חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מבט מבס”א

בבוקר השביעי באוקטובר קרסה תפיסה ביטחונית אסטרטגית ישראלית שהתקבעה בשלושים השנים האחרונות - מאז הסכמי אוסלו. בעוצמה מטלטלת אף יותר, קרסה תפיסה תרבותית שנטעה שורשיה בחלום השלום, באשליה שמדינת ישראל יכולה לשאוף להתקיים כסוג של דנמרק. רעידת האדמה שהתרחשה הייתה בעוצמה המחוללת תזוזת יבשות. שאלת היסוד המכוונת את הבירור לגבי מה שקרה ועל מה שדורש שינוי ותיקון, מציבה את החברה הישראלית ואת מדינת ישראל על כל מוסדותיה על פרשת דרכים גורלית: דרך אחת מזמינה חקירה ובחינה יסודית של כל מה שכשל על מנת לתקן את הנדרש וחזור אל אותה מסילה תרבותית תפיסתית מוכרת. הדרך השנייה מכוונת לחקירה מקיפה בכלל הממדים, בתביעה לגיבוש מסלול וסיפור לאומי חדש ועדכני אל  מול עוצמת האתגר הקיומי. השאלה היא - לאיזה משתי הדרכים ראוי לפנות? המאמר מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון יבחן את שורשי הכישלון של השביעי באוקטובר ואת תפיסת המאבק של הצד שכנגד, החלק השני יצביע כיצד תפיסת הביטחון הישראלית צריכה להתפתח על מנת לתת מענה ראוי לתפיסת המאבק של הצד שכנגד, ובחלקו השלישי יוצגו מרכיבי החזון הלאומי ועקרונות הפעולה שיבטיחו את קיומה של מדינת ישראל לנוכח האיומים המתהווים.
בימים הראשונים של המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר השתמשה אנקרה, בשיח מאוזן יחסית. לאחר הפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה ב-17 באוקטובר, הקשיחה טורקיה את עמדתה והחלה בגינוי בוטה של ישראל. מה שחלק מהפרשנים ראה כ"שינוי ברטוריקה" של ארדואן אינו אלא קו ישיר ומתמשך של רגשות אנטי-ישראליים. היכולת של ארדואן לקשור את הטבח של השביעי באוקטובר עם המערב, מביא את טורקיה, חברת נאט"ו, להתרחקות נוספת מהמערב, התרחקות עליה היא עלולה לשלם מחירים במישורים שונים. כל עוד טורקיה אינה משלמת מחירים, היא תמשיך לא רק ברטוריקה נוקשה כלפי ישראל ובאיומים צבאיים, אלא גם בהתרחקות מהמערב על כל המשתמע מכך.
כישלונות מודיעיניים, ודאי כאלו שמביאים להיעדר מודיעין מקדים על מתקפות רחבות היקף כמו זו שחוותה ישראל מצד חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מביאים לאחריהם ועדות חקירה אשר בוחנות את התהליכים המודיעיניים, מצביעות על כשלים וממליצות על מנגנונים שיצמצמו את האפשרות לכישלונות עתידיים. טענת המאמר היא, כי בלי שינוי עומק תרבותי של הארגון ואנשיו, של הטמעת הענווה בעשייה המודיעינית ב-DNA של הארגון – המנגנונים הללו לא יספקו את הסחורה.
© IDF Spokesperson
מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר התבססה על מודיעין שחלק מרכזי ממנו הוא מידע אזרחי או מידע צבאי שאינו מסווג בהכרח. המאורע משקף תופעה רחבה בהרבה שמוגדרת במאמר כ"סוד הבלתי מסווג" - מידע שאינו מוגדר כמסווג, אך בפועל הוא ערכי, לפעמים מאוד, לאויב. על בסיס הגדרת התופעה, מנותחים קווים ראשונים להתמודדות עמה, שהיא מורכבת שכן בשל היותו של המידע גלוי או זמין לאיסוף, הוא דורש התייחסות מיוחדת שמאזנת בין היבטים דמוקרטיים של חופש המידע וזכות הציבור לדעת לבין צרכי ביטחון.
© IDF Spokesperson
על מנת להשלים את השמדת ארגון חמאס בעזה יידרש מהלך התקפי קרקעי בדרום עזה. אחד האתגרים העיקריים בביצוע מהלך זו הוא העובדה, שעקב הנעת האוכלוסייה מצפון, רב אוכלוסיית רצועת עזה מתרכזת עכשיו בדרום הרצועה. ישראל נדרשת להניע אוכלוסייה זו הרחק מאזורי הלחימה הצפויים במרחב האורבני על מנת לשלול מחמאס את יכולת המגן האחרונה שלו מול עוצמתו של צה"ל, להמשיך את העמידה המרשימה בדרישות המידתיות של החוק הבינלאומי, ולעמוד בהתחייבות כלפי האמריקנים לנהל מלחמה המבוססת על ערכים משותפים. לצד פתרונות כמו הקמת אזורים מוגנים לאוכלוסייה בדרום או הנעתה חזרה לצפון, ולאחר שהאופציה של סיני ירדה מהפרק מתוך כבוד למצרים, נכון לשקול קידום מהלך בהובלה אמריקנית ובהשתתפות בינלאומית ואזורית של הקמת מחנות שהייה זמנים לתושבי עזה בנגב. הרעיון המרכזי למהלך כזה מפורט להלן, והוא כולל גם סיוע בינלאומי מקביל לחזרת תושבי העוטף.
