חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מיגור המדינה האסלאמית היא טעות אסטרטגית

מאת אוגוסט 2, 2016

מבט מבס”א מס’ 353, 5 באוגוסט 2016

לגירסה באנגלית

תקציר: על המערב לפעול להחלשתו של ארגון המדינה האסלאמית, אך לא להשמדתו. דאעש חלש אך מתפקד יסייע בהפחתת המשיכה לרעיון החליפות האסלאמית עבור מוסלמים קיצוניים; יגרום לקיצונים להמשיך ולהתמקד אלה באלה תחת שיפנו נגד מטרות מערביות; ויפריע לניסיונותיה של איראן להגיע למעמד הגמוני אזורי.

לאחרונה כינס שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר שרי ההגנה ממדינות בעלות בריתה של ארה”ב, על-מנת לתכנן את מה שהפקידים הבכירים מקווים כי יהיה השלב המכריע במערכה למיגורו של ארגון המדינה האסלאמית. מדובר בשגיאה אסטרטגית.

בחודש יוני 2014 הכריז ארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שהוא למעשה קבוצה אסלאמיסטית קיצונית, על הקמתה של חליפות אסלאמית, שבירתה בפועל היא העיר הסורית ראקה. מאז ועד היום רצח הארגון אלפי בני אדם והצליח לזכות בתשומת לב בין-לאומית מרחיקת לכת לאחר שכבש במהירות שטחים נרחבים ופרסם תמונות מזוויעות של עריפת ראשים ושלל סוגים נוספים של הוצאות להורג.

אלא שארגון המדינה האסלאמית נוחל הצלחה בעיקר במקומות שבהם קיים ריק פוליטי. אמנם, מתקפותיו של הארגון בסוריה ובעיראק המחישו את יכולותיו הטקטיות, אולם יש לזכור כי מתקפות אלה כוונו כנגד מדינות כושלות, שצבאן חלש. במקרים שבהם התמודדו כוחותיו הלא-מיומנים של ארגון המדינה האסלאמית עם יריב צבאי מאורגן היטב – ואפילו כוחות צבאים של ישויות לא-מדינתיות כמו המיליציות הכורדיות – היו ביצועי הארגון משכנעים הרבה פחות. כשהופעל על הארגון לחץ צבאי עז יותר ובמקביל הידלדל הסיוע שקיבל מטורקיה, התכווץ השטח שבשליטת דאעש.

נכון שדאעש הצליח להצית את דמיונם של מוסלמים צעירים רבים ומתוסכלים בכל רחבי העולם, ונכון גם שרעיון החליפות שובה את לבם של מאמינים רבים. אבל השאלה הרלוונטית היא מה יכול דאעש לעשות, ובמיוחד במצבו הנוכחי? פיגועי הטרור עליהם נטל הארגון אחריות לאחרונה לא היו תוצר של יד מכוונת בראקה, אלא מעשה ידם של זאבים בודדים, שגם הצהירו אמונים למדינה האסלאמית; כשלעצמו, אם כן, מסוגל דאעש לגרום לנזק מוגבל בלבד.

ככל שהדבר יישמע מוזר, דאעש מוחלש עדיף על דאעש מושמד. דאעש הוא מוקד משיכה עולמי למוסלמים קיצוניים במדינות שונות. מתנדבים אלה הם יעדים קלים יותר לזיהוי כאשר הם במדינה האסלאמית, והדבר חוסך בעבודת המודיעין הדרושה לזהותם בארץ מוצאם. אמנם, המדינה האסלאמית מקנה להם יכולות הרסניות, מה שמעורר דאגה רבה במדינות המוצא שלהם, שמא יבחרו לשוב לארצותיהם כדי להוציא אל הפועל את המיומנויות שרכשו. כמה מהם זוכים למעמד של שאהידים עוד בטרם ישובו לארצותיהם – מה שכמובן מתקבל בברכה במדינות המוצא שלהם. אם יובס ארגון המדינה האסלאמית לחלוטין, קיים סיכוי שרבים יותר מן המתנדבים הללו ישובו הביתה ויגרמו שם צרות צרורות.

אם יאבד ארגון המדינה האסלאמית את השליטה בשטחו, אזי כל המשאבים והאנרגיות, שקודם לכן תועלו להגנה על המדינה ולניהולה, יופנו לארגון עוד ועוד מתקפות טרור מחוץ לגבולותיו. התמוטטותו של דאעש תגרום להיווצרותה של גולה טרוריסטית, העלולה להביא להקצנה נוספת של מהגרים מוסלמים במערב. מרבית סוכנויות הביון במערב מבינות בבירור את הסכנה. בנוסף, הארכת חייה של המדינה האסלאמית תבטיח ככל הנראה את מותם של מוסלמים קיצוניים רבים יותר בידי “חבר’ה רעים” אחרים במזרח התיכון, וסביר שתחסוך למערב כמה וכמה מתקפות טרור.

