השימוש שעשתה ישראל בכוח נגד שחקנים לא-מדינתיים במאה העשרים ואחת זכה לתשומת לב אקדמית רבה ולמידה גדושה של ביקורת. מאמר זה טוען כי רוב-רובה של ספרות זו אינו מבין את הרציונל הישראלי העומד מאחורי השימוש בכוח צבאי, ואינו מעריך נכון את השינויים שחלו בהערכת האיומים של ישראל ובחשיבתה האסטרטגית.
עיונים בביטחון המזרח התיכון
ישראל היא מדינה קטנה וקיומן של מדינות קטנות שברירי יותר מזה של מדינות גדולות. ואכן, מאז היווסדה מתמודדת ישראל עם איומים קיומיים מצד שכנותיה. למרות הצורך בזהירות פוליטית מתמדת, מאמר זה טוען שלא רק שישראל עד כה היא סיפור הצלחה גדול, אלא גם כי דומה שהזמן בהחלט פועל לטובתה של ישראל. בחינה של המשתנים החשובים ביכולתה של מדינה לעמוד בסכסוך מתמשך משאיר מקום לאופטימיות. סקירה של מאזן העוצמה הצבאית בין ישראל לבין אויביה, של המאפיינים הפנימיים המשפיעים על עוצמתה הלאומית, כגון הכלכלה, הלכידות החברתית והמערכת הפוליטית, ושל מעמדה של ישראל בקהילה הבין-לאומית, מאששים הערכה זאת. אחרי שישים וחמש שנות קיום יכולה ישראל לבטוח בכוחה להתגבר על האתגרים העומדים בפניה.
חיבור זה מנתח את עמדת תנועת "האחים המוסלמים" כלפי השלום בין מצרים ובין ישראל בתקופה רבת תהפוכות. מאופוזיציה מרכזית למשטר מובארק וכמי שנאבקו לביטול השלום, עלו "האחים" לשלטון במצרים בחסות האביב הערבי.
מחקר זה מנתח את שיתוף הפעולה הביטחוני בין צרפת וישראל במאה העשרים ואחת, מתמקדים בשאלה האם צרפת וישראל משתפים פעולה או מתחרים בשלושה תחומים: מל"טים, טילים, לוויינים.
החדשות הרעות ברורות לחלוטין. כיום מטילים רבים ספק בזכותה של ישראל להתקיים; העיר ירושלים, בירתה העתיקה של ישראל, זוכה להכרה על ידי מדינות מועטות בלבד וכמעט כל השגרירויות הזרות יושבות בתל אביב.
אירועים דרמטיים התרחשו במזרח התיכון במהלך שנת 2011. המוני מפגינים נאספו בכיכרות המרכזיות כדי לבטא את זעמם על מנהיגיהם ודרשו רפורמות ממשלתיות גורפות. ארבעה עריצים ותיקים כבר סולקו מן השלטון. העולם הערבי כמרקחה והמשטרים הרודניים נמצאים במצוקה גדולה. הכיוון אליו פונים אירועים אלה עדיין אינו ברור וקיימת מידה רבה של אי וודאות פוליטית.
מאמר זה מתמודד עם טענות הפלסטינים על-ידי הצגה מפורטת של נתוני אספקת המים לישראלים ולפלסטינים
השקט השורר בגבול הצפון מאז אוגוסט 2006 ,אינו יכול לשנות את העובדה שמלחמת לבנו השנייה הייתה כישלון צורב. תחושת הכישלון נובעת מכך שישראל, בעוצמתה הצבאית והכלכלית, לא הכריעה את חזבאללה בעימות הצבאי, או לחילופי , לא הגיעה להישגי חלקיי מול הארגון , כמו אלה שהושגו בסופו של דבר, אך בפרק זמן קצר מ 33 ימי המערכה, ועם הרבה פחות אבידות ונזק. תחושת הכישלון קשורה גם לכך שישראל לא השיגה את יעדיה הפומביים מתחילת המלחמה, ובראש החזרת החיילי