנת 1995 והפריסה מחדש בחברון בשנת 1997, שישראל למעשה איננה שולטת באוכלוסייה הפלסטינית בגדה ובעזה. הטרור הפלסטיני התגבר לא בתגובה ל"כיבוש" אלא דווקא בתגובה לסיומו.

יש להימנע מיוזמות חד צדדיות

הייאוש מהמצב וחוסר היכולת להצביע על דרך טובה לשינוי אמיתי ורחב מביאים להצגתן של הצעות שתכליתן לקדם צעדים חלקיים. אלא שעיון מפורט בהצעות מצביע על כך שאין בהן משום איזה שהוא פתרון ולו לבעיה אחת.

הדילמות הפלסטיניות שבפני ישראל

ישראל הבינה אט אט שהפלסטינאים אינם שותף לשלום וגם אינם מסוגלים לבנות מדינה. לכן, אימצה ישראל למעשה אסטרטגיה של ניהול סכסוך בסוגיה הפלסטינית. אסטרטגיה כזאת אינה פוטרת את בעליה ממספר דילמות. האם ישראל צריכה לדבר בגלוי על הסיכויים הקלושים ל"שתי מדינות לשני עמים" או לרצות את הקהילה הבינלאומית בניסיונות סרק במו"מ לשלום? האם ישראל צריכה להגביר את השימוש ב"מקל" על חשבון ה"גזר" כלפי הרשות הפלסטינית העוינת? האם התמוטטות הרשות משרתת אינטרסים ישראלים? עד כמה צריכה ישראל לגלות יוזמה בסוגיה הפלסטינית?

האם ירושלים מחולקת?

ירושלים אינה מיוחדת במאבקים ובעימותים המתרחשים בה. גם משטרת פריז אינה משיגה בכל מקום משילות מלאה, אבל אף אחד לא יטען שיש בשל כך לחלק את פריז. אכן ירושלים היא בבחינת תא הדנ"א שבתוכו תוכרע שאלת ארץ ישראל. מי שלא יוכל לחלק את ירושלים, לא יוכל לחלק את הארץ לשתי מדינות. צריך לדעת מה באמת אנו מבקשים בהצבת ירושלים על ראש שמחתנו - שיבת ציון במלוא חבלי מולדתנו, או התכנסות הולכת וגוברת אל שפלת החוף. הסטטוס קוו הופך לשעבוד. עלינו לחולל כעת תנופת בנייה בירושלים ביו"ש, כמו מפא"י של פעם.

מדוע צריך לשנות את הסטאטוס קוו בהר הבית

19 אוקטובר 2015

העובדה שמסגד אל-אקצא אינו נמצא בסכנה, אין משמעותה שהסטאטוס קוו בהר הבית חייב להישאר ללא שינוי. ההפך הוא הנכון. הסטאטוס קוו חייב להשתנות - משיקולים אסטרטגיים, מסיבות מוסריות ולמען שלום ישראלי-פלסטיני אמיתי.

דרושה: יוזמה אקטיבית

השיח הגלוי של ממשלת ישראל, ובמידה רבה גם זה של מנהיגי המתנחלים, מבקש בעיקר ביטחון לאזרחים. זו כמובן תכלית ראויה, אלא שהיא לוכדת את מדינת ישראל בהתנהלות הגנתית.

דוקטרינת הביטחון של דוד בן־גוריון ביקשה להעביר מלחמה אל שטח האויב, לא רק מפאת היעדר מרחב לניהול מגננה, אלא בעיקר מתוך ההבנה שכדי לנצח מערכה, גם כאשר היא הגנתית בתכליתה, נדרשת נטילת יוזמה. במילים אחרות - להעביר את הצד המגן מהתנהלות תגובתית אל התנהלות אקטיבית.

ישראל אינה מבודדת

החדשות הרעות ברורות לחלוטין. כיום מטילים רבים ספק בזכותה של ישראל להתקיים; העיר ירושלים, בירתה העתיקה של ישראל, זוכה להכרה על ידי מדינות מועטות בלבד וכמעט כל השגרירויות הזרות יושבות בתל אביב.

פלסטינים

אין פתרון זבנג וגמרנו לאתגר החמאס

השימוש בכוח מסיבי במבצע בסגנון "זבנג וגמרנו" לא יוכל לבער את החמאס מעזה, משום שלחמאס שורשים עמוקים בחברה הפלסטינית. גם אם תושמד המכונה הצבאית של החמאס, עדיין ימשיכו להתקיים תשתיותיו האזרחיות של הארגון. האופציה הסבירה היחידה שיש לישראל היא להמשיך באסטרטגיית "כיסוח דשא", מוגבלת מבחינה צבאית ומכוילת מבחינה פוליטית.