תקציר: מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל בעקבותיה משפיעות על מדינות המפתח במרחב ההינדו-פסיפיק. מצד אחד נעמדה סין באופן ברור בצד האנטי-ישראלי. היא וויתרה, למעשה, על עמדת התיווך הניטרלי באזור, נעמדה מול ארצות הברית, ומחזקת בכך את הציר סין-רוסיה-איראן-צפון קוריאה. הודו בעיקר אך גם יפן ובמידה מסוימת גם דרום קוריאה נעמדו בצורה ברורה לצידה של ישראל. זהו ביטוי מובהק להתקרבות – בעיקר הביטחונית אך לא רק - של הודו ויפן לישראל בשנים האחרונות אך גם ביטוי לדאגה הגוברת מהתחזקות הציר הנגדי וסימן השאלה על היציבות הגלובלית ועל עתיד סוגיית טייוואן. סוגיה נוספת המטרידה מדינות אלו היא פוטנציאל ההשפעה של המלחמה על היציבות האנרגטית.
Fuel tanks at gaza strip - ©  IDF Spokesperson
מאמר זה סוקר את מצב אספקת הדלק הנוכחי ברצועת עזה, בעזרת  שימוש במקורות גלויים על-מנת להעריך כמה דלק דרוש לצרכים ההומניטריים הבסיסיים של אוכלוסיית עזה, כמה דלק מוחזק בידי חמאס, ועל מי רובצת האחריות לספק דלק נוסף לרצועה. המאמר טוען כי היתרון הטקטי של מניעת אספקת דלק לרצועת עזה הוא זניח יחסית, כיוון שחמאס דאג לאחסן מלאים של דלק מתחת לאדמה שיספיקו לו למספר חודשים. מניעת דלק לרצועה משפיעה בעיקר על תפעול בתי החולים ומתקני טיהור המים שמשרתים את אוכלוסיית עזה, והיא מוסיפה ללחץ הבינלאומי הגובר כנגד ישראל לסיים את המערכה הצבאית שלה לפני שהושגו כל המטרות. ההחלטה של הקבינט הביטחוני לחדש אספקה מצומצמת של דלק לרצועה היא לפיכך שקולה ואחראית.
The commander of Southern Command conducting a situation assessment in the Gaza Strip -IDF Spokesperson
הסתננות חוליות חמושות למטרות הרג וביזה אינן דבר חדש בהיסטוריה המדממת שלנו ברצועת עזה. התקפת ארגון החמאס ב-7 באוקטובר 2023 שהובילה למותם של כ-1,500 איש מרביתם אזרחי מדינת ישראל, היא רק שרשרת אחת בסבל ובחילופי האש בין ישראל לבין רצועת עזה. רק כאשר היה גורם שלטוני נחוש ששלט ברצועה באופן מלא כמו מצרים מ-1956 עד 1967 או ישראל בין השנים 1993-1967, יכולים היו יישובי הנגב המערבי ודרום ישראל לשגשג. ישראל ניסתה להתנתק מעזה במשך 17 שנה אך ללא הצלחה. סבב לחימה אחר סבב לחימה, מיגון ועוד מיגון אך רצועת עזה למרות תלותה הכלכלית בישראל המשיכה להוות בעיה ביטחונית כבדה שרק הלכה והסלימה. מלחמת חרבות ברזל יכולה להוות הזדמנות לשינוי המציאות ברצועת עזה, אולם לשם כך, ייתכן ואין מנוס מהחזרת הממשל הצבאי הישראלי עד למציאת פתרון בסיוע שחקנים אזוריים ומקומיים ובגיבוי בינלאומי. פתרון שיבטיח את השלום ואת היציבות באזור.
Flag of Hamas
האם חמאס שווה דאע"ש? האם דפוסי הפעולה האכזריים של חמאס, בפרט מאז שבת ה- 7 באוקטובר, משתווים לאלו של דאע"ש? בכדי להשוות בין שני ארגוני טרור אסלאמיים אלו, נבחנים במאמר מספר קריטריונים, המצביעים על דמיון רעיוני ופרקטי הכולל אידיאולוגיה פונדמנטליסטית; ישות היברידית; שליטה על אוכלוסייה; אינדוקטרינציה אסלאמית; חינוך; שיטות פעולה אכזריות ושימוש בג'יהאד. על מדינת ישראל, שחוותה את פיגועי הטרור המשמעותיים ביותר מאז הקמתה, להמשיך לקדם את יעדיה הטקטיים והאסטרטגיים לחיסול חמאס, עם מסר סימבולי ברור: חמאס שווה דאע"ש.
הציבור הישראלי התאחד סביב המטרה להפיל את משטר חמאס, אך אין כמעט התייחסות ל"יום שאחרי" בעזה, זאת על אף שתשובה לשאלה זו, קריטית לביטחונה של מדינת ישראל. אנו טוענים שהאפשרות המשרתת את האינטרס הישראלי בצורה הטובה ביותר היא הקמה של ממשל הקשור לרשות הפלסטינית, יחד עם תוכנית שיקום מסיבית הנתמכת על-ידי ארה"ב וגורמים בינלאומיים ואזוריים אחרים. הצהרה של ישראל על תמיכתה בהקמת משטר כזה בעזה בהקדם האפשרי, תספק כיוון מדיני למבצע הצבאי ותרחיב את הלגיטימיות הבינלאומית שלו. בנוסף להבסתו הצבאית של חמאס, יש גם להעצים אלטרנטיבה פלסטינית מתונה.

תפריט נגישות