previous

נאום מחמוד עבאס – מי הנמען העיקרי?

תפיסתו המעוותת של מחמוד עבאס את מהות הרעיון הציוני, כמו גם את מהות הסכסוך הישראלי-פלסטיני ותולדותיו, מחייבת את האליטות הפוליטיות והאינטלקטואליות בישראל לבחון מחדש את הנרטיב האינסטרומנטלי לגבי הסכסוך בו השתמשו במהלך העשורים האחרונים.more

טראמפ: דיפלומטיה של סיוע חוץ

7 פברואר 2018,

עד היום הנחו את סיוע החוץ שתי גישות עיקריות - אסטרטגית והומניטרית. טראמפ הוסיף גישה שלישית - עסקית. הגישה האסטרטגית מבוססת על אינטרסים, ההומניטרית על חמלה, והעסקית על תשואה. המעצמות פועלות לפי הגישה האסטרטגית, ומדינות אירופה על-פי הגישה ההומניטרית, והן אינן בודקות מה נעשה בכספי הסיוע. את הסיוע האמריקני לפלשתינים מנחה הגישה העסקית. טראמפ איים על הפלסטינים שאם לא יחזרו לנהל מו"מ עם ישראל, ארה"ב תעצור את הסיוע שהיא מעניקה להם, ובמקביל קיצץ את הסיוע לאונר"א. לגישה העסקית של טראמפ יש השלכות על מדיניות מצרים וירדן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעמדותיהן כלפי החלטת ההכרה בירושלים, ויכולות להיות לה השלכות גם על יחסי ישראל עם ארה"ב ועם הפלסטינים. more

יחסי סין עם הפלסטינים, מה יש שם?

6 פברואר 2018,

ב-23 בדצמבר, 2017, טען שר החוץ הסיני, וואנג יי, כי "עברו כבר שבעים שנה מאז אימץ האו"ם את החלטה לפיה יש להקים מדינה פלסטינית, אבל מדינה פלסטינית לא הוקמה". אמירתו נמסרה בשולי סימפוזיון שלום ישראלי-פלסטיני שהתכנס בדצמבר בבירה הסינית. האמירה מצטרפת לסדרת התבטאויות של גורמים סינים בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני. נדמה שהעיסוק בסכסוך משמש את הסינים בעיקר על מנת להראות ולהציג מעורבות, ללא התערבות בפועל.more

הצהרת טראמפ בתכלית טלטלה

משמעותה של הצהרת טראמפ צריכה להיבחן מנקודת מבט החורגת מהשאלה מה קיבלנו ומה נידרש לתת. הפרשנויות הרווחות לכודות בתפיסה רציונלית מערבית על אופיו והגיונו של תהליך אסטרטגי.more

בשיטור חי – השתתפות חיילים בנטל משימות השיטור

תמונת הנערה הפלסטינית מתנפלת על קצין צה"ל בנבי סאלח, עוררה דיון ציבורי נדוש בנושא נטל משימות השיטור המוטל על חיילי צה"ל ביהודה ושומרון, וחושף אותם למבוכה מבצעית ולהשפלה. משימות השיטור הן כורח המוטל על כל הצבאות בעת החדשה, לנוכח התעצמות אתגרי ביטחון הפנים, ובמדינות המערב משתפים חיילים פעולה עם המשטרה באתגר הביטחוני במרחב האזרחי. התעלמות מאופיו של האתגר המשתנה מאפיינת את שני צידי המתרס: מימין מצפים להפגנת כוח מרוסנת פחות, ומשמאל מצפים לנסיגה משטחי יהודה ושומרון על מנת להיפטר מנטל משימות השיטור המוטל על הצבא. ההתמודדות עם משימות השיטור בשטח מעניקה למדינת ישראל מציאות ביטחונית נוחה יותר מזו שעלולה להתפתח, במקרה של נסיגה לקווי 67', בהבאת איום תובעני פי כמה, כמו בגבול רצועת עזה ולבנון, אל קידמת גוש דן.more

הדתה בצה"ל? מאבק על זהותו של המרחב הציבורי הישראלי

נוכחותם של חובשי כיפה בצה"ל בשורות הלוחמים ובשדרת הפיקוד הפכה בעשורים האחרונים לתופעה בולטת. אולם ההתנגדות לנוכחותן הגוברת של הכיפות אינה המניע למאבק בהדתה, כמו החשש מאובדן אופיו של הצבא כמרחב ציבורי ממלכתי, לשיטתם - מרחב חילוני, או לכל הפחות ניטרלי מתוכני דת.more

תשוקות לאומיות נדחות – לא נעלמות

עם כניסתו לתפקיד הנשיא הכריז טראמפ כי כאיש עסקים מנוסה, יוביל לעסקה מועילה לשני הצדדים בסכסוך הישראלי-פלסטיני - "דיל". אך הוא מתעלם מהעובדה שלעמים יש שאיפות וחלומות לאומיים חזקים מכל חוזה והסכם. מנקודת מבט ישראלית נדרשת הבנה כי בדינמיקה עסקית הנותרת פתוחה לעד לתביעות מתחדשות, הוויתור של היום הוא נקודת הפתיחה המובנת מאליה לדיון של מחר.more

עסקת הגרעין עם רוסיה – האם מצרים צועדת לקראת עידן גרעיני חדש?