יתר על כן, דאעש חלש, נחשל ואטי עשוי להביא לירידה באטרקטיביות של עצם רעיון החליפות. יש סבירות גבוהה יותר שישות פוליטית חבוטה ובלתי-מתפקדת תביא להתפכחותם של חלק מהמוסלמים התומכים ברעיון של חליפות אסלאמית בתקופתנו, לעומת תרחיש שבו דאעש מושמד על-ידי קואליציה אדירה בהנהגת אמריקה. בנוסף, תרחיש אחרון זה תואם את הנרטיב המציג את המערב כישות בוגדנית, שכל מעייניה נתונים באופן מתמיד לחיסולו של האסלאם, נרטיב המשמש לליבוי השנאה בלבם של מוסלמים לכל מה שמסמל המערב.

להמשך קיומו של ארגון המדינה האסלאמית יש תכלית אסטרטגית. מדוע לעזור למשטרו הברוטלי של אסד לנצח במלחמת האזרחים? אסלאמיסטים קיצוניים רבים בכוחות האופוזיציה, כגון ג’בהת אל נסרה ושלל השלוחות שיצאו ממנה, עלולים למצוא לעצמם זירות פעולה אחרות, קרובות יותר לפריס ולברלין. האם האינטרס של המערב הוא לחזק את אחיזתה של רוסיה בסוריה ולהעצים את השפעתה במזרח התיכון? האם חיזוק שליטתה של איראן בעיראק עולה בקנה אחד עם יעדיה של ארה”ב במדינה זו? רק איוולת אסטרטגית, מן הסוג הרווח כיום בוושינגטון, יכולה לראות בחיוב את העצמת כוחו של הציר מוסקווה-טהראן-דמשק באמצעות שיתוף פעולה עם רוסיה נגד ארגון המדינה האסלאמית.

יתר על כן, המאבק בארגון במדינה האסלאמית גובה מחיר כבד מן החזבאללה, ארגון שיעי אנטי-מערבי קיצוני הכפוף לאיראן. מצב זה תואם את האינטרסים של המערב. אם החזבאללה לא יהיה מעורב במלחמת האזרחים בסוריה, הוא עלול לשוב ולהפנות את מאמציו לחטיפת בני ערובה מערביים ולביצוע פעולות טרור באירופה.

אסור שסלידתו של המערב מהברוטליות של דאעש ומחוסר המוסריות שלו תאפיל על הבהירות האסטרטגית. דאעש הם “רעים”, ללא ספק, אבל יריביהם לרוב אינם טובים מהם. הרעיון שלפיו יש לאפשר לרעים להרוג רעים אחרים נשמע ציני עד מאוד, אבל זהו קו-פעולה שימושי ואף מוסרי, שכן הוא מעסיק את הרעים ובכך מפחית את יכולתם לפגוע בטובים. המציאות ההובסיאנית במזרח התיכון לא תמיד מאפשרת בחירה מוסרית קלה ונקייה.

המערב כמֵה ליציבות ומקווה בתמימותו שתבוסה צבאית של המדינה האסלאמית היא שתאפשר להשיג מטרה זו. אבל היציבות איננה ערך בזכות עצמו; היציבות רצויה רק אם היא משרתת את האינטרסים שלנו. תבוסת דאעש תעודד את ההגמוניה האיראנית באזור, תחזק את התפקיד שממלאת בו רוסיה, ותביא להארכת רודנותו של אסד. טהראן, מוסקבה ודמשק אינן שותפות לערכינו הדמוקרטיים ואינן מגלות אהדה לאמריקה ולמערב.

יתר על כן, משברים ואי-יציבות טומנים בחובם לעתים גם גרעין של שינוי חיובי. לרוע המזל, ממשל אובמה לא השכיל להבין שהאויב העיקרי שלו הוא איראן ואף ניפח באורח מלאכותי את ממדי האיום מצד המדינה האסלאמית על-מנת לשוות לאיראן דימוי של שחקן “אחראי” לגיטימי, האמור כביכול להיאבק בדאעש במזרח התיכון. כך ניסה ממשל אובמה לשווק את הסכם הגרעין עם איראן שמהווה חלק מה”מורשת” שמשאיר אחריו אובאמה – שסביר להניח שתיזכר לדיראון.

לא נראה כי הממשל האמריקני מסוגל להכיר בעובדה, שארגון המדינה האסלאמית עשוי להיות כלי שימושי בחתירה נגד תכניתה השאפתנית של איראן להגיע לשליטה במזרח התיכון.

PDF

אפרים ענבר, מנהל מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, הוא פרופסור אמריטוס למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר בפורום המזרח התיכון.

סדרת הפרסומים מבט מבס”א מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר

לשיתוף מאמר זה:

תפריט נגישות

השארו מעודכנים