previous

בקעת הירדן ממתינה למעשה ציוני

מעבר לחיוניותה הבלתי מעורערת לביטחון ישראל, מהווה בקעת הירדן במלוא היקפה הגיאוגרפי מרחב פוטנציאלי למגורי מיליון ישראלים ולתשתיות לאומיות שאינן יכולות להידחס לרצועת החוף. אם הכרזת הריבונות לא תתבטא מידית בתנופת בנייה ותמיכה ממשלתית ממוקדת היא תגווע מאליה.more

בחירות גורליות לגאולת ישראל

תוצאת בחירות שתחרוץ את גורל ההתיישבות בארץ ישראל לחורבן נוסף תהיה קשה ומכרעת פי כמה מתוצאה שתחשוף את מדינת ישראל לפגמים נוספים בצביונה היהודי-הלכתי. בשעה גורלית זו, התמודדות מפלגת נעם והצבעה לה מסיטה כוחות למערכה שולית, מסוכנת וחסרת סיכוי. במבט אסטרטגי, מדובר בדרך פעולה הרת אסון - בכיה לדורות.more

הפיצוץ המסתורי של מנוע טיל השיוט הגרעיני הרוסי

הפיצוץ הקטלני שארע לאחרונה בניסוי מנוע טיל השיוט הגרעיני בורווסטניק שרוסיה מפתחת בשנים האחרונות מציב סימני שאלה לא רק לגבי סיבות הפיצוץ ומאפייני הטיל, אלא אף אם התקלה הייתה מקרית וניתן להתגבר עליה או שנחשף כשל יסודי בתוכנית ההתחמשות הרוסית השאפתנית עליה הכריז הנשיא פוטין ב-2018.more

הקרב על יהודה ושומרון

8 ספטמבר 2019,

התנערותה של הרשות הפלסטינית מחלוקת שטחי יהודה ושומרון לשטחי,A  B ו-C כפי שנקבעה בהסכמי אוסלו והנחייתה לראשי הרשויות הפלסטיניות באזור להכין תוכניות מתאר ליישובים בתחומם, ובכלל זה באזור C הנמצא באחריות אזרחית וביטחונית ישראלית מלאה, נותנת ביטוי רשמי להפרה מתמשכת של הסכמים אלה מצד הרשות.more

התשה רב-חזיתית: האתגר הקיומי החדש

באמצעות בניית מערך צבאי/טרוריסטי איראני סביב ישראל, הכולל את סוריה, חיזבאללה, וארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה, הולכת ומתממשת התשה רב-זירתית מתמדת של ישראל המכוונת לבלום ולדרדר את שגשוגה.more

תפיסתו המוטעית של האלוף אמיר ברעם לגבי חיזבאללה

3 ספטמבר 2019,

במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת הצבאי מערכות, ניתח האלוף אמיר ברעם את חיזבאללה תוך הסתמכות לכאורה על "תורת השילוש" של קלאוזביץ. לשיטתו של ברעם חיזבאללה מהווה ארגון שהוא "פחות ממדינה" ולכן ניתן ליצור טריז בינו לבין לבנון. ואולם ניתוח זה שגוי ביסודו ומתבסס על קריאה נפוצה (אך מוטעית) של תיאוריית קלאוזביץ. קריאה נכונה של רעיונות אלו הייתה מביאה לתפיסת חיזבאללה כארגון שיעי-איראני במהותו שמוקדיו לא נמצאים כלל בלבנון אלא באוכלוסייה השיעית במדינה ובהנהגה האיראנית העולמית. מטבע הדברים, לראיה זו השלכות אסטרטגיות ואופרטיביות השונות מהותית לגבי הלחימה בחיזבאללה ונקודות התורפה שלו.more

אדישות הציבור הישראלי נוכח הבנייה הפלסטינית המסיבית בשטחי C

עם התכנסות היהודים לריכוזי הערים נטלו הפלסטינים בפועל את הריבונות במרחב הפתוח והותירו ליהודים ריבונות פרסונלית באזורי מגוריהם. המגמה מתקיימת לא רק ביהודה ושומרון. גם בנגב, בגליל ובעמק יזרעאל מתכנסים היהודים למגדלי הדירות והמרחב הפתוח הולך ונשלט בידי לא יהודים.more

בנימין נתניהו מול דוד בן-גוריון

30 אוגוסט 2019,

לאחרונה היה ציון דרך בכהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה – תקופת שהותו בתפקיד עלתה באורכה על זו של דוד בן-גוריון. ציון דרך זה מזמן מבט השוואתי על מנהיגותם של השניים שיאפשר לבחון קווי דמיון ושוני בהנהגתם את המדינה. ואכן בתקשורת הישראלית החל מסע השוואות לטובה ולרעה. העובדה שמדובר בשני מנהיגים אשר גם לדעת מתנגדיהם הטביעו את חותמם על המדינה והחברה בישראל ראוי לבחון מה הם קווי הדמיון והשוני בין שני המנהיגים האלה.more

14 שנים לחורבן גוש קטיף

לזיכרון חורבן בית המקדש בתשעה באב הצטרף ב-14 השנים האחרונות זיכרון עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. למול מנהיגים כאהוד ברק וקבוצות השפעה כ"מפקדים לביטחון ישראל" המבקשים חורבן נוסף ליישובי יהודה ושומרון, בהיקף גדול עשרות מונים, אימת החורבן ממשיכה להיות ענין אקטואלי.more

מאבק על השטח הפתוח

הפיגוע הרצחני במעיין דני משקף מאבק מתמשך על שליטה בטריטוריה בו נהנים הפלסטינים מזה עשרות שנים מראיה נכוחה יותר של תכלית מאבקם: צמצום ההתיישבות היהודית במדינת ישראל וביו"ש ל"תחום מושב" עירוני מקובע ומוגבל.more

next

חדש במרכז

יום עיון: הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים

10 פברואר 2019

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-10 בפברואר 2019, בנושא "הרפובליקה האסלאמית בפרספקטיבה של ארבעה עשורים".

יום עיון: 25 שנה להסכמי אוסלו

3 ספטמבר 2018

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון ב-3 בספטמבר 2018, בנושא "25 שנה להסכמי אוסלו".

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.