ההסכם ארוך הטווח להקמת תחנת כוח גרעינית באתר אל-דבעה שנחתם לאחרונה בין רוסיה לבין מצרים, נועד לשיפור משק החשמל המצרי, ואין לו השלכות ישירות על פיתוח נשק גרעיני.  עם זאת, מימוש הפרויקט עלול לתת למצרים לגיטימציה להקים בעתיד מתקן להעשרת אורניום ומתקן למִחזור דלק גרעיני שיאפשר הפקת פלוטוניום – החומרים הבקיעים הנדרשים לייצור נשק גרעיני. בתחום הגרעין מצרים אינה נמצאת בנקודת האפס,   מכיוון שצברה עד כה ניסיון בלתי מבוטל בתחום. אולם תוכניותיה האזרחיות לרכוש תחנות כוח גרעיניות מצד אחד, ומאמציה לפתח נשק גרעיני מצד שני, עלו עד כה בתוהו.more

next

חדש במרכז

כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות

30 אוקטובר 2017

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון באוקטובר 2017, בנושא כורדיסטן לאחר משאל העם: משמעויות והשלכות.

משולש היחסים בין ישראל, חמאס-עזה והרשות הפלסטינית

10 אוגוסט 2017

החוויה הפוליטית והמלחמתית בהיסטוריה רוויה בדוגמאות לקיומן של זיקות משולשות אינטנסיביות במיוחד, הן במישור הפנים ישותי והן במישור החיצוני, אבל מעטות מהן היו אינטסיביות כמארג היחסים במשולש החדש ביותר באזור, לפחות מבחינת ישראל – משולש היחסים בין ישראל, הרשות הפלסטינית ותנועת חמאס. מטרת המחקר לשפר את ניהול הקונפליקט בינינו לבין הפלסטינים. כדי להגיע למטרה זו, המחקר ממפה את טיב היחסים בין שלושת השחקנים גם בהיבטים הפונקציונליים תוך התחשבות בגורמים חיצוניים. העבודה מחולקת לשלושה פרקים מרכזיים: יחסי ישראל-עזה וחמאס, יחסי ישראל והרשות ויחסי הרשות והחמאס.

עליית האיומים בעצימות בינונית והצורך בכוחות ממוכנים ניכרים בצה"ל

מחקר זה מציג מספר תרחישי איום אפשריים המראים צורך ברור שצה"ל יחזיק במערכי תמרון יבשתיים גדולים ובעלי יכולת גבוהה.

המוסכמה הנוכחית בדבר חוסר האפקטיביות של כוחות משוריינים וממוכנים ביחס לאיומים אלה היא שגויה, ויש לבנות כוחות קרקעיים כבדים, אמינים ואפקטיביים.

המלחמות הקטנות של צה"ל

28 פברואר 2017

חוברת זאת מאגדת מספר מחקרים על סוגיות הקשורות למלחמות הקטנות שמדינת ישראל עורכת בשנים האחרונות. המחקרים נולדו מתוך דו-שיח עם חטיבת תוה"ד בצה”ל. ד”ר איתן שמיר, פרופ’ הלל פריש, אל”מ (מיל’) ד”ר ערן לרמן, האלוף (מיל’) יעקב עמידרור, מר עוזי רובין, ותא”ל (מיל’) מוני חורב טוענים שיש מקום לעדכונים בתפיסת הביטחון. ההתשה של היריב הופכת למרכזית יותר מאשר הכרעתו בזמן הקרוב.

הגישות לפתרון הסכסוך בין ישראל לבין הפלסטינים

לקראת יובל החמישים למלחמת ששת הימים, האלוף (מיל') יעקב עמידרור בוחן את שתי האפשרויות הבסיסיות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני: הקמת מדינה פלסטינית לצדה של מדינת ישראל, או לחילופין החלת הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון ויצירתה של מדינה דו-לאומית (בפועל).

כנסים

יום עיון: "ארבעים שנה למהפך 1977"

4 מאי 2017

מהפך טראמפ: סיבות והשלכות

13 דצמבר 2016

לצפייה: הרצאות שניתנו ביום עיון בנובמבר 2016 בנושא הבחירות לנשיאות ארה"ב. מומחים מנתחים את הסיבות לניצחונו של דונלד טראמפ, את ההשלכות הבין-לאומיות של הניצחון, ואת "יום הכיפורים" של האליטה הליברלית ושל התקשורת.