previous

הפרדות מרחבית: אשליה מסוכנת

המצב שנוצר ברצועת עזה מאז ההתנתקות החד-צדדית ניפץ שלוש הנחות יסוד שהתקבעו בשיח הביטחוני הישראלי כמובנות מאליהן: עצם ההיפרדות וצמצום החיכוך בתוך השטח יחוללו מגמת יציבות; אם יתפתח עימות אלים, עליונות צה"ל במרחב הלחימה תסדיר את המצב ללא אתגר מבצעי ממשי; לאחר הנסיגה, פעולה צבאית תזכה לאשראי וללגיטימציה בינלאומית.more

מגבלותיה של עליונות טכנולוגית

לא פתרונות טכנולוגיים אלא רוח לחימה ודבקות במטרה יביאו להכרעת טרור העפיפונים. טכנולוגיה לכשעצמה, על מלוא הישגיה, אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.more

טרור העפיפונים: איום הדורש מענה נחרץ

טרור העפיפונים אינו מהווה איום קיומי, אך בהפיכתו את מרחב הספר סביב רצועת עזה לישימון ובערערו את יכולתה של מדינת ישראל להעניק לתושבי הספר ביטחון ויציבות, הוא מציב איום החייב להיות מוסר בהקדם האפשרי.more

פתרון שלוש המדינות

לאור הידרדרותה הנוראה של רצועת עזה ב-25 השנים האחרונות – הן תחת שלטון הרש"פ (2007-1994) והן תחת שלטון חמאס – מן הראוי לשקול פתרון חדש למצוקתה של עזה, ובמשתמע לסכסוך הישראלי-פלסטיני – הקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובצפון סיני בואכה אל-עריש.  more

ההגנה המרחבית בסְפָר חיונית כתמיד

מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל – ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.more

הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לאמנת הנשק הכימי

הצטרפותה לאחרונה של הרשות הפלסטינית (רש"פ) לארגון איסור השימוש בנשק כימי (OPCW) גובלת באבסורד, מכיוון שאין לה דבר וחצי דבר עם טכנולוגיה זו. יתרה מזאת, הרש"פ מעולם לא גינתה את הטבח הכימי שביצע משטרו של צדאם חוסיין בכורדים ב-1988, ולא את השימוש בנשק כימי כלפי אוכלוסייה אזרחית על-ידי משטרו של בשאר אסד לאורך מלחמת האזרחים בסוריה. מכאן משתמע כי הכניסה ל-OPCW הינה צעד במערכה שמנהלת הרש"פ כדי לזכות בהכרתם של ארגונים בינלאומיים על מנת שישמשו כבמות נוספות לגינויה של ישראל. הצעד האפשרי הבא של הרש"פ עשוי להיות מאמץ להתקבל כחברה בארגונים ואמנות בינלאומיים בתחום הגרעין.more

כווית: מפרה סדרתית של זכויות אדם

8 יוני 2018,

יש צביעות בלתי מבוטלת בעובדה שכווית, שבשנת 1991 גרשה כ-400,000 פלסטינים שעבדו והתגוררו בתחומה עשרות בשנים (בעקבות תמיכתו הנלהבת של אש"ף בכיבוש האמירות על-ידי סדאם חוסיין), ואף רצחה אלפי פלסטינים נוספים, מציבה עצמה בראש המאבק הדיפלומטי במועצת הביטחון להגנתם-לכאורה של תושבי עזה בעקבות המהומות האלימות לאורך גדר הגבול ברצועה.more

בין כּאזֵרוּן לטהראן: המחאה בערי הפריפריה

בעת האחרונה התרחשו באיראן מספר אירועי מחאה שלא זכו לתהודה בהיקף רחב, זולת באיראן גופא. הקו המחבר בין האירועים הללו הוא בעצם התרחשותם בערי הפריפריה הסובלות מאבטלה גוברת, היעדר תשתיות, עלייה ביוקר המחייה, תנאי אקלים וזיהום אוויר קיצוניים. כל אלה מצביעים על דחיקת הערים לשולי הדיון הציבורי באיראן המקבלת ביטוי בהקצאת משאבים שאינה הולמת את צרכי התושבים. מדיניות זו נתפסת בעיני התושבים כהתעלמות והיעדר אוזן קשבת מצד הממסד השלטוני למצוקת ערי הפריפריה, המאוכלסות במידה רבה באזרחים הנכללים תחת ההגדרה של "מיעוט אתני".more

מיטוט חמאס: אינטרס ישראלי?

כל עוד לא נפלה ההכרעה ההיסטורית בין התומכים בפתרון שתי המדינות, תוך נסיגה כמעט מלאה לקו הירוק וחלוקת ירושלים, לבין אלו הרואים בכך סיכון ואיום אסטרטגי הרה אסון תוותר שאלת שלטון חמאס בעזה פתוחה.more

מהומות הגדר בעזה: המשך הג'יהאד בדרכים נוספות

27 מאי 2018,

מהומות הגדר מיועדות לשמר את הבעיה הפלסטינית בתודעה העולמית ולהבליט את התנגדותו הנמרצת של חמאס לצעדי ממשל טראמפ, תוך הדגשת ההבדל בין אופן פעולה זה לבין רפיסותן של הרשות הפלסטינית ושאר מדינות ערב המתואמות עם ישראל. more

next

חדש במרכז

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

המלחמות הקטנות של צה"ל

28 פברואר 2017

חוברת זאת מאגדת מספר מחקרים על סוגיות הקשורות למלחמות הקטנות שמדינת ישראל עורכת בשנים האחרונות. המחקרים נולדו מתוך דו-שיח עם חטיבת תוה"ד בצה”ל. ד”ר איתן שמיר, פרופ’ הלל פריש, אל”מ (מיל’) ד”ר ערן לרמן, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, מר עוזי רובין, ותא”ל (מיל’) מוני חורב טוענים שיש מקום לעדכונים בתפיסת הביטחון. ההתשה של היריב הופכת למרכזית יותר מאשר הכרעתו בזמן הקרוב.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.