אלוף (מיל') גרשון הכהן

Maj. Gen. (res.) Gershon Hacohen

אלוף (מיל') גרשון הכהן

שירת בצה"ל במשך ארבעים ושתיים שנים כמפקד גדוד, חטיבה, אוגדה וגיס. פיקד על חיילים בקרבות מול מצרים וסוריה. לשעבר ראש מחלקת תורה ולחימה ומפקד המכללות.

לחבריי הדרוזים

כל מי שחווה את ברית החיים המתקיימת בתחומי העשייה במלוא ממדיה מכיר עד כמה אחינו הדרוזים – כמו יתר השותפים הנאמנים – מצפים וראויים למשהו עמוק ומשמעותי יותר מעצם הדרישה החוקית המובנת מאליה לשוויון זכויות אזרחי מלא, קרי – שותפות ממשית בהווייה הישראלית, כשותפות למטרה ולדרך. זו מהות העניין והיא מצויה הרחק מעבר למה שניתן להגדרה בניסוח תחיקתי כזה או אחר.

0

חוק הלאום וסעיף ההתיישבות

בימים שלאחר מלחמת ששת הימים שאל חבר קיבוץ השומר הצעיר את מנהיג מפ"ם מאיר יערי כיצד מסתדר ערך אחוות עמים עם הצטרפות התנועה למפעל ההתיישבות בגולן. "שים לב לכתוב בכותרת על-המשמר" ענה יערי, "לציונות, לסוציאליזם ולאחוות עמים, ובסדר הזה." עם דעיכת מפלגות הפועלים החלוציות הלך ודעך גם מפעל ההתיישבות. מתוך הדעיכה המתגברת עלה הצורך החוקתי בהדגשת חובתה הערכית של מדינת ישראל להמשך פיתוח מפעל ההתיישבות.

0

הפרדות מרחבית: אשליה מסוכנת

המצב שנוצר ברצועת עזה מאז ההתנתקות החד-צדדית ניפץ שלוש הנחות יסוד שהתקבעו בשיח הביטחוני הישראלי כמובנות מאליהן: עצם ההיפרדות וצמצום החיכוך בתוך השטח יחוללו מגמת יציבות; אם יתפתח עימות אלים, עליונות צה"ל במרחב הלחימה תסדיר את המצב ללא אתגר מבצעי ממשי; לאחר הנסיגה, פעולה צבאית תזכה לאשראי וללגיטימציה בינלאומית.

0

מגבלותיה של עליונות טכנולוגית

לא פתרונות טכנולוגיים אלא רוח לחימה ודבקות במטרה יביאו להכרעת טרור העפיפונים. טכנולוגיה לכשעצמה, על מלוא הישגיה, אינה מבטיחה הכרעה וניצחון.

0

טרור העפיפונים: איום הדורש מענה נחרץ

טרור העפיפונים אינו מהווה איום קיומי, אך בהפיכתו את מרחב הספר סביב רצועת עזה לישימון ובערערו את יכולתה של מדינת ישראל להעניק לתושבי הספר ביטחון ויציבות, הוא מציב איום החייב להיות מוסר בהקדם האפשרי.

0

פתרון שלוש המדינות

לאור הידרדרותה הנוראה של רצועת עזה ב-25 השנים האחרונות – הן תחת שלטון הרש"פ (2007-1994) והן תחת שלטון חמאס – מן הראוי לשקול פתרון חדש למצוקתה של עזה, ובמשתמע לסכסוך הישראלי-פלסטיני – הקמת מדינה פלסטינית ברצועת עזה ובצפון סיני בואכה אל-עריש.  

0

ההגנה המרחבית בסְפָר חיונית כתמיד

מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל – ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. יתרה מזו, הוא מציע לראות את מרחב הספר כמרחב חיכוך פוטנציאלי להתהוות חדשה.

0

מיטוט חמאס: אינטרס ישראלי?

כל עוד לא נפלה ההכרעה ההיסטורית בין התומכים בפתרון שתי המדינות, תוך נסיגה כמעט מלאה לקו הירוק וחלוקת ירושלים, לבין אלו הרואים בכך סיכון ואיום אסטרטגי הרה אסון תוותר שאלת שלטון חמאס בעזה פתוחה.

0

אירועי הגדר: קבורת קונספציית ההיפרדות

מאז ההתנתקות ברצועת עזה בקיץ 2005, התפתחו שני דגמים שראוי לתת עליהם את דעתנו. האחד, ברצועת עזה, מייצג את היגיון ההיפרדות בשלמותו; השני בשומרון ויהודה, שם המרחב מאורגן בסדר היברידי ובחיכוך יומי. ראוי לשאול באיזה מהם מתפתחת מגמה מועילה יותר לאינטרסים האסטרטגיים של ישראל.

0

"צעדת השיבה": עזה וירושלים

מיתוגה הגלוי  של המערכה בסיסמת "השיבה" – המינוח הפלסטיני-ערבי המכובס לחיסול ישראל – בלא שהדבר יעורר התנגדות בינלאומית כלשהי מחזיר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לתוצאות מלחמת  תש"ח (1948).

0