הא"ב של יהודה ושומרון: לקראת קריסה?

8 אפריל 2016

שלושת סוגי הסמכות השיפוטית המוגדרים בשטחים שונים ביהודה ושומרון – שטחי A, B, ו-C – נועדו במקור להוות פתרון זמני לטווח קצר, עד שניתן יהיה לנסח הסכם שלום אמיתי בין ישראל לבין הפלסטינים. יותר מעשרים שנה לאחר מכן אנו רואים כי שני הצדדים הפרו ועודם מפרים באופן נרחב את הפרמטרים המקוריים שהוגדרו. כך למשל, ישראל חודרת דרך קבע לשטח A בשל סיבות ביטחוניות, בעוד שהרשות הפלסטינית (בתמיכת האיחוד האירופי) מבצעת בנייה בלתי חוקית ומסוכנת באזורי מפתח של שטח C, הנחשבים קריטיים מנקודת מבטה של ישראל. ישראל חייבת לשים קץ להפרות הללו באופן נחוש.

הירהורים בעקבות גל הטרור הנוכחי

האירועים הקשים בעת הנוכחית אינם מסכנים את קיום המדינה. אסור בשום פנים ואופן שהמצב הקשה, הנובע ממתקפת הטרור הבלתי פוסקת, יביא לחקיקה שתפגע בערביי ישראל או לנקיטת אמצעים קיצוניים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים. אלה אמצעים וחוקים אשר בטווח הבינוני והארוך נזקם רב מתועלתם. קל ופופולרי להתלהם בימים אלה, אך דווקא כעת כדאי לראות את חצי הכוס המלאה.

בלי סיסמאות, בבקשה

האירועים הקשים של חג הסוכות ולאחריהם, בעיקר מעשי הרצח האכזריים, הביאו לפרץ של מוכרי אשליות מימין ומשמאל. חלק מאותם אנשים מאמין באמת ובתמים בנאמר על ידיהם, וחלקם עושים שימוש באירועים כדי לקדם את תפיסת עולמם בידיעה שדבריהם לא קשורים לאירועים.

“כיסוח הדשא” האסטרטגיה של ישראל להתמודדות עם סכסוכים מתמשכים בלתי פתירים

השימוש שעשתה ישראל בכוח נגד שחקנים לא-מדינתיים במאה העשרים ואחת זכה לתשומת לב אקדמית רבה ולמידה גדושה של ביקורת. מאמר זה טוען כי רוב-רובה של ספרות זו אינו מבין את הרציונל הישראלי העומד מאחורי השימוש בכוח צבאי, ואינו מעריך נכון את השינויים שחלו בהערכת האיומים של ישראל ובחשיבתה האסטרטגית.

איראן

שנה להסכם עם איראן

ישראל אינה יכולה להישאר אדישה לתוצאות ההסכם שנחתם לפני שנה. בדיעבד הסתבר שארה״ב הייתה נחושה שלא להשתמש באופציה צבאית, בניגוד להצהרותיה והבטחותיה, לכן על ישראל להיות מוכנה לעשות בעצמה את שצריך יהיה – אם איראן תיפנה לפצצה. הסתרת המו״מ מישראל, הנסיגה מהבטחות לישראל, והתוצאה בסוף המשא ומתן, מצדיקים את הפסימיים בירושלים.

ההתפתחויות האפשריות בעקבות חתימת ההסכם עם איראן

בהסכם שחתמו המעצמות עם איראן יש לכאורה הישג גדול. אם האיראנים יקפידו על ההסכם, תידחה יכולתם להגיע לפצצה ראשונה בכחמש עשרה שנים (אני מעדיף מספר זה רק לצרכי הדיון הנוכחי, שהרי אפשר לטעון שחלק מההסכם תקף רק למשך עשר שנים). יתר על כן, ארצות הברית טוענת שסידורי הפיקוח ההדוקים אמורים להבטיח כי גם אם האיראנים לא יקפידו על מילוי ההסכם, ארצות הברית ופקחי הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) יוכלו לאתר את ההפרה ויהיה זמן רב (שנה) לתגובה.

דאעש

את ארגון המדינה האסלאמית יש למחות מעל פני האדמה

11 אוגוסט 2016,

נשמעה הטענה כי מצבו של המערב יהיה טוב יותר אם ארגון המדינה האסלאמית ישמור על הח'ליפות שלו. ההפך הוא הנכון: כדי להביס את ארגון המדינה האסלאמית ואת הזוועות שהוא מחולל יש לחסל את הח'ליפות.

