תקציר: בחלוף שלושים שנים מתחילתו של תהליך אוסלו, נותר הסכסוך הישראלי-פלסטיני דוגמה חיה לסכסוך קיים ומדמם שטרם בא אל קיצו. שלושת העשורים שחלפו מאפשרים להבין את התהליך, את הרשת הסבוכה של המשא ומתן, ואת השלכותיו העמוקות. למרות ההיסטוריה הכואבת והאלימה, התהליך המדיני בו פתחו הצדדים עדיין עשוי להוביל להסדר עתידי במתכונת שתתאים למציאות הנוכחית.

בראשיתה של מלחמת אוקראינה-רוסיה בוצעו על-ידי שני הצדדים תקיפות סייבר שנועדו לנטרל את התשתיות הלאומיות הקריטיות, את המערכות הבנקאיות ואת משרדי הממשלה השונים, ונעשה מאמץ להשפיע על מקבלי ההחלטות בצד השני, על האזרחים ועל החיילים. נעשה גם שימוש באיסוף מודיעיני. לסייבר לא היה תפקיד ממשי בהשבתת יכולות ותשתיות לאומיות, אך השימוש הנרחב בו יצר השפעות פסיכולוגיות ותודעתיות. השנה הראשונה למלחמה חידדה את הצורך בבנייה, שיפור ושדרוג אמצעי אבטחת מידע, בעיקר סביב תשתיות לאומיות קריטיות; את הצורך בחיזוק יכולות איסוף מידע בזמן אמת מהרשתות החברתיות; את הצורך בחיזוק המודעות והשמירה על ביטחון המידע; ואת הצורך לפתח תפיסה לאומית, אחידה, מתוזמנת ומתואמת בין הגופים הרלוונטיים.

המלחמה באוקראינה היא דוגמה למלחמה גבוהת-עצימות בת-ימינו. ככזאת יש מספר לקחים שאפשר ללמוד - מה נדרש מצבאות המנהלים מלחמות כאלה, היכולות והמגבלות שלהם. טכנולוגיות חדשות ושיטות חדשות הוסיפו יכולות, אבל לא ביטלו את תוקפן של שיטות וטכנולוגיות ותיקות. צה"ל צריך ללמוד למזג את החדש עם הישן. המיומנות התפעולית בטכנולוגיות ובשיטות הלחימה החדשות יחד עם המיומנות התפעולית ביסודות, בטקטיקות ובטכניקות הוותיקות הן כורח.

הפלישה הרוסית לאוקראינה שיבשה את שווקי האנרגיה באירופה והובילה מדינות רבות ביבשת לחשוב מחדש על מדיניות ביטחון האנרגיה שהובילה אותן לנקודה זו. השינויים שמדינות אלו מקדמות כעת, הן מבחינת גיוון מקור הדלקים שלהן והן מבחינת המוכנות לממן את התשתיות הנחוצות לכך, יוצרים מספר הזדמנויות ואתגרים עבור ישראל. אלו כוללים: (1) פוטנציאל גדול יותר למימון אירופאי של תשתיות לפיתוח וייצוא גז-טבעי במזרח הים התיכון, בייחוד עבור פרויקטים של גז טבעי נוזלי (גט"ן); (2) רצון להחיות את עסקת שינוע הנפט בין קצא"א לאיחוד האמירויות על-מנת להעביר נפט זול יותר מהמפרץ לאירופה, חרף הסיכונים הסביבתיים לישראל והאתגרים הביטחוניים בים האדום; (3) תיאבון אירופי ומפרצי גדול יותר לפיתוחים ישראלים בתחום הפקת אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית.