עיונים בביטחון המזרח התיכון

מאמר זה סוקר את הסיבות לנסיגתה של ארצות הברית מן המזרח התיכון ואת השלכותיה. הטענה העיקרית היא כי השינוי במדיניותה של ארצות הברית מאותת על חולשה ומעודד את איראן לשאוף ביתר שאת למעמד של הגמון אזורי – שאיפה , מיולי 2015 (JCPOA) שזכתה לזריקת עידוד משמעותית בעקבות הסכם הגרעין שעליו חתמו שש המעצמות עם איראן. ההשלכה המסוכנת ביותר של נסיגת אמריקה היא התגברות הפוטנציאל להפצת הנשק הגרעיני באזור.
המהלך הצבאי הרוסי בסוריה ממחיש את השינוי שחל במדיניות החוץ הרוסית בזירה הגלובאלית בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, מאז חזרתו של ולדמיר פוטין לכס הנשיאות במאי 2012. המדיניות החדשה מתאפיינת בגישה תקיפה, שנועדה לקדם את האינטרסים הלאומיים והביטחוניים של רוסיה, גם במחיר התעמתות עם המערב, כפי שבאה לידי ביטוי בהשתלטות על חצי האי-קרים.
השימוש שעשתה ישראל בכוח נגד שחקנים לא-מדינתיים במאה העשרים ואחת זכה לתשומת לב אקדמית רבה ולמידה גדושה של ביקורת. מאמר זה טוען כי רוב-רובה של ספרות זו אינו מבין את הרציונל הישראלי העומד מאחורי השימוש בכוח צבאי, ואינו מעריך נכון את השינויים שחלו בהערכת האיומים של ישראל ובחשיבתה האסטרטגית.
ישראל היא מדינה קטנה וקיומן של מדינות קטנות שברירי יותר מזה של מדינות גדולות. ואכן, מאז היווסדה מתמודדת ישראל עם איומים קיומיים מצד שכנותיה. למרות הצורך בזהירות פוליטית מתמדת, מאמר זה טוען שלא רק שישראל עד כה היא סיפור הצלחה גדול, אלא גם כי דומה שהזמן בהחלט פועל לטובתה של ישראל. בחינה של המשתנים החשובים ביכולתה של מדינה לעמוד בסכסוך מתמשך משאיר מקום לאופטימיות. סקירה של מאזן העוצמה הצבאית בין ישראל לבין אויביה, של המאפיינים הפנימיים המשפיעים על עוצמתה הלאומית, כגון הכלכלה, הלכידות החברתית והמערכת הפוליטית, ושל מעמדה של ישראל בקהילה הבין-לאומית, מאששים הערכה זאת. אחרי שישים וחמש שנות קיום יכולה ישראל לבטוח בכוחה להתגבר על האתגרים העומדים בפניה.
החדשות הרעות ברורות לחלוטין. כיום מטילים רבים ספק בזכותה של ישראל להתקיים; העיר ירושלים, בירתה העתיקה של ישראל, זוכה להכרה על ידי מדינות מועטות בלבד וכמעט כל השגרירויות הזרות יושבות בתל אביב.

תפריט נגישות