מן ההכרח להחריב את רקה: מדוע אסור להניח ל"ח'ליפות" של בגדאדי לשרוד

דווקא משום שאיראן נותרה האיום הגדול ביותר באזור, המשך קיומו של ארגון "המדינה האסלאמית" מחזק, ולא מחליש, את חתירתה להגמוניה. השמדת הארגון אמורה להיות השלב הראשון במערכה, שמטרתה הסופית תהייה לבודד את איראן ולהכילה.

מיגור המדינה האסלאמית היא טעות אסטרטגית

2 אוגוסט 2016,

על המערב לפעול להחלשתו של ארגון המדינה האסלאמית, אך לא להשמדתו. דאעש חלש אך מתפקד יסייע בהפחתת המשיכה לרעיון החליפות האסלאמית עבור מוסלמים קיצוניים; יגרום לקיצונים להמשיך ולהתמקד אלה באלה תחת שיפנו נגד מטרות מערביות; ויפריע לניסיונותיה של איראן להגיע למעמד הגמוני אזורי.

סוריה

כלי נשק כימיים עלולים לשנות לחלוטין את המצב בסוריה

המשטר הסורי הפעיל לאחרונה נשק כימי תקני (הנמצא בשימוש צבאי) נגד ארגון המדינה האסלאמית. המתקפה הוכיחה כי מאגר הנשק הכימי של סוריה לא פורק במלואו. שימוש נוסף בנשק זה עלול להביא להסלמה מסוכנת של הסכסוך.

התפרקות סוריה: זהירות, סדר חדש

מבט עמוק יותר על האירועים בסוריה מעלה כמה הרהורים על העתיד הצפוי לאזור בכלל ולישראל בפרט בגלל הנעשה שם, כשהאירוע הראשון הוא פריסת הכוחות הרוסיים בסוריה. זה קורה לראשונה מאז שנות ה־70 של המאה הקודמת ובתיאום מוקדם עם איראן.

כאוס בשל סערה מושלמת

במחקרו המקיף, כאוס בשל סערה מושלמת, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור מנתח את הסופות המטלטלות את המזרח התיכון, ואת משמעותם למדינת ישראל.

עמידרור, עמית בכיר ע”ש אן וגרג רוסהנדלר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים (והיועץ לביטחון לאומי של רה”מ לשעבר), סבור כי “אנו עדים למאבק רחב ועמוק על דמותה ועתידה של האומה הערבית, ואולי של האסלאם בכללותו. אין דרך לדעת כמה זמן ימשיכו התהפוכות וכיצד יסתיימו."

רוסיה

שובו של הדוב הרוסי למזרח התיכון

5 יוני 2016

המהלך הצבאי הרוסי בסוריה ממחיש את השינוי שחל במדיניות החוץ הרוסית בזירה הגלובאלית בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, מאז חזרתו של ולדמיר פוטין לכס הנשיאות במאי 2012. המדיניות החדשה מתאפיינת בגישה תקיפה, שנועדה לקדם את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של רוסיה, גם במחיר התעמתות עם המערב, כפי שבאה לידי ביטוי בהשתלטות על חצי האי-קרים.

יחסי ארה"ב – ישראל

השלכות התנתקותה של ארצות הברית מהמזרח התיכון

מאמר זה סוקר את הסיבות לנסיגתה של ארצות הברית מן המזרח התיכון ואת השלכותיה. הטענה העיקרית היא כי השינוי במדיניותה של ארצות הברית מאותת על חולשה ומעודד את איראן לשאוף ביתר שאת למעמד של הגמון אזורי – שאיפה , מיולי 2015 (JCPOA) שזכתה לזריקת עידוד משמעותית בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתמו שש המעצמות עם איראן. ההשלכה המסוכנת ביותר של נסיגת אמריקה היא התגברות הפוטנציאל להפצת הנשק הגרעיני באזור.

יחסי טורקיה – ישראל

נסיון ההפיכה הכושל בתורכיה והטיהורים שבאו בעקבותיו: השלכות אזוריות

לאחר נסיון ההפיכה הכושל בתורכיה עובר על המדינה גל עוויתי ומאסיבי של דיכוי, שנראה כי הוא מכוון נגד כל מי שיש לו קשר, ולו הקלוש ביותר, לתומכיו של פתחאללה גולן ולרשת פרויקטי החינוך "חיזמת".

ארדואן המרוויח הגדול

המצב החדש בטורקיה מחייב זהירות. אסור שישראל תיתפס כמי שלוקחת צד בריב הפנימי העמוק בטורקיה. על ישראל להשלים את התהליך לשיפור היחסים עם טורקיה, ולראות כיצד ניתן לקדמם בהמשך הדרך. צריך לעשות זאת תוך בחינה מתמדת של הצעדים הננקטים, מאחר שמדובר במנהיג טורקי שהופך פחות דמוקרטי ופחות מקובל בעולם.

הפיוס בין ישראל וטורקיה: סיכום ביניים

הפיוס בין ישראל לבין טורקיה אמנם מעורר מספר שאלות מוסריות לגיטימיות, אולם הוא יוצר תנאים, שהם במידה רבה לטובתה של ישראל בהשוואה לפני הדברים כפי שהיו לאחרונה. הפיוס מסיט ממסלולם איומים משפטיים, מאפשר את הפסקת הלחץ הטורקי על ישראל בכל הקשור למצור על עזה, ומגביר במידה ניכרת את סיכוייה של ישראל להשתתף באופן מלא בפעילויות ברית נאט"ו.

חשיבותם של האינטרסים בפיוס בין ישראל לבין טורקיה

הסכם הפיוס בין ישראל לבין טורקיה מבוסס על אינטרסים משותפים, לא על אמון ובוודאי שלא על סימפטיה. ההסכם יחזק את ביטחונה של ישראל ואת מעמדה הבין-לאומי באופן ההופך את המחיר ששולם לכדאי.

מזרח הים התיכון

יחסי ישראל-יוון

14 ספטמבר 2015

המפנה ביחסי ישראל-יוון החל ב-2010. כיום שיתוף הפעולה העיקרי בין שתי המדינות מתקיים בתחום הביטחוני, בעיקר בין חילות האוויר ובמידה פחותה בין חילות הים. ניכר שינוי משמעותי לטובה כלפי ישראל בדעת הקהל ובתקשורת היוונית. הושקעו מאמצים ביצירת שיתוף פעולה בתחום האנרגיה אך לפי שעה ללא תוצאות של ממש. שיתוף הפעולה ההדוק נמשך במפתיע גם לאחר עלייתה לשלטון של השמאל ב-2015.

המשוואה האסטרטגית החדשה במזרח הים התיכון

28 אוגוסט 2014

מאמר זה סוקר את קריסתו של השלום האמריקני במאה העשרים ואחת בחלקו המזרחי של אגן הים התיכון, בוחן את מאפייניה של הסביבה האסטרטגית שנוצרה בעקבות קריסה, ומנתח את השלכותיה האסטרטגיות של תופעה חדשה זו

מדינות המפרץ

אנחנו נעבור במצרי טיראן: השבת הריבונות הסעודית לאיים טיראן וסאנאפיר ומשמעותה מבחינת ישראל

העובדה שסעודיה נטלה על עצמה לקיים בפועל את ההתחייבויות שהוטלו על מצרים במסגרת חוזה השלום שלה עם ישראל, מעידה כי קיומה של ישראל באזור שוב איננו נתפס על-ידי סעודיה, ממנהיגות העולם הערבי, כעיוות שיש לתקן.

הגנה מפני טילים

המהפכה האסטרטגית הבאה

9 אוגוסט 2016,

באה לעולם טכנולוגיית הנחיה למטרות מדויקות מאוד אשר מהווה מהפכה אסטרטגית. יותר מדינות יכולות להצטייד בטילים אשר יכולים לפגוע במדויק במטרות אסטרטגיות עם ראש נפץ קונבנציונלי. ישראל צריכה להתמודד עם מצב חדש זה.

הקרב בין כיפת ברזל לבין הגראד: חזרה כללית לקראת מלחמה כוללת?

19 אפריל 2012,

מאמר זה מנתח את הקרב שבין הרקטות מעזה לבין מערכת "כיפת ברזל", מעריך את המהלכים הפלסטינאים לנטרול מערכת ההגנה הישראלית, ואת ההשלכות של ההצלחה על יכולתה של ישראל לעמוד במתקפת טילים איראנית

מצרים

האחים המוסלמים ואתגר השלום בין מצרים לישראל

1 אוגוסט 2013,

חיבור זה מנתח את עמדת תנועת "האחים המוסלמים" כלפי השלום בין מצרים ובין ישראל בתקופה רבת תהפוכות. מאופוזיציה מרכזית למשטר מובארק וכמי שנאבקו לביטול השלום, עלו "האחים" לשלטון במצרים בחסות האביב הערבי.